126 נשים נרצחו בעשור האחרון על ידי בני זוגן או קרוב משפחה אחר. תופעות האלימות מעוררות דאגה רבה בציבור ומערערות את הביטחון האישי של כל אזרח. אדם שחי בסביבה בטוחה כביכול, רוצה להאמין שניתן לקיים חיים נורמליים, ללא חשיפה לסיכונים חריגים, והתפרצויות אלימות מערערות תפיסה זו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בעקבות ממדי התחלואה: הרש"פ הכריזה על סגר כללי
– הזוכה של "כוכב ראשון" מגשים חלום ונפגש עם ישי ריבו
– תביעה נגד כרמל מעודה: העבירה אותנו שבעה מדורי גיהינום
אלימות היא אחת התופעות החברתיות המורכבות והקשות ביותר. היא פוגעת באופן ישיר ובלתי אמצעי באדם עצמו בזולתו והיא עלולה לפורר מבנים חברתיים חשובים כמו התא המשפחתי. התמודדות עם האלימות בחברה דורשת מאיתנו קודם כול להבין את מהותה, היקפה ומאפייניה.
נראה שאנו חיים בתקופה של תמורות חברתיות מהירות, מבנים וערכים שהיו נכונים בדורות הקודמים נבחנים מחדש ובמקרים רבים משתנים. לדוגמה, מעמד האישה בחברה ובמשפחה, מעמד ראש המשפחה, מעמדו של הילד וזכויותיו. שינויים טכנולוגיים המאפשרים צמיחה של ענפים כלכליים חדשים ומחיקתם של ענפי כלכלה אחרים.
כל השינויים האלה העמיקו את אי השוויון הכלכלי בין חלקים בחברה ויצרו קיטוב חברתי. שינויים אלה גובים מחירים כבדים וגורמים להרגשה של חוסר נחת ולתסכול. כתוצאה מכך, ערכים של העדפת טובת הכלל על פני טובת הפרט מוחלפים בערכים בהם כל פרט צריך לדאוג לרווחתו ולצרכיו. האזרחים החלשים והשקופים נאלצים לעיתים לנקוט בדרך כוחנית כדי להבטיח את תשומת הלב והקשב של הרשויות לבעיותיהם. כדי להתמודד עם התמורות הללו, יש לבצע שינויים במספר מישורים.
בעבר, תפקיד ההורים התמקד בעיקר במתן מחסה ומזון לילדיהם, עד שיוכלו לעמוד ברשות עצמם. כיום, לאור השינויים, הילד נמצא במרכז תשומת הלב של המשפחה, בנוסף לסיפוק צרכיו הבסיסיים של הילד, ההורים שואפים לגדל ילד שמח ומאושר. ההשלכות של השינוי בתפיסת ההורים מתורגמות בפועל לצורך במילוי דרישותיו, מה שיוצר לעיתים תכופות חוסר בגבולות חינוכיים. לעיתים הקושי להציב גבולות נובע גם מחוסר היכולת של ההורים לעמוד בתגובות הילד להגבלות שהציבו, ואז ההורים נכנעים ומוותרים. כתוצאה מכך הילד לומד שניתן לפרוץ גבולות ולעקוף איסורים.
התנהלות זו עלולה להשפיע על תפיסת העולם של הילד ועל התנהלותו כאדם בוגר. היכולת לדחות סיפוקים חשובה ומאפשרת התמודדות יעילה יותר עם איסורים ותסכולים, חסרונה עלול לגרור התנהגות אלימה כתוצאה מאי יכולתו לקבל את מבוקשיו בבגרותו. בנוסף, שינוי התפיסה ההורית מכרסמת בסמכותם ההורית מה שעלול להקשות על הילד בבגרותו לקבל סמכות בכלל ולכבד גבלות וחוקים.
להקניית ערכים של התחשבות, כבוד לזולת והקניית תפיסה שוויונית יש חשיבות גדולה. הדרך האידיאלית להקנות אותם היא במתן דוגמה אישית של ההורה כמיישם ערכים אלה, מה שנקרא בשפה המקצועית, מודלינג. זו החלופה שהגישה האדלריאנית מציעה להורים בחינוך כאלטרנטיבה לדרכי ענישה המסורתיים שכללו הפעלת כוח פיזי נוסח, "חוסך שבטו, שונא בנו", שכן הכאת ילדים אינה חוקית בארצנו. ידוע כיום כי מעבר לכאב ולהשפלה של ענישה פיזית היא גורמת להפנמה של התנהלות כוחנית ואלימה כדרך לפתרון בעיות.
מרים סמדר ואתי פז הן מטפלות משפחתיות וזוגיות מוסמכות בקליניקה לטיפול בזוגיות, פרט ומשפחה – מכון אדלר.
