לא רק מתיישבים: תעשיית ההייטק מגיעה ליו"ש

במשך עשור קמה יעל זאבי בכל בוקר בשעה חמש. שעה וחצי לאחר מכן, בשש וחצי, היא כבר התייצבה במקום העבודה שלה, בחברת הייטק במרכז. מכיוון שאין צהרון ביישוב שלה, בשעה אחת היא נאלצה לקושש טובות מהשכנות שיסייעו לה באיסוף הילדים, ועד השעה שלוש ניסתה להספיק ככל היותר בעבודתה כדי שתוכל להגיע הביתה בשעה סבירה. אם קיבלה טלפון מהגן ובו הודעה שהילד לא מרגיש טוב, היא נאלצה להתנצל ולהודיע שתעבור לפחות שעה וחצי עד שתגיע.

זאבי, תושבת אש־קודש שבגוש שילה, למדה הנדסת תוכנה ועבדה בחברות גדולות ובהן מיקרוסופט. נוסף על כך, היא הייתה חברת מועצה במטה בנימין. לפני שנה וחצי התפטרה מעבודתה לטובת הקמת מיזם "בנימין טק", שצפוי להביא את תעשיית ההייטק לבנימין. לב המיזם הוא חלל משותף של מרחבי עבודה פרטיים לצד שירותי ליווי וייעוץ עסקי ליזמים, בסיוע המשרד לפיתוח הפריפריה.

מתחמי עבודה משותפים הם אחד הטרנדים החמים בשנים האחרונות בעולם ההייטק והתעסוקה. לפני כחמש שנים הגיע הרעיון לישראל, וחללים כאלה נפתחו בתל־אביב ובערים גדולות אחרות. לאחרונה הם תופסים תאוצה גם בקרב אוכלוסיות נוספות, כמו המגזר החרדי ויישובי יהודה ושומרון. חללי העבודה הפונים לקהלים אלה נותנים מענה לצרכים עמוקים ורחבים יותר ממתחם עבודה נוח ומאובזר: הם מביאים את בשורת ההייטק לאזורים וציבורים חדשים, גורמים לאנשים לצאת מאזור הנוחות – הבעייתי לעתים – של עבודה מהבית לצד הכביסה והכלים, אל חלל עבודה משוכלל ומודרני, מעניקים העשרה בתחומים מקצועיים, ואולי הדבר החשוב ביותר: מאפשרים ליצור קשרים חברתיים ונטוורקינג, המתורגמים להתקדמות אישית ועסקית.

לא רק מורות ואחיות

זאבי,37, גדלה בקריית־ארבע ולמדה הנדסת תוכנה במכון טל. "האופציות סביבי היו ללמוד הוראה או סיעוד, ולהיות מורה או אחות", היא מספרת. "במקרה הלכתי ללמוד מחשבים, בזכות חבר שלמד מחשבים ושכנע אותי ללכת". לדור הבא, כלומר ילדיה שלה וגם ילדי שכניה ביישוב, היא רוצה לשדר שאפשר גם אחרת. "בסוף הבחירה של הילדים במקצוע נובעת מהחברה שבה הם גדלים, ממה שהם רואים סביבם ומבית הגידול שלהם. כשהילדים לא נחשפים להייטק בסביבה הקרובה שלהם, נפתח פער גדול בינינו ובין מרכז הארץ, והדור הצעיר לא מכַוון למקצועות האלה. חשוב לדעת שהרבה מקצועות הולכים ונעלמים, ובעתיד הקרוב הם כבר לא יתקיימו. הייטק זה מקצוע העתיד, אנחנו חייבים להיות שם".

איך קיבלו אותך בחברות ההיטק שבהן עבדת? בכל זאת, מתנחלת עם כיסוי ראש.
"ועוד לכי תספרי להם שאת מאש־קודש, המותג של המאחזים. בהתחלה זה היה מוזר להם, אבל בסופו של דבר אלו קשרים בין אנשים, בלי קשר לשאלה מאיפה הגעת. היו חברות שדומות לי בתפיסות עולם של גידול ילדים, קריירה וזוגיות, אבל התפיסה הפוליטית שלהן הייתה שמאל, וזה בסדר. חלק מהתחביב שלי היה להתווכח איתם על פוליטיקה כי זה כיף ואני אוהבת את זה, אבל בסופו של דבר החברות הייתה מעל הכול".

