הבחירות המתקרבות – בין אם יתקיימו בראשית השנה ובין אם יתקיימו במועדן, בחודש נובמבר 2019 – יעלו לאזרחי ישראל 460 מיליון שקלים במימון מפלגות, אך על הסכום הזה ייתוספו 30 מיליון שקלים בהתאם לתיקון לחוק שאושר בכנסת בחודש ינואר שעבר. לזאת יש להוסיף את תקציב ועדת הבחירות המרכזית, העומד על 227 מיליון שקלים, וכן את עלות יום הבחירות עצמו, שצפוי לעלות למשק חמישה מיליארד שקלים, ככל יום שבתון.
בבחירות הקרובות יזכו לראשונה חברי כנסת מכהנים לקבל מימון מהמדינה לטובת התמודדותם בבחירות המקדימות, אם יש כאלה במפלגותיהם. בתמורה לכך, הם לא יוכלו עוד לגייס תרומות או לקחת הלוואות. הסדר המימון שנקבע בחוק, ביוזמת ח"כ דודי אמסלם, יחול רק במקרה שיתמלאו שלושה תנאים: במפלגה חברים לפחות 5,000 איש, יש בה בחירות פנימיות, והן מתקיימות סמוך לבחירות הכלליות לכנסת – חצי שנה לפניהן או לאחר פיזור הכנסת. אם אחד התנאים הללו לא יתקיים, הסדר המימון לא יחול. ח"כי יש עתיד, כולנו וישראל ביתנו, למשל, לא יקבלו כל מימון משום שמפלגותיהם אינן עורכות בחירות מקדימות. זאת אף שבהצעת החוק המקורית הציע אמסלם לתקצב כל מפלגה כזו ב־50 אלף שקלים נוספים ערב הבחירות.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב שהמטרה היא לאפשר לכולם להתמודד על מקומם במפלגות ולא רק לבעלי ההון, ולמנוע תלות של חברי הכנסת בתורמים. לחוק התנגדו חברי האופוזיציה, ובהם גם חברי מפלגות שנערכות בהן בחירות מקדימות, בעיקר בשל הביקורת הציבורית. לבסוף אושר החוק ברוב של 62 תומכים. הוא ייושם לראשונה, כאמור, בבחירות הקרובות.
מלבד המימון לפריימריס, במהלך שנת בחירות זכאית כל מפלגה גם ליחידות מימון על כל מנדט שזכתה בו בבחירות הקודמות, וכן ליחידת מימון נוספת עבור הסיעה. גובה יחידת המימון שנקבע במארס 2017 עמד על 1.395 מיליון שקלים.
תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בבחירות 2019 עומד כאמור על כ־227 מיליון שקלים – כ־10 אחוזים יותר מתקציב ועדת הבחירות שכיהנה בבחירות 2015.
