הפעם הראשונה שבה התנגש עולמה הדתי של רואת החשבון איריס שטרק (60) עם עולמה המקצועי, אירעה כשהייתה נערה בת 12. בתור רקדנית מחוננת שאהבה מאוד לרקוד בלט וג'ז, היא נשלחה לסטודיו מקצועי, אך כבר בשיעור הראשון גילתה שחדרי ההלבשה משותפים לנערות ולנערים. "הבנתי שזה לא ילך", אמרה שטרק בריאיון למקור ראשון בעבר. מהלימון עשתה לימונדה והקימה את העסק העצמאי שלה – סטודיו לריקוד לילדות ונערות. היא גם המשיכה לרקוד ולהופיע במסגרות לנערות בלבד.
זו הייתה אולי הפעם הראשונה ששטרק ניפצה את תקרת הזכוכית הכפולה, כאישה וכדתייה, אך בהחלט לא האחרונה. היא כיהנה כיו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד, כנשיאת לשכת רואי החשבון (האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מאז הקמת הלשכה) וכיו"ר מנהלת ליגת־העל לנשים בכדורסל בהתנדבות.
כיום היא מכהנת כדירקטורית של כמה וכמה חברות במשק, חברה בוועדות ציבוריות ומרצה בכירה באקדמיה, וכל זאת לצד עבודתה המרכזית כשותפה בשטרק את שטרק, המשרד שייסדה עם בעלה משה. בין לבין הם הקימו משפחה בת שבעה ילדים, וכיום היא גם סבתא לנכדים.
"ליבת המקצוע שלי היא להיות מישהי שמחויבת לאמת המקצועית והערכית שלה. כאן עולם הערכים הדתי והמקצועי שלי מתחבר"
שטרק גדלה בגבעתיים, למדה בתיכון הרא"ה ובשירות הלאומי הייתה במד"א. היא למדה ראיית חשבון וכלכלה לתואר ראשון, וכלכלה לתואר שני, שניהם באוניברסיטת בר־אילן.
בעבר אמרה בריאיון למקור ראשון: "אני מרגישה שאני מייצגת את העולם הדתי. אני גאה מאוד בעולם הערכים שלי.
"ליבת המקצוע שלי כרואת חשבון היא להיות שומרת סף, מישהי שמחויבת לאמת המקצועית והערכית שלה. כשאני חותמת על דו"חות כספיים זה אומר שנתתי גושפנקה לכל הגורמים שעשויים לבוא במגע עם אותו גוף. זה המקום שבו עולם הערכים הדתי והמקצועי שלי מתחברים. ככל שננהג בחיי היום־יום עם עולם הערכים הדתי בכלכלה, בצבא, בתקשורת, נקבל חברה ערכית יותר. מאדם דתי אני מצפה לשמור פי מאה על אמות המידה שלו".
על ההצלחה שלה לשלב קריירה משגשגת עם גידול משפחה ברוכת ילדים אמרה: "המשאב הכי יקר שיש לנשים הוא הכישרון שלהן. נשים יודעות לתמרן ולעבוד לרוחב על כמה משימות. אישה שתשים לעצמה מטרות, ותגיד 'אני רוצה להתקדם', תצליח".
