רק אחרי שלושים שנות נישואין, שבמהלכן נדדו שוב ושוב מדירה שכורה אחת לאחרת, הצליחו יעל ומשה נעמן למצוא את דירת חלומותיהם בשכונת קטמון בירושלים, וכעת הם משפצים אותה לקראת המעבר. "בתחילה גרנו באלון־שבות, בדירה שקנינו עם משכנתא, אבל בהמשך עברנו לירושלים", מספרת יעל. "גם אז המחירים בירושלים היו גבוהים מאוד, כאלה שמשפחה עם חמישה ילדים והכנסה ממוצעת לא יכולה להרשות לעצמה, ולא יכולנו לקחת משכנתא של מיליונים. החלטנו לקנות דירה קטנה להשקעה ולהשכיר אותה".
עם השנים הצליחו לרכוש דירה קטנה נוספת ולהשכיר גם אותה, ובהמשך שכרו דירה גדולה למשך תשע שנים. "זו הייתה דירה בקומה רביעית, בלי מעלית ולא משופצת, אבל היא התאימה לנו. אלא שבשלב מסוים בעל הדירה אמר לנו שהוא רוצה לשפץ את הנכס שלו ולהשכיר במחיר גבוה יותר, ושנמצא מקום אחר. מאז אנחנו נודדים מדירה לדירה בשכונות ירושלים. גרנו בארנונה, בטלביה, בקטמון. עכשיו, אחרי הרבה שנים שאנחנו עובדים קשה וחוסכים, מצאנו סוף־סוף מקום שמתאים לנו. אנחנו עדיין צריכים לקחת משכנתא, אבל קטנה יותר ממה שהיינו צריכים לקחת לפני 17 שנה".
בני הזוג נעמן רכשו דירת־גג בגודל 60 מ"ר, עם זכויות בנייה ל־60 מ"ר נוספים, "ועדיין נשאר מקום למרפסת גג יפה. זה היה חלום שלנו. בעלי משה מתעסק בבנייה, ובהתחלה חיפשנו בכלל דירת שיכון שנוכל לשפץ. יש לו חברה לאבן ושיש, כך שיותר קל לנו לנהל פרויקט כזה".
אז זה היה שווה את כל הנדודים?
"קודם כול כן, אבל השאלה העיקרית היא מה החלופה. בשלב מסוים ניסינו לקנות דירת פשרה בארנונה, ארבעה חדרים עם יחידת דיור בקומה התחתונה. הבנות הקטנות גרו ביחידה למטה עם כניסה נפרדת, ואנחנו הצטופפנו למעלה עם שני הילדים הקטנים. זה היה בסדר, אבל לא אהבנו את השכונה והדירה לא הייתה נוחה. המשכנתא הייתה מאוד גדולה, והיא שיגעה אותנו".
ניסיון חייה של יעל מביא אותה למסקנה שיש מקרים שבהם עדיף ללכת על שכירות. "במיוחד אם אתה משקיע בחכמה את הכסף שיש לך בדירה קטנה, ובכל פעם משדרג, משפץ את הדירה ומשקיע בה, ובונה על ההכנסות העתידיות". יעל מודה שלהתנהלות כזו יש גם מחירים. "שוק השכירות קשה ובעייתי, במיוחד בירושלים. קשה מאוד למצוא דירה שמתאימה למשפחה ושיש בה את כל שצריך. ממש לא מובן מאליו למצוא דירה טובה ובעל בית טוב, שלא יקפיץ את המחיר כל שנתיים. אין לך שום הגנה או ביטחון. היו תקופות שזה ממש שבר אותנו".
מחיר הנדודים
בתם וחתנם של בני הזוג נעמן, רחלי ויעקב אלברט, מאמצים אף הם את גישתם של הוריה. הם נישאו לפני יותר מארבע שנים, וטרם רכשו דירה. "אמרתי להם שלא כדאי שיקנו כרגע, אלא שימשיכו בשכירות ויחסכו כסף במקביל", מספרת יעל. "בכלל, מבחינה כלכלית טהורה אתה מרוויח יותר אם אתה חוסך מאשר אם אתה לוקח משכנתא. משכנתא יכולה לעלות כמעט פי שניים מהדירה. מצד שני, אני לא באה בטענות לאלה שלוקחים משכנתא, כי אני יודעת מה זה לעבור דירה כל שנתיים ואיך שוק הדירות נראה".
