"מאוד, מאוד, מאוד", משיב מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס כשהוא נשאל עד כמה נשם לרווחה לאחר שתקציב המדינה עבר בהצלחה בכנסת.
"חוויתי מה המשמעות של להיות מנכ"ל משרד ממשלתי כשאין תקציב", הוא אומר, ומזכיר את תפקידו הקודם כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. "התקציב הוא הישג מאוד גדול של הממשלה הזו. הוא מקנה ודאות למשק ולשרים ומאפשר יישום של תוכניות העבודה. הוא הישג בעיקר כי הוא תקציב חברתי עם תוספות משמעותיות למערכת הבריאות, לחינוך, לקצבאות הנכות ולאוכלוסיית מקבלי השלמת הכנסה בקרב קשישים. ועם זאת, יש בו הרבה מנועי צמיחה שיאפשרו לנו בשנים הבאות לחולל פעילות במגזר העסקי שתהפוך את המדינה לעשירה יותר ותאפשר לנו לאשר תקציבים חברתיים ונכונים יותר".
מתוך שלל הנושאים הוא גאה במיוחד בסוגיית הטיפול ברגולציה, "שמתכתבת באופן ישיר עם יוקר המחיה. זה מהלך שמשנה פני מציאות. עשינו רפורמה ביבוא, רפורמה ברישוי עסקים, רפורמה בכשרות. תוקם בתוך משרד ראש הממשלה רשות רגולציה, שתחתוך רגולציה לא הכרחית, תשפר רגולציה הכרחית ותאפשר לעסקים בישראל ודאות רבה יותר. אמרנו דבר פשוט שמוזר שלא נאמר עד עכשיו – מה שטוב לאירופאים טוב גם לנו. לא צריך תקינה ישראלית מיוחדת למוצרים. צעד נוסף הוא הסתמכות על ההצהרות של היבואנים. עדיין מפקחים, אבל פחות בודקים אותם בציציות".
אתה שקט בנוגע לזה?
"בהחלט".
המשרד שלו ממוקם בקצה המסדרון, לא רחוק מה"אקווריום" של לשכת ראש הממשלה. מבחינת פינס, לא רק התקציב הוא הצלחה. גם החזרת תחומי העיסוק המקוריים של מנכ"ל משרד ראש הממשלה על כנם, הם בעיניו צעד חשוב.
תסביר.
"בשנים האחרונות הייתה בעיית משילות. לא עבר תקציב, והיו הרבה מינויים של מילוי מקום. החזרנו את משרד ראש הממשלה להיות ראשון בין שווים, כמשרד שמתכלל את עבודת הממשלה ומוביל צעדי מדיניות מולטי־דיסציפלינריים. בהקשר הזה החזרנו את הרכבת בחזרה אל הפסים.
"מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא ראש המטה הכלכלי־חברתי של ראש הממשלה. משרד רה"מ, לפחות בתפיסה שלי, חזר לתפקידו המקורי כגורם שמוביל את עבודת הממשלה בעניינים שהם נושאים רחבים שנוגעים בכמה וכמה משרדים". הוא מתאר גם את "פורום המנכ"לים" שמורכב מהעומדים בראשי משרדי הממשלה. "נפגשנו כבר כמה פעמים. אחד מהדברים הניכרים ביותר הוא ששרי הממשלה מינו מנכ"לים מקצועיים. פשוט אנשי מקצוע טובים".
"התקציב הזה נעשה על רקע הקורונה. אין בו העלאת מיסים. ככל שנעשה את הדברים הנכונים במנועי צמיחה, נוכל להמשיך במתווה של הורדת מיסים"
על השולחן
סקר שפורסם לאחרונה בחדשות 12 הותיר את נושאי הקורונה והאיום הגרעיני מצד איראן הרחק מאחור בתחומי העניין של הציבור הישראלי. מעל כל השאר, ניצב במקום הראשון באופן חד־משמעי יוקר המחיה. פינס משוכנע כי השינויים שנעשו במסגרת התקציב הנוכחי יורגשו עד מהרה בסל הקניות הביתי.
