עובדה מדוברת היא שמערכת החינוך של מדינת ישראל נמצאת זה זמן רב במצב חירום הנובע מהירידה החדה במספר המורים ובסטודנטים במסלולי ההוראה. סקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בתחילת השנה בקרב כ־600 מנהלות ומנהלים, מצא כי כמעט 80 אחוזים מהם דיווחו על מחסור במורים במוסד החינוכי שלהם בשנת הלימודים הנוכחית, ורובם דיווחו על מחסור של לפחות שלושה מורים בבית הספר.
ד"ר סיגלית רוזמרין: כשלוקחים כל מי שיש לו תעודת לידה כדי שיהיה בייביסיטר על התלמידים, שלא יצפו שמערכת החינוך תהיה מופת ודוגמה. יש כבר סדקים שנפערים, והלוואי שנצליח למנוע אותם. בשביל זה צריך עבודה רצינית מצד בעלי ההשפעה
בשנים האחרונות ישנה גם ירידה במספר הסטודנטיות והסטודנטים המסיימים לימודי הוראה וחינוך באוניברסיטאות ובמכללות; בשנת 2021 מספר הבוגרים היה הנמוך ביותר מאז שנת 2016, ועמד על כ־9,750 מסיימים בלבד בכל המסלולים, והדבר עלול להחריף את המצוקה בכוח האדם בשנים הבאות. נתון מטריד נוסף נוגע בחוסר הרצון של מסיימי התואר בחינוך להשתלב במערכת החינוך. פחות מ־70 אחוזים מהם עשו זאת והנותרים פנו לתחומי עיסוק אחרים משלל סיבות. הנתון האחרון שהתקבל מראה עלייה ניכרת בשיעור הנטישה של מורות ומורים חדשים את מערכת החינוך, מ־13 אחוזים ב־2018 ל־21 אחוזים ב־2021. כך שלפי כל הנתונים, מערכת החינוך המקומית בדרך לקריסה בשל מחסור חמור באנשי הוראה.
כל אלה הם נתונים הידועים במערכת החינוך שנים רבות, אך נדמה שכבר אי אפשר להתעלם מהם, ודאי כשהמחסור בעובדי הוראה בישראל משפיע כמעט על כל תחום שמשיק לו, החל מתוצאות מבחני המיצ"ב ועד איכות הלמידה של תלמידי ישראל.
נשיא האקדמית חמדת פרופ' חיים שקד אומר כי המחסור במורים במערכת החינוך לא נוצר ביום בהיר אחד. "הדבר התבשל מתחת לפני השטח במשך כמה שנים, אבל ההרגשה היא שזה התפרץ בבת אחת וכולם מדברים על זה עכשיו. למרבה הצער זה גם לא ייפתר ביום אחד, כיוון שגם אם נביא המון סטודנטים ללימודי חינוך, ייקח זמן רב עד שהם ילמדו וייכנסו למערכת, ובשנים הקרובות אנחנו צפויים להתמודד עם משבר גדול".
ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש בית הספר לחינוך אפרתה, מסכימה עם הדברים ומספרת כי המצב מורגש בשטח. "מספר הסטודנטיות בירידה כללית. יש הבדלים בין חוג לחוג, והדבר תלוי בעוד גורמים כמו התקצובים שמגיעים ממשרד החינוך לתחומים השונים, אבל באופן כללי אנחנו מרגישים שפחות סטודנטים מעוניינים ללמוד הוראה היום. לצערנו זה לא מפתיע".
לשאלה מדוע ישנה ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים והמורים במערכת החינוך יש תשובה שנמצאת בקונצנזוס ותולה את המצב באטרקטיביות ההולכת ויורדת של מקצוע ההוראה ובדימוי המורים שספג פגיעה אנושה בשנים האחרונות.