במקביל לעבודתה זאבי היא גם פעילה חברתית. היא ובעלה היו מראשוני מתיישבי אש־קודש, והיא כיהנה כחברת מועצה במטה בנימין מטעם היישוב שבות־רחל. במסגרת זו היא שמה לה למטרה לקדם את נושא התעסוקה באזור בכלל, ואת ההייטק בפרט. "ראיתי כמה המרחק בין מקום העבודה למגורים מקשה ומשפיע על אנשים. הרבה חברות שלמדו איתי וגרו בבנימין עברו למרכז. היו אחרות שוויתרו, למשל מישהי שמטפלת בילדים במקום להיות מתכנתת, כי זה נהיה בלתי אפשרי עבורה לנסוע כל יום כל כך הרבה. אין תעשייה, וזה מביא אנשים לבלות שעות ארוכות כל יום על הכביש. אני אישית הייתי בכל יום שלוש שעות על הכביש בשביל עבודה".

מצבם של הגברים ההייטקיסטים לא בהכרח מזהיר יותר. "אין כמעט נשים שגרות בבנימין ועובדות בהייטק. גברים כן נוסעים, אבל ראיתי גם כאלה שעזבו למרכז הארץ, למשל לגרעינים תורניים, כדי להיות קרובים לעבודה. המצב הזה העציב אותי מאוד. התעסוקות היחידות שקיימות פה הן בהוראה, עבודה במכולת או במעון. בעלי למשל מנהל פרויקט בנייה גדול בתל־אביב. אין בניינים לבנות בבנימין, אז הוא שם, ונוסע כל יום שעה לעבודה. אם אנחנו רוצים ליישב את המקום שאנחנו גרים בו, לא מספיק לבנות בתים. צריך פיתוח עסקי וכלכלי. לייצר מקומות לינה זה לא לבנות חיים שלמים. סביבה מלאה כוללת גם תעסוקה וכלכלה. אם אנחנו רוצים לשאוף לנורמליזציה של האזור הזה ולא להיות שונים, צריך לייצר חברת חיים מלאה".

ללמוד מהטובים ביותר

הרעיון להקמת "בנימין טק" מתגלגל אצל זאבי כבר כמה שנים, אך לקח לה זמן רב להניע את מקבלי ההחלטות. מי שמלווה אותה לאורך כל הדרך הוא יוסי אפטר, לשעבר מנכ"ל המרכז האקדמי לב, שניהל חממה טכנולוגית ופועל לשילוב אוכלוסיות בהייטק, למשל החברה החרדית. "יוסי עזר לי מאד לקדם את הנושא מול מקבלי החלטות ששאלו אותנו למה בכלל צריך דבר כזה בבנימין. אבי רואה, ראש המועצה הקודם, נרתם לנושא והקצה לנו משאבים. גייסנו שמונה מיליון שקלים מהחברה לפיתוח בנימין וממשרדי ממשלה שתומכים ברעיון".

בימים אלה נמצא המבנה, המוקם באזור התעשייה שער־בנימין, בשלבי בנייה סופים, ועם פתיחתו הוא אמור להוות עוגן שימשוך חברות הייטק לבנימין. "כדי להניע את השוק העסקי צריך תשתיות, ואנחנו כרשות צריכים לייצר אותן", מסבירה זאבי. "יזם עסקי לא יכול לבוא למדבר, צריך ליצר לו תנאים ראשוניים". המיזם הראשון שיייפתח במסגרת המרכז הוא חלל עבודה משותף, מעוצב באופן חדשני ועדכני, שייתן מענה לסטארטפיסטים ואנשי מחשבים שכרגע עובדים מהבית.

אחרי שהבנייה תסתיים והמקום ייפתח, תחל העבודה הקשה באמת: לשכנע חברות הייטק להגיע למקום ולפתוח בו שלוחות, ולהפוך אותו לאבן שואבת לעוד ועוד גופים וחברות. "עשינו מחקרים כדי לבדוק איך מביאים הייטק למקום מסוים. אנחנו צריכים להתחיל בזרעים קטנים, כמו אנשים שעכשיו מקימים את החברה שלהם, או חברה גדולה שתפתח כאן שלוחה, כמו למשל השלוחות שהוקמו במודיעין־עילית לציבור החרדי". זאבי מדברת על יצירת "אקוסיסטם", כלומר סביבה המהווה בית גידול של גורמים שונים, העובדים בהרמוניה ויוצרים הפריה הדדית ומנועי צמיחה.