בנה של יעל, בנימין (20), המאזין לשיחתנו, מצביע גם הוא על היבטים מהותיים, לא כלכליים אלא חברתיים ורגשיים, שצריך לקחת בחשבון כשמחליטים לעבור מדירה לדירה. לדבריו, הילדים שנאלצים לנדוד עם הוריהם משלמים מחיר לא קל. "יש פה צד חברתי שאסור להתעלם ממנו", הוא אומר. "עברנו לדירה הנוכחית לפני שלושה חודשים, אין לי פה חברי ילדות ואני לא מכיר פה אף אחד. גם ההורים שלי לא מכירים פה אף אחד, בגלל שכל הזמן נדדו. לדעתי חשוב לחשוב גם על הילדים בסיטואציות האלה".
רחלי ויעקב אלברט מתגוררים בשכירות בשכונת קטמון בירושלים. היא אשת חינוך ועובדת בעיריית ירושלים בתחום שילוב טכנולוגיה בבתי הספר, הוא מנהל כספים ועובד בתל־אביב. "מלכתחילה היה לי ברור שאנחנו לא קונים דירה עם משכנתא גדולה, כי לפי מה שאני מבינה, קניית דירה תחייב אותי לקחת התחייבויות מטורפות בהיקף ובמשך הזמן שלהן, וזה כשלא ברור שהריבית לא תעלה", אומרת רחלי. "היום הריבית בישראל אפסית, אבל לא בטוח שזה יישאר כך (השבוע, אחרי שיחתנו, הכריז בנק ישראל על העלאת הריבית מ־0.1% ל־0.25%; צ"ק). חששנו שאם יום אחד הריבית תעלה והמשכנתאות יתייקרו, זה עלול להפיל אותנו".
השניים מתכוונים לרכוש דירה בשנים הקרובות, אך לא לגור בה: "אנחנו חוסכים ברצינות כדי לקנות דירה להשקעה ללא משכנתא. לא דירת חמישה חדרים ב־2 מיליון שקלים, אלא דירה קטנה ולא יקרה שנשכיר, ובשלב מסוים נמכור ונקנה משהו גדול יותר. בסוף נגיע לדירה שאנחנו רוצים, אבל בשלבים מדודים ועם פחות סיכון".
איזו דירה תקנו כשיהיה לכם הסכום הנדרש?
"אני רוצה שזה יהיה באזור מבוקש, כדי שלא יהיה קשה להשכיר. למשל, לדירת חדר בשכונת נחלאות בירושלים תמיד יש ביקוש ואפשר להשכיר אותה בקלות. דירה כזו עולה בין 400 ל־500 אלף שקל. בעוד כמה שנים של חיסכון נוכל לקנות דירה קטנה כזו בלי משכנתא, או עם משכנתא קטנה. צבירה של כסף היא תהליך שלוקח זמן. אין תחליף לעבודה קשה, וכרגע אני לא מוכנה לקחת הימור כל כך גדול בחיים שלי. אני לא יודעת איפה אני רוצה לגור או איפה אעבוד, אז למה לי להתקבע? ומה אם חלילה יהיה במשפחה עניין בריאותי או הוצאה לא צפויה? מדובר בשנים הכי קריטיות של משפחה, ואני לא מוכנה לקחת את הסיכון הזה".
אני שואל את רחלי האם הם חריגים בעניין הזה בין חבריהם בני גילם, והאם הם חשים לחץ חברתי להיות כמו כולם ולרכוש דירה. "רוב החברים שלנו קונים בית עם משכנתא, אבל הרבה מהם התפשרו על המיקום שרצו לכתחילה", היא משיבה. "הם גרים במקום שהם לא באמת רצו לגור בו, פשוט כי רק שם הם יכלו לקנות דירה שתאפשר להם החזרת תשלומים סבירה. וכן, יש בעניין הזה לחץ חברתי מטורף. יש לנו חברים שמדברים כבר על דירה נוספת להשקעה, ולנו עדיין אין דירה אחת".