"קודם כול בגלל השכר הנמוך", מציין נשיא האקדמית חמדת. "כל צעיר וצעירה שמתלבטים מה ללמוד רואים הרבה מאוד מקצועות אחרים שמקבלים בהם שכר גבוה יותר ומוותרים על ההוראה. המרכיב השני הוא תנאי העבודה. זה התחדד בשנים האחרונות מול תחום ההייטק הנוצץ, שהכניס סטנדרטים שהגדילו את הפערים. מורה אחרי שיעור נכנס לחדר המורים וצריך להביא לעצמו כוס מהבית, צריך לשלם על הקפה והחלב שהוא שותה ואין לו פינת עבודה או משרד משלו, אל מול התנאים הכי בסיסיים שיש בהייטק, כמו תן ביס והעבודה ההיברידית. גם ברמת הדימוי הציבורי – מעמד אנשי ונשות החינוך הוא בשפל המדרגה. פעם כשהיית אומר שאתה מורה, אנשים היו אומרים שאתה ערכי ועושה עבודה חשובה, היום בזים למורים ואומרים שהם לוזרים. אף אמא לא תשלח את הילדים שלה ללמוד חינוך", אומר פרופ' שקד. מבחינתו זהו כדור שלג – ככל שהדימוי ירד, גם רף הקבלה יונמך ואנשים פחות איכותיים יפנו ללימודי חינוך ויהיה קשה יותר ויותר לתקן את המצב.
ד"ר רוזמרין מציינת עוד סיבה למצב החמור בתחום ההוראה – התערבות ההורים בעבודת המורים. "יש למורים והגננות התמודדות אינסופית עם הורים. לפעמים הורים חזקים יותר מהמנהלים. הם פונים לערכאות, משתפים כלי תקשורת ושולטים במקום שהם לא צריכים, ולמורים אין גיבוי מהמנהלים, מהמפקחים וממשרד החינוך. המנהלים לא רוצים לאבד תלמידים ולכן מבחינתם ההורים תמיד צודקים. אנחנו בתחרות מתמדת להשיג תלמידים, ואם המנהלים יהיו נחמדים יותר להורים, ההורים ירשמו את התלמידים לבתי הספר שלהם. אם לא, יגיעו איומים מצד ההורים שהם יוציאו את הילדים והחברים שלהם מהמוסד החינוכי".
פרופ' חיים שקד: פעם כשהיית אומר שאתה מורה, אנשים היו אומרים שאתה ערכי ועושה עבודה חשובה, היום בזים למורים ואומרים שהם לוזרים. אף אמא לא תשלח את הילדים שלה ללמוד חינוך
נשמע כמו יחסים בין לקוח לנותן שירות.
"לגמרי, והדבר קורה במקום שהוא ממש לא צריך לקרות. ההורים והמורים שותפים בחינוך של הילדים ולכל אחד יש את המקום המכובד שלו. גוננות היתר על התלמידים מצד ההורים וההתנגדות למורים שנעשו לשק חבטות, לא תורמים לשום דבר, בוודאי לא להרגשה של המורים בכיתות והגננות בגנים. אפשר לראות שרבים מהמורים שעוזבים בתחילת הדרך אומרים שזאת אחת הסיבות העיקריות, התמודדות מול ההורים ללא גיבוי".
"היום אנחנו במצב שהמדינה לא מצליחה להביא ללימודי ההוראה ולמערכת החינוך את האנשים שהיינו רוצים לראות שם, ופשוט חסרים מורים", אומר פרופ' שקד שמכהן גם כיו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך, ומציין כי המחסור מורגש קודם כול במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מיפוי של משרד החינוך מצא כי יש מחסור של 1,495 מחנכים בבתי הספר היסודיים, 1,103 עובדי הוראה בחינוך המיוחד, 871 מורים לאנגלית ו־352 מורים למתמטיקה.
ד"ר גלית אגם בן־ארצי, מרצה וחוקרת בחינוך מיוחד וראש מנהל הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון, מבקשת לציין עוד כמה גורמים למצב הקשה של מספר המורים בישראל, ולכולם מכנה משותף – דרישות תפקיד תובעניות. "תחת הכותרת הזו אפשר לציין את מספר התלמידים הלומדים בכיתה אחת, הגדול ביחס למדינות אחרות בעולם, ואת הרכב התלמידים ההטרוגני והכולל גם כאלה עם לקויות למידה ומוגבלויות, דבר הדורש מהמורה לשלוט במיומנויות ובאסטרטגיות של הכלה שאין לו הכשרה בהן. במקביל, המורה מתמודד עם לחץ מצד ההנהלה ומצד הפיקוח להוביל את הלומדים להישגים לימודיים גבוהים ועם הלחץ של ההורים להצלחת ילדיהם בתחום האקדמי ובתחום החברתי".
