"הארונות הם המריבה הקבועה בבית, מי משתלט למי על יותר שטח", מספר יונתן דובוב, מייסד מועדון ה"גולה" ויו"ר צעירי הבית היהודי. דובוב, נשוי טרי, מוצא עצמו לא פעם מתווכח עם רעייתו הטרייה על מרחב הארונות הביתי. "יש לי למעלה מעשרה בלייזרים, 60 חולצות מכופתרות, 30 ג'ינסים והמון זוגות נעליים – לדעתי, מעל 50 זוגות שנדחסים בתוך שלושה ארונות ועוד ארבע מגירות. הן מחולקות אצלי לפי צבעים".
איך היית מגדיר את סגנון הלבוש שלך?
"בגלל אופי התפקיד והשילובים, זה נע בין רשמי מחויט, דרך ספורט אלגנט ועד לג'ינס וטי שירט. כל יום והלבוש שלו. אם זה יום עבודה במשרד בלי פגישות בחוץ, בדרך כלל אלבש ג'ינס וחולצה מכופתרת. יום בכנסת או פגישות חשובות בחוץ מחייב לבוש מחויט – מכנס אלגנט, חגורה, חולצה מכופתרת בפנים, וחליפה בימים שבהם אפשר להיות בה בלי להתעלף ממכת חום והזעת יתר. בימי שישי בבוקר אלבש מכנס קצר אלגנט עם כפכפים וחולצת טריקו. להופעות זה משתנה, בדרך כלל תלוי באירוע: אם מדובר באירוע יותר רשמי, כנס או הרצאה, בדרך כלל תתפסי אותי עם חולצה מכופתרת ובלייזר. בסטנדאפ או בהופעת מטאל – הבלייזר נשאר, אבל עם טי שירט מתחת. ומכנסי סקיני. זה סימן ההיכר המסחרי שלי".
אלו רשתות מועדפות אצלך?
"אני קונה בדרך כלל בזארה, רנואר, h&m, בגיר, וטיפה בקסטרו. וכמובן באלי אקספרס ובאמזון. מטורף מה שהולך שם. יש לי קולקציה של 20 שעונים שאנשים בטוחים שכל אחד עלה לי לפחות 2,000 שקל, ולא יודעים שהשעון הזה שווה שני דולר באלי אקספרס. טוב, הגזמתי – 10 דולר. במחיר של שעון יד אחד ממותג שאיזה עורך דין לובש, אני קונה את כל אלי אקספרס. פעמיים.
"לחתונה שלי הלכתי לבגיר. חששתי שהם לא יבינו את הסטייל וילבישו אותי כמו תלמיד שיעור ב' בישיבת הסדר גנרית אי שם בניינטיז, אבל טעיתי בגדול. הם לקחו מידות, התאימו לי חליפה בצבע כחול מדהים עם עניבה מפוספסת בצבע אדום, שלוש חולצות ונעליים חומות כמובן, עם השפיץ האהוב. כשהסתכלתי במראה הבנתי שנפלתי לידיים של מקצוענים ועדכניים. הם קלעו בדיוק למה שרציתי אבל לא ידעתי איך. מאז אני קונה קבוע גם בבגיר. כל החתונה אנשים עפו על החליפה, ומלא שאלו אותי מאיפה ואיך משיגים אחת כזו. שלחתי את כולם לבגיר. ולא, לא קיבלתי הנחה בשביל לקדם מכירות. הלוואי".
כמה התעסקות זה דורש ממך?
"למזלי, אני מידה סמול. זה אומנם לא נראה בכרס, אבל זו האמת. אני משתדל להתחדש בבגד פעם בחודש, וחולה על סיילים. המידות שלי בדרך כלל נשארות, אז כשמתחיל הסייל אני ממשיך לעבוד כרגיל, ושבוע לפני שהוא נגמר אני מגיע לפרק את החנות. בתקציב של שני זוגות מכנסיים וארבע חולצות, אני קונה את כל המדף. אני עושה קניות מהר ושונא למדוד. אני כבר מכיר את המידות של החנויות ואיך זה יושב עליי, אז אני פשוט מגיע, סורק עם העיניים, מעמיס על הידיים, ויאללה לקופה. גם ככה אין לי יותר מדי זמן, אז אני מעדיף להשקיע אותו בללבוש בבית מאשר למדוד בחנות".
קאמל זו לא רק סיגריה
"דור האבות ייחס להופעה חיצונית פחות חשיבות", אומרת ענת ביטמן, מעצבת ראשית לגברים בחברת האופנה בגיר. "זו הייתה תקופה אחרת, סגפנית יותר. היום אנחנו מבינים שבגדים מגדירים ויוצרים זהות. הדור הצעיר במגזר הדתי־לאומי הפנים זאת, ובהחלט נמצא שם".
איך היית מאפיינת את הלקוח הדתי־לאומי?
