באופן טבעי, במערכת החינוך יש שאלות ערכיות וחינוכיות שבהן עוסקים כבר במשך שנים. השאלות הללו כמו המציאות כולה מקבלים תרגום שונה ומיוחד בימי הקורונה. שאלה אחת כזו, היא שאלת החינוך לחיי תורה. במסגרת ועידת החינוך של מקור ראשון שוחחו ביניהם היום (ג') ראש ישיבת נתיב מאיר הרב דעואל בסוק, מנהל מרחב ברשת יב"ע הרב פלטי גרנות, ראש האולפנה בתל אביב, חני גולדמן על הסוגיה, בהנחייתה של סגנית המנהל החינוכי של מרכז יב"ע, רעות גיאת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– השר רפי פרץ: "עם ישראל לא יסלח לנו אם נלך לבחירות"
– "כריעת ברך בוורשה": גרמניה הנפיקה מטבע לזכר השואה
– שם יעבור גבולנו: סיפורו של קיבוץ רמת רחל
לפני הכל ביקשה גיאת מהנוכחים להגדיר מהו חינוך לחיי תורה מבחינתם.
הרב בסוק: "זה לא תחום מסוים בחיים. כמו תחביב או כמו ריצה בבוקר. אלא זו הגישה לחיים. אנחנו מחנכים למעורבות בחיי המדינה מתוך תפיסה של תורה. למה אתה עושה, מה אופי הפעולות שלך הכל נובע מהתפיסה התורנית. איך הוא חי, איך הוא מקים משפחה, על מה הוא מוסר את נפשו, במה הוא עובד ולמה דווקא בזה".
חני גולדמן בחרה להדגיש דווקא פאן אחר, אישי או נפשי יותר: "אני בוחרת להכניס את כל הצוות והתלמידות שלי לתוך העולם הרוחני שלי ולחוות ביחד איתם חיים רוחניים דינאמיים, לעבור את החיים ביחד במבט גבוה על המציאות בנקודות משבר ובנקודות שמחה. חיים חיים שלמים כשאנחנו חיים רוחניים משותפים.
הרב פלטי גרנות הסביר שמבחינתו החינוך לחיי תורה מתחיל דווקא כשהתלמידים עוזבים את המוסד החינוכי, החממה: "המהר"ם שפירא לא זכה לפרי בטן אבל הוא נהג להגיד שיש לו שני בנים: ישיבת חכמי לובלין והשני הוא כמובן הדף היומי. הרב שפירא בחר לשים בכניסה לישיבה את הפסוק "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם". שאלו אותו התלמידים 'עד שבאנו אתה אומר לנו ללכת'? ענה להם הרב: המבחן האמיתי שלי הוא לא כששאתם נמצאים בישיבה. המבחן האמיתי הוא כשאתם הולכים יראת ה' אלמדכם. במובן אחד, בכל דרכיך דעהו. במובן השני, לימוד התורה נטו, גם כשתהיו עם משפחות ותעבדו בכל מיני מקצועות בכל מרחבי העשייה, חשוב שתהיה לנו תחנת דלק. גם אנחנו צריכים את הזמן הזה שאנחנו לומדים תורה. צריכים מדי יום לקבל את התדלוק הרוחני".
מנחת פאנל, רעות גיאת ביקשה מהדוברים לדבר על ההזדמנויות: "האתגרים בקורונה ידועים לכולם אבל אני מבקשת לדבר דווקא על ההזדמנויות. באופן מחויך שאלתי לא מזמן ראשת אולפנה 'מתי הערת לאחרונה לתלמידה על אורך החצאית' או ראש ישיבה 'מתי הערת לאחרונה לתלמיד שהוא בלי ציצית'".
פלטי: אם בתפיסת העולם הקבועה שלנו אנחנו מחנכים את התלמידים והתלמידות שלנו כשהם "הולכים" ממוסדות החינוך שלנו, אפשר להגיד שהם "הלכו" לנו. זו הזדמנות פז שצריך לדבר על העובדה שהתלמיד בוחר את סדר היום שלו. בסוף הוא בוחר. ההורים הם שותפים וזו הזדמנות פז מדהימה לשתף את ההורים בלמידה הזו. הזום מדלג על הזמן והמקום. פעם כשרצית להזמין ראש ישיבה זה היה סיפור והיום אפשר להנכיח רבנים בעלי שיעור קומה לכלל תלמידי הרשת".
חני גולדמן: "עצם זה שנשמטה הקרקע תחת הרגליים של הכללים המקום והזמן זה חייב אותנו לדבר על המהות. למרות המהפיכה הטכנולגית קרה משהו גדול: התלמידה גם מייצרת תחושה של אתחול מחדש. עכשיו ברור לתלמידות שכל אחת יכולה לשנות את המציאות. הבחירה של הבנות היא איך אנחנו עוברות שינוי של המציאות ואנחנו מנהלים אותה. יכולים להמשיך לעשות בדרך קצת אחרת".