לאחרונה ערכה ד"ר בן־ארצי מחקר שבחן את התפתחות הזהות המקצועית של סטודנטים להוראת החינוך הגופני בין ארבע שנות הלימודים ובארבעה מדדים המרכיבים את הזהות המקצועית: ביטחון בבחירה במקצוע ההוראה, תחושת מסוגלות, תחושת שליחות ומוניטין מקצוע ההוראה. הממצאים הראו ירידה בכל המדדים במהלך הכשרתם. הדבר מעיד על כך שעל אף העמקתם בהוראה על כל המשתמע מכך – שליטה בידע פדגוגי־דידקטי, ניהול כיתה, עבודת צוות ועבודה עם הורים – ההיכרות והעבודה במערכת החינוך הובילו לירידה בתחושת היכולת ובתפיסת זהותם המקצועית. "הדבר מצביע על המורכבות שעמה מתמודדים המורים על בסיס יומיומי, מורכבות שניתן לזהות כבר בשלב ההכשרה להוראה", אומרת ד"ר בן־ארצי ומבהירה איך לדעתה אפשר להתמודד עם הבעיות במערכת החינוך: "דרושה התערבות מערכתית מקיפה ומעמיקה. זה אינו תהליך פשוט, שכן מעבר לצורך במשאבים גדולים, נדרש שינוי תפיסתי עמוק ביחס למעמד המורה, למבנה העסקתו ולתפקידיו וגם שינוי במערכת החינוך בכללותה".
ד"ר גלית אגם בן־ארצי: דרושה התערבות מערכתית מקיפה ומעמיקה. זה אינו תהליך פשוט, שכן מעבר לצורך במשאבים גדולים, נדרש שינוי תפיסתי עמוק ביחס למעמד המורה, למבנה העסקתו ולתפקידיו וגם שינוי במערכת החינוך בכללותה
משרד החינוך מתמודד כיום בכמה דרכים עם מצב החירום בבתי הספר: הראשונה הוא תוכניות להסבת אקדמאים שיגדילו את היצע המורים בשוק. את הדרך השנייה הציע לא מכבר על ידי שר החינוך הנכנס יואב קיש – להכניס חיילים מחיל החינוך לתוך בתי הספר. ההצעה ספגה לא מעט ביקורת מקרב אנשי המערכת והמומחים בתחום.
"במקום לשפר את האטרקטיביות של המקצוע כדי למשוך אנשים טובים יותר פנימה, המדינה ומערכת החינוך בוחרות לפתוח את הדלת האחורית ולהכניס כל מיני גורמים חסרי הכשרה לתוך המערכת כדי לסתום את החורים", אומר פרופ' שקד. "שר החינוך יואב קיש הציע להכניס חיילים לתוך מערכת החינוך, כמו שבשנות ה־50 מורות חיילות בלי שום הכשרה לימדו בבתי ספר. כיום אנחנו רואים את ההוראה כמקצוע שצריך ללמוד אותו, אבל באותה החלטה אנחנו חוזרים עשרות שנים אחורה, כי זה הפתרון הקל להתמודדות עם המחסור. דרכי ההתמודדות של משרד החינוך ובתי הספר ברמה הארצית והמקומית הן בעייתיות מאוד ולפעמים גם מזיקות מאוד. הם לוקחים מורים שלא הוכשרו, מעבירים מורים למקצועות שהם לא מספיק טובים בהם או נותנים למחנכת אחת להיות עם שתי כיתות. אין לי שום טענה כלפיהם, הם חייבים לגלגל את העסק איכשהו".