מלבד התואר הראשון בהנדסת מחשבים, לזאבי גם ידע עסקי. היא למדה אסטרטגיה עסקית לתואר שני באוניברסיטת אריאל, ולצורך הקמת "בנימין טק" ביקרה בארבעים מרכזי הייטק שונים ברחבי הארץ כדי ללמוד מהם. היא עוקבת בעיקר אחר מודלים דומים ומצליחים, כמו "האב אילת" שהוקם בעיר הדרומית על ידי יזם הייטק שהגיע מעמק הסיליקון, או "ביזמקס" המיועד למגזר החרדי בירושלים.

אהדה מפתיעה

מלבד יצירת חלל עבודה אזורי, מטרה נוספת של הפרויקט היא להעניק השכלה בתחומי ההייטק לאנשים שעסקו בתחום בעבר ועזבו אותו מפאת חוסר תעסוקה, או לאנשים נטולי השכלה בתחום שמעוניינים להשתלב בו. "יהיה לנו כאן פרויקט שנקרא בוטקאמפ – תוכנית לימודים חצי שנתית, שבה אנשים יקבלו לימודים מעשיים שיסייעו להם להשתלב בשוק העבודה", מתארת זאבי. "אנחנו נקשיב לקהילה, נזהה את הצרכים ונתאים את הלימודים לצרכים שיעלו מהשטח". נוסף על כך תופעל במקום תוכנית האצה, "אקסלרטור", לסטארטאפים בתחילת דרכם, שתאתר יזמים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה ותספק להם הכשרה וליווי צמוד של מנטורים.

המיזם השלישי שצפוי לפעול במקום הוא תכנית מנהיגות טכנולוגית לתושבי בנימין, שתסייע לפתח רעיונות מהשלב הראשוני ועד גיבוש תוכנית הניתנת לבחינה עסקית. עוד יתקיימו ב"בנימין טק" כנסים ותחרויות, האקתונים והרצאות טכנולוגיות, פעילות ברשתות החברתיות והעשרות טכנולוגיות ויזמיות לילדים ונוער.

אילו תגובות את מקבלת?
"יש כאלה שלא מבינים, זה לא מעניין אותם ואפילו רחוק מהם, אבל רוב האנשים מתלהבים. הרבה אנשים אומרים 'זה היה חלום שלי שיהיה מקום כזה'. יש לנו המון שותפים בבנימין, תושבים שרוצים לקדם, להתנדב ולהשקיע כדי שזה יצליח. הרבה אנשים מתעניינים בשכירות, וזה עוד לפני שהתחלנו לשווק או לפרסם. פשוט יש חסר בתחום".

את מאמינה שתצליחו לשכנע חברות ישראליות גדולות, קל וחומר חברות בינלאומיות, לפתוח סניף בהתנחלויות?
"אני רואה בזה אתגר שיכול לקרב אותנו לחברה הישראלית. גם כשישראל התחילה להיות מעצמת הייטק, שאלו איזו חברה בינלאומית תבוא לכאן, הרי זה מקום שנוי במחלוקת, והיום להרבה חברות בינלאומיות יש שלוחות בארץ. הם הבינו שהטכנולוגיה הישראלית טובה, אפילו מצוינת, ושיש כאן אנשים מובילים בתחום הסייבר. בסופו של דבר אם את מביאה מוצר טוב ורוצים אותו, לא מסתכלים אם הגעת מהשומרון או לא. לכן זה חשוב להתיישבות. העשייה האמיתית בחברה הכללית היא הדבר המשמעותי, ואין שום סיבה שלא נוכל לתרום. התושבים בבנימין לא פחות חכמים ומוכשרים, ובסוף התעשייה הזו בנויה על אנשים חרוצים וחכמים. אם אנחנו מאמינים בעצמנו, נוכל להוביל ולהצליח".

ובאופן אישי, אילו תגובות את מקבלת כאישה מאש־קודש, עם כיסוי ראש, כשאת מדברת עם אנשי עסקים אחרים?
"אני לא מקבלת תגובות חריגות. יש הרבה אהדה, אפילו מצד אנשים שלא היית מצפה מהם. אנשים שנראים לך מבחוץ שמאלנים ואולי שונאי מתנחלים, אבל את מדברת איתם ואת רואה שהם מחוברים ורוצים שתצליחי".