כמו באמריקה
גם הדס (34) וצביקה (36) וימן ממושב טירת־יהודה הסמוך ליהוד, החליטו שלא לקנות דירה בשלב זה, ובוחרים לחיות בשכירות מאז נישואיהם לפני שש שנים. הם מתגוררים כיום בבית צמוד־קרקע בן 3.5 חדרים בגודל 85 מ"ר עם גינה, ומשלמים שכירות חודשית של 4,000 שקלים.
"במשפחות שלנו כולם קנו בתים, אבל אנחנו החלטנו ללכת על שכירות, זה יותר נוח לנו", הם מספרים. "מאז החתונה גרנו במושב נחלים ובפתח־תקווה. אנחנו לא רוצים להתחייב למשהו ארוך־טווח כמו משכנתא. אם אתה פתאום מאבד את מקום העבודה שלך, כשאתה מחויב לתשלומי משכנתא זה סיכון גדול מאוד. כיום אנחנו יכולים לגור איפה שאנחנו רוצים, גם במקומות שאולי לא נוכל לקנות בהם דירה אבל אנחנו אוהבים אותם ורוצים לחיות בהם. לא רצינו שהמשכנתא תכתיב לנו איפה לגור".
היה שלב שחשבתם בכל זאת לקנות?
"לא. אנשים לא מצליחים להבין את זה, אבל אנחנו לא מסתכלים במודעות בעיתונים על פרויקטים חדשים, זה לא עושה לנו את זה. אנחנו גם לא רוצים לקנות דירה להשקעה. לא רוצים להיכנס לרוטינה הזו של התמודדות מול שוכרים, חוזים ועוד. זה כאב ראש".
אז מה התוכנית להמשך?
"אנחנו אוהבים את הקטע של השכירות, ולא מרגישים שום פספוס שאין לנו בית משלנו. אנחנו חוסכים כסף בבנק, והמגורים בשכירות מעניקים לנו שקט נפשי. כשגרנו בנחלים היו מעלים לנו כל שנה את השכירות, ולכן עברנו למושב קרוב אבל בסכומים יותר צנועים. טירת־יהודה ונחלים הם שני מושבים דתיים עם איכות חיים שבחיים לא היינו יכולים לקנות בהם נכס. אנחנו לא רוצים לגור במרתף או בכוך, וכאן יש לנו בית צמוד־קרקע. בנוסף, בעולם השכירות, אם משהו לא עובד כמו שצריך, זו האחריות של בעל הדירה. בעל הבית הנוכחי שלנו ממש טוב. הדיירים הקודמים חיו כאן שמונה שנים והוא לא העלה להם את סכום השכירות, אלא רק אחרי שהוא הוסיף חדר נוסף, שזה לחלוטין הגיוני".
ואתם חוסכים בשביל לקנות דירה בעתיד, או שוויתרתם על הרעיון?
"ממש לא בתוכנית שלנו לקנות דירה, בטח לא בעשרות השנים הקרובות. כשנרצה להזדקן ולא נצטרך לחיות באזור המרכז בגלל תעסוקה וקירבה למשפחה, נחשוב לקנות בית בצפון. אנחנו מכירים מישהו שיצא לאחרונה לפנסיה, וקנה בית של 400 מטר במושב בצפון, בלי משכנתא. זו התוכנית שלנו. חוץ מהשכירות, אנחנו מעבירים כל חודש כסף לפיקדונות. יש לנו סכום יפה בצד, ובכסף של החתונה לא נגענו. עם הסכום שיש לנו כרגע היינו יכולים אולי לקנות דירה בחריש בלי משכנתא, אבל אנחנו לא רוצים לגור שם. החלטנו להישאר עם יד על הדופק ולעקוב אחרי המדד".
הדס עובדת בתחום הביטוח, וצביקה עבד בטלוויזיה החינוכית עד לאחרונה וכרגע מחפש עבודה. "אם הייתה לנו עכשיו משכנתא, בתקופה שבה רק אחד מאיתנו עובד – היינו חוטפים סחרחורת. אנחנו לא במינוס כבר הרבה שנים. כולם לוחצים עלינו לקנות – המשפחה, החברים – אבל אנחנו לא נכנעים".