"כשלוקחים כל מי שיש לו תעודת לידה כדי שיהיה בייביסיטר על התלמידים", מצטרפת ד"ר רוזמרין לביקורת, "שלא יצפו שמערכת החינוך תהיה מופת ודוגמה. זה כבר קורה. יש בתי ספר וגני ילדים שמודיעים בבוקר שאין גננת והגן נשאר סגור. יש כבר סדקים שזזים, והלוואי שנצליח למנוע אותם. צריך יותר מאשר אצבע בסכר, צריך עבודה רצינית מצד האנשים שיש להם השפעה. אם יכול להיות שיפור בגיבוי הניתן למורים, בשכר הנמוך ובמיתון מעורבות ההורים, אז אני חושבת שיהיה רווח והצלה בנושא הזה". דותן רמות, מנהל הרישום והשיווק של מכללת אורות ישראל, מציין כי "פתרונות הביניים של הסבת אקדמאים והרחבות ההסמכה מסייעים לצמצם את הפערים והחוסר המשווע במורים, אבל זהו רק פלסטר לפצע המדמם של מחסור חמור בכוח אדם במערכת החינוך, שמונח כעת לפתחה של ממשלת ישראל". הוא מציע שני פתרונות טכניים שיש לעשות בשלב הראשון לשיפור המצב: תקצוב המכללות להוראה בכל מקצועות הלימוד, ולא רק במקצועות ספציפיים כפי שמשרד החינוך נוהג לעשות, ופתיחה בקמפיין פרסום ארצי על חשיבות לימודי ההוראה והיתרונות במקצוע, כדי לשנות את הדימוי הציבורי על המורים ומערכת החינוך".
השכר עלה אבל הדימוי נפגע.
"אי אפשר שלא להתייחס להסכם של הסתדרות המורים עם משרד החינוך ומשרד האוצר. אומנם הוא הוכתר כמהלך הכרחי ומוצלח, אבל הביקורת עליו רבה מאוד בקרב המורים. לא בדקתי כל תלוש שכר של מורים, אבל ממה שאני יודע זה לא מה שציפו לו ואפילו ראיתי אכזבה מסוימת אצל אנשים. חושבים שאם יטפטפו כמה טיפות זה יסתדר, אבל צריך לעשות טיפול שורש רציני בעניין הזה", אומרת ד"ר רוזמרין. ד"ר בן־ ארצי מצטרפת לדברים ומספרת כי לתחושתה ההסכם לא חולל שינוי. "הן בקרב המורים שזכו לתוספות שכר כאלה ואחרות והן בקרב צעירים העומדים בצומת קבלת ההחלטה של בחירת מסלול הלימודים. רק שינוי בדימוי של מקצוע ההוראה יביא לשינוי אמיתי".
"המשא ומתן על שכר המורים גרם לנזק גדול מאוד", מציין פרופ' שקד. "הכוונות של הסתדרות המורים ושל משרד האוצר היו טובות. הם רצו לשפר את המשכורות, אבל תוך כדי הדיונים יצא למקצוע ההוראה שם רע כל כך, שהעלאת המשכורות בסוף לא עזרה. בדרך כלל כשיש מחסור באנשי מקצוע, השכר עולה. אם חסרים מתכנתים, אז הביקוש למקצוע שלהם עולה וגם השכר המוצע בשוק עולה בהתאם. במערכת החינוך, במקום שהשכר יעלה, פותחים את הדלת האחורית לאנשים שלא מתאימים. בסופו של דבר, מערכת החינוך היא העתיד שלנו. אם אנחנו רוצים שיהיה לנו בעתיד כלכלה חזקה וחברה בריאה, אנחנו צריכים לחנך את דור העתיד כמו שצריך. מערכת החינוך במצב שלה כיום מתקשה מאוד לעשות את זה".
העלאה חדה של המשכורת תעזור?