עם זאת, הוא מוסיף כי אין להמעיט בהשפעת המציאות הגלובלית. "יש התייקרויות בתובלה, בדלקים, בתשומות. חוק ההסדרים הנוכחי ומדיניות הממשלה היא לטפל ביוקר המחיה, ראי את הצווים ששר האוצר ושר החקלאות חתמו לא מזמן בהקשר של הורדת המכס ממוצרי חלב מיובאים. יהיו עוד מהלכים בקרוב שנגזרים מחוק ההסדרים, בתוצרת חקלאית. הנושא הזה בטיפול בעצימות גבוהה מאוד. עדיין יש הרבה דברים לעשות והם ייעשו, אבל אי אפשר לתקן את הכול בחצי שנה".
אז אולי צריך לומר לציבור – המצב העולמי הוא כזה, שהמחירים לא ירדו באמת באופן ניכר.
"אני חושב שהממשלה הנוכחית לא מוכרת אשליות לציבור. אנחנו לא מצהירים שאנחנו נפצח את המחירים, נוריד ב־20 אחוז את מחירי הדיור. אנחנו אומרים את האמת. מספרים מהם צעדי המדיניות שהולכים לנקוט בהם, ומעריכים איזו תוצאה הם יביאו. שמים על השולחן את האמת כפי שהיא ומתרכזים בעשייה ולא בהצהרות".
מהי האמת בתחום הדיור?
"האמת היא שהחל מהמחאה החברתית ממשלות העבר עשו הרבה מהלכים בתחום הזה. למשל הקמת הותמ"ל (ועדת התכנון למתחמים מועדפים לדיור – עניין שפינס עצמו קידם בתפקידיו הקודמים, הכ"ח) והקונספט של הסכמי הגג. זה יצר אפקט של ריסון המחירים עד 2018. מרגע שנכנסנו לחוסר יציבות פוליטית, החל מהבחירות לשלטון המקומי בתחילת 2018, הרגל בתחום הדיור ירדה מהגז.
"כיוון שלא עבר תקציב מדינה, היכולת של הממשלה להגדיל את ההיצע נפגעה מאוד. כי כדי להקים שכונה חדשה בישראל צריך לבנות מערך שלם בתחומי החינוך, התעבורה והתשתיות. כל הדברים האלה מקבלים ביטוי בתקנות ספציפיות בתקציב המדינה. כשלא עובר תקציב, רשות מקרקעי ישראל יכולה לשווק, אבל קבלנים לא בהכרח ייקחו. רשויות מקומיות לא בהכרח ייתנו היתרי בנייה, בטענה הנכונה שאי אפשר לבנות מגדל בשמיים בלי המעטפת הנדרשת. ולכן בעצם אישור התקציב הממשלה הנוכחית יצרה המון ודאות לענף הדיור. היא משקיעה 4 מיליארד שקל בתשתיות תומכות ומציגה תוכנית שיווק ריאלית. הפתרון למחירי הדיור הוא הגדלת ההיצע. אנחנו מתכוונים להתרכז בהגדלת ההיצע, ואני חושב שאם שהממשלה כנה עם הציבור, דברים יחזרו למסלולם בהקשר הזה".
התקציב הנוכחי משקף את השאיפה המוצהרת של ראש הממשלה להפחית במיסוי?
"התקציב הזה הוא תקציב אחראי מאוד מבחינה פיסקלית, ואנחנו גאים על כך. הרבה מאוד מדינות שאנחנו בדרך כלל רוצים להידמות להן הלכו על רקע הקורונה למהלכים של הגדלת גירעון וגידול ניכר ביחס חוב־תוצר. בנושא הזה ראש הממשלה לא הסכים לפשרות ורצה לראות מתווה יורד של יחס חוב־תוצר מתוך דאגה לדורות הבאים. התקציב הזה נעשה על רקע הקורונה. אין בו העלאת מיסים, אף על פי שיש כלכלנים שחושבים שצריך לעשות זאת. ככל שנעשה את הדברים הנכונים במנועי צמיחה, נוכל להמשיך במתווה של הורדת מיסים".
