כשהגיע מועד הרישום לתארים מתקדמים, דנה עדיין התלבטה בין לימודי מדעי החיים, עם אופק תעסוקתי כחוקרת במעבדה, לבין הרצון והמשיכה שלה לטיפול באמנות. דנה הרגישה שהעתיד המקצועי שלה טמון בהכרעה אחת קטנה וגורלית, אך בחרה לבסוף במדעי החיים – שמביאים איתם יציבות כלכלית ומגוון אפשרויות עבודה.
בסוף שנת הלימודים הראשונה הרגישה דנה שהיא לא מצליחה בלימודים, שהיא חורקת שיניים ולא מתחברת לחומר הנלמד. היא עזבה את הפקולטה למדעים והחליטה בכל זאת להירשם ללימודי טיפול באמנות. איילת יקר־ישעיה, יועצת ארגונית ומתמחה במעברים בקריירה ושינויים מקצועיים, מנתחת את התהליך שעברה דנה: "הבחירה הראשונה של דנה הייתה חסרה במענה לשאלה המרכזית: 'מה אני אוהבת לעשות ובמה אני רוצה להתפתח?'. במקום זאת, היא הסתכלה על הבחירה שלה בהתאם לשכר המוצע בתחום שבו בחרה להתפתח".
דנה עשתה את הבחירה הנכונה לבסוף, אך לא בלי ניסוי וטעייה. בדומה אליה, 30 אחוז מהסטודנטים במדינת ישראל נושרים בסוף שנת הלימודים הראשונה. נתון שמוביל לשאלה המרכזית כשבאים לבחור מסלול לימודים – כיצד והאם בכלל אפשר לבחור נכון?
אסתר בר־אשר: "חוקרים בתחום מזהים כי עובדים שגילו רמה גבוהה של גמישות תעסוקתית הצליחו להתמודד באופן טוב יותר עם האתגרים של תקופת הקורונה"
"הליך הבחירה בעצמו הוא למידה, וכמו בכל תהליך למידה ישנם אתגרים, חששות והמון סימני שאלה", אומרת יקר־ישעיה. "שטף המידע האדיר שמסביבנו ומגוון האפשרויות לא מקילים לנו על הדרך. עוד גורם שמסבך אותנו הוא השינויים בעולם התעסוקה העכשווי. בשוק העבודה הנוכחי, אדם יחליף מספר מקומות עבודה בתדירות של אחת לשלוש שנים לפחות. זה לא בהכרח דבר רע; שוק העבודה עבר משפה של יציבות תעסוקתית לגיוון תעסוקתי. השנתיים האחרונות, במיוחד, הביאו לשינויים רבים במשק. בהיבט של הפרט – האפשרות לעבודה מהבית, הדרישה לגמישות וכן הלאה. בהיבט הארגוני – נוצרו אפשרויות העסקה חדשות והרחבה של תפקידים. המשמעות המרכזית היא שאדם יכול לחבוש מספר כובעים בשילוב מספר מיומנויות בעבודתו".
לפי יקר־ישעיה, בעומדנו לבחור מקצוע לחיים, עלינו לשאול שלוש שאלות מהותיות: "מה אני אוהב לעשות? מה אני יכול לעשות? ומה עובד טוב בשוק?. השאלות הללו מחייבות היכרות עם עצמנו, דבר שנשמע מובן מאליו אך לעיתים הוא לא פשוט. בנוסף, זה דורש היכרות עם שוק העבודה והתפקידים הקיימים בו".
אסתר בר־אשר, מנהלת מדור רישום וקבלת סטודנטים של המרכז האקדמי לב, מאמינה אף היא שתהליך בחירה מתחיל ממודעות עצמית. "הצעד הראשון בתהליך הוא התבוננות פנימה, אל תוך עצמנו, מתוך מטרה לזהות את נטיות הלב. רצוי לחשוב על התנסות תעסוקתית חיובית מהעבר. זו יכולה להיות התנדבות או עבודה בקיץ וכמובן תפקיד בשירות הצבאי או הלאומי – דרכם אפשר לענות על שאלות נוספות הנוגעות לבחירה".
מה באשר לשימוש באבחונים תעסוקתיים שנמצאים היום ברשת?
