עוד לפני שאני צוללת לעומק הראיון עם סהר סיגאוי, ראש תחום המצוינות ברשת אמית, אני שואלת אותו מה בעצם האידיאל הגדול להיבחן בחמש יחידות, למה זה כל כך חשוב? "אנחנו מאמינים שמצוינות היא דרך חיים", הוא פורט את הגישה החינוכית של הרשת, "זה להיות בתהליך תמידי של שיפור. אנחנו רוצים לגדל אנשים שמציבים לעצמם רף גבוה ומשיגים אותו, ולכן נעשה כל מה שביכולתנו לתת לילדים את הכלים להגיע למיצוי עצמי של היכולות שלהם. יש תלמידים שזה לא יתאים להם ולא נרצה לפגוע בהם וברווחה הנפשית שלהם, אבל יש מספר גדול של תלמידים שיש להם יכולת ורצון וצריכים שיאמינו בהם, שיידחפו אותם, שיתנו להם כלים להצלחה. אנחנו מלמדים אותם שהיכולת להגיע לרף היא חלק מהלימוד לקראת היציאה שלהם אחר כך, לעולם שבו יש הרבה אתגרים ושם הם יצטרכו לחפש את המיצוי העצמי ולהתמודד עם מה שהעולם יזמן להם".
איך מביאים את התלמידים להצלחה הזו?
"כדי להביא להצלחה של התלמידים אנחנו משקיעים קודם בהכשרת המורים. אנחנו עושים את זה בדרכים שונות, כדי שהם יוכלו להוציא לפועל את היכולות של כל אחד ואחת מהתלמידים. יש לנו ברשת שיתופי פעולה עם קרן טראמפ, זו קרן שהציבה לה מטרה להרחיב את מעגלי המצוינות בתחומים שונים ובייחוד בלימודי המדעים והמתמטיקה. במימון הקרן עוברים המורים הכשרות שנותנות להם כלים ליצור הבנה עמוקה של עולמות המתמטיקה".
לחבר את המספרים לחיים
סיגאוי מחלק את ההכשרות לשלוש קהילות לימוד שונות שבהן שותפים המורים למתמטיקה. בקהילת המחשבה מתעסקים במתמטיקה יישומית. המורים לומדים כיצד לחבר את המתמטיקה לחיים ואת חיי היומיום של התלמיד ללימוד המתמטיקה. "כשמראים לתלמיד פיתוח של חברת מוביליי לרכב המתבסס על עקרון של דמיון משולשים, הוא מבין את זה טוב יותר, כי זה מחובר למציאות שבה הוא חי. כשהתלמידים מבינים שכיפת ברזל פועלת על פי פונקציית הפרבולה החומר הופך לרלוונטי לחיים שלהם. הלימוד בדרך הזו מעמיק את ההבנה שלהם בעקרונות המתמטיים, לא עובדים רק על שינון אלא על הבנה ויישום בחיים".
קהילה שנייה במימון הקרן היא קהילת מית"ר, המפתחת את המנהיגות של רכזים או מורים המובילים את לימודי המתמטיקה בבתי הספר. דרך הקהילה השלישית, קהילת מפת"ח, המורים רוכשים ניסיון בלימוד דרך כמה פתרונות, ורואים כיצד בבעיות במתמטיקה חשוב להציג יותר מדרך חשיבה אחת לפתרון. המורים עובדים עם התלמידים על הרחבת אפשרויות הפתרון ובכך מרגילים אותם לחשיבה שאינה חד־ממדית.
נועם שר אבי: "הפלטפורמות הטכנולוגיות עוזרות לגוון ולחדד את החשיבה. לא משנה כמה טוב יהיה המורה, יהיו דברים שהוא לא יצליח להמחיש טוב כמו שימחיש כלי טכנולוגי של תלת ממד שדרכו הילד יכול לראות, לחוש ולהבין בקלות רבה יותר את החומר"
עוד מרחב לפיתוח והעצמת המורים היא קהילת מורי המתמטיקה של הרשת, שם יכולים המורים לשתף ולשאול בכל הקשור להוראה ולמקצוע, אבל בזה ניגע בהמשך.
כראש תחום המצוינות ברשת, עובד סיגאוי עם מערכות נתונים המייצרות מיפוי של בתי הספר השונים ברשת. כך הוא יכול לזהות אילו בתי ספר חלשים יותר, ומגיעים לאחוזי נבחנים נמוכים יותר ולפעול מולם בצורה ישירה ופרטנית: "כשאני עושה מיפוי ורואה בית ספר חלש, אני שם עליו דגש ונותן לו משאבים רבים יותר דרך חשיבה ועבודה משותפת עם המורים. כשמזהים מספיק מוקדם את הקושי בבית הספר ומתחילים לתגבר אותם כבר מכיתה י', אפשר לחולל שינוי ולעשות עבודת עומק שתוביל לתוצאות טובות יותר בהמשך".
