לואקר, מנטוס, הרשי'ס, וורתר'ס אורגינל, טופיפי, פיצוחי קליית גת – לכל ישראלי יש במגירת הממתקים שלו משהו שמשווקת ליימן־שליסל, אחת מעשר חברות המזון הגדולות בישראל.
מוני ליימן (66) וראובן שליסל (68) הם בני דודים, ודור שלישי בחברה. הם קיבלו לידיהם עסק ליבוא מותגים בינלאומיים חזקים בתחום הממתקים, הרחיבו אותו ופיתחו מכונת שיווק, הפצה ולוגיסטיקה והפכו לאימפריה. כיום שליסל הוא גם ראש ענף המזון, סגן נשיא וראש ועדת הכספים בלשכת המסחר.
צבי־הירש וחיה ליימן הגיעו לברלין כזוג צעיר ב־1919, יהודים שעזבו מאחור חיים כפריים בפולין, ועברו למערב אירופה כדי לחיות חיים עירוניים ומתקדמים יותר.
הם החלו לעסוק בייצור ממתקים ושיווקם. בלילות הייתה חיה רוקחת קקאו וסוכר, יוצקת אותם לתבניות, ובבקרים, כשהשוקולד היה מוכן, הוא נמכר לחנויות בברלין. עם הזמן הם הקימו חנות, ומחסן סיטונאי שבו העסיקו כמה פועלים. החנות המשפחתית הייתה ממוקמת מול מטה האס־אס בברלין, ובין הקונים היו גם קצינים שנהגו לרכוש שוקולדים ודברי מתיקה ובין לבין לשוחח עם בני הזוג היהודים.
מייסד החברה חזר אל אדמת גרמניה כדי לייבא לארץ מותגים גרמניים. את יחסיו עם גרמניה עד ליום מותו הגדירו בני המשפחה כ"דואליים"
בשלהי 1935, דאג אחד מהם לעדכן את בני הזוג כי האס־אס הוציא רשימת יהודים לגירוש מברלין ומשפחת ליימן נמצאת בראש הרשימה. הם הוזהרו שלא יישנו באותו לילה בבית ושלא ינסו למצוא מחסה במחסן המשפחתי. הם החליטו לנסוע בחזרה לבית ההורים בפולין, לא לפני ששילמו את החובות לכל הספקים שאיתם היו בקשרי מסחר. לימים, כשבנם ברוך חזר לברלין כדי לחדש את קשרי המסחר, אמרו לו הסוחרים כי הם זוכרים את היהודי ששילם את כל חובותיו לפני שגורש.
ב־1955 הקים ברוך את ליימן־שליסל, סיטונאות לממתקים, עם אברהם שליסל גיסו, בעלה של אחותו היחידה יפה.
ב־1963 אפשרה הממשלה לייבא מחו"ל מוצרי מזון כדי להגדיל את ההכנסות ממכס ולפתוח תחרות. ברוך, אז בן 36, חזר אל אדמת גרמניה כדי לייבא לארץ מותגים גרמניים. את יחסיו עם גרמניה עד ליום מותו הגדירו בני המשפחה כ"דואליים". עד היום מספר מותגים חזקים בחברה הם מתוצרת גרמניה, כמו השוקולדים של טופיפי ומרסי. כיום בני הדודים ליימן ושליסל עומדים בראש החברה הממוקמת ביבנה ומעסיקה יותר מ־500 עובדים.