"אפשר להיעזר בהם אך חשוב לדעת כי חלק מהחוקרים בתחום הקריירה שוללים את השימוש באבחונים אלה ככלי בלעדי ומציעים גישה רחבה יותר לניתוח נטיות וכישורים. הגישה ההתפתחותית לחקר קריירה טוענת כי שינויים שאנו עוברים במהלך חיינו משנים את הדינמיקה של תפקידי החיים שאנו ממלאים. המציאות המשתנה מחייבת אותנו להתאים את עצמנו אליה וכך באות לידי ביטוי יכולות שעד כה לא ידענו שקיימות בנו, פשוט מפני שלא היה בהן צורך עד כה".
בר־אשר מציעה "להתעניין בסביבה הקרובה אם יש מישהו שעוסק בתחום שמעניין אותנו ולשוחח איתו. תיאור של יום עבודה טיפוסי ימחיש לנו את ההיבט הפרקטי של המקצוע. בנוסף, כדאי לנתח את דרך קבלת ההחלטות שלנו בעבר כדי לבחון את התהליך ולזהות מה סייע לנו לקבל החלטה נכונה. לבטים וספקות הם חלק מהתהליך, אך כדאי מאוד לקבוע תאריך יעד לקבלת ההחלטה כדי לא להיתקע בשלב זה יותר מהדרוש".
איילת יקר־ישעיה: "אדם יחליף מספר מקומות עבודה בתדירות של אחת לשלוש שנים לפחות. זה לא בהכרח דבר רע. שוק העבודה עבר משפה של יציבות תעסוקתית לגיוון תעסוקתי"
צמיחה ברישום ללימודים
אם בימים כתיקונם הליך בחירת מסלול הלימודים אינו דבר של מה בכך, הרי שהשנתיים האחרונות טרפו את הקלפים. נגיף הקורונה שיבש לא מעט תוכניות, אך גם הציב בפנינו מציאות שבה מקצועות שנחשבו לבטוחים התגלו כרעועים לחלוטין. מצד שני, הקורונה גם העניקה סוג של מתנה לעולם התעסוקה ולאקדמיה: הנתונים מצביעים על זינוק של לפחות 30 אחוז בהרשמה ללימודים ממאי 2020. בחסות המגפה ודמי האבטלה אנשים רבים זכו להגשים חלום ולעשות הסבת מקצוע או להתפתח בתחומים שכלל לא חשבו שיכולים להניב פרנסה. בר־אשר רואה בגמישות התעסוקתית תכונה חיובית: "חוקרים בתחום מזהים כי עובדים שגילו רמה גבוהה של גמישות תעסוקתית הצליחו להתמודד באופן טוב יותר עם האתגרים של תקופת הקורונה. אם בעבר ציירנו את מסלול הקריירה כקו ליניארי, הרי שכיום מודל הנקודות במרחב מתאים יותר לתיאור הדינמיקה בעולם התעסוקה המשתנה".
לדברי בר־אשר, ניתוח של שוק העבודה בישראל כיום מצביע על ביקוש גבוה למהנדסים, בעיקר בתחום של מחשבים ותוכנה אך גם באלקטרוניקה, תעשיה וניהול ואלקטרו־אופטיקה. במערכת הבריאות היא מזהה ביקוש גובר והולך לאחים ולאחיות ועולם העסקים זקוק ליותר מנהלים ורואי חשבון. בר־אשר אומרת כי "בחינה של שוק העבודה וזיהוי הביקוש לתפקידים השונים צריכים להנחות אותנו בדרך לקבלת החלטה, תוך התייחסות להיבט האישי של הנטיות הטבעיות שלנו. בשלב הבחירות כדאי להתמקד בשניים או לכל היותר שלושה תחומי לימוד ולחקור אותם לעומק – הן בהיבט של מקומות לימוד אפשריים והן בהיבט של תכני הלימוד".
שלומית וולך־מזור: "מכיוון שאנחנו חיים בעולם תעסוקתי שלא מפסיק להשתנות, נדרשת אסטרטגיה שונה לחלוטין. קשה מאוד להחליט על יעד ארוך טווח. מי יודע מה יהיה בעוד עשר שנים?"
