בימים בהם חלק גדול מתלמידי מערכת החינוך עדיין בבית, כשבאוויר מרחף חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, ובמשפחות רבות השגרה הופרה בעקבות הקורונה, התכנסו שלושה מומחים בוועידת החינוך של רשות הישיבות והאולפנות בני עקיבא ומקור ראשון, כדי לנסות ולסייע להורים המוטרדים.
בפאנל השתתפו הפרופ' עמוס רולידר, פרופ' לחינוך העוסק בהכוונת הורים, הפסיכולוגית מרים שפירא , ממרכז מהות, מרכז הערכות והתמודדות בחירום, והפסיכיאטר ד"ר מיכאל אבולעפיה.
צפו בפאנל: סליחה על השאלה
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
בנט: "כדי להתגבר על הקורונה חייבים לאחד את העם"
שם יעבור גבולנו: סיפורו של קיבוץ רמת רחל
העובדות מוכיחות: לישראל מעולם לא הייתה כוונה להחיל ריבונות
הפרופ' רולידר אמר בפאנל כי הקשיים שנמצאים בתקופה זו, לא נוצרו דווקא כעת, וגם לא ייעלמו לאחר הקורונה, אלא עכשיו הם נוכחים יותר. בדרך כלל, ההורים מפקידים את ילדיהם אצל "סוכנים אחרים", בין אם אלו הסבים והסבתות ובין אם זו בייביסיטר ואחרים, וכעת הילדים נמצאים כל הזמן בבית ו"חלק מההורים לא יודעים איך להתמודד עם זה". עוד הוסיף רולידר כי רבים טועים לחשוב שהישיבה המשותפת בבית פירושה ניהול סדר יום גמיש, אך הוא המליץ דווקא להקפיד על שגרה הכוללת את ששת רוטינות הלכות החיים – עצמאות בניהול הבוקר, עצמאות בניהול שגרת הערב, סיגול הרגלי שינה ראויים, סיגול הרגלי אכילה, ניהול הזמן הפנוי והרגלי למידה. לדבריו סדר וארגון ותכנון קבוע מראש משרים ביטחון על כלל בני המשפחה.

הפסיכולוגית מרים שפירא קראה להורים להיעזר אחד בשני, ולהתנהל כצוות כמו בכל ארגון אחר. שפירא שעוסקת בחוסן אמרה בפאנל כי מילת המפתח של חוסן היא: "יציבות עם גמישות, צריך לשמור את העוגנים הקבועים מחד, ולתת הרבה גמישות מאידך". היא הוסיפה כי "גמישות אין הכוונה לזרימה בלי עוגנים, אלא להבנה שמדובר במצב חירום שמצריך ארגון מחדש של הדברים". היא הוסיפה כי ההורים צריכים לדאוג לעצמם ולאסוף לעצמם משאבים "מן היקב ומן הגורן, בין אם זה אומר לצאת לים לשעה, לשמוע מוזיקה, להתפלל, לצאת עם חברה טובה, לגייס את כל המשאבים כדי לעבור את המצב ביציבות וגמישות".
הפסיכיאטר ד"ר מיכאל אבולעפיה התייחס לסימנים מטרידים לזיהוי דיכאון אצל בני נוער. "מה שמבדיל בין מחלה למשבר חולף זו רמת חוסר התפקוד – בין אם זה שינה, תיאבון, למידה, ריכוז, אם הנער או הנערה נמצאים בתפקוד נמוך בכמה מדדים ולאורך תקופה מתמשכת, זה הזמן לפנות לייעוץ מקצועי בתחום הנפש".
פרופ' רולידר גם התייחס לשאלה שמעסיקה הורים רבים – עד כמה לריב עם הילדים על למידה מרחוק וכמה לשחרר? הוא הסביר שלמידה כזו היא בעיקר טנגו של ההורה והמורה, ועליהם לדאוג שהטנגו הזה יעבוד, וגם אם לא, אפשר להירגע "לא יקרה שום דבר אם הלמידה הקוגניטיבית תרד קצת, הילדים חכמים וישלימו פערים, אנחנו צריכים להירגע".