לאחר קרוב ל־20 שנות דיונים וניסיונות להשוואת מעמדם של חקלאים יצואנים לזה של תעשיינים יצואנים, תעלה בקרוב הצעת חוק בנושא. שר החקלאות אורי אריאל יגיש לוועדת השרים לחקיקה הצעה לתיקון החוק לעידוד השקעות הון כך שהטבות המס המוחלות על הייצוא החקלאי יושוו להטבות המוחלות על הייצוא התעשייתי. ההטבות יחולו על עסק חקלאי שמייצא רבע לפחות מתוצרתו, באופן דומה לחוק העידוד של התעשייה.
לדברי ישי גוטויליג, יועץ בכיר למנכ"ל משרד החקלאות, הכוונה להשוות את מעמד החקלאים היצואנים לתעשיינים עומדת על הפרק כבר שני עשורים, ורק כעת הצליחו במשרד החקלאות לגייס את הסכמת משרדי האוצר והכלכלה לכך. "כל יצואן פקקים מישראל לחו"ל מקבל הטבות מס, אבל חקלאי שתורם לביטחון המדינה והוא מקור פרנסה חשוב באזור הפריפריה לא מקבל הטבה", אומר גוטויליג.
במסגרת השינוי, שיעורי המענק באזור עדיפות לאומית א' יועלו מ־20 אחוזים ל־25 אחוזים, ובאזור עדיפות לאומית ב' הם יועלו מ־10 אחוזים ל־20 אחוזים. כל המענקים מהמדינה יזכו לפטור ממע"מ.
הצעת החוק עמדה מול מכשולים רגולטוריים רבים, לדברי גוטויליג, בשל הסכמים כלכליים בינלאומיים שאוסרים סבסוד ממשלתי על ייצוא. באשר לפטור ממע"מ ציין גוטויליג כי כשהמדינה נותנת כסף לחקלאי, למשל במתן 450 מיליון השקלים לרפתנים במסגרת הסכם החלב שנחתם השבוע, 17 אחוזים מהסכום חוזרים לקופת המדינה. "במסגרת החוק, מענקים של המדינה לחקלאים יוחרגו ולא יחויבו במע"מ".
ההטבות החדשות יועילו בעיקר למי שרווחיהם גדולים. ליצואנים הקטנים ההטבות יסייעו פחות. גיא בן־דור מיסוד־המעלה, המייצא לשווקים באנגליה ואירופה, אינו רואה בחוק החדש קרש הצלה לחקלאות: "הטבות מס לא יעזרו לי ולחבריי היצואנים אם אנחנו לא מרוויחים מספיק כדי לשלם מס. אני מפסיד כבר שנים". לדבריו, מה שעשוי לעזור לחקלאים הוא השתתפות המדינה בהתמודדות עם חוזק המטבע: "השקל חזק מדי והכדאיות לייצוא פוחתת. בגלל שערי המטבע התמורה שלי היא עד 60 אחוז פחות ואין לי כדאיות לייצא".
"בחוק הזה אנחנו פותרים עוול של כ־20 שנה", אומר השר אריאל. "הצעד הזה הוא חלק ממארג תהליכים משמעותיים שעשינו לטובת החקלאים, והוא מצטרף להגדלת מספר העובדים הזרים, הורדת המכס על המים, תוכנית עידוד חקלאים צעירים לענף, צמצום רגולציה, הנגשת המידע לחקלאים וניוד מים ברצון".
