ועדת חינוך הזמנית של הכנסת ה-21 התכנסה הבוקר (ב') לדיון ביישום חוק הפיקוח על מעונות היום והמשפחתונים, שבו התברר כי מאז חודש נובמבר 2018 לא חלה כמעט התקדמות בהחלת הפיקוח על המסגרות הפרטיות.
כרגיל, הדיון התכנס רק בלחץ אירועי הימים האחרונים וחשיפת מקרה ההתעללות התורן, הפעם במשפחתון בראש העין. יו"ר אגף המעונות במשרד הרווחה, אמיר מדינה, הודה בדיון כי באגף לא יודעים בכלל מהי כמות המשפחתונים שבהם למעלה משבעה ילדים, וכן כי מערך הפיקוח, שבו 22 מפקחות בלבד, עוד לא בחן את כל המסגרות שיחלו לעבוד שוב עם הילדים בעוד כחודש וחצי.
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, ואנשי חינוך נוספים ששהו באולם, כמו חברי הכנסת, הוכו בתדהמה נוכח אוזלת היד של משרד הרווחה ביישום החוק.
"ממשלת ישראל לא יכולה להסתפק בהצהרות חלולות, היא חייבת לייעד לחוק הפיקוח תקציבים ולדאוג שילדים בגילאי לידה עד שלוש יהיו מוגנים", אמרה וינדרמן. "משרד הרווחה כלל לא ערוך ליישום חוק הפיקוח על מעונות היום באחד בספטמבר. שנת הלימודים הולכת להיפתח מבלי שהמשרד האחראי בכלל לא יודע איפה המסגרות בהן שוהים מעל 7 פעוטות וכמה הן. המשרד אפילו לא יכול להתחייב לקיום החוק הדורש בדיקת עבר פלילי של מטפלות, הכשרות עזרה ראשונה למטפלות ובטיחות מינימלית".
מדינה הוסיף לספר כי במשרד סומכים על ההורים שישמשו מכפיל כוח בבדיקת המשפחתונים ומניח ש"הורה לא ישלח את ילדו למשפחתון שלא קיבל אישור כנדרש", ולמעשה כמעט והסיר את האחריות ממשרד הרווחה ליישום, החוק כפי שעבר בכנסת כבר לפני כמעט שנה.
עוד התברר במהלך הדיון כי מועצת הגיל הרך שהוקמה על פי חוק שהעביר הח"כ לשעבר מנואל טרכטנברג, ובראשה עומד שר החינוך, כלל לא פועלת והתכנסה רק פעם אחת מאז הקמתה. המועצה שאמורה הייתה לתכלל את פעילות הממשלה אל מול פעוטות בגילאי לידה עד 6 לא רק שלא התכנסה, אלא לא הובילה ייצוא של מסמכי מדיניות חדשים וכדומה. "היא חסרת שיניים ויכולת פעולה וספק אם העומד בראשה יודע על קיומה", אמר אחד הגורמים המעורים בנושא.
בעיה נוספת שעלתה במהלך הדיון היא העברת האחריות על מעונות היום ממשרד הרווחה אל משרד החינוך. בעוד שר החינוך, הרב רפי פרץ, הביע את רצונו בהעברת התחום אל משרדו, אמר נציג המשרד בדיון כי הוועדה שהתכנסה לבחינת הנושא טרם הגישה את מסקנותיה, וסייג כי מדובר בהקצאה של כספים נוספים שתכביד על ביצוע המדיניות שהתווה השר בתמיכת ראש הממשלה.
על פי הנתונים שהגיעו לידי 'מקור ראשון', ישנם 6,700 מסגרות לילדים בגילאי לידה עד 3, מתוכן רק 2,200 מסגרות מפוקחות שעליהן מופקדות רק 22 מפקחות ביחס של מפקחת למאה מסגרות. באשר ליישום חוק הפיקוח הכולל בשלב הראשון שלושה שלבים: היעדר רישום פלילי, הכשרת המטפלות בעזרה ראשונה ובדיקת תקינות מבנים. אולם במשרד הרווחה טרם איישו את עשרת התקנים המתבקשים בעזרה ליישום החוק, מה שגרר ביקורת נוקבת של יוזמת החוק, השרה יפעת שאשא-ביטון, וכן של יו"ר ועדת חינוך, יעקב מרגי.
"הוועדה רואה בחומרה את העובדה כי הודעתו של ראש הממשלה על מעבר המעונות למשרד החינוך, לא בוצעה בפועל, ולכך הוועדה קוראת לשר העבודה, לשר החינוך ולשר האוצר להתכנס בדחיפות ולבצע בפועל את העברת הסמכויות באופן מיידי", סיכם מרגי את הדיון. "הוועדה קוראת למשרד העבודה ולאגף מעונות יום, ליישם את חוק הפיקוח ככתבו וכלשונו ולהחיל את חוק הפיקוח כבר מתאריך 1.9 בשנה הנוכחית".
גרירת הרגליים של משרד הרווחה ביישום חוק הפיקוח, שמטרתו הראשונית היא הכרה במאות מסגרות חינוך פרטיות שהמדינה כלל לא הייתה מודעת לקיומן, גררה ביקורת גם מארגוני ההורים. בין היתר אמרה ליאת גלנץ מהקואליציה לחינוך מלידה כי "סרטוני זוועה נוספים לא יאחרו לבוא. אני מצרה על כך שעל אף ההבטחה כי יישום חוק הפיקוח למעונות היום והפעוטונים יחול ב-1 בספטמבר, יישומו אינו נראה לעין".
יערה שילה, מומחית בגיל הרך – החוג לגיל הרך במכללת אפרתה, אמרה: "שוב דיון על חוק הפיקוח, מעט מדי מאוחר מדי כבר. המצב קשה והזעקה שעולה שוב מבהירה כי ההורים בלחץ גדול וצריך לתת מענה למשבר שנוצר".
מנכ"לית ארגון 'אנו עושים שינוי', ענת מופקדי, הוסיפה: "על הממשלה לדאוג ליישום חוק הפיקוח החל מספטמבר 2019 כפי שתוכנן. ילדינו זכאים לשהות במסגרת חינוכית מוגנת ללא ענן אפל המרחף מעליהם כשדלת המעון נסגרת".