הערך המנטלי של גאוות יחידה והשתייכות לקבוצה שמוגדרת כמצוינת מוביל גם הוא לתוצאות גבוהות יותר, אומר סיגאוי. לשיטתו, הדרך ליצור בקרב התלמידים רצון ומוטיבציה להשקיע בלימוד עוברת גם היא דרך קבוצת ההשתייכות, ולכן הוא ממליץ לבתי ספר שונים ברשת לפתוח כיתות מצוינות במעגל שני, בהן לומדים תלמידים שהיו מוסללים לארבע יחידות אך מסוגלים להיבחן ביותר מכך בעזרת דחיפה ועידוד. הכיתה תוגדר ככיתת הצטיינות במתמטיקה ויינתן לה תגבור של שעתיים נוספות מעבר לשעות הלימוד הבסיסיות, וכך התלמיד יקבל העמקה נוספת. יותר מזה, הוא יילחם כדי להצדיק את מקומו בכיתה ולהישאר בה. "להסללה יש כוח רב", מדגיש סיגאוי, "אם בכיתה י' נגיד לתלמיד שהוא לא יכול להגיע לחמש יחידות הוא לא יעשה שום מאמץ ובטוח לא יגיע לשם. אבל אם מראש נותנים לו את האפשרות להתפתח לרמות הגבוהות ומשקיעים בו זמן, אנרגיה ולימוד נוסף, הוא יוכל להצליח בגדול".
לייצר חווית מסוגלות
בפיילוט חדש שרץ השנה ברשת נותנים אפשרות לתלמידי ארבע יחידות שניגשו לבגרות חורף וסיימו את חובות הלימוד שלהם לגשת בקיץ לבגרות נוספת ולהשלים לחמש יחידות במתמטיקה. התוכנית פועלת יחד עם חברת HighQ, שעושה השלמות לבוגרי צבא המעוניינים להשלים לחמש יחידות. הרשת מסבסדת את הלימוד ולתלמיד יש הזדמנות להשתתף בקורס שלאחר הצבא יעלה לו הרבה יותר. התלמידים נפגשים פעמיים בשבוע לחמש שעות, לומדים ועובדים קשה וחוסכים את ההשלמה לקראת הלימודים האקדמיים.
מעבר להכשרות המורים ועידוד התלמידים, אילו דרכים יש לכם להפוך את לימוד המתמטיקה לנעים וקל יותר?
"ישנן מערכות טכנולוגיות שמשפרות באופן ניכר את חוויית ההצלחה ואת המסוגלות של הילדים. אנחנו מעודדים את בתי הספר להשתמש בהן בכיתה ובשיעורי הבית ורואים תוצאות טובות יותר בבתי הספר שפועלים עם המערכות".
סיגאוי מציג שתי מערכות מרכזיות שאיתן עובדים בתי הספר של הרשת: האחת היא מערכת 'פול פרוף' (הוכחה מלאה) העובדת על החלק של גאומטריה. היא הופכת את הלימוד לחווייתי וברור באופן שמוצג לתלמידים, ונותנת פידבק תוך כדי למידה, דבר שמחזק את הביטחון וההפנמה של התלמיד. עוד מערכת שאיתה עובדים ברשת היא מערכת "קלאסית – מטא". זו מערכת שעובדת על כל תחומי המתמטיקה, היא יודעת להתאים את השאלות לרמה של כל תלמיד ולתת לו פידבק שמשפיע על תחושת המסוגלות שלו. סיגאוי משתף שהשימוש במערכת מחבר את התלמידים ליכולות שלהם ולתחושת האמון בעצמם. "אחד הדברים היפים שקורים דרך השימוש במערכת הזו אלו התגובות של תלמידים שלומדים בה. ראיתי תלמידה שכתבה במשוב הסיום 'רציתי להגיד תודה למערכת שהאמינה בי' – זו התחושה שהילדה יצאה איתה מהלימוד וזה חיזק אותה והעלה את הביטחון שלה להצלחה. אנחנו רואים בצורה ברורה וחד־משמעית שלמידה בעזרת המערכות מביאה לקפיצה באחוזי ההצלחה ובמספר התלמידים שמסיימים חמש יחידות לימוד".