"הוא מעריך ביגוד טוב וחשוב לו להיות לבוש טוב, בין אם זה למשרד, לאירועים או לבית הכנסת. הוא צורך חולצות מכופתרות, מכנסי כותנה ואביזרים נלווים כגון חגורה, נעליים ועוד, הכל ממותג ואיכותי. למשל בחולצות, לקוחות מהמגזר הדתי־לאומי יבחרו כל חולצה מטופלת ומסוגננת, ובלבד שלא תהיה בצבעים צעקניים. קשת הצבעים הטבעית היא מנעד הכחולים והאפורים, אפשרי גם לבן ועליו פסים או משבצות בשילוב של גווני פסטל רכים. המעזים יותר ילכו על נגיעות קלות של צהוב בננה, ירוק בהיר או גוונים אדומים. מבחינת גזרות יש העדפה לחולצות בגזרות סלים פיט עם מעט לייקרה, לדיוק הגזרה על הגוף".
ומה בגזרת המכנסיים?
"היום פופולריים מכנסי כותנה בגזרת צ'ינו, או מאריגים נוחים ונעימים אחרים. זה יכול להיות ג'ינסים בקווים נקיים או מכנסי חמישה כיסים. הגזרות אופנתיות אבל גם נוחות ללבישה, לא צמוד מדי או הדוק, ומצד שני אופנתי. הצעירים הדתיים מאד מחוברים למה שהולך. גווני המכנסיים הם כבר ממש לא רק שחור, והם נעים החל מכחול נייבי, אפור, תכלת, קאמל אבן וזית. הצבעוניות מרועננת גם בגזרת החליפות, עם צבעי כחול ואפור, משבצות עדינות וטקסטורה שזורה באריגים".
כחברה שפונה לקהל הכללי, עד כמה אתם לוקחים בחשבון את הלקוח הדתי בעיצוב הקולקציה?
"הלקוח הדתי מקבע את מעמדו לאט ובבטחה כצרכן שמבין איכות ועיצוב ואופנה. אנו מאוד נהנים ומאותגרים לספק לו מדי עונה את המענה שהוא ראוי לו".
לדברי הסטייליסטית עדי בורג־כפיר, השינוי המדובר החל כבר לפני עשור. "זה התחיל בקטנה, כשהחולצות הפכו להיות אלגנטיות יותר וסנדלי השורש נזנחו לטובת סניקרס אופנתיים. נקודת המפנה העיקרית חלה בעיקר בזכות כניסת מותגים רבים לארץ. מה שטוב לאלפי גברים ברחבי העולם, החל לחלחל לאט לאט למגזר".
מה מאפיין את הלבוש של הגבר הדתי העכשווי?
"אמנם הגברים במגזר החלו לפתח טעם אופנתי, אך נשארו שמרניים יחסית בבחירותיהם. אם פעם חולצה תכלת הייתה הצהרה אופנתית, היום כמעט לכל גבר יש חולצת פולו ורודה, מכנסי בז' ונעליים וחגורה חומות. בגזרת המכנסיים לעומת זאת חל שיפור רב. פה ניתן לראות את הטעם האופנתי של כל אחד, בעיקר בגזרת הג'ינס. היום אפשר לראות יותר ויותר גברים משקיעים בבחירת הג'ינס הנכון וגזרת הסקיני שמתאימה להם".
במה הקונה הדתי שונה מהקונה החילוני?
"דווקא פה אני רוצה לשבח את הקונים הדתיים, שהיום משאירים מאחור את הגברים החילוניים. בעוד החילונים ישקיעו בחליפה בעיקר ביום חתונתם ובשאר הימים ילבשו ג'ינס וטי שירט, המלתחה של הגבר הדתי הרבה יותר מגוונת – חולצות פולו, חולצות אלגנטיות, ג'קטים וגם טי שירטים איכותיים".
האם יש גברים דתיים שייעזרו בסטייליסטיות?
"עוד חזון למועד. רוב הגברים עדיין מעדיפים שהאימא או האישה תקנה להם את הבגדים ותחסוך להם את הכאב ראש. אבל קיים גם חלק לא מבוטל – בעיקר בני העשרים פלוס – שמפתחים טעם אישי ולא רע בכלל, מתעדכנים במה שקורה בעולם האופנה, ולפני שיעשו רכישה חשובה יתייעצו עם סטייליסטית הבית".
החתונות שלנו
אחת מחברות האופנה שפונות בשנים האחרונות לקהל הדתי ומקדישות לו מחשבה מיוחדת היא ZIP. רוני אהרונסון, מעצב מחלקת גברים ב'זיפ', אומר שזהו קהל שיודע להשקיע בביגוד שהוא לובש. "הגבר הדתי מחובר להרבה יותר דברים שהוא רואה בעולם. פעם הוא ראה רק מה שסביבו, אבל היום, בגלל הרשתות החברתיות, הוא פתוח להרבה יותר עולמות ושואב מהם השראה רחבה".
במה הקונה הדתי שונה מהקונה החילוני?
"הלבוש לאירועים חגיגיים עדיין שונה. ג'ינס וטי שירט לחתונה זה דבר לא מקובל".
האם לדעתך הקהל הדתי נלקח בחשבון ברשתות הגדולות בארץ? זהו שוק מספיק גדול או שהוא עדיין "לא נספר"?
"מבחינת השוק הגדול זה רלוונטי יותר דווקא לקהל הנשים, כי בשונה מהגברים שם ישנה הסוגיה של כן שרוולים לא שרוולים, כן חצאיות לא חצאיות. לגברים זה טיפה פחות רלוונטי, אבל בתכלס, הקהל הדתי עדיין לא נלקח בחשבון עד הסוף. אצלנו ספציפית אנחנו עובדים על זה".
