קצת עליי //
אני רכזת תלמידים עולים באמית י' אשדוד. עליתי לבדי מצרפת בגיל 18 מתוך ציונות. כשהגעתי לארץ למדתי באולפן והמשכתי ללימודי תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני ביהדות. כיום אני בעלת ותק של 21 שנה בהוראה. בשנת תשע"ז נבחרתי למורת המאה של חמ"ד מחוז דרום במשרד החינוך. התחלתי את דרכי כמורה לצרפתית והמשכתי כמורת שילוב. במהלך עבודתי שמתי לב למספר תלמידים עולים חדשים שחווים בצורה משמעותית קשיים שכל עולה פוגש בתחילת דרכו בארץ זרה. מכאן התחלתי לחלום, כשהמטרה הייתה ברורה: לעזור להם להשתלב בחברה הישראלית ולתת להם תחושת שייכות.
בחרתי להצטלם //
בכיתת האולפן, המייצגת עבורי את החיבור הראשון ביני לבין התלמידים העולים ומחזירה אותי אחורה לתקופה שבה אני הייתי עולה חדשה ולמדתי עברית באולפן. בנוסף, החדר הזה מהווה מקום מפגש לעולים שלנו, שמגיעים מארצות שונות. לעיתים קרובות אנו מקיימים פה מפגשים מיוחדים המשלבים את העולים החדשים עם תלמידים צברים.
להיות מורה //
מאז ומתמיד חלמתי להיות אשת חינוך. הרגשתי שאני רוצה לקחת חלק משמעותי בחינוך ילדים, שלהיות מורה זאת דרך חיים שמאפשרת השפעה ישירה על הישגיו וערכיו של דור העתיד. הרצון להיות מורה נובע מתפיסה אידיאולוגית ושליחות אמיתית – לקדם את התלמידים, לתת להם תחושת ביטחון ושייכות, לא לוותר על אף אחד, להאמין בהם ולהביא אותם למימוש עצמי ולשאוף גבוה. אין סיפוק גדול יותר מלהיות שותף להצלחת הילדים, לראות אותם הולכים לשירות משמעותי, ללימודים אקדמיים, משתלבים בשוק העבודה. לראות אותם בונים משפחה לתפארת בארץ ישראל מתוך אהבה ושמחה.
התלמידה שלא אשכח //
לפני כ־3 שנים הגיעה לבית ספרנו עולה חדשה ממדינה עוינת, יחד עם משפחתה. הם ברחו מאותה מדינה ולא הספיקו לקחת איתם דבר. בית הספר התגייס למענם מכל הבחינות.
אותה תלמידה לא ידעה את השפה בכלל והתחילה ללמוד באולפן. היה לה רצון רב להצליח ולהשתלב כמה שיותר מהר. לאחר כמה חודשים השיפור היה מדהים והיא עברה לכיתת מופ"ת. אותה תלמידה סיימה את הבגרות בהצטיינות וכיום היא מועסקת בבית ספרנו כמתרגלת עד למועד גיוסה. זהו סיפור הצלחה שמשלב השקעה רבה, צוות מסור ומיוחד יחד עם רצון עז להצליח מצד התלמידה.
מוטו לחיים //
"אין לנו ארץ אחרת". בזמן שהאנטישמיות מרימה את ראשה ברחבי העולם, אנו מרגישים בטוחים במדינתנו. יש לנו מדינה משלנו, מדינה חזקה, מדינה יהודית ומיוחדת שבה מרגישים בבית. מקום שיש בו עזרה הדדית, אווירה מיוחדת בחגים ובכלל. סוף־סוף מדינה שאת לא מפחדת בה לומר ולהראות שאת יהודייה וגאה ביהדותך. זה לא מובן מאליו.
להיות מורה באמית //
זה להיות מורה שנותנת את הנשמה עבור התלמידים. מורה שמקבלת את הכלים המתאימים ואת התמיכה הטובה כדי לקדם את תלמידיה. מורה שמקבלת פרגון ועידוד מצד הנהלת בית הספר, הרשת והפיקוח המאפשרים לה להעז, לשאוף ולחלום.
החלום שלי כמורה //
לראות את התלמידים העולים מתאקלמים בארץ ומשתלבים בבית הספר מבחינה לימודית וחברתית. לראות אותם נשארים בארץ מתוך אהבה לעם ולמדינה ומתגייסים לשירות משמעותי. שיגדלו להיות אזרחים טובים השואפים גבוה. שכל אחד ימצא את דרכו, ישתלב בחברה הישראלית, יבנה בית נאמן בישראל ויאמין בעצמו.