נגד התחממות, גם כאן / חביבה שפר
פרשת נח מצוינת בישראל כ"שבת הקיימות ואיכות הסביבה". כאילו בהתאמה מראש, פרסם השבוע הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים (IPCC) דו"ח חריף במיוחד המזהיר שנקודת האל־חזור מבחינת שינוי האקלים קרובה משחשבו עד כה. לפי הדו"ח נותרו לנו 12 שנים בלבד כדי למנוע קריסה בלתי־הפיכה של מערכות אקולוגיות חיוניות בשל התחממות כדור הארץ.
הסכם פריז ב־2015 חתר להגבלת עליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית (לעומת רמתה קודם המהפכה התעשייתית) לשתי מעלות לכל היותר עד שנת 2100, אך הדו"ח הנוכחי קובע שכדי למנוע הרס גלובלי יש להגביל את ההתחממות למעלה וחצי עד 2030. מעלה אחת כבר אבודה, ונותר רק למנוע את עליית חצי המעלה הנוסף. עמידה ביעד מחייבת מעבר לכלכלת "אפס פחמן", או לפחות 85 אחוזים של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.
אי עמידה ביעד משמעותה, בין השאר, עליית פני הים במידה שתביא בוודאות בעשורים הקרובים להצפת ערי חוף במדינות רבות, כולל בישראל. נאבד לא רק תשתיות ציבוריות ונכסים פרטיים, אלא שטח מחיה ושטחים חקלאיים. האקוויפרים יומלחו ומתקני התפלה יצאו מכלל שימוש. השיטפונות, גלי הצונמי, ההורקינים וגלי החום השוטפים את העולם בשנים האחרונות, שעולים בחיי אדם ובהרס קהילות, יכו בתכיפות ובעוצמה הולכות וגדלות. אם לא ננקוט מיד צעדים מרחיקי לכת למניעת ההגעה לנקודת האל־חזור, האסונות האלה יהיו רק דוגמית מהצפוי לנו. חצי מעלה נשמע מעט, אך לפי ה־IPCC זהו ההבדל בין קיום חיי שגרה לכאוס עולמי.
תהיו מלדיביים / ישי פלג
העיר מאלה היא אחד מהמקומות היפים ביותר שתוכלו לראות ב"גוגל ארץ", שירות צילומי הלוויין של גוגל. בירת רפובליקת המלדיביים, השוכנת באוקיינוס מדרום־מערב להודו, תופסת את כל שטחו של אטול מאלה, אי אלמוגים טבעתי מקסים. נמל התעופה ולאנה באי הסמוך אינו היחיד במדינת האיים, אבל הוא נמל התעופה הבינלאומי העיקרי של המדינה, ובמיוחד של כ־130 אלף תושבי העיר מאלה. אורכו של מסלול ההמראה והנחיתה כפול מאורך עיר הבירה, והגובה שלו מעל פני הים הוא מטרים ספורים – ממש כמו גובהה של העיר הסמוכה.
כיצד תתמודד רפובליקת המלדיביים עם עליית גובה פני הים שחוזים מדעני האקלים? עליית גובה פני הים במטר יחיד עלולה להעמיד את המלדיביים בפני איום הכחדה ממשי: איש לא רוצה לחיות במדינה שנמל התעופה העיקרי שלה מוצף במים. יש לשער שרבים מהתושבים ייקחו את חפציהם, יעזבו את בתיהם המוצפים, ויעברו למקום אחר. שהאחרון יכבה את האור.
ובכל זאת, במלדיביים השבוע הוטרדו בעיקר ממערכת הבחירות הסוערת של החודש שעבר. מגזיני הבידור בהודו ריכלו על שחקנית קולנוע ושחקן קריקט שהצטלמו יחד בחוף אקזוטי באחד האיים. חברת נופש הכריזה באתרי העסקים בעולם על פתיחת מלון חדש בעיר מאלה. הכסף מדבר: ההתחממות הגלובלית לא עוצרת את החיים בשרשרת האיים.
החששות מפני הצפת המלדיביים הם ותיקים. בספטמבר 1988 הזהירו באו"ם שאומת האיים עשויה למצוא את עצמה חולקת גורל אחד עם הדגים "בתוך עשרים עד ארבעים שנה", כפי שדיווחה אז סוכנות הידיעות AFP. חלפו שלושים שנה, ובינתיים המלדיביים עדיין מחזיקים את הראש מעל המים. כיצד הצליחו לעכב את רוע הגזרה? האם נקטו מדיניות סביבתית קיצונית כדי להציל את עצמם?
בישראל העסקים כרגיל. החלטות לחוד ומעשים לחוד. "מנהלת היערכות לשינוי אקלים" הוקמה לפי החלטת ממשלה מהקיץ, אך הממשלה ממשיכה לפעול באופנים המונעים עמידה ביעד המעלה וחצי. השגת היעד כרוכה במעבר מהיר לכלכלה המבוססת על אנרגיה מתחדשת. צעדים מזעריים כהגדלת מכסות ייצור אנרגיה ירוקה (וגז אינו אנרגיה ירוקה, הגם שהוא שיפור לעומת נפט ופחם) זניחים לעומת מדיניות כוללת שאינה בת־קיימא כלל. תרומת ישראל למשבר זניחה, אך השלכות ההתעוררות המאוחרת שלנו מורגשות היטב בהתחממות בערים.
