נתוני מבחני הפיזה שפורסמו השבוע חמורים במיוחד ומדגימים את הפערים העצומים בהישגים הלימודיים בין ילדי ישראל, כאשר תלמידים יהודים ממרכז הארץ הם בעלי ההישגים הגבוהים ואילו ילדים בדואים בנגב מדשדשים חזק מאחור והישגיהם בקריאה, מתמטיקה ומדעים נמוכים בצורה מעוררת דאגה. זאת למרות תוכניות החיזוק למיניהן, כולל התוכניות של משרד החינוך ו"ועדת אתגרים" לטיפוח סטודנטים ערבים המכשירים עצמם להוראה.
פרחי הוראה לומדים במשך ארבע שנים לקראת תואר ראשון (B.Ed) ותעודת הוראה. המוסדות מעודדים שימוש בפדגוגיות חדשניות, התנסות מעשית יישום דרכי הוראה המתייחדות בפיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות, שילוב טכנולוגיות בהוראה ולמידה בצוותים. ואף על פי כן, התוצאות עגומות. מדוע?
במכללת קיי בבאר שבע אנחנו מכשירים להוראה גם סטודנטים מהחברה הבדואית, כאשר משרד החינוך במסגרת תוכנית אתגרים מתקצב תוכניות העשרה מורחבות לסטודנטים הבדואים בתחומים דוגמת אוריינות אקדמית, שפה ערבית, חברה ותרבות והעמקת ההתנסות המעשית בבתי הספר. עם זה, נשאלת השאלה מדוע אין הלימה בין המטריה הפדגוגית הרחבה לה זוכים הסטודנטים הבדואים לבין הישגי התלמידים?
קרוב לוודאי שהתשובה מורכבת וכוללת בין השאר גם את נקודת הפתיחה האוריינית הנמוכה של מרבית ילדי הגן הבדואים עם כניסתם ללימודים בכיתה א'. על פי אפקט היתרון המצטבר, הידוע כ"אפקט מתיו" הרי אלה המתחילים בפערי ידע כבר בגילאים הגן ירחיבו פערים אלה במהלך שנות הלימודים, ואילו תלמידים המתחילים את לימודיהם עם בסיס ידע נרחב, ימשיכו להעשיר אותו. ואכן, מה שאנחנו רואים הוא בבחינת "העשיר נעשה עשיר יותר, והעני לעני יותר".
היבט אחר שאינו מוצג דיו ועשוי לשמש הסבר להישגים הלימודיים הנמוכים של הילדים הבדואים הוא "הסוציאליזציה המואצת מידי" של המורים הבדואים החדשים. במהלך הכשרתם, הסטודנטים הבדואים מראים הישגים לימודים נאותים וגם שימוש נרחב בפדגוגיות חדשניות במהלך התנסותם בבתי הספר. במהלך לימודיהם התנסות זו מלווה על ידי מדריכים פדגוגיים מהאקדמיה, המצליחים לעמוד בפרץ ולמנוע היסחפות של הסטודנטים ללמד בדרכים שמרניות, שגרתיות ולעיתים משמימות.
כשהסטודנטים הופכים למורים, נפסק הליווי המאתגר של אנשי האקדמיה והם נסחפים ליישר קו וללמד בדרכים שאינן מותאמות לצרכים ולדרישות העכשוויות, והם מקדשים את הפדגוגיות של העבר ולעיתים נוטשים לגמרי את המתודות להן נחשפו במהלך תקופת הלימודים. הם מפסיקים לעניין את הילדים ומסתגלים בחזרה ובמהירות רבה לדרכי הוראה ארכאיות, שאינן מעוררות מוטיבציה לימודית אצל תלמידים, שכאמור, נכנסים למערכת החינוך עם פערים לימודיים משמעותיים מאוד. אחד הפתרונות שיסייעו להפחית את ההסתגלות המהירה מידי הזו הוא מתן ליווי מתמשך, לפחות בחמש השנים הראשונות להוראה, למורים המתחילים ללמד בבתי הספר הבדואים. אולי כך ניתן יהיה לעמוד בפרץ ולא לאפשר היגררות להוראה לא מקדמת.
הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע
