חודש הספר העברי בעיצומו ונחגג באירועים רבים ברחבי הארץ ובמבצעים מגוונים בחנויות הספרים. אך האם אנו עדים לאחת הפעמים האחרונות בו חודש הספר נערך במתכונתו המסורתית? רבים טוענים כי לאור רמת הקשב של הדור הנוכחי, שלא קורא ספרים ואת רוב זמנו מעביר במדיה שלא מצריכה ריכוז של יותר ממספר שניות, הרי שבעתיד נצטרך לשנות באופן דרמטי את האופן בו מציינים בישראל את חודש הספר העברי.
שרון שני, מנהלת המחלקה ללשון לחטיבות הביניים והתיכונים במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), ומורה ללשון כבר שלושה עשורים, יודעת לספר כי השליטה של תלמידי ישראל בשפה העברית מתדרדרת משנה לשנה. "הרגלי הקריאה שלהם משתנים, הם כמעט ולא קוראים טקסטים מורכבים ונמצאים בעיקר באינסטגרם, בוואטסאפ ובטיקטוק. אין קריאה של ספרות כתחביב, זה כמעט ולא קיים", היא אומרת בריאיון למקור ראשון.
"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים לפיהם ב-2018, רק 27 אחוזים מהתלמידים קראו ספרים למשך 5 שעות בשבוע, וככל שהם גדלים אז הם יקראו פחות ופחות. מבחן פירלס בדק ילדים בכיתה ד', וגילה שרמת הקריאה שלהם בשפה בעברית ירדה ב-20 נקודות ביחס לרמה של שנת 2001. הפער הזה מאוד מדאיג כי גם החלשים נחלשו יותר אבל גם החזקים ירדו מאוד. רמת האוריינות של התלמידים הולכת ויורדת. כמורה ללשון ומגישה לבגרות, הנתון הזה מדאיג אותי כי התלמידים האלה יגיעו אליי בעוד מספר שנים", אומרת שני.
לדעתה של שני יש לכך מספר סיבות: החשיפה למדיה בה המסרים יותר קליטים, ויחד עם זאת, גם קרנה של השפה העברית הולכת ופוחתת: "האטרקטיביות של העברית נתפסת פחות משנה לשנה, משקיעים באנגלית ומתמטיקה, ועברית זה משהו שלא נחשב הכרחי להצלחה בחיים".
מתי הבנת שקורה כאן משהו בעייתי וחובה לפעול בעניין?
"אני זוכרת שלימדתי כיתה י"א אבל היה לי ממש קשה איתם. תחושה שהכול נוזל לי מבין האצבעות. הבנתי שככה אני לא מצליחה להחזיק שיעור והתבאסתי מזה. באותה שנה, מטח נתנו מנדט לפתח קורסים ואז החלטתי ללכת על זה. כל שיעור שפיתחתי – ניסיתי מיד על אותה כיתה והתוצאות היו מדהימות. הייתה לנו עקומת למידה מטורפת והבנתי שזה זה".
מאז הילדים השתנו, והקורסים התפתחו אבל ההבנה שצריך לשכלל ולפתח את החומרים והמתודות נמצאת שם כול הזמן. "רואים מה עובד ומה לא ולפי זה מפתחים ויוצרים, אסור לעמוד במקום אלא לחשוב תמיד מה טוב לתלמידים ולמורים".
אפשר לטעון בצדק כי חלק מהירידה ברמת העברית במערכת החינוך נגרמה בשל מגפת הקורונה שפגעה ביצירת הרגלי הלמידה הראשוניים בקרב התלמידים בכיתות הנמוכות, וחיזוק יכולות הקריאה בכיתות הגבוהות יותר. "הקורונה ללא ספק פגעה בילדים, השפיעה לרעה גם על יכולות הקריאה והחוסן הנפשי", אומרת שני אך מבקשת להדגיש כי הפערים נוצרו עוד קודם לכן, "זה לא רק בגלל המגפה. במדינת ישראל אנחנו לא שמים את העברית במקום מרכזי בחיינו וזה ניכר בידע הדל של התלמידים".
"בשיעורים אני נותנת טקסטים שהתלמידים לא תמיד מבינים בהם מילים בסיסיות כמו 'ממצאי המחקר', 'השערה' ו'הסתייגות'. אם במבחן מופיע הביטוי 'עולה בקנה אחד' – חלקם לא יענה אף תשובה כי הם לא מבינים את הביטוי. זה קורה גם במבחנים אחרים כשהתלמידים פשוט לא מבינים את הכתוב".
מטח מציעה פתרונות רבים בתחומים האלה, כשהדגש הוא להישאר מעודכן ולהציע מגוון של מענים: "אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לפתח את השפה שלנו. זאת מיומנות כל כך חשובה שאנחנו לא יכולים לוותר עליה. הצוות שלי ואני מפתחים מוצרים שעונים על הצורך של תלמידים ללמוד בדרכים מגוונות. כשהתחלתי לעבוד במטח לפני 20 שנה, כתבנו ספרים מודפסים בלבד. היום אנחנו עושים גם את זה אבל גם עושים סרטונים ביוטיוב ובטיקטוק, וזה מה שילדים אוהבים לעשות. אנחנו מרדדים את ההוראה, יש להם גם את ההסבר המעמיק, וסרטון ארוך, וספר ותרגילים. יש גם הסברים ויזואליים לתלמידים שצריכים. אנחנו לומדים להתמודד עם האתגרים האלה".
איך המורים מסתדרים עם הצורך המתמיד להתעדכן עם העולם הדיגיטלי?
זה תהליך. כשהתחלנו עם זה לפני 10 שנים כולם הרימו גבה ולא לגמרי הבינו במה מדובר. היום אנחנו פועלים בחלק גדול מאוד מבתי הספר העל יסודיים, וכל צוותי ההוראה מאוד אוהבים את זה. השנה האחרונה הייתה מאוד טובה ורוב המורים מאמצים את הטכנולוגיה כי היא מאוד פשוטה עבורם וגם עבור תלמידים. היום אי אפשר להחזיק כיתה בלי לשנות את הפעילות בכל כמה דקות. צריך משהו שירתום אותם ללמידה. בנינו את המוצרים האלה מתוך ההיכרות עם המורים והתחום וממש מאמצים את זה.
"ללמד זה קשה מאוד כי יש המון תלמידים והמון כיתות, ועם כל האתגרים של השפה, בסוף הטכנולוגיה היא זאת שתציל אותנו. לעולם היא לא תחליף את המורים, בטח לא את המורים לעברית אבל היא תעזור לכולם לאהוב את מה שהם עושים וגם להצליח בזה. אנחנו חייבים כל הזמן להתחבר לשטח ולראות מה קורה עם התלמידים ולא להגיד 'אוי ואבוי הם לא קוראים ספרים'. כי אנחנו חייבים לקדם אותם – אין לנו ברירה אחרת. אנחנו חייבים להיעזר בכל הכלים שהטכנולוגיה מעמידה לרשותנו כדי לעשות את זה בצורה נעימה ומועילה".
אלה נשמעים פתרונות נהדרים, אבל זה לא אומר שוויתרנו על קריאת הספרים והתמקדנו בשיפור השפה בלבד?
"דרך הטכנולוגיה אפשר לגרום להם לקרוא ספרים. יש לנו יחידות רב תחומיות שמשלבות קריאת ספרים עם מיומנויות לשוניות. אנחנו נותנות להם לקרוא ספר של אתגר קרת ושואלות על השפה של הגיבור, איך היא מבטאת את עולמו ועוד. אז התלמידים גם קוראים במסגרת המשימות. יש ילדים שכשהם נחשפים לזה אז הם יכולים לקחת ספר", אומרת שני ומדגישה שוב: "צריך להבין שהרגלי הקריאה של התלמידים משתנים. אנחנו עובדות על העברית שלהם בצורה עמוקה ומנסות לחשוף אותם למאמרים מרתקים ואפילו אקדמיים שקשורים לעולמם. וגם לספרות יפה. אנחנו מחוברות לשטח ומבינות שהמציאות משתנה. כל הנתונים מראים שהמצב הוא אותו דבר, וגם אין מורה וותיק שיכול לומר את זה. התלמידים קוראים היום פחות והשפה שלהם משתנה ולכן צריך להתחבר לעולמות שלהם ולהיות רלוונטיים".