יקר־ישעיה מונה תפקידים נוספים שנחשבים למבוקשים בהווה אך גם בשנים הקרובות: "בענף השיווק והדיגיטל, למשל, מחפשים אסטרטגים ומתמחים ברשתות חברתיות. תפקידי UI UX, עיצוב, צילום וידאו ותלת־ממד, והדגש הוא על נראות ותוכן. גם ענף ההייטק ממשיך לגייס בהמוניו לתפקידי הפיתוח וההנדסה. בנוסף, על אף השימוש הרב באוטומציה ומערכות סינון חדשניות, נרשם זינוק בדרישה למשאבי אנוש על מגוון תפקידי הגיוס".
לצד הקדמה הטכנולוגית, דבר שאין לו תחליף הוא השיח הבין־אישי. "בתחומי הטיפול השונים קיים ביקוש לפסיכיאטרים ופסיכולוגים, מאמנים אישיים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנות ועוד. הדרישה ממשיכה לעלות למרות שעדיין לא ניתן לומר כך לגבי השכר". יקר־ישעיה מציינת גם את ענף הפארמה שמבקש לגייס עובדים לתפקידי מחקר ופיתוח, ענפי הרפואה, הסיעוד והתמחות בגיל השלישי, וכן את ענף הכספים שתר אחר אנליסטים, מנתחי סיכונים ועוד.
מומחיות ממוקדת ערך
למרות התחומים הספציפיים שמנו בר־אשר ויקר־ישעיה, על פי דו"ח מקינזי כ־65 אחוז מתלמידי התיכון כיום יעבדו בשנת 2030 בעבודות שעדיין לא קיימות. "לדורות קודמים כמו הבייבי בום ודור האיקס הייתה ודאות עתידית יחסית גבוהה בכל הקשור בהחלטה מה ללמוד ובמה לעבוד", מסבירה שלומית וולך־מזור, מייסדת ומנכ"לית שותפה ב"מקדמיה", ארגון שקם מתוך ההכרה ששוק העבודה רץ קדימה ומשתנה אך הכלים לניהול קריירה ועובדים נשארו מאחור. "הדורות הקודמים יכלו לבחור מסלול לימודים ותעסוקה ולדעת בביטחון שרוב הסיכויים שהם יצעדו בו עד לפנסיה. הם יכלו לסמן יעד ארוך טווח ולגזור ממנו אחורנית את אבני הדרך שבהן עליהם לצעוד. מכאן באה השאלה האלמותית ששואלים אותנו כשרוצים לעזור לנו להחליט מה ללמוד ובמה לעבוד: 'איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?'"
שאלה שרבים לא יודעים לענות עליה, גם אחרי עשר שנים.
"ולכן, מכיוון שאנחנו חיים בעולם תעסוקתי שלא מפסיק להשתנות, נדרשת אסטרטגיה שונה לחלוטין. קשה מאוד להחליט על יעד ארוך טווח. מי יודע מה יהיה בעוד עשור, מי יודע מה נרצה לעשות אז. כל כך הרבה הרי הולך להשתנות".
וולך־מזור חושבת שההסתכלות העיקרית צריכה להיות עתידית, ולאו דווקא עכשווית. "אם בעבר היעד הוא שהגדיר את הדרך, היום זה במידה רבה הפוך, הדרך היא זו שבסוף תקבע את היעד. הדרך היא זו שמוסיפה לנו כל הזמן עוד ועוד מידע – מידע על האפשרויות ועל עצמנו, באשר למה חשוב לנו בכל שלב ושלב ומה אנחנו רוצים. ככל שנדע להשתמש בהתנסויות שכבר היו לנו, ליצור לעצמנו התנסויות חדשות ולהפיק מהן תובנות בעניין הערך הייחודי שכל אחד מאיתנו יודע לייצר – כך נוכל לדייק את הפוזיציה המקצועית הנכונה לנו ולהגיע בסופו של דבר למקום הנכון לנו".
לעומת ההגדרות המאוד ספציפיות שקיימות היום בשוק העבודה, וולך־מזור טוענת כי "אם בעבר יכולנו להגדיר את עצמנו דרך טייטלים יחסית פשוטים של מקצועות כמו: עורכי דין, פסיכולוגים או מדריכי טיולים, הרי שבעולם שמשתנה בקצב מסחרר אנחנו צריכים לעבור להגדרה עצמית שמזקקת את הערך שאנו יודעים לייצר, ולא את הכותרת שתחתיה נייצר אותו".
