כמעט שלוש שנים עומד ראובן פינסקי (47) בראשות הגוף הממשלתי המרכז תחתיו את הטיפול בנושא השירות הלאומי־אזרחי בישראל. כבר מזמן לא מדובר בשירות של בנות דתיות לאומיות בלבד, אלא בשירותם של יותר מ־18 אלף מתנדבים, ובהם בנים, ערבים, חילונים וחרדים, ומתנדבים עם צרכים מיוחדים.
פינסקי עלה מארה"ב בגיל חמש וגדל ביישוב בית־אל, כיום הוא נשוי ואב לשישה ומתגורר בישוב פסגות. הוא לא צמח בשירות הלאומי־אזרחי, אך רכש ניסיון רב בניהול מגזר ציבורי, בתפקידים שונים ב־20 השנים האחרונות. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית. פינסקי החל את דרכו בפיתוח תשתיות תיירות, וניהל את פיתוח אגן העיר העתיקה בירושלים. בהמשך הקים וניהל את התוכנית להעצמת המורשת הלאומית במשרד ראש הממשלה, שהפכה לאגף המורשת הלאומית.
פינסקי פועל לכך שהשירות יכלול הכשרה לעולם התעסוקתי. לאחרונה נפתח מסלול שירות לאומי בתחום הסיעוד, המשולב בלימודי המקצוע
בתפקידו הנוכחי פינסקי מנהל את הגוף הרגולטורי המסדיר את הנהלים של השירות הלאומי־אזרחי ואת מערך הפיקוח והבקרה על פעילות העמותות המפעילות והגופים הקולטים את המתנדבים והמתנדבות. על אף היותו התנדבותי, לשירות הלאומי־אזרחי קיימות השלכות רבות על שוק התעסוקה של מדינת ישראל, ולניהולו יש השפעות כלכליות מובהקות. השירות הלאומי־אזרחי מנתב את מתנדביו על פי שלושה פרמטרים – צורכי המדינה, צורכי המשרתים וצורכי המשק. בתפקידו, מבקש פינסקי להתאים
את השירות קודם כול לצורכי המדינה, ובד בבד לרתום את השירות גם ליעדים אסטרטגיים כמו הגדלת הפריון בשוק העבודה.
המחקרים מוכיחים שלמשרתים בשירות לאומי־אזרחי, כמו למשרתים בצה"ל, סיכוי גבוה יותר להשתלבות בשוק התעסוקה. קיימת גם זיקה חזקה אצל רבים מהמשרתים בין התחום שבו עסקו בשירותם לבין המקצוע שבחרו ללמוד ולעסוק בו לאחר שירותם. בהתאם לכך, פינסקי מבקש להעצים את השירות במיוחד בקהלים עם אחוז השתתפות נמוך בשוק התעסוקה, למשל גברים חרדים ונשים ערביות, וגם פועל לכך שהשירות יהיה בזיקה לתעסוקה ויכלול מרכיבים רבים יותר של הכשרה לעולם התעסוקתי. בשיתוף משרד הבריאות, נפתח לאחרונה מסלול של שירות לאומי בתחום הסיעוד, המשולב בלימודי המקצוע, ומסלול דומה מתוכנן בתחום החינוך.