סהר סיגאוי, ראש תחום מצוינות: "כשמראים לתלמיד פיתוח של חברת מוביליי לרכב המתבסס על עקרון של דמיון משולשים, הוא מבין את זה טוב יותר, כי זה מחובר למציאות שבה הוא חי"
ברשת שמים דגש רב על קהילות המורים השונות. אחת הקהילות המובילות והפעילות ביותר היא קהילת המורים למתמטיקה, אותה מובילות בשלוש השנים האחרונות הניה גולדהבר ושרית סמואל. גולדהבר, רכזת מתמטיקה באולפנת אמית נגה בבית שמש, משרטטת את מטרת־העל של הקהילה בעיניה: "המטרה שלנו היא להעצים את התלמידים. שכל תלמיד יגיע למירב הפוטנציאל האישי שלו. הדרך להגיע לשם היא להעצים את המורים, לדאוג שהם יתמקצעו ברמה הגבוהה ביותר, שיהיו מלוכדים, שיקבלו פרגון זה מזה ושתמיד יהיה להם מקום לשאול ולקבל הדרכה, ידע ושותפות".
גולדהבר מדברת בראש ובראשונה על שינוי תפיסה ביחס למצוינות של תלמידים: "הרעיון הוא לא לקחת רק את התלמידים החזקים ולחזק אותם עוד יותר, אלא להבין שגם לתלמידים החלשים מגיעה ההזדמנות להיבחן בחמש יחידות גם אם לא יגיעו לציונים גבוהים במיוחד, ולתת להם את הכלים להוציא את המקסימום האישי שלהם".
בקהילה שותפים יותר מ־200 מורים למתמטיקה מכל בתי הספר של הרשת. פעם בשלושה שבועות הם חוברים למפגשי פיתוח מקצועי, שם הם דנים בכל הנושאים החמים בכיתות ובלימוד, ובמפגשי זום של למידה ושיח פדגוגי. הם גם חולקים קבוצת וטסאפ פעילה שבה הם מעלים שאלות מחיי היומיום בבית הספר, התמודדויות אישיות עם תלמידים, עדכונים מהרשת ובעיקר יוצרים תחושת קרבה ושותפות.
מה נותנת הקהילה למורים עצמם?
"המורים מקבלים בקהילה המון דגשים, חומר וידע. הם עוברים הכשרות ומפגשי לימוד והתמקצעות כדי להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולפתח אפשרויות חדשות לקידום התלמידים שלהם. הם מתעדכנים בשיטות לימוד חדשות או מערכות שיצאו ויכולות לאפשר להם נתיב אחר להצלחה בכיתה. "נוסף לכך, הקשר האישי איתנו, מובילות הקהילה, הוא חשוב מאוד בעיניי. המורים יודעים שאני בשבילם כל הזמן, שיש להם כתובת להתייעצות, לשיתוף ולשאלות. יש כנסים, מפגשים, ורואים את המורים המון. חשוב לנו שיהיה קשר בין אישי ולא רק משהו מרוחק ומקצועי. המורים יודעים שאנחנו שם בשבילם ושהם יכולים לפנות בכל עת. הם שואלים אישית על דברים שקורים בכיתה, על אתגרים עם תלמידים ספציפיים או על בניית אסטרטגיה ארוכת טווח לכיתות מסוימות. ברמת האישית, אני מרגישה שרוח המפקד עוברת לשטח. כשאנחנו מאמינות בגישה של קידום כמה שיותר תלמידים לחמש יחידות, זה עובר אליהם והם מצטרפים לרצון להצליח".
סיגאוי: "אחד הדברים היפים במערכת מטא הוא התגובות של תלמידים שלומדים בה. ראיתי תלמידה שכתבה במשוב הסיום: 'רציתי להגיד תודה למערכת שהאמינה בי'. זו התחושה שהילדה יצאה איתה מהלימוד"
גולדהבר מציינת כדוגמה את האולפנה שבה היא עובדת, אמית נגה, ומספרת כי לפני עשור שיעור הנבחנות בבגרות חמש יחידות במתמטיקה היה כ־10 אחוזים וכיום נבחנות באולפנה כ־40 אחוזים. כשאני שואלת אותה איך התרחש השינוי היא מסבירה: "צריך מעטפת שלמה שתפעל כדי להעלות את אחוזי ההצלחה. רק כשכולם בבית הספר וברשת מתגייסים לשם כך, אפשרי להצליח. זה מתחיל בהכשרות המורים ובקהילה שלנו שתומכת ומעודדת את המורים להשקיע עוד ועוד בתלמידים, וממשיך בתגמול של הרשת שמקדמת מורים מוצלחים, שולחת מכתבי תודה ומפרגנת על הישגים, וכמובן צוות המורים שנותן מעצמו עבור התלמידים.