מהגנה להתקפה
ואם כבר עוסקים בנושא הדיור, אי אפשר להתעלם מסוגיית מקום מגוריו של ראש הממשלה עצמו. לאחרונה צולם בנט כשהוא יושב על הספה בדירת השרד המיועדת לראש הממשלה ולמשפחתו בבלפור. אך הוא עם רעייתו וילדיו, מתגוררים עדיין בביתם שברעננה.
"המבנה ברחוב בלפור הוא נכס מדינה של משרד ראש הממשלה, כרגע הוא לא ראוי למגורים וזקוק לשיפוץ. הוא מבנה לשימור, והמשמעות היא שאי אפשר לשפץ אותו איך שרוצים. אנחנו עושים את מרב המאמצים לסיים אותו בהקדם האפשרי. כשהבית יהיה מוכן, הוא יעמוד לרשותו של ראש הממשלה. בהערכה ריאלית זה יקרה תוך שנה".
הנתון שפורסם בתקשורת, שעלות שכירת הבית למאבטחים ליד בית בנט ברעננה עומדת על 50 אלף שקלים בחודש, הוא נכון?
"אני לא מכיר את המספר המדויק, אבל אבטחת ראש הממשלה היא נושא חשוב, לצערנו למדנו זאת על בשרנו. אנחנו משקיעים מה שנדרש כדי להגן על ראש הממשלה. הכול בהתאם להנחיות שב"כ".
ובנושא אחר. ראש הממשלה אמר לאחרונה בסיור שקיים בדרום, כי קיבל החלטה בנוגע לפשיעה והאלימות הערבית, לעבור מהגנה להתקפה. מה המשמעות המעשית של אמירה זו?
"זה עוד נושא שבו הממשלה הנוכחית תופסת את השור בקרניו. האלימות בחברה הערבית והפערים בין החברה היהודית לערבית לא נולדו אתמול. הממשלה הנוכחית פועלת בשני כלים. מצד אחד טיפול בחברה. תוכנית החומש למגזר הערבי בסך 35 מיליארד שקל מטפלת בכל הדיסציפלינות – חינוך, בריאות, רווחה, תעסוקה, תקשורת, תיירות ותרבות. למעשה מטרתה לשלב את המגזר הערבי בכלכלה, בחברה ובעשייה הישראלית. ומהצד השני – טיפול באלימות. הממשלה הקצתה קרוב ל־2.5 מיליארד שקל לנושא וייתכן שהסכום יוגדל ככל שיידרש".
אתה מדבר על פערים. יש כיום אפליה בתקצוב בין רשויות מקומיות יהודיות לערביות?
"הכנסה של רשות מקומית נגזרת מכמה וכמה מקורות: הכנסות מארנונה, שחלקה עסקית וחלקה ממשקי בית. היטלי השבחה, תקציב של משרד החינוך, תקציב של משרד התרבות. כל מה שקשור להכנסות עצמיות פחות מפותח בחברה הערבית".
כי יש שם בעיית גבייה?
"יש פחות אזורי תעסוקה. יש פחות פיתוח שמחולל הכנסה לרשות המקומית. המסר של הממשלה הנוכחית לחברה הערבית הוא – בואו למסדרונות הממשלה. תגישו הצעות לתוכניות פיילוט, לקולות קוראים. תוודאו שאתם מקבלים את זכויותיכם, מעבר לתקציבים התוספתיים שיתקבלו כצעד של תיקון.