תני לי דוגמה.
"מישהו היה יכול, בטעות רצינית מבחינתי, להגדיר אותי כיועצת תעסוקתית, כשלמעשה אני הייתי מגדירה את עצמי כמפתחת מתודולוגיות לקידום מנהיגות. בשנים האחרונות, במקרה, אני עושה את זה בתחום התעסוקתי, אך בעבר עשיתי זאת בתחום התיירות, בתחום המדיניות הציבורית ובתחום המעורבות האזרחית. בעתיד יכול להיות שאקח את זה לתחומים חדשים ואחרים. למישהו מבחוץ אני אולי יכולה להיתפס כמפוזרת, כמי שמדלגת בין תחומים שונים ועושה במקביל כמה דברים שונים. אבל לי ברור לחלוטין שאני עוסקת בתחום מסוים מאוד. אני פשוט עושה אותו בזירות שונות".
עוד מחדדת וולך־מזור כי "כשאנו מגדירים את הערך שאנחנו יודעים לייצר בעולם אנחנו מאפשרים לעצמנו את הגמישות שלה אנו זקוקים כדי לייצר מסלול קריירה שמתאפיין בגמישות מחד ובביטחון תעסוקתי מאידך. הגדרה שכזו מאפשרת לנו לפעול בזירות שונות ומגוונות בו־זמנית ולדלג ביניהן בלי לוותר על צבירת ניסיון, ותק ובניית מומחיות. זו פשוט מומחיות ממוקדת ערך ומיומנויות ולא מומחיות ממוקדת תחום".
אם גמישות תעסוקתית היא מטרה, אז איך מקבלים החלטה מה ללמוד?
"במקדמיה אנחנו מציעים דרך אחרת להסתכל על תהליך בניית הקריירה. במקום סולם שעולים בו ומתקדמים שלב־שלב כלפי יעד גבוה ורחוק, אנחנו מציעות מבנה התקדמות שאנחנו מכנות 'התמקדמות'. מדובר בתהליך שבו אנחנו מתקדמים כל הזמן פנימה, תוך כדי התמקדות. לאורך החיים אנחנו למעשה אוספים מידע שיכול לשמש אותנו לקבלת החלטות יותר ויותר מדויקות. ישנם שני סוגי מידע שאנחנו זקוקים להם כדי לקבל החלטות מושכלות שנרגיש איתן שלמים: מידע פנימי – מה אני רוצה? מה חשוב לי בעבודה? ומידע חיצוני – מה מבין כל האפשרויות הקיימות מתאים למה שאני רוצה?
"בשלב בחירת מסלול הלימודים, ההמלצה שלנו היא להתחיל קודם כול במידע הפנימי. להתחיל לגבש פרופיל מאפיינים העונה על השאלה מה אני רוצה ומה חשוב לי, על בסיס התנסויות עבר. משם אפשר לפנות בצורה ממוקדת למידע החיצוני הקיים ולבחון מה יכול להתאים. מכאן, שיש יתרון גם בבחירת מספר תחומי לימוד ובניית סילבוס יחסית מגוון. מסלול לימודים שכזה, מעבר לפיזור הסיכונים, מאפשר לנו להרבות ולגוון את ההתנסויות שלנו ולצבור מידע פנימי וחיצוני נוסף שיסייע לנו להמשיך 'להתמקדם' בזמן הלימודים. מעבר לכך, גם מקומות העבודה מחפשים היום אנשים שהם מולטי־דיסציפלינאריים. אם בעבר קידשו מומחיות עומק בתחום צר אחד, הרי שהיום במקומות רבים מעדיפים אנשים שיכולים לעבור בקלות בין תחומים וזירות ולהביא עמם כלים חדשים ויצירתיים מניסיונם הקודם אל תוך הזירה החדשה".