מפגשים בפינת הקפה

בנימין־טק לא יהיה הראשון מסוגו ביהודה ושומרון. קדם לו "האב עציון", מרחב עבודה משותף שהוקם ב־2015 בפארק התעשייה בגוש־עציון, דקה וחצי נסיעה מאפרת. במקום 300 מ"ר של משרדים מעוצבים ונעימים, כולל משרדים פרטיים, חלל פתוח ("אופן ספייס") ובו 15 עמדות עבודה ממוחשבות, חדר ישיבות, חלל אירועים ואפילו חדר כושר. החברים בהאב עציון נהנים מקפה גורמה המובא למקום משוק מחנה־יהודה, אינטרנט מהיר עם גיבוי וסיוע טכני, שירותי הדפסה, אירועים חברתיים ושיתופי פעולה עסקיים, וכמובן גישה של 24 שעות להאב. בין חברי ההאב ניתן למצוא יזמים, בעלי עסקים קטנים, סטרטאפיסטים, מתכנתים וגם כאלה שעובדים עבור חברות היי־טק במרכז. הם נמצאים בו רוב שעות היום, וחלקם גם בלילה.

רחל מור, בעלת "האב עציון", הקימה את המקום כאשר נושא העבודה במרחבים המשותפים היה חדש יחסית בישראל. בתל־אביב נפתחו באותה תקופה משרדי WeWork, חברה אמריקנית שהיא ממובילות התחום בעולם. מור מסבירה את היתרונות שההאב מעניק מול האופציות האחרות – עבודה מהבית או נסיעה ארוכה לעבודה: "כשעובדים קרוב לבית יש יותר זמן גם למשפחה וגם במקום העבודה, בתחילת היום ובסופו, ואפשר לוותר על פקקים וזמן נסיעה שהולך לאיבוד בבוקר ובערב. כשמדברים על איכות חיים בעבודה, זה בא לידי ביטוי גם באופי של חללי העבודה. לזה תוסיפו מפגשים עם אנשים מתחומים מגוונים בפינת הקפה במשך היום, ושיתופי פעולה שנוצרים בין עסקים שונים".

החזון שעומד בבסיס "האב עציון" הוא להעניק בית ליזמים מקומיים רבים ולאנשי ההיי־טק הנאלצים לנסוע לתל־אביב ולירושלים, וליצור עוגנים משמעותיים של כלכלה ותעסוקה מקומית. בין הפעילויות המיוחדות שהתקיימו במקום: ה"פיץ' נייט" הראשון של יו"ש (אירוע שבו סטרטאפיסטים מתחילים מציגים את יוזמותיהם), שיעורי תכנות לבני נוער וביקורים של חברי כנסת לדיון בנושאים כמו סיוע תקציבי לחדשנות, מאבק בארגוני החרם ועוד.

מור, המייסדת, הייתה מעורבת גם בהשגת מימון ממשלתי לטובת מרחבי עבודה משותפים בפריפריה, בשיתוף עם כמה ממרחבי העבודה החדשים שעתידים להיפתח ברחבי הארץ. "אני שמחה מאוד לראות סוף־סוף את הצמיחה של מרחבי עבודה נוספים מחוץ למרכז הארץ, ומצפה לשיתופי פעולה עם מרחב העבודה החדש בבנימין ומרחבים נוספים שייפתחו בחודשים הקרובים", היא מסכמת.

ועדת קבלה

טרנד חללי העבודה הגיע לפני כשנתיים גם למגזר החרדי. בתחילת 2017 הושק במעמד נשיא המדינה מתחם ביזמקס בירושלים, שהוקם על ידי קרן קמ"ח – קידום מקצועי חרדי, "אחים גלובל" לקידום הכלכלה החרדית, והרשות לפיתוח ירושלים.

מבחינת היזמים, אומר איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס, הערך הגדול ביותר שהם מקבלים במקום הוא הקהילה העסקית והשיתוף שנוצר בין החברים. לשם כך קיימת ועדת קבלה, שבוחרת את המיזמים המצטרפים למתחם. "לצד התאמת המתחם לצורכי היזמים מהמגזר החרדי, אנו משקיעים מאמץ גם בשמירה על רמה מקצועית גבוהה ומקיימים פעילויות שונות כמו הרצאות מקצועיות וארוחת צהריים משותפת פעמיים בחודש, כדי להעמיק את ההיכרות בין החברים ולעודד שיתופי פעולה".

המתחם הוקם במטרה לעודד שילוב חרדים בעולם התעסוקה והוא מיועד ליזמים, עצמאים או בעלי עסק מתחומים שונים. מאז הקמתו הצטרפו אליו קרוב ל־100 חברות ויזמים חרדים. באי המקום נהנים מעשרות סדנאות וקורסים בנושאים רלוונטיים, כמו תכנון שנתי לצמיחה עסקית, מודלים חדשים בגיוס הון לסטרטאפים, ופעילויות נוספות המסייעות להם להתקדם ולצמוח. לאורך השנה מתקיימים במתחם אירועים וימי עיון ייעודיים ליזמים במגוון תחומים, כמו סדנאות למסחר אלקטרוני בשיתוף אמזון ישראל, יום עיון במסלולי השקעה בחדשנות טכנולוגית בשיתוף רשות החדשנות, וגם הרצאה על דגשים הלכתיים ליזמים.

