במסגרת ועידת החינוך של מקור ראשון ניתן דגש גם על נושא החינוך הבלתי פורמלי וההתמודדות של המערכת החינוכית בזמן הקורונה. את הפאנל הנחה איש התקשורת, ג'קי לוי שביקש לדעת איך השפיעה הקורונה על המערכת החינוכית בכל שעות היממה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הבלדה לעוזב המגזר: מדוע יש נשירה בקרב בוגרי החינוך הדתי?
– הטוב, הכאוס והצהוב: כיצד השפיעה הקורנה על סיקור החינוך?
– נתניהו בוועידת החינוך: "תקצוב המוסדות הדתיים אינו מגזרי"
מזכ"ל בני עקיבא, יאיר שחל, סיפר על ההיערכות המהירה וההבנה שחייבים לקחת את הבאסה בסבבה: "אירוע כמו קורונה שומט את הקרקע מתחת לרגליים שלנו. חינוך הוא מפגש אנושי. המפגשים הם בסוף בלבן של העיניים והחינוך הוא יותר קשה. הקורונה שמה לנו את המרחק הכי גדול בינינו לבין המשימה שלנו שהיא חינוך. השאלה אם ראינו בזה הזדמנות או באסה. זה פתח לנו עולמות חדשים. כלומר אני יכול לשבת בבית שלי ולראות פעילות של עשרה צוותים באילת, קשת או בנצר אריאל בלי שיצאתי מהבית. אני יכול לדבר איתם ולהתווכח איתם והם גם יכולים לעשות לי מיוט… הציון הטוב שאני נותן לנו הוא שזיהינו את הפערים. אני גם זוכר בדיוק מתי זה היה: ביום שישי השני של הקורונה בגל הראשון. הזיהוי היה שאסור להיות בבאסה. יום ראשון שלאחר מכן הגענו ואמרנו שאנחנו צריכים להרוויח יותר פעילויות ויותר חניכים. אני יכול לעשות מסע סוכות בזום, ושימוש בכלים טכנולוגיים והשאלה הגדולה היא מה האווירה שאתה נמצא בה".
הזום, כידוע, הוא אחד הכלים המרכזיים לתקשורת מרחוק בימי הקורונה, למרות שלחלק מהתלמידים והמבוגרים קשה איתו. הרב אמיר סנדלר, ראש אולפנת בני עקיבא הדר גנים, סיפר כיצד דווקא הימים האלו פתחו רעיונות שלא היו מגיעים אליהם לולא הקורונה. "ביום הזיכרון של רחל אימנו רצינו לעשות פעילות בנושא "ושבו בנים לגבולם". ביום רגיל הייתי מביא מישהו שעשה עלייה וידבר עם הבנות. השנה, בתוך 45 דקות הן פגשו את השליחה בניו זילנד שאצלה היה 23:30, שתי שליחות מאוסלו, וסיימו עם השליח של טורונטו שאצלו היה 6:00 בבוקר. זה משהו שבחיים לא היינו חושבים עליו".
למרות זאת, מדגיש הרב סנדלר שבימי הקורונה רק התחדד לכולם עד כמה המורים מרכזיים בחינוך התלמידים: "כמה שנים האכילו אותנו שבמאה ה-21 כבר לא צריך מורים והיום כולם מתחננים שהמורים יפגשו פיזית את התלמידים באופן ישיר. הקורונה הזכירה לנו את זה".
הרב סנדלר גם לא מסתיר את הקשיים: "לקחו לנו את נקודות השיא. אין מסע לפולין, אין שבתות סמינרים, אין מסע ישראלי. יש פה גם קושי שהוא בכלל לא גלוי. כמנהל אולפנה אני לא מוטרד מהבגרויות אלא בעיקר מהקושי הנפשי ולכן מורה לוקחת כיסא מתקפל וקובעת עם כל תלמידה מתחת לבית שלה".
יפה שטרית, מנכ"לית המועצה אזורית גוש עציון, הסבירה את הקשיים שמתעוררים בימים אלו: "המתנ"סים סגורים. אנחנו נחשפים לכך שיש הרבה נשירה גלויה וסמויה. יש בני נוער שחיים בחרדות. יש גם דברים במשפחה מבחינה כלכלית למשל, וכל הדברים האלה משפיעים על הילד שלא פנוי תמיד ללמוד. האופציה של למידה מרחוק היא טובה אבל היא לא מספיקה. אנחנו מזהים המון תופעות שלא היינו ערים להן".
שטרית סוברת שיש לבנות תוכנית אחת לכלל המערכות החינוכיות, הפורמליות והלא פורמליות. "צריך לעשות איזה חיבור בין הפורמלי לבין הלא פורמלי. חשוב להקצות שעות למגע אנושי במתנ"סים או במקומות אחרים. לילדים אין קבוצת שייכות ואין מי שימשוך אותם. יש את חיי הקהילה בתוך היישוב שמספקים את פעילות הפנאי. תנועות הנוער ובתי הספר עושים פעולות מאוד יפות אבל צריך לחשוב איך מתכללים את כל הדבר הזה יחד. לבנות תוכנית כוללת מ-8:00-15:00".
