את הדחף לעשייה יהודית וציונית ירש יו"ר קק"ל אברהם דובדבני ככל הנראה מאביו ברוך. האב, שהיה תלמידו של הראי"ה קוק זצ"ל, מראשי תנועת הימין הדתי "ברית חשמונאים" ומנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית במשך כ־12 שנה, הנחיל לבנו את חיידק העשייה הציבורית.
אברהם דובדבני (76) נולד בירושלים בשלהי תקופת המנדט וגדל במדינת ישראל הצעירה של אותם הימים. בבחרותו למד בישיבות נתיב מאיר וכפר חסידים, וכמו מרבית בני הנוער הדתיים חברי בני עקיבא התגייס לצבא במסגרת הנח"ל. את פרק השירות הצבאי עשה בגדוד 50, וכצנחן זכה להיות בין משחררי ירושלים במלחמת ששת הימים. חוויית ההשתתפות במלחמה המשיכה ללוות אותו עם השנים, והוא מקפיד להמשיך לספר את סיפור שחרור ירושלים בהזדמנויות שונות.
העשייה הציבורית של האב סחפה גם את הבן, והוא נכנס לפעילות בסוכנות היהודית ששיאה היה שלוש שנות שליחות יהודית וציונית בצרפת. כשחזר מהשליחות עם משפחתו עמד דובדבני בהתלבטות קשה בין שתי הצעות קוסמות – להיות מזכ"ל תנועת בני עקיבא או מזכ"ל בני עקיבא העולמית. הוא בחר להמשיך את העשייה למען יהדות התפוצות, ומונה למזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית. דובדבני שימש בתפקיד כ־15 שנה, ובריאיון עבר אמר כי זהו התפקיד המשמעותי ביותר שביצע.
אופיו המיוחד של דובדבני, איש של חיבורים ושיתופי פעולה, הביא אותו לראשות ההסתדרות הציונית, ולבחירתו לתפקיד יו"ר קק"ל
לתפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית הגיע דובדבני ברגע של משבר, שבו נפרדה ההסתדרות הציונית מהסוכנות היהודית, אחרי 80 שנה של פעילות משותפת. הוא נכנס לתוך הריק שנוצר והפך את ההסתדרות הציונית לגוף משמעותי ומשפיע בעשייה הציונית בארץ ובתפוצות, שהדגל המרכזי שלו הוא עידוד העלייה לישראל. תחום חשוב אחר בעשייה של ההסתדרות הציונית באותה תקופה היה המאבק באנטישמיות.
אופיו המיוחד של דובדבני, איש של חיבורים ושיתופי פעולה, היה זה שהביא אותו לראשות ההסתדרות הציונית, ולפני כשנה הביא לבחירתו לתפקיד יו"ר קק"ל. בתפקידו זה הוא אחראי לאחר הארגונים החשובים ביותר שיצרה התנועה הציונית, ארגון שממשיך לפעול גם היום לשמירה ולהגנה על קרקעות הלאום. דובדבני עמד גם מאחורי ההחלטה לחדש את רכישות הקרקע על ידי קק"ל בשטחי יו"ש, ומנגד פעל לשילוב הארגון במאבק להתמודדות עם שינויי האקלים.