פרופ' דוד פסיג: "לימדו אותנו תמיד להיות דיסציפלינריים – ללכת ללמוד באוניברסיטה תחום אחד או שניים, אבל זה שייך לעבר. האסטרטגיה הכללית בלימודים היא ללמוד תחומים שונים וככל שהם רחוקים זה מזה, כך טוב יותר"
המאה של הביולוגיה ומדעי המוח
חוקר העתיד פרופ' דוד פסיג, ראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר־אילן, מרחיב על העולם המולטי דיסציפלינרי שלעברו אנו שועטים, מבחינה תעסוקתית: "באופן כללי אנחנו עוברים לשלב שבו כל מה שקשור לביולוגיה הופך להיות יותר חשוב. אין ספק שהמאה ה־20 הייתה שייכת לכימיה ולפיזיקה, והרבה מאוד מומחים מדברים על כך שהמאה ה־21 תהיה שייכת לביולוגיה ולמדעי המוח. מסביב לזה, יש הרבה מאוד מאמצים לתת פתרונות לאתגרים שעולים, החל מאתגרים כמו שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות וכלה באתגרים לפיתוחו של הפן הביולוגי של האדם".
דווקא ביולוגיה?
"כבר אלפי שנים יש לאדם דחף בלתי רגיל להתגבר על המסוכנות שלו ולהאריך את חייו. זה נעשה בהרבה צורות: החל מאנשים שמפתחים מזון לשם כך וכלה באנשים שעושים הנדסה גנטית כדי למצוא פתרון למחלות, עוד בטרם ולדות באים לעולם. המגפה הזו נותנת לכך דחיפה גדולה עוד יותר, כמובן. מסביב לגרעין הזה, יש מן הסתם גם הרבה מאוד אנשים שעוסקים במחשבים, רובוטיקה ובינה מלאכותית, כי הכול משולב. הרבה תעשיות יצטרכו סוגים שונים של אנשים".
מעבר לתחום הביולוגי, מציין פרופ' פסיג גם את מקומם של המקצועות ההומניים. "גם אנשים שלמדו פילוסופיה יכולים להשתלב בפרויקטים מתקדמים מאוד בטכנולוגיה, כי יש בה סוגיות מוסריות. פילוסוף יכול להיות חלק מצוות שמגדיר למשל תכונות של טכנולוגיות מסוימות כך שלא ייווצרו בעיות מוסריות או משפטיות שיכולות להפיל את המוצר. אנתרופולוגים למשל כבר מזמן משולבים בתהליכי פיתוח של מוצרים טכנולוגיים, כי הטכנולוגיה זה לא רק מוח קודח של מי שיודע לחבר קודים, אלא היא לוקחת בחשבון את הצרכים של האדם, אינטראקציות בין אנשים וסגנון חיים. גם אנשי רוח משולבים בטכנולוגיה. עם הזמן אנחנו רואים שזקוקים לפן הזה.
"לימדו אותנו תמיד להיות דיסציפלינריים. ללכת ללמוד באוניברסיטה תחום אחד או שניים, אבל זה שייך לעבר", אומר פרופ' פסיג ומציע פשוט לא להפסיק ללמוד. "היום, תחום אחד משלב אותך בתוך קבוצה שדורשת חלקיק מההשכלה שלך, ולכן האסטרטגיה הכללית בלימודים היא ללמוד תחומים שונים וככל שהם רחוקים זה מזה, כך טוב יותר.
"האופטימיות מסתכמת במשפט אחד", אומר פרופ' פסיג. "המין האנושי שינה את עיסוקיו במשך אלפי שנים וימשיך לעשות זאת במאה ה־21. ומה שטוב הוא שאנחנו גם מארגנים לאדם הפרטי שעות עבודה שהן סבירות ושלא הורגות אותו באמצע חייו. פעם היינו עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, והיום מנהלים את זה קצת יותר טוב. בסך הכול אנחנו יורדים לחמישה ימי עבודה ויש מקומות שירדו כבר לארבעה ימי עבודה.
"עולם התעסוקה משתנה וזה צריך להשפיע על הליך בחירת הלימודים", הוא מסכם. "זה אומר כל הזמן לעבור תהליכי הכשרה. לא להסתפק בתואר אחד או בקורס אחד. בן אדם צריך לדעת שכמו שהוא הולך לעבודה במשך 40 שנות חיים, ב־40 השנים האלה הוא צריך כל הזמן לעבור הכשרות נוספות, ומי שיירדם, ישלם מחיר".