"כשמורה רואה את התלמידים ונותן מענה ומשקיע גם בתלמידים החלשים יותר, כל אחד במקום שבו הוא נמצא, התלמידים מרגישים את זה ומקבלים מוטיבציה להצליח. אפילו אמירה קטנה שלי בפרוזדור לאחת התלמידות שראיתי שהצליחה במבחן יכולה לעשות שינוי גדול. היא מרגישה שרואים אותה, שהיא לא לבד, שיש מישהו ששם לב אם היא מצליחה ומה איתה, וזה מה שמביא את ההתקדמות בבית הספר".
משלוש יחידות לחמש יחידות
נועם שר אבי היה איש הייטק מצליח שהחליט לשנות את מסלול חייו ולעשות הסבה מקצועית. כיום הוא עוסק בשני תחומים שונים אך עם תחושת שליחות וחדווה שמחברות ביניהם. שר אבי מורה למתמטיקה בישיבת אמית עמיחי ברחובות, וקוסם.
מה גרם לך לעשות את השינוי ולעזוב את עולם ההייטק?
"נהניתי בהייטק, אהבתי את היצירה והחדשנות, אבל הרגשתי שאני מחפש לחולל שינוי אמיתי באנשים, ושמעבר למחשבים ולשעות העבודה אני רוצה לחולל שינוי משמעותי בבני האדם שעומדים מולי. לכן הגעתי לשני התחומים שבהם אני עוסק כיום. גם בקסמים אני נהנה להרגיש ולראות איך אפשר לעמוד מול קהל. בכמה טריקים פשוטים הם הופכים מחויכים ושמחים. אין כמו לראות אותם נכנסים במצב מסוים למופע שלי ויוצאים עם שמחה גדולה יותר. אבל השינוי החשוב יותר הוא בחינוך ובהוראה. החינוך הוא הדבר האמיתי, זו השפעה מיידית ולטווח ארוך. כשתלמיד מצליח להגיע להישגים גבוהים ואתה יודע כמורה שעזרת לו להוציא את המקסימום, אין שמחה גדולה מזה".
כששר אבי החל ללמד בישיבת אמית עמיחי, שיעור התלמידים הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה היה היה כ־14%, כשהממוצע הארצי היה 9.5%. כיום, בזכות עבודה קשה שלו ושל צוות המורים, שיעור הניגשים לבגרות חמש יחידות בבית הספר עומד על כ־50 אחוזים. להצלחה הזו, הוא אומר, יש כמה גורמים. "היה חשוב לנו לשנות גישה ולהבין שאנחנו לא מסתכלים רק על מה שכאן ועכשיו. לא בודקים רק מי התלמידים החזקים ואותם מסלילים לחמש יחידות, אלא יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו יחד עם התלמיד במסע ארוך. גם אם תלמיד בתחילת כיתה י' מקבל ציונים נמוכים, אנחנו לא מפחדים מזה ומוותרים עליו, אלא מבינים שיש לנו שנתיים ללוות אותו עקב בצד אגודל, להתאים לו תוכנית לימודים וללכת איתו יחד בדרך להצלחה.
הניה גולדהבר, מובילת קהילת המורים למתמטיקה: "אני מרגישה שרוח המפקד עוברת לשטח. ברגע שאנחנו מאמינות בגישה של קידום כמה שיותר תלמידים לחמש יחידות, זה עובר אליהם והם מצטרפים לרצון להצליח"
"אנחנו לא נרתעים מתלמידים שמתחילים נמוך, כי המוטו שלנו הוא שתלמיד נמצא תמיד בלמידה. חשוב לנו לראות את העלייה שלו ואת ההתפתחות בשלבים השונים בדרך. החשוב ביותר בעיניי הוא לא לחרוץ את הדין לתלמיד כבר בתחילת כיתה י', ובכך לגרום לו לחשוב שאין לו סיכוי ומסוגלות להגיע הכי גבוה שאפשר. אני קורא לזה 'הכלת התלמיד' – ללכת איתו מהמקום שבו התחיל עד שיגיע גבוה. היו תלמידים שהתחילו בהקבצות של שלוש יחידות וראינו שיש להם מסוגלות ליותר, ליקטנו אותם והשקענו בהם משאבים מיוחדים ובסוף הם נבחנו בחמש יחידות".