דוגמה אחת לאדישות הממשלה היא המשך עידוד הנסיעה ברכב פרטי: בד בבד עם מגה־תוכניות תחבורה ציבורית, נמשכים ייבוא המכוניות וסלילת הכבישים והמחלפים. בירושלים מקודמת אוטוסטרדה החודרת אל לב העיר שלשם בנייתה ייהרסו שטחים פתוחים וייכרתו אלפי עצים. מתחם "חנה וסע" שאמור להיבנות בשולי העיר במסגרת שדרוג כביש 1 לא מומש.
דוגמה נוספת היא היעד הממשלתי של מיליון וחצי דירות עד 2040. בניינים אחראים לכ־35 אחוזים מפליטות הפחמן, גורם ישיר לזיהום אוויר ולהתחממות. אך בנייה מקודמת ללא תכנון עירוני כולל, המטמיע עקרונות פיתוח בר־קיימא, וכללי הבנייה הירוקה המצמצמים את פליטת הפחמן אינם מיושמים בבנייה הציבורית. בנייה ירוקה אמנם מייקרת בנייה למגורים בכשני אחוזים, אך מלבד צמצום פליטת הפחמן היא חוסכת לדיירים 30־50 אחוזים מהוצאות החשמל והמים לכל אורך חיי המבנה.
העולם התמכר לצמיחה כלכלית מתמדת, המעודדת צריכה פרטית מיותרת, ולייצור אנרגיה ותעשייה מזהמים אך זולים. לחצים פוליטיים ואינטרסים כלכליים, בארץ וברחבי העולם, מקשים על ממשלות לשנות דפוסי חשיבה קולקטיביים. אולם צמיחה כלכלית מתמדת איננה חזות הכול, והישגים כלכליים עלולים להימחק בן לילה אם חלילה יכה אסון. אוכלוסיית מדינת ישראל צפויה לגדול לכ־10 מיליון עד שנת 2030, והצורך בהצטופפות מחייב את שינוי דפוסי החשיבה. הצעדים שיש לנקוט ידועים, הטכנולוגיה קיימת. הבעיה היא רק היעדר נכונות נבחרינו להביט קדימה, אחרי הבחירות הקרובות, אל העולם שנכדיהם יחיו בו.
על אף הצהרותיו של דונלד טראמפ, משבר האקלים אינו פייק ניוז, ואינו המצאה. מזעור המשבר הוא צו השעה המוטל על הממשלה אבל גם על כל אחד מאיתנו. היום, ערב הבחירות לרשויות המקומיות, קיימת הזדמנות להעלות נושא זה לראש האג'נדה העירונית. "חשוב גלובלי, פעל מקומי"- זהו הכרח כי לא מובטחת לנו תיבת נח.
ממש לא. המטוסים הנוחתים בנמל התעופה של המלדיביים עדיין שורפים דלק מזהם. הספינות המביאות אליהם מוצרי מזון וצריכה עדיין מזהמות את האוקיינוס במסעותיהן. 96.2 אחוזים מהחשמל באי מיוצרים בדלקים מאובנים, המוסיפים להתחממות הגלובלית ומאיצים אותה. מדוע רפובליקת המלדיביים, אחת המדינות שייפגעו יותר מכול מההתחממות, אינה פועלת באופן נמרץ יותר להפחתת פליטות גזי החממה? מדוע אינה סוגרת את נמל התעופה, חוסמת את נמלי הים, בולמת את התעשייה ועוברת לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים?
התשובה ברורה. לרפובליקה הקטנה אין כל השפעה על גורלה של עליית גובה פני הים. על האומה הזאת לעשות הכול כדי לשרוד גאות אפשרית, והיא אכן פועלת למיגון החופים ולביצורם. אבל היא לא תשיג תועלת מהפחתת פליטות גזי החממה שלה, כשלא הרחק מחופיה נמצאת אירו־אסיה הענקית, על מיליארדי אנשיה, המזהמת פי כמה וכמה יותר ממנה. המלדיביים לא צריכה לסגור את שדה התעופה שלה או לעבור לייצור אנרגיית רוח ושמש. היא צריכה לנהל את כלכלתה באופן היעיל ביותר, כדי לפנות משאבים להגנת הערים והחופים מפני עלייה אפשרית של מי הים.
ישראל אינה שונה מאוד מהמלדיביים. לפליטות גזי החממה שלנו אין כל משמעות בתמונה הגדולה. גם היום – שלא לדבר על העתיד לבוא – אנו מוסיפים רק טיפה לאוקיינוס פליטות הגזים של אירו־אסיה ואמריקה. כמדינת־אי בעצמנו, במובן ידוע, אסור לנו לספוג האטה בצמיחה רק לשם איתות של "סולידריות". כן, עלינו להגן על החופים שלנו; כן, עלינו להימנע מזיהום שפוגע ישירות בחיינו; אבל הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקדם כלכלה חופשית ופורחת, שתוביל לצמיחה עקבית ומתמשכת שתיתן לנו יותר משאבים.
אם נשפוך הון על פעולות למניעת ההתחממות הגלובלית במעלה וחצי, כפי שדורשים אנשי ה־IPCC, לא יהיה לנו כסף להגן על עצמנו אם יתברר שכל פעולות האנושות למניעת ההתחממות לא הועילו. ואם יתברר שפעולות האנושות למניעת ההתחממות כן הועילו, מה טוב.
למדו מהמלדיביים: עסקו בפוליטיקה, דברו על סלבריטאים, צאו לנופש. אל תסגרו את נמל התעופה. אל תבלמו את הפעילות הכלכלית. בשום אופן אל תבזבזו הון עתק על החלפת מערך ייצור האנרגיה למערך בלתי יעיל, יקר, שלא יסייע למאבק העולמי נגד ההתחממות. המלדיביים מראים לנו את הדרך.
