כשהרכב מתקלקל, הולכים למוסך. כשהגוף מתקלקל, הולכים לרופא. אבל כשהמצב הכלכלי מקולקל, משום מה רובנו מתעקשים לפתור את הדברים לבד. באמצעות שלושה סיפורי לקוחות קצרים, אנסה להבהיר מדוע חשוב להבין במשכנתא וכלכלת המשפחה, אבל חשוב יותר גם לדעת להיעזר.
דוד ונאווה (השמות בטור בדויים) טענו בפניי שאין להם יכולת לייצר הון עצמי. הם זוג רופאים שגרים במרכז הארץ, ונמצאים באמצע שנות הארבעים לחייהם. שניהם עובדים בעבודה מסודרת ומשתכרים יפה – יחד הם מרוויחים כ־60 אלף שקל בחודש (ברוטו).
לכאורה מצבם מצוין. אך כשישבנו לתכנון עתידי, גיליתי שההון העצמי שלהם הוא מינוס של מאות אלפי שקלים. מתברר שבמשך שבע שנות לימודי הרפואה ושנות ההתמחות שאחריהן, הם היו צריכים לקחת הלוואות למימון הלימודים והחיים. בתקופה זו ההכנסות שלהם היו נמוכות, והם לא הצליחו להקטין את ההלוואות שהלכו ותפחו. הילדים שהגיעו עם הזמן הגדילו את ההוצאות השוטפות. אחרי שנות הצמצום הם החלו להרוויח טוב, ובהתאם העלו את רמת החיים. וכך, אף שהם משתכרים יותר מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק, הם עדיין לא מצליחים להחזיר את ההלוואות וליצור הון עצמי לרכישת דירה.
מקרה שני: יוסי ודבורה משלמים כל חודש על משכנתא ישנה, אבל משום מה לא מצליחים לסגור את החוב. הוא למד כלכלה ועובד בהייטק, והיא מעצבת. לפני 11 שנים לקחו משכנתא של 440 אלף שקל. במהלך 11 השנים האחרונות הם שילמו 3,000 שקל כל חודש. כשהגיעו אליי לייעוץ, החוב שלהם לבנק עמד על 420 אלף שקל, כלומר רק 20 אלף שקל פחות מהסכום המקורי. איך זה קרה? השניים נפלו למלכודת של הבנק, חתמו על עסקה גרועה ולמעשה שילמו כל השנים רק על ריביות והצמדה למדד.
סיפור שלישי: ארז וגילה רוצים לשדרג, אבל מתקשים לוותר על איכות החיים. הם עונים להגדרה של הישראלי הממוצע – הוא מרוויח 7,500 שקל בחודש, והיא 8,000 (שניהם נטו). הם הורים לשלושה ורצו "לשפר דיור" – במקום דירת שלושת החדרים שהתגוררו בה, לרכוש דירת חמישה חדרים. כשישבנו בפעם הראשונה שאלתי אותם איזה סכום הם מעריכים שיוכלו להחזיר כל חודש, ולאחר בדיקה השיבו ש־3,500 שקל לחודש הוא סכום ריאלי.
שלושת המקרים שונים בתכלית, אך דומים במהות. בכולם נדרשה הסתכלות חיצונית של בעל מקצוע. אצל דוד ונאווה, חסרי ההון העצמי, נכנסנו לעובי הקורה והתחלנו למחזר הלוואות. הצעד הזה, לצד תוכנית לצמצום החובות והתייעלות כלכלית במקומות הנדרשים, יביאו אותם לכך שבעוד שלוש שנים יהיה להם מספיק הון עצמי כדי להתקדם עם רכישת הדירה.
במקרה של יוסי ודבורה נדרש לא רק תהליך טכני, אלא גם רגשי. אדם שמבין שכל השנים שילם כסף שלא כיסה את החוב, נכנס לתסכול גדול. ובכל זאת יצרנו עבורם בסיס לתקווה. בעזרת מחזור משכנתא ותשלומי קנסות הגענו למקום שבו התשלומים שלהם מקזזים משמעותית את הקרן, ולא רק את הריביות והמדד.
גם אצל ארז וגילה נדרש תהליך רגשי. אחרי בדיקה בישרתי להם שאם יוותרו על החופשה השנתית באילת (שעלותה הממוצעת 600 שקל לחודש), יגיעו למדרגות הנדרשות המפחיתות את הריביות, ומאפשרות להם לקצר את המשכנתא בחמש שנים ולחסוך 140 אלף שקל.
מחקרים מוכיחים שכאשר אנחנו צריכים לקבל החלטה כלכלית, הרגש מניע אותנו יותר מהשכל. לפעמים מילים כמו ״קנס״ או ״עמלת יציאה״ מפחידות אותנו, אף שהן הדבר הנכון לעשותו. כאן נכנס מי שמסתכל על הדברים באופן אובייקטיבי. אז כן, חשוב שנבין בכלכלה, אבל חשוב גם שנדע להיעזר בבעלי המקצוע שיוכלו להעניק לנו מבט חיצוני ואובייקטיבי. זה יכול לחסוך המון כסף, ובעיקר לייצר תקווה.
לסיום, הנה כמה עצות חשובות שעשויות לחסוך לכם סכומים משמעותיים במשכנתא. הראשונה היא הגדלת ההחזר החודשי וקיצור תקופת המשכנתא. זה אמנם קשה יותר בשוטף, אך הרווח הכולל הוא משמעותי.
העצה השנייה היא להבין כיצד ההחזר החודשי שלכם ישתנה לאור שינויי ריבית ומדד בשנים הקרובות, ולבחון האם תוכלו לעמוד בעליית ההחזר החודשי הצפויה. אם לא, הרי שצריך להקטין את ההחזר החודשי. העצה השלישית היא לבנות תמהיל שמתאים לצרכים וליכולות שלכם.
ואחרונה חביבה – לחשב את כל העלויות הצפויות לכם בעסקה: מתווך, עורך דין, יועץ משכנתא, מדד תשומות הבנייה, שדרוגים, מטבח, ריהוט, חימום וקירור הבית, אגרות והיטלים ועוד, ורק מתוך כך לגזור את סכום המשכנתא הנדרש.