השינוי התודעתי של הדס בנושא התרחש במהלך שהות ממושכת בארצות הברית, שגרמה לה לתהות על הגישה הישראלית שרואה ברכישת בית חזות הכול: "בארץ מתייחסים לבית כמו אל מקדש, בארצות הברית רואים בזה פשוט מקום שגרים בו, קורת גג וארבע קירות. לפני החתונה אמרתי לצביקה שאני רוצה ללכת על שכירות. למה לשעבד את כל החיים עבור בית?"
"אם הייתה לנו עכשיו משכנתא, בתקופה שבה רק אחד מאיתנו עובד – היינו חוטפים סחרחורת. אנחנו לא במינוס כבר הרבה שנים. כולם לוחצים עלינו לקנות – המשפחה, החברים – אבל אנחנו לא נכנעים"
הכסף עובד בשבילך
שניים נוספים שהפכו את השכירות לטווח ארוך לאסטרטגיה כלכלית ולדרך חיים הם נדב וליבי רט. הם נשואים 19 שנה, הורים לשבעה ומתגוררים כיום ברמת־גן. "בשנתיים וחצי הראשונות גרנו בדירה שרכשנו בעזרת סיוע כספי ראשוני מסבתא שלי, אבל מאז אנחנו חיים בשכירות", משתף נדב. "הדירה ההיא הייתה בסדר, אבל אז הפכה להיות לנו קטנה מדי. עברנו לדירה גדולה יותר בשכירות, ובשלב מסוים מכרנו את הדירה הראשונה. מאז אנחנו משקיעים את הכסף באפיקים שונים".
רט עצמו עוסק בייעוץ פיננסי וייעוץ משכנתאות לזוגות צעירים, כך שהוא מכיר את הזירה הזו היטב. "בהתחלה כזוג צעיר אין לך ממש אפשרות כלכלית לחשוב על רכישת דירה. קראתי ולמדתי שכלכלית נטו, בלי המרכיבים האחרים, זול יותר להחזיק דירה באופן הזה מאשר לשלם משכנתא. אני מעדיף שהכסף יעבוד בשבילי, ובתקופות הראשונות של חיי הנישואין זה הדבר הנכון לעשות".
במקרה של רט, הוא מודה שיש כאן גם עניין של אופי ונטייה אישית. "רק לחשוב על לקנות דירה שהיא שלך, שצריך לעשות בה שיפוץ מסיבי ולקבל המון החלטות – זה לא בשבילי. אני שונא שיפוצים ושונא להתעסק בבחירה של מטבחים וריהוט. נוח לי לקחת דירה שכורה ולקבל הכול מן המוכן".
בני הזוג רט מתגוררים בדירתם הנוכחית כמעט עשור. אחת לכמה שנים הם צובעים אותה על חשבונם, ומדי פעם מבצעים שיפוצים קטנים ונדרשים. "פעם עשיתי הפתעה לאשתי, וכשחזרנו מחופשה קיר אחד היה צבוע בצבע אחר עם תמונה חדשה. החוזה מחייב אותנו כשוכרים לצבוע רק ביציאה, אבל זה הבית שלנו ואנחנו לא רוצים לגור במקום עם קירות אפורים. הבאנו אמן שעשה לנו דברים יפים על הקירות". בחלק מהשיפוצים שביצע רט השתתף בעל הבית, אך לא בכולם.
אחרי שנים רבות כל־כך באותה דירה, משפחת רט כבר חושבת על התחנה הבאה. "אם תציע לי דירת פנטהאוז בשכונה שבה אני גר, במחיר טוב ועם חוזה לכמה שנים – אני אשמח לעבור. אני מוכן גם לשים 50 אלף שקל כדי לשפץ את הדירה ולהפוך אותה לבית חלומותיי, גם אם היא לא רשומה על שמי בטאבו".
