אפשר כמובן לומר שיש משהו מאוד פרובינציאלי ואפילו עגום בבחירה של כלכלן החי בחו"ל לנגיד הבנק המרכזי פה בארץ, כאילו אין לנו מספיק אנשים מוכשרים וראויים פה בינינו. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהעולם הפך כבר מזמן לכפר גלובלי אחד ענק, ולא ישראל נמצאת במרכזו. ומעבר לכל, זה לא סוד שתרבות השיח ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות בפרט עסוקה מדי יום בעיקר בהשמצות והתקפות כלפי כמעט כל פרצוף מוכר, מה שמעניק יתרון מובנה לשם אנונימי "נקי וזך" המגיע אלינו מעבר לים. אם תרצו, ניתן להרחיק עד למשה רבנו, שהגיע להנהיג את ישראל לאחר גלות לא קצרה במדין. אחרים ילכו רק עד ראש הממשלה בנימין נתניהו – בנג'מין ניתאי, שבילה לא מעט בארה"ב לפני שכבש את הפוליטיקה הישראלית בסערה.
נחזור אלינו: כך היה לפני מספר חודשים עם מינוי שופט בית המשפט העליון הטרי, אלכס שטיין, פרופ' למשפטים מברוקלין. וכך השבוע, עם הודעת ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר משה כחלון על מינוי פרופ' אמיר ירון, שב-20 השנים האחרונות שהה בארה"ב, לתפקיד נגיד בנק ישראל הבא, במקומה של ד"ר קרנית פלוג שתפרוש בעוד כחודש. ואולי כדי להקדים תרופה למכה, נתניהו הדגיש בהודעה על המינוי שמדובר ב"אחד מהמומחים החשובים בעולם", אבל גם מסר כי "לא פחות חשוב שהוא שירת במשך חמש שנים כקצין באגף היועץ הכספי לרמטכ"ל".
ירון, בן 54, הוא נשוי ואב לשניים. הוא נחשב כאמור מומחה לבנקאות ופיננסים ומלמד כפרופ' למימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. תואר ראשון ושני בכלכלה הוא למד באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1994 השלים את הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת שיקגו.
ההודעה על מינוי של ירון ללא התרעה מוקדמת נבעה ככל הנראה בעיקר מאילוצים פוליטיים, מחשש שכבר בימים הקרובים תתפזר הכנסת, צעד שמונע מינוי בכירים עד אחרי הבחירות.
המאמר המלא יפורסם במוסף 'יומן' של 'מקור ראשון'
