קצת עליי //
בתחילת דרכי הייתי אברך בכולל ברסלב בירוחם שהקמתי במו ידיי. לאחר נישואיי, שילבתי לימודי תורה עם עבודה כמאבטח בישיבת אמית בלבב שלם בירוחם. לכאורה הייתי עובד פשוט מן המניין. בישיבה ראיתי כמה אהבת אמת יש במקום וכמה חסד עם תלמידי הישיבה. התחברתי לתלמידים, אימצתי תלמידים, השתתפתי בשיחות אישיות והקמתי חוגי כדורגל. בשיחה עם מנהל הישיבה הומלץ לי ללמוד הוראה.
במהלך לימודי התואר וההוראה הייתי אב בית בישיבה התיכונית ומפה הדרך הייתה מלאה בתמיכה ואהבה אין־סופית. הוכשרתי להיות מאמן כדורגל והשלמתי שעות למחייתי, תוך כדי אימון התלמידים התאהבתי במקצוע והדחיפה שם הייתה נקודת המפתח שלי. בהמשך הדרך מוניתי להיות רכז מוגנות, שם התחברתי באופן אישי לתלמידים המאתגרים. סיימתי את לימודי התואר ראשון בחינוך מיוחד עם תעודת הוראה. לעולם לא חלמתי שאסיים את לימודיי, אבל עם הרבה דחיפות, מילים טובות, עזרה רבה ותמיכה סיימתי את לימודיי בהצטיינות יתרה. בעקבותיהם, מנהל בית הספר ביקש ממני לחנך כיתת חינוך מיוחד. אני אוהב מאוד את העבודה עם התלמידים שלי ושמח במקום שאני נמצא בו. "יגעת ומצאת תאמין".
בחרתי להצטלם //
בחדר שבו הייתי רוב השנים כאב בית, כי שם בעצם התחילה דרכי לעבודת ההוראה. משם הוכחתי לעצמי ולכולם שתמיד ניתן לשנות, לחלום ולהתקדם. "כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלא חסרון העולם ולהתפלל בעבורם" (ליקוטי מוהר"ן א', תורה ה'). זה האור שאני מעביר הלאה לתלמידיי.
להיות מורה //
מקצוע החינוך הוא עבודה קשה ומייגעת, אך יש בו הרבה עניין ועומק. עבודה עם נשמות של ילדים ונערים היא חסד אמיתי. לקחת תלמיד ולעצב את דמותו אט־אט, להכיל לקבל ולהוביל כל תלמיד באשר הוא, מביא לסיפוק גדול. כל אחד צריך מבוגר שיאמין בו. יאמין מלשון אמונה פשוטה, שהוא טוב ויכול ושידע שתמיד יש אוזן קשובה ודלת פתוחה לתמיכה והמון כוח. לראות את התלמידים שלי מגיעים בבוקר בשמחה ומחכים לשיעור, מבחינתי זו זכות גדולה שנפלה בחלקי.
המוטו שלי //
"אין יאוש בעולם כלל". לא משנה מה אתה עובר ועד כמה קשה לך, אל תתייאש. תמיד ישנה נקודה שמאפשרת להתחיל מחדש ולטפס למקומות גבוהים וטובים יותר. לראות בכל תלמיד את נקודות האור וכוחותיו ומשם להביא אותו למעלה. התלמידים יודעים להכיר טובה וזה סיפוק מיטיב של אהבת הזולת.
החלום שלי כמורה //
כמחנך בכיתות חינוך מיוחד, החלום שלי הוא להביא כל תלמיד למיצוי יכולותיו. למצב שבו הוא יראה את החיובי שבו, יעשה טוב ויגיע לעולם בוגר, מתוקן, יציב ומאמין. לגדל אותו להיות אדם בוגר וערכי שיודע לתת מעצמו לזולת, וממלא את חובותיו כיהודי וכאזרח ישראלי.
דמות להשראה //
הרב מרדכי ברס, מנהל חטיבה עליונה בישיבת אמית בלבב שלם. בתחילת דרכי בישיבה הכרתי אדם ערכי, מקצועי, בעל ניסיון וקסם רב, הרב מורדי. הוא המודל לחיקוי עבורי בעולם החינוך. הוא גילה את כישוריי ואת היכולות שלי והוא בעצם הדליק בתוכי את ניצוץ החינוך. הוא דחף אותי כל הדרך ועזר לי להגיע למקום שאני נמצא בו היום. הרב מורדי האמין בי ממש כמו מורה שמאמין בתלמידיו, דחף, עודד, עזר, ייעץ. גם כשלא היה קל, הוא לא שכח להזכיר לי כמה אני טוב, ועל זה אני חייב לו הרבה.
סיפור אחד //
בתחילת דרכי בישיבה לפני מספר שנים, התחברתי לתלמיד מאתגר מאוד מבחינה לימודית וחברתית. דרך קבוצת כדורגל שהקמתי בהיותי מאמן בישיבה נוצר בינינו חיבור מדהים, היינו יושבים שעות ומדברים על הכול, בוכים יחד, צוחקים יחד, מעודדים ובעיקר לא מוותרים לעצמנו באתגרים השונים. במהלך השנתיים שבהן למד בחטיבה הוא הבין שאם יש קשיים לומדים להתמודד ולא לברוח. הרבה פעמים הוא היה מעורב בסיטואציות מורכבות ותמיד נקראתי להגיע, להרגיע אותו ולדבר איתו. נקשרנו מאוד ויצרתי אצלו אמון וביטחון בעיקר בעצמו. עברו השנים ואותו תלמיד עבר ללמוד בבית ספר אחר.
בשנה שעברה קיבלתי טלפון מיועצת בית הספר שבו הוא לומד. היא התחילה את השיחה ואמרה: "חיים, אני רוצה להביא לידיעתך שאתה מודל עבור הרבה מאוד תלמידים ובעיקר עבור…" ואמרה את שמו. נדהמתי, ואז היא הוסיפה "תוך כדי שיחה עלתה השאלה מי הדמות המשמעותית בחייך. וחד־משמעית הוא ענה חיים, וציין שהמורה חיים הוא העוגן שלו, ובלי האמונה בעצמו והשיחות איתך הוא לא היה מגיע לאיפה שהוא נמצא היום". מבחינתי זה נתן לי את הכוח להמשיך ולהבין שאני במקום הנכון, ושמצאתי את השליחות שלי בעולם".