"אני חושב שהמטרה היא לא המשכורת, אלא הדימוי והמעמד. האטרקטיביות היא יותר מאשר רק שכר. ברפואה באופן יחסי אין משכורות גבוהות ועדיין היא נחשבת לאטרקטיבית. גם בהייטק אני חושב שזה לא רק השכר, אלא גם התנאים. חברה עם 24 טעמי גלידה במזנון מול מורה שמגיע לחדר מורים ואין לו כוס לשתות קפה, זה פער. גם המדד לשכר הולם למורים הוא בעייתי, הרי איך נקבע אותו? לפי חשיבות העבודה? לפי הקושי? בהשוואה למה שקורה בעולם או למקצועות אחרים? אז אני חושב ששכר הולם למורה צריך להיות זה שיספיק כדי למשוך את מי שאנחנו רוצים לתחום הזה, בלי השוואה למקומות אחרים. אני לא יודע לומר כמה ספרות יהיו במשכורת הזו, אבל עובדה שהחבילה הכוללת כיום – השכר, התנאים, הזלזול מהציבור, ההתייחסות של ההורים, הגורמים הרבים שמרגישים בנוח להשתלח במורים ולבזות אותם בשיח היומיומי ובשיח התקשורתי – כל זה אינו אינו עוזר אלא פוגע. נוצר מצב שהיעד המרכזי צריך להיות שיפור האטרקטיביות וכוח המשיכה של מקצוע החינוך. זה יעד לאומי שהמדינה צריך להציב לעצמה. זה חשוב מאוד לעתיד שלנו וגם מסוכן מאוד אם לא נטפל בו".
אם רף הקבלה יונמך, מערכת השעות תותאם וכמות המבחנים תהיה קטנה יותר – זה יעזור או יפגע?
"אני חושב שזה לא הכיוון הנכון. כשאתה הולך ללמוד מקצוע ומרגיש שאין לך אתגר בלימודים, אז אתה מזלזל במקצוע הזה. הכיוון הנכון הוא לשמור על רמה גבוהה, הדבר מושך סטודנטים איכותיים יותר. המודלים התקציביים שאנחנו עובדים לפיהם הם שגויים. נכון להיום, ככל שנוריד את רף הקבלה, נהיה רווחיים יותר. זה המודל התקציבי שלנו. כיום אם אני מעלה את הרף ומקבל סטודנטים ברמה גבוהה יותר, אז אני מפסיד כי באים פחות סטודנטים. משרד החינוך צריך לשנות את שיטת התקצוב הזאת. כיום זה עובד כמעט רק לפי מספרים. צריך לשנות את זה כדי לדחוף הכול כלפי מעלה. השיפור של מעמד המורה, ואנחנו עוסקים בזה במכללה, הוא מטרה רחבה וגדולה יותר מלעסוק בה רק באוניברסיטאות ובמכללות, ואפילו גדולה יותר מלהישאר בתחומי משרד החינוך. זאת צריכה להיות החלטה של המדינה לשנות את מעמד המקצוע".
למרות תמונת המצב העגומה של מערכת החינוך, כל המכללות הדתיות ללימודי הוראה מספרות כי רוב הסטודנטים ממשיכים להגיע בעיקר בגלל דבר אחד – הערך והאידיאל שיש במקצוע החינוך. במכללת אורות ישראל מדגישים כי אצלם לא מורגשת התחרות עם עולם ההייטק "הנוצץ", כיוון שורוב הסטודנטיות והסטודנטים מגיעים ללמוד מתוך תחושת שליחות. "כל תוספת שכר למורים חשובה וצודקת, אבל זאת לא הסיבה העיקרית שבגללה הולכים להוראה", אומר דותן רמות ממכללת אורות.
דברים דומים אומר נשיא המכללה ירושלים פרופ' עלי מרצבך: "בשביל להיות מורה צריך להיות מוכן להקרבה מסוימת – לתת משהו לעם ישראל זה דבר גדול ולא פשוט", הוא אומר ומציין כי אצלם לא מורגשת אף ירידה בכמות הסטודנטיות המגיעות בעיקר מהמגזר החרד"לי והחרדי, אלא אפילו עלייה מסוימת. הוא זוקף זאת כאמור לאותם אידיאלים, אך גם לתנאים הטובים בַּמקום, שכוללים מערכות טכנולוגיות מתקדמות המקילות על התקשורת והלימוד מרחוק, חדר האוכל והבריכה שנמצאת במתחם. "בזכות הדברים האלה והמורים האיכותיים ממשיכים להגיע אלינו סטודנטים. המטרה שלי היא שהתלמידים במערכת החינוך ייהנו וירצו לבוא ללמוד, ולכן אנחנו מכשירים את המורים והמורות בצורה הטובה ביותר.