נקודת הסתכלות נוספת עבור שר אבי היא ההתבוננות על הכיתה כאוסף של יחידים. "הדרך להגיע למקסימום ולמצוינות היא ההבנה שלכל תלמיד יש צרכים שונים. אני בתור מורה לא יכול להסתכל על כולם כמקשה אחת, ולכן אעשה עם התלמידים הרבה שיחות אישיות כדי להבין מה כל אחד צריך. יש תלמיד שיזדקק לשיחות עם ההורים כדי שירתמו למאמץ והוא יקבל תמיכה ועידוד מהבית, יש תלמידים שצריכים שיעור פרטני או דווקא לימוד בחברותות או בקבוצות קטנות בתוך הכיתה, ויש תלמידים בעלי יכולות גבוהות והבנה בלימוד שפשוט צריכים עידוד ומוטיבציה כדי להמשיך ולהשקיע. לכל תלמיד נתפור תיק אישי שיותאם לצרכיו".
תהליך הלמידה בכיתה חשוב גם הוא כדי להגיע לתוצאות גבוהות, מציין שר אבי, "חשוב לפתח תהליך שמפרה גם את התלמידים וגם את המורה, לראות שיש קשב וקשר ולא כמו בעבר, שהמורה היה עומד ומעביר חומר והתלמידים היו קולטים או לא קולטים את מה שנלמד. חשוב לנו לשים דגש על שיח פתוח בכיתה, להיות קשובים למה התלמידים הבינו ומה יותר קשה להם, לראות איפה החולשה של כל אחד ואיך אפשר לקדם כל אחד מהם".
לא פוחדים מטכנולוגיה
החדשנות הפדגוגית מספקת כלים חדשים ללמידה, לחיבור המתמטיקה לחיים ולשיפור הלימוד בכיתה ובבית. שר אבי מספר כי השילוב של כלים טכנולוגיים בכיתה משיג תוצאות והבנה של המתמטיקה בצורה טובה בהרבה מהלימוד הפרונטלי הרגיל שהיה בעבר: "הפלטפורמות הטכנולוגיות טובות להוראה ועוזרות לגוון ולחדד את החשיבה. לא משנה כמה טוב יהיה המורה, יהיו דברים שהוא לא יצליח להמחיש טוב כמו שימחיש כלי טכנולוגי של תלת ממד שדרכו הילד יכול לראות, לחוש ולהבין בקלות רבה יותר את החומר. לכן אני אומר למורים שלנו כל הזמן להשתמש בטכנולוגיה, במסכים, במערכות שהילדים מכירים ומבינים מהחיים. מורה טוב צריך לקשר את ההוראה שלו לרלוונטיות של החיים, לא להתנתק מהם".
נשמע שהמורים צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להגיע להצלחות האלה.
"זה נכון, בשביל להעלות את אחוזי הנבחנים בבית הספר, ובשביל לראות תוצאות טובות של תלמידים בחמש יחידות זה דורש הרבה מאוד השקעה מצד המורים ומסירות גבוהה מאוד. אי אפשר בלי. המורה חייב להיות מושקע בהיכרות עם התלמידים ובהבנה למה כל אחד מהם זקוק. לכן חשוב לנו גם שיהיה הרבה שיתוף פעולה ותקשורת טובה בצוות המורים למתמטיקה, הצוות כל הזמן בתהליך התייעצות ושיתוף, לכל מורה יש אוטונומיה בכיתה ובלימוד אבל כל הזמן אנחנו מפרים זה את זה".
איזו מוטיבציה אתה מזהה אצל התלמידים בשביל להשקיע בלימוד?
"בתחילת כיתה י' הרבה מהתלמידים מזלזלים בצורך ללמוד בכלל ובמתמטיקה בפרט, העתיד נראה להם רחוק ולא מעניין אותם להשקיע הרבה. אבל כשהם גדלים יותר הם מתחילים לחשוב על החיים שאחרי התיכון ועל מקצוע לחיים, ומבינים שזה חשוב ויתרום להם. אנחנו מסבירים להם את החשיבות של החמש יחידות, את היכולת של הלימוד להשפיע על כך שיהיו חוד החנית בצה"ל, בעבודה ובחיים בכלל. התלמידים רואים ומבינים שבהייטק משתכרים יותר וכדי להגיע לשם צריך להשקיע בשנים האלו בלימוד המתמטיקה, וכך יש להם יותר מוטיבציה וקל יותר לשמור אותם בחמש יחידות".