בביזמקס פועלות קהילות שונות העוסקות בנושאים שונים, וכך מתאפשרים שיתופי פעולה ונוצרים קשרים מפרים. קהילת BizUP, למשל, פועלת כחממה ליוצרים עצמאים חרדים מתחומי המדיה והעיצוב, ומסייעת להם לקבל כלים מעשיים להקמת עסק, להיחשף ללקוחות ושותפים פוטנציאליים, וליהנות מליווי של מנטורים מהשורה הראשונה.

 

חמישים גוונים של שחור

מרכז אמפרסנד בבני ברק (משמעות המילה אמפרסנד היא סימן החיבור &, והשם נועד לבטא תפיסה של קהילתיות וחיבור) הוא חלל עבודה משותף המיועד לתושבי העיר, השוכן במגדל קונקורד, שהוא חלק מאזור העסקים של מגדלי ב.ס.ר. המרפסת היפה של המתחם מעניקה תצפית פנורמית מרהיבה על כל גוש דן – בני־ברק, תל־אביב, רמת־גן, גבעתיים ופתח־תקווה – מהים במערב ועד הרי השומרון במזרח. הנוף האנושי כולל חמישים גוונים של שחור – חסידים מקהילות שונות, ליטאים וחרדים מודרנים. חלל נפרד מיועד לנשים. במתחם 170 עמדות עבודה – חלקם באופן ספייס וחלקם במשרדים בגדלים שונים – כיתות הדרכה, חדרי ישיבות, קפיטריה וכאמור מרפסת גדולה במיוחד.

המתחם הוקם על ידי היזם החרדי משה פרידמן – מייסד מיזם "קמא טק" לשילוב חרדים בהייטק – בתמיכת כמה מראשי ההייטק הישראלי ובהם פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, אילון תירוש, גיגי לוי, ראול שטיין ועוד. המרכז מקיים שיתופי פעולה עם גופים עסקיים מהגדולים במשק כמו בנק לאומי וחברת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, ועם הסניפים המקומיים של חברות עולמיות ובהן גוגל, פייסבוק, אמזון וסיסקו. החברות הללו מקיימות במקום ימי עיון, הדרכות, סדנאות והרצאות הניתנות חינם, וכך באי המקום נהנים ממעטפת רחבה של ליווי עסקי ממיטב אנשי ההייטק והחברות הגדולות במשק.

"כבר לפני כמה שנים, כשראיתי שתחום חללי העבודה מתפשט בעולם, חשבתי שיש מקום להביא את הטרנד הזה לבני ברק ולספק חלל עבודה מתקדם המתאים לאורח החיים החרדי", מספר פרידמן. "לרעיון הזה חבר פרופ' אמנון שעשוע ועוד שורה של שותפים, והחלום הפך למציאות. המטרה של המקום היא לאפשר לתושבי בני־ברק לקבל חלל עבודה מתקדם ביותר, עם כל המעטפת הנלווית של יעוץ עסקי ונטוורקינג ברמה הגבוהה ביותר, בשיתוף גורמי ההייטק והיזמות המובילים בעולם, וכל זאת לצד קיום אורח חיים חרדי למהדרין וקרוב לבית.

"מטרה נוספת שהייתה לנו בהקמת המתחם היא לתת לחברות גדולות שמעוניינות לפתוח שלוחה בבני־ברק ולהעסיק עובדים חרדים, אפשרות קלה לעשות את זה. כבר כיום יש במתחם, מלבד יזמים וסטארטאפים חרדים, גם שלוחות של כמה חברות גדולות מתל־אביב ומהרצליה, שמעסיקות אצלנו מתכנתים ומתכנתות מהמגזר החרדי. זאת גם הסיבה שבחרנו להקים את המקום במתחם בסר, שהוא מתחם עסקים מודרני עם שפע מסעדות ובתי קפה, ובעיקר נגיש מאוד מבחינת תחבורה לציר ז'בוטינסקי ולכביש גהה. כך המקום נגיש ונוח לכולם – גם ליזמים ולעובדים תושבי בני־ברק, גם לתושבי ערים שכנות כמו פתח־תקווה ורמת־גן, וגם לכל השותפים העסקיים שלנו שמגיעים מתל־אביב ומערים נוספות".