"אני חושב שיש במגזר הערבי פחות עמידה על הזכויות. יש אתגרים ניהוליים בתוך השלטון המקומי, בתוך המגזר הציבורי שם. והממשלה רוצה להסביר פניה למגזר הזה כדי שהוא ייהנה יותר ממה שהממשלה יכולה לתת. על גבי זה נמצאים כל התקציבים התוספתיים, כי תפיסת העולם אומרת שאם מערכת החינוך במגזר הערבי תהיה טובה יותר אז תהיה השתתפות רבה יותר בשוק העבודה עם פריון גבוה יותר. יהיו פחות פשע ואלימות. יותר אינטגרציה וצמיחה לכלל המשק. ככל שהיא תשתתף יותר בשוק העבודה ויהיו להם הישגים גבוהים יותר, כך נהפוך להיות שוויוניים יותר וצומחים יותר.
"בנוגע לנושא הפשיעה, אפשר לומר שראש הממשלה שם אותו בראש סדר העדיפויות כדי לא להגיע לממדים הרבה יותר קשים לטיפול, ולכן הוא עמד על כך בתקציב האחרון. 2.5 מיליארד השקלים שהוקצו מנותבים לתוספות תקציביות למשטרה, לפרקליטות, למשרד הרווחה ולמשרד החינוך. הצוות שלי ואני כמנכ"ל משרד רה"מ ריכזנו את עבודת הממשלה ותכללנו את התוכנית. ראש הממשלה הקים צוות שרים ומינה לפרויקטור את סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ' כדי לעמוד מקרוב על ההתקדמות של מערכת האכיפה בטיפול בבעיה. הוא מקיים ישיבות עיתיות וסיורי שטח, כי ראש הממשלה רואה בנושא הזה עניין קריטי לטובת השגרה התקינה והמשך הצמיחה של מדינת ישראל. לא ניתן להפריז בחשיבותו".
הבו לנו מהנדסים
חזון משמח יותר מציב פינס בנושא הגדלת מספר המועסקים בתחום ההיי־טק. הוא נשאל על הפער בין הרצון הממשלתי להעצים את התחום למציאות שבה קשה למצוא עבודה ראשונה בו. "התפיסה של ראש הממשלה היא קפיצה מסטארט־אפ ניישן להיי־טק ניישן. אם עד היום בחברת סטארט־אפ החלום היה לעשות אקזיט ולרוץ להשקעה הבאה, החזון של היי־טק ניישן הוא לצמוח פה בארץ. ההיי־טק התפתח בישראל לא מעט כיוון שהממשלה לא הפריעה לו וזו המטרה המרכזית שלנו. אלא שיש נושאים שהממשלה היא שחקן וטו בהם, כמו הכשרות מקצועיות ויצירת סטנדרטיזציה אחידה בין מדינות בנושא המיסים כדי שלמדינות אחרות לא יהיה יתרון עלינו. בהקשר הזה, ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, הוא ממש שחקן נשמה. יושב איתנו בישיבות ומביא פתרונות כדי לגרום לכך שחברות סטארט־אפ יצמחו פה בישראל ויישארו פה.
"האנגלית היא חסם גדול מאוד. יש את בעיית הג'וניורים, ולכן רשות החדשנות מפרסמת קולות קוראים בנושא הזה, ושואלת קודם כול את מגזר ההיי־טק עצמו איך אנחנו יכולים לסייע לו לצמוח בישראל. וכמובן יש צורך בהצמחת מהנדסים ומתכנתים. זו משימה של המערכת להשכלה גבוהה שהולכת לתוכנית חומש חדשה בשנה הבאה. זה לא צריך לבוא על חשבון מדעי הרוח, אבל כל כיסא נוסף של מהנדס הוא מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית".
איזה נפח מהעבודה שלך תופס העיסוק בקורונה?
"ככל שהיא מנוהלת טוב יותר, ככה עוסקים בה פחות. ככל שהזמן עובר עוסקים בה פחות אבל מטפלים בה טוב יותר, ואני חושב שבנקודת הזו היא מנוהלת טוב מאוד ולכן העיסוק הוא רק בפיקוח ובקרה ובתגובה לסוגיות חדשות".
אתה מתכוון להימנעות של הממשלה מהטלת סגר?
"אני חושב שמניעת הסגר הרביעי על אף גל התחלואה היא הישג אדיר של הממשלה הנוכחית, כי הלחץ על ראש הממשלה לייצר הגבלות שיפגעו במשק היה חזק מאוד והוא עמד בו, התעקש להמשיך לקיים שגרה כלכלית־חברתית. הוא עשה זאת באמצעות תוספת משאבים למערכת הבריאות כדי שתהיה לה יכולת התמודדות טובה יותר, וגם וידא שהחלטותיו מחלחלות לדרג המבצעי, דרך ניהול יומיומי של המשבר. מבחינתי ומבחינת כל הדרג המקצועי בממשלה, זה היה בית ספר לניהול. ההחלטות, היישום שלהן, השקלא וטריא לפניהן, העובדה שכשהחלטה מתקבלת הולכים איתה עד הסוף. ובסופו של דבר, הוא הצליח לשמור על המשק.
"אני חושב שהממשלה הנוכחית לא מוכרת אשליות לציבור. אנחנו מספרים מהם צעדי המדיניות שהולכים לנקוט בהם, ומעריכים איזו תוצאה הם יביאו. מתרכזים בעשייה ולא בהצהרות"
"התרגיל שקיימנו כשבועיים לפני גילוי האומיקרון, שנגע בדיוק לאפשרות של וריאנט אלים, היה יוזמה של ראש הממשלה. הוא ראה שכולם נושמים לרווחה ומרגישים אולי שהקורונה מאחורינו, והתעקש לתרגל את מה שקרה זמן קצר אחר כך. ולכן אנחנו מקפידים על כך שכל המפקדות יישארו פתוחות. לא סוגרים את מגן ישראל, לא סוגרים את המפקדות של נתב"ג, הכול ממשיך לתפקד. זה מה שמאפשר לנו באמת להיות מודל עולמי".
אף על פי שהייתה כאן מכה כלכלית לתיירות בחנוכה כשנסגרו השמיים בפני אזרחים זרים?
"הצעדים המינוריים יחסית שנעשו הם מתוך רצון לשמור על הכלכלה, כדי שאם חלילה מדובר בתרחיש קשה, יהיה לנו יותר זמן להיערך אליו. הצעדים שנעשו מאפשרים לכלכלה להמשיך לעבוד. אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שמעלים לה את תחזיות הצמיחה, וזה כי אנחנו מתנהלים בצורה מושכלת. לא שולפים החלטות מהשרוול".
אתה צופה חובת חיסון?
"זה כל הזמן עולה. ההיתכנות המשפטית החוקתית היא עם הרבה סימני שאלה ולכן זה לא משהו שכרגע נידון באופן עמוק".
פינס, הגיע אל התפקיד בגיל צעיר למדי. הוא יליד 1980, בוגר ישיבת הר עציון, בעל תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות ותואר שני במשפטים, נשוי ואב לארבעה. מלבד השנה שבה כיהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, כיהן בעבר גם כסגן מנהל רשות מקרקעי ישראל וכמנהל החטיבה העסקית בה, וכממונה על התקציבים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתעסוקה באגף התקציבים של משרד האוצר. בתקופתו נפתחה גם תוכנית החיסכון לכל ילד.
כשיש קו סיום של שנתיים לכהונה של ראש הממשלה, זה משפיע על העבודה?
"שנתיים זה פרק זמן ארוך לעשות שינויים, ראי את השינויים שנעשו בחצי השנה האחרונה. אני חושב שהמנהיגות שמתבטאת באופן שבו ראש הממשלה מנהל את הממשלה היא היכולת לחבר בין הקצוות. אנחנו עושים הרבה מהלכים מקצועיים בתחומים החברתיים־כלכליים, שעומדים בהגדרה של הסכמה רחבה בממשלה הזו.
"התקופה של שרשרת מערכות הבחירות ואי־אישור תקציב גרמה נזק גדול מאוד לעבודת הממשלה, והאתגר הראשון שלנו היה לשקם את זה. התחלנו באיוש תפקידים, והמשכנו בתכלול עבודת הממשלה בהיבטים המקצועיים. נעשה עוד הרבה שינויים טובים".
