ביום ראשון הקרוב צפויים מאות אלפי בני נוער להתחיל את שנת הלימודים הקרובה בבתי הסר התיכוניים. באותה עת יגיעו עשרות נערות ונערים בני גילם לגימנסיה הרצליה בתל־אביב כדי להודיע: "לא נתגייס לשרת דיקטטורה בישראל ובשטחים".
בהודעה שהפיצה התארגנות בשם "נוער נגד דיקטטורה", צוין כי ב־3 בספטמבר, שהוא היום הראשון ללימודים בבתי הספר התיכוניים שאינם פועלים בימי שישי, "בני נוער ישתלטו על הגימנסיה הרצליה בתל־אביב וישיקו מכתב סירוב להתגייס, שעליו חתומים מאות בני נוער".
האירוע, שזוכה לתמיכתו של מנהל בית הספר ד"ר זאב דגני, יתקיים בשעות אחר הצהריים, אחרי תום יום הלימודים, כך שזו אינה פעילות רשמית של בית הספר. במסגרת האירוע יפרסמו הצעירים מכתב שבו הם מצהירים כי "לא יתגייסו לצבא שמשרת דיקטטורה – בישראל ובשטחים הכבושים". האירוע יכלול שיעורים פתוחים בנושאי אקטיביזם ומאבקים חברתיים, בהנחיית נציגי ארגון השמאל הקיצוני "שוברים שתיקה", קבוצת התושבים הפלסטינים בשייח־ג'ראח שפועלת למניעת התיישבות יהודית במקום, רשת "מסרבות" שתומכת בסרבני שירות מטעמים פוליטיים, בנק"י – ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי, ארגוני סביבה, עו"ד ברק כהן מקבוצת "באים לבנקאים", ופרויקט גילה שעוסק בהעצמה טרנסית. זו אינה הפעם הראשונה שהגימנסיה והעומד בראשה מעורבים בעניינים פוליטיים שנויים במחלוקת.
גימנסיה הרצליה היא אחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל, ובמהלך 118 שנות קיומה התחנכו בה אלפי תלמידים. רבים מהם נעשו פוליטיקאים, קצינים בכירים ואנשי ציבור שהשפיעו רבות על החברה הישראלית.
ימים מעטים לאחר מותו של בנימין זאב הרצל ב־1904, נכתב ב"השקפה", עיתונו של אליעזר בן־יהודה, כי "דבר אחד יהיה זיכרון נאה להרצל בארץ ישראל. צריך לבנות על שם ד"ר הרצל עיר עברייה… ובעיר העברית הזאת יכוננו על שם ד"ר הרצל בית ספר תיכון עברי". בהשראת דברים אלו נוסדה שנה לאחר מכן הגימנסיה "הרצליה", בעיר העברית הראשונה תל־אביב. היה זה בית הספר התיכוני הראשון בעולם שלימד בעברית.
עד היום נחשבת הגימנסיה לאחד התיכונים המובילים בתל-אביב ולומדים בה קרוב לאלפיים תלמידים. במהלך השנים התגאה המוסד במעורבות הרבה שלו ושל תלמידיו במרחב הציבורי. "הגימנסיה איננה רק מכשירה לחיים. היא החיים עצמם", ציין ד"ר דגני, מנהל המוסד ב־15 השנים האחרונות, במכתב לתלמידי בית הספר. אך נראה כי בניגוד למוסדות המכירים בכך שתפקידם הוא חינוך התלמידים והקניית ידע, דגני מצפה מהם להיות מעורבים גם בתחומים אחרים.
בתקופתו של נפתלי בנט במשרד החינוך זומן דגני לשימוע במשרד לאחר שאישר הרצאה של ארגון "שוברים שתיקה" בפני תלמידים, למרות האיסור שהוטל על כך.
בשנה האחרונה לבדה אירעו שלושה מקרים חריגים של מעורבות בית הספר בעניינים פוליטיים. הראשון התרחש בדצמבר האחרון, סביב הקמת הממשלה הנוכחית וכניסתו של שר החינוך יואב קיש לתפקיד. מנהל הגימנסיה וצוות המורים החליטו לעצור את הלימודים במחאה על הקמת הממשלה, ולטובת עצרת שתקרא לא לפגוע בערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם.
במקרה השני שלח ד"ר דגני מכתב להורי תלמידי שכבת י"א והזמין אותם להשתתף בערב חשיפה ל"ישיבת הסדר חילונית" שבכוונתו להקים, זאת כהתרסה כלפי ישיבות ההסדר של הציונות הדתית. במכתב, שכותרתו "זה הזמן להשוות את זכויות היתר", נאמר כי מסלול ההסדר מיועד עבור הנוער הליברלי־חילוני ויימשך כחמש שנים, "שמתוכן משרת החייל המתגייס בשירות פעיל בצה"ל כשנה וחמישה חודשים, ובשאר הזמן לומד ב'ישיבה'. מסלול דומה קיים גם בזרם החינוך הממלכתי דתי מאז שנות השישים, ואנחנו מבקשים ליצור שוויון בין הזרמים". דגני ציין כי בישיבה ילמדו תרבות, פילוסופיה, מדע ועוד.
בתחילת חודש אוגוסט ערך משרד החינוך שימוע לפורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני, ולאחריו הודיע כי מוסדות חינוך לא יוכלו להזמין את הארגון להרצות בפני תלמידיהם, משום שהוא פוגע בזכר חללי צה"ל. בעקבות זאת הודיע דגני על מפגש שיתקיים בפתח שנת הלימודים הקרובה עם אנשי הפורום, במחאה על החלטת השר קיש.
"כהמשך למימוש החינוך הממלכתי, החופשי והתואם את ערכי הגימנסיה לדמוקרטיה, הומניזם וזכויות אדם, אני מתכבד ומזמין את פורום המשפחות השכולות לפתוח איתנו את שנת הלימודים", כתב דגני. "אני פונה אליכם שהבעתם נכונות להיות שותפים איתנו בחינוך הילדים – תלמידים שלנו. נאבקים על חירות החינוך".
בשיחה עימנו התייחס ד"ר זאב דגני לאירוע העתיד להתקיים ביום ראשון בשטח בית הספר. "זו אינה יוזמה שלנו אבל אפשרנו להם לעשות זאת אצלנו", אמר. "הם אלה שארגנו את הנושאים ואת מעגלי השיח, כי שניים מהבוגרים הם שלנו, השאר לא. האמירה שלי ברורה מאוד: כל זמן שיש אפליה בין משרתים לקבוצה גדולה שלא משרתת, צריך להשמיע קול. יש שם כאלה שמסרבים בגלל הרפורמה ויש כאלה בגלל הכיבוש. פעם זה היה אחיד, אבל עכשיו הם קבוצה רבגונית".
באירוע היה אמור להשתתף סאלח דיאב, תושב שכונת שייח־ג'ראח ואסיר משוחרר שהורשע בתקיפת יהודים על רקע לאומני. לאחר פניות רבות הורה ד"ר דגני לבטל את הגעתו. "בכל שיח יש קווים אדומים", הסביר מנהל הגימנסיה, "וגם פה היו".
