"בתקופת המגבלות והסגרים, כמות המבקרים שהגיעו לימים הפתוחים הדיגיטליים, להרצאות ולסיורים בזירה דיגיטלית ייעודית הייתה הרבה יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה של האוניברסיטה", מספר זהר ינון, מנכ"ל אוניברסיטת בר־אילן, בשיחה עם מקור ראשון.
"בר־אילן הדגימה יכולת הסתגלות מהירה מאוד לאילוצים שנכפו על המוסדות להשכלה גבוהה. כולם מכירים את המעבר של האקדמיה להוראה בזום – אנחנו הוכחנו שאנחנו מסוגלים לשנות את מודל ההפעלה לעבודה מרחוק, לעבודה היברידית, פרונטלית ודיגיטלית בכל מערכי השירות לסטודנט ולסגל, במערך הספריות וברשות המחקר, כאילו מדובר בחברת סטארט־אפ אג'ילית" (מושג המתאר יכולת התאמה מהירה לנסיבות משתנות – א"צ).
וינון מוסיף: מה שאִפשר לנו מהירות תגובה אולימפית הוא הבשלה של תהליכים ופרויקטים שכולם נוגעים לטרנספורמציה דיגיטלית. הטמענו מערכת המאפשרת לנו לאחד את כל פניות המתעניין והסטודנט מכל האמצעים והרשתות לתמונה המרכזת את כל האינטראקציות עם המתעניין והסטודנט. הוטמעה מערכת ידע המאפשרת למוקד השירות לענות על כל שאלה בנוגע לתנאי קבלה ולסיליבוסים של אלפי קורסים ומאות תוכניות לימוד. הבק־אופיס התייעל בעזרת תוכנות רובוטיות ובוטים, וכך התקצרו זמני המענה והשתפרה מאוד איכות המענה באופן שהביא לירידה חדה בכמות התלונות ולשיפור ניכר בשביעות הרצון של הסטודנטים. בזמן המעבר לשירות דיגיטלי היינו קשובים לסטודנטים, ערכנו סקרים מקיפים כדי להיות עם אצבע על הדופק, ולזהות מבעוד מועד את הנושאים שצריך לטפל בהם".
ינון מספר כי במרבית המחלקות הצליחו לעטוף את הסטודנטים ביחס אנושי ואכפתי, חילקו מלגות, ושיעור הנשירה אף הוא קטן מעט ביחס לשנה רגילה. לצד כל אלה, הוא אומר, "שמרנו באופן הדוק על מסגרת ההוצאות וקידמנו עבודות ופרויקטים של בינוי ושיפוצים בהיקף שלא זכור בבר־אילן מזה שנים ארוכות, תוך ניצול מרבי של העובדה שהקמפוס היה דליל יחסית".
"מי שהחדשנות חשובה לו, מבין שצריך לאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולהתפתח כדבר שבשגרה – ההתפתחות התמידית היא נשמת אפה של כל אוניברסיטה מחקרית המכבדת את עצמה"
ואיך הסתדרתם כלכלית?
"מצבה של האוניברסיטה לפני ארבע שנים היה גרוע, לאחר מגמת ירידה עקבית במשך עשור בכמות הסטודנטים. הקמנו מערך שיווק מקצועי, גייסנו יותר מ־3,000 סטודנטים – עלייה של כ־20 אחוזים תוך שלוש שנים – ולפחות על פי מדד אלטמן (מדד המודד את החוסן הכספי ולמעשה את ההסתברות לפשיטת רגל – א"צ) צמחנו בלמעלה מ־40 אחוזים. באנלוגיה ניתן לקבוע, שמאז שהתחלנו ליישם את התוכנית האסטרטגית של הנשיא פרופ' אריה צבן והתחלפה ההנהלה, מניית בר־אילן עלתה בשיעור חסר תקדים. עשרות מיליוני שקלים הושקעו בצמיחה אקדמית, גויסו חברי סגל חדשים ושודרגה התשתית הפיזית והדיגיטלית. למעשה, המשבר הוציא מעובדי האוניברסיטה את המיטב – האווירה המשפחתית בקרב עובדי בר־אילן הוכיחה את עצמה כנכס שלא יסולא בפז. הוועדים, ללא יוצא מן הכלל, גילו אחריות רבה כלפי האוניברסיטה, ואני אסיר תודה להם על כך.
"בד בבד עם הצמיחה האקדמית, מהפכת השירות, שדרוג התשתיות הפיזיות והטרנספורמציה הדיגיטלית, השקנו בפסח תשפ"א את ההסכת האוניברסיטאי הראשון בישראל, 'בר־דעת', שיש לו כבר יותר מ־200 אלף מנויים ויותר מ־600 אלף האזנות. ההסכת מנגיש לציבור הרחב את רוחב היריעה המחקרית של חברי הסגל של בר־אילן".
תחרות מול עשרות מוסדות אקדמיים
ינון (52) נשוי ואב לארבעה, תושב שוהם והוא בוגר בר־אילן בתואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל־עסקים. הוא החל את דרכו המקצועית באגף התקציבים במשרד האוצר ואחר כך כיהן בכמה תפקידים בכירים בסקטורים העסקי והציבורי, ובהם מנהל פיתוח עסקי ויועץ בכיר למנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי אחזקות, סמנכ"ל כספים של התעשייה הצבאית וסמנכ"ל פיתוח עסקי של קבוצת גרנית הכרמל השקעות. ינון כיהן גם כדירקטור במגוון רחב של חברות, והיה חבר נבחרת הדירקטורים ויו"ר הדירקטוריון של החברה הממשלתית "דירה להשכיר". בשנים 2012־2017 שימש ינון מנכ"ל לחברת הגיחון, ובמהלך כהונתו גיבש והוביל תוכנית אסטרטגית שמיצבה את הגיחון כחברה המובילה בישראל בתחומה, ונמצאת בחמישייה הפותחת בדירוג האיחוד האירופי.
עד מתי לדעתך יחמקו האוניברסיטאות מהשיבוש (disruption)שעוברים מרבית ענפי המשק כגון מלונאות, עיתונות ופיננסים?
"יש לאוניברסיטאות היסטוריה של כאלף שנה שאפשר להגדיר אותן כסיפור הצלחה בלתי רגיל. אין צורך להכביר מילים על תרומתן לאנושות ולקדמה. יחד עם זאת, שורה של תהליכים שכבר החלו לפני כמה שנים הואצו בזכות משבר הקורונה. חברות הביג־טק, בייחוד בארה"ב, מבצעות מחקר מדעי ומתחרות על מיטב המוחות, בד בבד עם בניית קמפוסים מתקדמים שיוצרים מסלול עוקף לרכישת השכלה גבוהה באוניברסיטאות.
"העולם האקדמי תחרותי ביותר, גם בישראל. רמת התחרותיות גבוהה גם בהשוואה לתחומים וענפים רבים אחרים. על אוכלוסייה של תשעה מיליון איש מתחרים ארבע קופות חולים, ארבע חברות דלק, ארבע חברות גז, שלוש חברות סלולר, חמישה בנקים וארבע חברות אשראי. האוכלוסייה הרלוונטית לעשר אוניברסיטאות מחקר עומדת על כ־320 אלף איש בשנה. אם נוסיף עוד עשרות מכללות נגיע ליותר מ־60 מוסדות אקדמיים. כלומר, מספר שחקנים גדול ביחס לגודל השוק הרלוונטי. בענף עסקי היינו רואים מגמה של התמזגות חברות, אבל בתחום שבו רוב הגופים הם ציבוריים, הדבר יכול להתאפשר רק בשוליים ונדרשת מעורבות בדמות מענקים ותמריצים ממשלתיים משמעותיים. זאת ועוד, האוניברסיטאות והמכללות ברובן הן גופים ציבוריים ופועלות תחת רגולציה מכף רגל עד ראש. הנסיבות הללו מחייבות יצירתיות רבה ויכולת התמודדות מול אתגרי השיבוש. מתקיימת תחרות עזה על הסטודנטים ועל החוקרים האיכותיים, ולאחרונה אנו מתקשים לאייש משרות בתחומי הניהול, ההנדסה והתקשוב בתחומי הסייבר, וכן מפתחים ומתכנתים של מערכות התקשוב והמידע.
"בבר־אילן אנו מקדמים את השיבוש בברכה. סגן הרקטור פרופ' אריה רייך מוביל מהלך של התחדשות בהוראה, תוך ניצול והטמעת הטכנולוגיות שהתפתחו בשנתיים האחרונות לטובת הוראה והערכה חלופית, תוך יצירת חוויית למידה משמעותית, וזאת במסגרת אגף ייעודי שיעסוק בכך. בנוסף, התחדשנו במספר רב של תוכניות ומגמות לימוד חדשות ביוזמת דיקן הפקולטה להנדסה פרופ' זאב זלבסקי, כגון הנדסת קוונטום, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה ומידע ונוירו־הנדסה, ואנו מפתחים תוכניות לימודים בינתחומיות מגוונות בתחום הקיימות, ביוזמת פרופ' אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים. כך אנו מקווים שנשפיע על בוגרי המחר כבר היום".
ומה חדש במחקר? האם בר־אילן היא חלק מה"סטארטאפ ניישן"?
