קרוב לרבע מבוגרי מערכת החינוך הדתית אינם מגדירים את עצמם היום כדתיים, כך עולה ממחקר שהציג ד"ר עידו ליברמן בפתחו של מושב שעסק בשאלת הדתל"שים בחברה הדתית לאומית. על פי המחקר של ליברמן, אחוז גבוה מהדתיים לשעבר (דתל"שים) מקבלים את ההחלטה על שינוי בהגדרה הדתית שלהם בשנות בית הספר ורק אחוזים מועטים יחסית מקבלים את ההחלטה הזאת לאחר מכן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הולכת שולל במל"ג: כדי לשפר את המצויינות, חייבים שקיפות
– השר גלנט: "תחלואה בת"א לא מצדיקה סגירת בתי ספר בצפת"
– הרב מלמד, אל תירא
בפאנל שהנחה אלישיב רייכנר, בו הוצג מחקרו של ליברמן, נשאלו רבנים האם הנתונים הללו מצביעים על כישלון ואם כן, מי הם האשמים בו ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב.
צפו בפאנל: הבלדה לעוזב המגזר
הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, פתח את דבריו בהצגת נתונים חמורים משל ד"ר ליברמן. לדבריו, מחקר שנעשה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביע על כארבעים אחוזים של נשירה מהחינוך הדתי, אם כי היא מתמקדת בגילאים מבוגרים יותר מאלו שנבדקו במחקרו של ד"ר ליברמן.
הרב שפירא גם טען שבהשוואה לציבור החרדי, על כל מי שעוזב את העולם החרדי, יש שישה שעוזבים את הציבור הדתי לאומי. "הנתונים מחייבים הפקת לקחים", אמר הרב שפירא, "צריך לבחון אלו מרכיבים מצליחים בעולם החרדי ונכשלים בציבור הדתי לאומי. לא נפסיק להתגייס לצבא ולא נפסיק להיות שותפים במדינה ושמחים בהקמתה, אבל יש מרכיבים אחרים שאפשר ללמוד מהציבור החרדי כדי שנזכה בדרך בטוחה ושמורה יותר".
הרב שפירא קרא לחזק את הזהות התורנית של מוסדות החינוך וללמד את התלמידים לבחור בתורה. "אנחנו לא צריכים לומר לתלמידים שהעיקר הוא האוטונומיה האישית שלהם. התורה לא אומרת שהבחירה היא העיקר, אלא שהעיקר הוא יעד הבחירה. אנחנו נותנים בחירה, אבל אומרים לאן היא צריכה ללכת".
הרב חיים נבון טען שעזיבת הדת על ידי הצעירים אינה נובעת ממשבר אמוני אלא מכך שמדובר במיעוט שמתחכך ברוב החילוני ונסחף אליו. "זו תופעה סוציולוגית, ולא פילוסופית או רוחנית". הרב נבון גם טען שאחוז הנשירה בציבור הדתי לאומי הוא כאין וכאפס לעומת קבוצות דתיות אחרות בעולם המערבי. באשר לציבור החרדי, הרב נבון אמר שאחוז הנשירה בו קטן מכיוון שהוא מתחכך פחות עם הרוב החילוני והמחיר שהחרדים משלמים על הבחירה להסתגר הוא עצום. "אי אפשר להגיד נמשיך ללכת לצבא ולאוניברסיטה ולעבוד בהייטק, ולא תהיה אצלנו נשירה".
הרב נבון טען שאמנם אפשר תמיד להשתפר, אבל בסך הכול המחנכים עושים עבודה טובה והזכיר שבעבר הנשירה בחינוך הדתי הייתה גדולה יותר. "הרב דרוקמן מספר שבזמנו היה יוצא דתי אחד מכל כיתה". בנוסף, ציין הרב נבון שעיקר העבודה החינוכית נעשית בבית ולא בבית הספר. הוא הסכים עם הרב שפירא שיש מקום לחיזוק לימוד התורה אך קרא גם ליצירת תרבות דתית אטרקטיבית שתייצר מרקם חיים דתי לאומי עשיר, שעשוי למזער את אחוז הנושרים מהדת.
הרב אברהם גיסר רב הישוב עפרה ויו"ר החמ"ד, אמר שהנתונים שהוצגו חשובים אך הם משתפרים במהלך הדורות ואחוזי ההצלחה גבוהים מאוד. "ודאי שיש מה ללמוד מאחינו החרדים, בראש ובראשונה בצורך לשים את התורה בראש, ולומר שהתורה היא הדבר הכי חשוב בחיים". עם זאת, טען הרב גיסר שישנם דברים שלא כדאי ללמוד מהציבור החרדי וציין כדוגמה את פתיחת תלמודי התורה והישיבות בזמן הקורונה כמעט בכל מחיר. "הישיבות והאולפנות שלנו לא הסכימו ולא רצו לקבל את ההכרעה הזאת. החיבור שלנו לערכים אחרים ולהובלה אחרת של הופעת התורה בעולם, גובה מאתנו מחיר אבל הוא מחיר אהוב".
עוד אמר הרב גיסר שכל ילד וילדה שאינם ממשיכים בדרך הדתית לאומית זו מציאות כואבת אבל שאנחנו לא מוכנים שמי שעוזב את הדרך או שיורד לשוליים ישלם את המחיר הכבד שמשלמים אלו שעוזבים חברות טוטאליות כמו החברה החרדית. "אנחנו רוצים את חיזוק הבחירה החופשית אבל לא בהינזרות מהעולם אלא בידיעה מהו העבר שלי ומהו העבר האחר, מתוך רצון להביא ברכה לכל העולם". הרב גיסר טען שההתחברות לעולם הדתי מושפעת יותר מכל מדוגמה אישית ומחיבור אישי-רגשי לעולם התורה כפי שמייצגים אותו נושאי הדגל שלו.
הרב גיסר גם דיבר על ההבדלים בין המגזרים בחינוך הביתי לעומת הבית ספרי. הוא הזכיר שבניגוד לעולם החרדי שבו יש מתאם מלא בין שאיפות ההורים לשאיפות המלמד בבית הספר – "בעולם הדתי לאומי יש מתאם של אולי חמישים אחוזים בין מה שהרב בישיבה או המחנכת באולפנה רוצה לבין הציפיות של ההורים מילדיהם. האוכלוסייה שלנו מגוונת יותר ולכן זו טעות להשוות את החינוך שלנו לחינוך החרדי. אם נשפוט את המציאות כפי שהיא, עלינו להרבות במחמאות לצוות החינוכי שמוסר את נפשו על החינוך וגם לעזור להם לשפר את יכולתם לקחת את הנערות והנערים למקום אחר".