"רק לחשוב על לקנות דירה שהיא שלך, שצריך לעשות בה שיפוץ מסיבי ולקבל המון החלטות – זה לא בשבילי. אני שונא שיפוצים ושונא להתעסק בבחירה של מטבחים וריהוט. נוח לי לקחת דירה שכורה ולקבל הכול מן המוכן"
פסיכולוגיה, לא מתמטיקה
אז האם שכירות לטווח ארוך היא אופציה משתלמת מבחינה כלכלית? ד"ר יריב שולם, איש הייטק ומומחה להתנהלות צרכנית וחינוך פיננסי, תומך בתפיסת העולם שהציגו המרואיינים שלנו עד כה. בספרו "מסע פיננסי" הוא ממליץ לקוראיו לנהוג כמותם: אל תיקחו משכנתא, חִסכו כסף וקנו בשלבים.
"בניגוד למה שההורים שלנו סיפרו לנו, מחקר מעמיק שנערך בישראל הראה בצורה חד־משמעית שאם מסתכלים רק על הפן הפיננסי, שקל מול שקל, בתשעה מתוך עשרה מקרים בישראל עדיף לשכור דירה ולא לקנות", אומר לנו שולם. "תמיד אמרו לנו שבשכירות שורפים כסף ולא נשאר מזה כלום, אבל זו תפיסה שגויה. במשכנתא יש ריביות, ובעקבות עליית ערך הדירה שגרים בה, המשכנתא עולה בהתאם. כשאתה קונה דירה אתה גם צריך להשקיע הון עצמי נוסף בשיפוץ, ריהוט חדש וכדומה".
אם אכן לא כדאי לקנות דירות בישראל, למה אנחנו עושים את זה?
"זה קשור בעיקר בפסיכולוגיה ובהיסטוריה. אנחנו עם שעבר אלפיים שנות נדודים, ורוצים להרגיש שביתי הוא מבצרי ושהמסמר בקיר הוא שלי. העניין הוא שאותם אנשים מכירים רק צורה אחת להשקעה ששומרת על הערך של עצמה או עולה, וזו רכישת דירה. זה מרשים אותם שדירה הייתה שווה מיליון וכעת וואו, היא שווה שני מיליון, אבל זו פרובינציאליות. הם לא מבינים איך כסף עובד.
"אני מקווה שלא יאשימו אותי בייעוץ השקעות, אבל את אותו כסף שהשקעת בדירה אתה יכול להשקיע במדד תל־אביב 125, שהוא המדד המרכזי של מדינת ישראל. בכל יחידת זמן תהיה לך תשואה עודפת. יש הרבה חלופות לרכישת דירה, וכשאתה משקיע את הכסף בצורה כזו אין לך דליפות מהגג ופיצוצים בצנרת. יש פה מסורת שעוברת מאב לבן, שזוג רציני צריך לקנות דירה. אף אחד לא עוצר ושואל: האומנם? התשובה לשאלה כזו בהחלט יכולה להיות 'לא'".
"לשכירות, לעומת זאת, יש יתרונות אדירים. בעבר היית נולד, גדל וחי כל החיים באותה עיר ואפילו באותו בית. היום אנחנו חיים בעולם שונה – אנשים כבר לא עובדים באותה עבודה ארבעים שנה, כמו הדורות הקודמים. אנחנו מרשים לעצמנו לעבור דירות, כי אנחנו גם מחליפים מקום עבודה. הקריירה חשובה, ואם אתה קונה דירה, כל שינוי הופך להיות הרבה יותר מסובך. אתה חי איפה שאתה מצליח לקנות עם משכנתא, ואילו הדור של היום הוא כזה שזז ממקום למקום. לשוכרים זה הרבה יותר קל".
הכול חינוך
במפגשים עם זוגות לפני נישואים, במסגרת סדנאות שהוא מקיים להתנהלות כלכלית נכונה, שולם מייעץ למאזיניו שלא למהר לרכוש דירה. "אני מסביר להם שיש יתרונות לשכירות ארוכת טווח. אני יודע שבהמשך אקבל טלפון מההורים שלהם, 'למה אתה אומר להם ככה?', אני מראה להם שהמתמטיקה פשוטה, אבל הסיפור הוא לא מתמטיקה אלא פסיכולוגיה. זה לא שלזוגות הצעירים האלה יש 300 אלף שקל הון עצמי להשקיע בדירה. הרי לרוב אין להם גרוש אפילו לפלאפל. אז מה עושים? מביאים כסף מההורים ומסבא וסבתא. האופציות של הזוג הם או לקנות דירה בכסף של מישהו אחר ועם משכנתא, או שכירות, אבל אז הם לא יקבלו את הכסף הזה.