"יוזמת הנשיא פרופ' צבן להנחלת תרבות יזמית בקמפוס הובילה להקמת Unbox – תוכנית המכשירה חוקרים ליזמות, ליציאה מאזור הנוחות המחקרי שלהם, ולפעולה בתנאים של חוסר ודאות תוך מתן פתרונות מבוססים על ידע נרחב ומעמיק. התוכנית כבר הנביטה כ־15 מיזמים, מרביתם בתחום הבריאות. במסגרת התוכנית גם שינינו את תקנון התגליות באופן שמאפשר לחבר הסגל שבוחר להיות יזם ומייסד פעיל בחברת הסטארטאפ המבוססת על הטכנולוגיה שפיתח, להעביר את הקניין הרוחני למיזם. זה מהלך שהופך את המיזם לאטרקטיבי מאוד למשקיעים, ומתמרץ בצורה נכונה את החוקרים. השנה החלטנו לפתוח את התוכנית גם לבוגרי בר־אילן.
"לצד התוכנית פועלת חברת המסחור של בר־אילן, Birad, המסייעת לחוקרים להתחרות על מענקים של רשות החדשנות, לקיים שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה ולהשיג מקורות מימון מקרנות נוספות התומכות במחקרים. בשנה החולפת הונפקו שתי חברות בבורסה בתל־אביב – האחת בתחום האנרגיה המתחדשת והשנייה בתחום הרובוטיקה ועוד היד נטויה, כך שגם מודל המסחור של ביראד מסייע בתרגום המחקר לפעילות עסקית־מסחרית".
"המשבר הוציא מעובדי האוניברסיטה את המיטב – האווירה המשפחתית בקרב עובדי בר־אילן הוכיחה את עצמה כנכס שלא יסולא בפז"
60 מדינות שלחו סטודנטים
מעבר לפעילות האקדמית, פוקדים את שערי האוניברסיטה אלפי אנשים במסגרת לימודי תעודה שלא לתואר אקדמי, מתוך רצון לאפשר הנגשת ידע מקצועי והעדכני ביותר, החל מבית הספר ללימודי הייטק ועד לקורסים המוכרים לצורך גמול השתלמות למורים בשבתון. "אנו סבורים שבעולם התעסוקה הנוכחי המעסיקים והעובדים צריכים לאמץ גישה של למידה לאורך החיים, ואנו נשיק בקרוב תוכנית שמותאמת לקונספט הזה", אומר ינון. במסגרת האוניברסיטה פועלים גם המכון הגבוה לתורה והמדרשה לבנות, המאפשרים לסטודנטים ולסטודנטיות לגדול באקדמיה ובתורה בזמן הלימודים האקדמיים. המכון הגבוה והמדרשה מהווים בית יהודי חם, ומאות סטודנטיות וסטודנטים בוחרים באפשרות זו תוך הסתייעות במערך המלגות המיוחדות.
באוניברסיטה לומדים גם מאות סטודנטים – מרביתם לתארים מחקריים מתקדמים – שמגיעים ממדינות שונות ומוסיפים גם הם תבלין מיוחד לנוף האנושי. בבר־אילן לומדים כיום סטודנטים מכ־60 מדינות מרחבי העולם.
בין שאר ההתמודדויות הכרוכות בניהול מוסד אקדמי כזה, ההנהלה מובילה מהלך המתנגד ליוזמת עיריית גבעת־שמואל לשנות את השיוך המוניציפלי של האוניברסיטה מרמת־גן לגבעת־שמואל. בשנת 2017 הוקמה לדרישת הרשות המקומית בגבעת־שמואל ועדה במשרד הפנים לחקר גבולות ובמסגרתה דורשים בגבעת־שמואל לקבל חסות על מתחם הנדל"ן של האוניברסיטה וליהנות בין השאר מתשלומי הארנונה שהוא מניב. עיריית רמת־גן, חבר הנאמנים של האוניברסיטה, הנהלת האוניברסיטה וועדי העובדים של האוניברסיטה – כולם מתנגדים להעברת האוניברסיטה לשטח השיפוט של גבעת־שמואל, ואלו הסמיכו את ההנהלה להוביל את ההתנגדות לעניין.
הוא מסביר כי "מי שהחדשנות חשובה לו, מבין שצריך לאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולהתפתח אקדמית ומחקרית כדבר שבשגרה. עד היום, במשך עשרות שנים הקשתה עיריית גבעת־שמואל על פיתוח האוניברסיטה, ולכן לא צפוי שתצמח תועלת כלשהי לאוניברסיטה מן המעבר הזה. תמוה שעירייה שגיבשה חזון של עיר אוניברסיטאית ופועלת באגרסיביות לשנות את השיוך המוניציפלי במקביל פועלת כנגד הסטודנטים של בר־אילן על ידי ניסיון לבטל או לצמצם את חניוני האוניברסיטה המשרתים את הסטודנטים. עיריית רמת־גן, לעומת זאת, תומכת ומסייעת לאורך כל השנים לאוניברסיטה להתפתח, תוך הבנה שמדובר במוסד בעל מאפיינים ייחודיים שחיוני לשמור על עצמאותו, וכי רק כך המשק הישראלי והחברה הישראלית בכללותה ייהנו מתוצרתה בתחומי המחקר וההוראה ובמיוחד מהערך המוסף הייחודי שלה בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל".
הכתבה הוכנה בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן
