יוזמה של פעילה חברתית מדובאי שרצתה ללמוד את השפה העברית הפכה לגשר בין התרבויות. מרצה מאיחוד האמירויות, הפוגש את הדור הצעיר מספר על רעב ותשוקה לבנות עתיד של חיבור בין התרבויות והדתות. במסגרת ועידת החינוך הדיגיטלית של מקור ראשון ושל מרכז ישיבות בני עקיבא, קיימנו שיחה עם סומהיה אלמהירי, יוזמת פרוייקט לימוד השפה והתרבות, ועם ד"ר מאג'ד אלסראח. מרצה באוניברסיטאות באיחוד האמירויות על הדור הצעיר ופעילותו למען הדו קיום.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עשרות אלפי תיירים יהודים: מערך הכשרות במדינות המפרץ מתכונן
– השרה ינקלביץ': "ישראלים רבים מנותקים מיהודי התפוצות"
– נתניהו לבג"ץ: אל תתערבו במחלוקות פוליטיות
סומהייה אלמהירי מדובאי סיפרה כי היא אוהבת לטייל וללמוד תרבויות אחרות, ומתעניינת גם בישראל": "אני אוהבת לטייל וללמוד על תרבויות אחרות ושפות האחרות. אני אוהבת מוזיקה וכמובן אוכל ותמיד הייתה לי סקרנות ללמוד על תרבויות אחרות. נתקלתי בשירים בתימנית, בין היתר של הזמרת עופרה חזה. הדמיון בין השפה הערבית לעברית ריתק אותי. התעניינתי גם בלבוש הזהה, והתחלתי להיכנס לעומקה של השפה בלימוד עצמי. לא נהנתי כל כך ללמוד באמצעות אפיליקציה או דרך אתרים. רציתי להכיר ולדבר עם אנשים, וזה מה שגרם לי בעצם לאסוף אנשים ולהקים קבוצת ווטסאפ של ישראלים ושל ערבים מכל העולם הערבי. היום יש בקבוצה שלנו 250 דוברי עברית וערבית מכל העולם".
את חושבת שהקבוצה הזאת מהווה גשר אמיתי לחינוך של הדור הבא במזרח התיכון?
"הקבוצה שלי מתעסקת אומנם בשפות עברית וערבית, אבל יש בה אווירה חברית שכולם יכולים לדון בנושאים שעולים על רוחם, כל עוד שהם לא עוברים על החוקים שקבענו. החוקים בעצם מוציאים השקפות פוליטיות, נושאים חדשותיים, או וויכוחים בנושא דת והשפלות כמובן. מכולם אנחנו מצפים שיכבדו את הכללים וישאירו את האוויר המשפחתית שתורמת ללימוד השפה, וכן, על הדרך גם לימוד התרבות והפתיחות כלפי האחר. כולם בעצם מרוויחים האחד מהשני – לומדים שפה ותרבות וגם רוכשים חברים".
ד"ר מאג'ד אלסראח, מרצה באוניברסיטאות באיחוד האמירויות, סיפר: "אני מלמד במספר אוניברסיטאות ונפגש עם מגוון של סטודנטים צעירים. בתקופה האחרונה יצא לי להיפגש עם הרבה ישראלים שהגיעו לאיחוד האמירויות. אני בטוח שברגע שהעניין יתאפשר הרבה חברים מאיחוד האמירויות יגיעו לבקר בישראל", הוא אומר.
"הרגשתי שיש צמא גדול להכיר האחד את השני. הדור הצעיר לא מבין למה עד עכשיו לא היו יחסים תקינים בין המדינה שלנו לישראל. גם ברמה ההיסטורית, אם חוזרים אחורה בזמן אפשר ללמוד שבאזור הזה הייתה תרבות משותפת וחיים משותפים. הרבה יהודים, נוצרים ומוסלמים חיו פה בהרמוניה. לצערנו, לאורך ההיסטוריה היו גם גורמים שהובילו אידיאולוגיות קיצוניות והאידיאולוגיות האלו יצרו שנאה בין הדתות. אבל לשמחתנו איחוד האמירויות, שהכריזה על שנת 2019 כשנת הסובלנות וההכרה של האחר, הצליחה ליצור את התשתית של הסכמי אברהם".
זה הדבר העיקרי, הצעירים נחושים ומשתוקקים לבנות עתיד טוב יותר לדור שלהם ולדור הבא. יש מועצה חדשה של חבר'ה מאיחוד האמירויות ומישראל, הרבה פרויקטים שמקדמים פעילות משותפת יוצאים לפועל. אני עצמי נמצא בקשר עם גורמים ממרכז משה דיין, והרצון וההתלהבות לקדם שלום, תיירות ועסקים בין המדינות, היא דבר מדבק וחיובי. אני מקבל הרבה תגובות חיוביות על הדרך שבה אנשים מישראל מקבלים את דובאי, שהיא הרבה מעבר ציפיות שלהם".
מה כל כך מיוחד בדובאי?
"איחוד האמירויות בכלל ודובאי בפרט, עובדים שנים רבות לקדם ולחנך לדו קיום. השייח' זאיד בִּן סולטאן אָאל נהיאן, מייסד האמירויות, אמר תמיד שהאדמה שייכת לאל, האנשים הם אנשים והדו קיום היא הערך העליון שלנו, לכן כולם מקובלים באיחוד האמירויות ומרגישים חלק ממנה. הגיוון והערבוב של האנשים בדובאי הופכים אותה למיוחדת. יש לנו גם חוק נגד שנאה ולכן כל מי שמבצע פעולה של שנאה על בסיס גזע, דת או מין צפוי לקבל עונש. יש לנו גם משרד לענייני שמחה שדואג לרווחתם של החיים באיחוד האמירויות וגם שר הסובלנות שניהם עובדים חזק בשביל לקבל את בני האנוש באשר הם ולגדל את דור העתיד".