"במציאות כזו אני מציע את הפשרה הבאה: במקום לקנות את הדירה הכי גדולה ויפה שהם יכולים עם משכנתא, אני אומר להם 'קנו את הדירה הרביעית שלכם'. דירה כזו היא לא מגניבה או שווה, אבל היא נמצאת במקום שאולי יהיה מגניב בעוד שלושים שנה. הנחלאות או המשכנות שאננים של העתיד. אבל אחרי החתונה תגור איפה שנוח לך, במקום שעונה על הצרכים שלך. ככל שיהיו לכם יותר ילדים, תשכרו דירה עם יותר חדרים. אחרי שלושים או ארבעים שנה תסיימו את הנדודים, הקן יתרוקן ואתם תרצו בית קבוע, ואז תחזרו לדירה המקורית שלכם. רק בכך חסכתם חצי מיליון שקל. כל מעבר דירה כרוך בעלות של עורך דין, גרירת משכנתא, שיפוצים, וכבר זה מאות אלפי שקלים. כך יהיה לכם בית, ותוכלו להגיד לדודה שאתם בעלים של נכס. זה ווין ווין".
חיים בשכירות כוללים גם הרבה חוסר ודאות, כאשר אחת לכמה שנים צריך להתמודד עם הצורך למצוא דירה.
"בעניין הזה אני מציע לזוגות את הפטנט הבא: לפני שחותמים על חוזה שכירות, להגיד לבעל הבית – מה דעתך שנעלה את שכר הדירה ב־10 אחוזים, אבל שנחתום על חוזה לכמה שנים. בעל הבית שמח כי הוא מקבל יותר בשנים הראשונות, אבל בהמשך הוא מקבל קצת פחות ממה שמגיע לו. כך לכולם יש שקט. בעלי דירה אוהבים לקבל מה שמגיע להם, ושוכרים אוהבים לדעת שיש להם שקט לשנים הקרובות. בארה"ב יש כאלה ששוכרים בית לעשר שנים. לדעתי השינוי הזה מתחיל לחלחל גם כאן בישראל".
מעבר לכל האמור, שולם סבור שחינוך כלכלי נכון מגיל צעיר עשוי לחסוך בעיות אופייניות רבות: "למדו את ילדיכם להבין איך להתנהל נכון עם כסף. הספר השני שלי נקרא 'אבא, אימא, איך כסף בא לעולם?', והוא מדבר בדיוק על זה: איך להשקיע בחיסכון לילד כשהוא נולד, איך לחלק נכון דמי כיס, מה קורה כשילד רוצה רישיון נהיגה, איך מממנים חתונות ותארים בלי להיכנס לחובות. הספר מציע שיטה כיפית שבה הורים יכולים לחנך את הילדים כדי שביום שייצאו מהבית הם לא רק יבינו בכסף, אלא שזו תהיה עבורם חוויה חיובית של החיים".
לסיום שיחתנו, שולם מקנח באנקדוטה הבאה: "בהרצאות שאני מעביר, אני תמיד שואל את האנשים: 'כמה מכם ידעתם מה סכום ההכנסה החודשי של ההורים שלכם?' לרוב, בערך 10 אחוז יידעו את התשובה. זה אינדיקטור לכך שהורים חושבים שאסור שהילדים ייחשפו למידע הזה. לעומת זאת, כשאני שואל אנשים שלומדים לקראת תואר שני במנהל עסקים את אותה שאלה, הרבה יותר יודעים לענות. הפרשנות שלי היא שאנשים שמתעניינים בכלכלה ומגיעים לתחום הם כאלה שגדלו בבתים שבהם מדברים עם הילדים על כסף בגובה העיניים, וכך הם מתרגלים שזה דבר שלא צריך לפחד ממנו".
