בני נוער והורים נלחמים על מספר רב של נושאים: שעת החזרה הביתה, סגנון לבוש, ציונים ומסיבות. נושא אחד שנראה שמציק לרוב המשפחות בעולם המערב הוא הטכנולוגיה והשימוש בסמארטפונים. מסתבר שלא רק בני נוער סובלים מיותר מדי זמן מסך – גם ההורים שלהם מחוברים למכשירים שלהם יותר מדי.
כמעט מחצית מבני הנוער אומרים שבזמן שהם משוחחים עם ההורים שלהם, לפחות לפעמים, דעתם של ההורים מוסחת בגלל הטלפונים שלהם, לפי סקר ממרכז המחקר Pew. עם זאת, 31 אחוז מההורים אמרו שזה משהו שקורה להם.
הניתוק מהמכשירים הוא רק אחד מהנושאים המסובכים הרבים שאיתם הורים ובני נוער מתמודדים, בנוגע לטלפונים החכמים. כשילדים נכנסים לגיל העשרה שלהם, לעתים קרובות יש להם מכשירים משלהם ואפילו חשבונות ברשתות חברתיות. לפי Pew, ל-95 אחוז מבני הנוער יש גישה לסמארטפון.
"אלה לא רק בעיות של בני נוער, אלה בעיות משפחתיות ובעיות הוריות", אומרת מוניקה אנדרסון, המחברת הראשית של הדו"ח ומנהלת מחקר אינטרנט וטכנולוגיה במרכז המחקר Pew.
מחוקקים ומומחים קוראים לשמור על בטיחות הילדים באינטרנט, במיוחד ברשתות החברתיות. בפברואר, הסנאט האמריקני ערך שימוע בן ארבע שעות כדי לשאול מנכ"לים של חברות טכנולוגיה על חומרי התעללות מינית בילדים (הידועים גם כ-CSAM), בריונות, סמים ובעיות בריאות הנפש. אמנם יש הרבה הצעות חקיקה שמטרתן להגן על ילדים באינטרנט, אבל אף אחת מהן לא קרובה לעבור.
לרוב, ההורים הם אלו שעוזרים לילדים להשתמש במכשירים שלהם בצורה בטוחה וחכמה – טכנולוגיה ששונה בתכלית ממה שהם התמודדו איתה כשגדלו – תוך כדי התמודדות שלהם עצמם עם הטכנולוגיה העדכנית. כמעט מחצית מההורים אמרו שהם מבלים יותר מדי זמן כשהם משתמשים בטלפונים שלהם, בעוד ש-38 אחוזים מבני הנוער אמרו שהם בטלפונים שלהם יותר מדי.
כמחצית מההורים אמרו שהם מנטרים את הסמארטפונים של ילדיהם, אם כי המחקר לא ציין אם הם מנטרים ידנית את המכשירים שלהם או משתמשים בכלים טכנולוגים. לפי הסקר, סביר יותר שהורים יעקבו אחר המכשיר של ילד צעיר יותר, בן 13 עד 14, מאשר של נער מבוגר יותר. בצורה מתואמת, גם מחצית מהילדים דיווחו שהם מודעים לכך שההורים מעוקבים אחר הסמארטפונים שלהם.
נקודת המחלוקת העיקרית היא כמה זמן מותר לילדים לבלות בטלפונים. 38 אחוז מבני הנוער וההורים דיווחו כי הם מתווכחים על כמות זמן המסך שלהם. רוב ההורים אמרו שמעקב אחר שעות השהייה במסכים הוא בראש סדר העדיפויות עבורם, וכמחציתם מגבילים באופן פעיל את זמן המסך של בני הנוער שלהם. בדומה לניטור, האכיפה בזמן מסך גבוהה יותר עבור בני נוער צעירים ויורדת ככל שהם מתבגרים.
הורים עשירים יותר דיווחו על קושי רב יותר לנהל את משך הזמן שהמתבגרים שלהם מבלים בהסתכלות בטלפונים שלהם מאשר הורים בקבוצות הכנסה אחרות. הורים עם הכנסה גבוהה יותר נטו יותר לומר שהם במכשירים שלהם יותר מדי. למרות ההנחה כי הם רוצים זמן מסך בלתי מוגבל, בני נוער רבים מודעים להשפעה השלילית שיכולה להיות לטלפונים על חייהם. רוב בני הנוער – בערך שלושה רבעים – אמרו שהיותם רחוקים מהסמארטפון שלהם הובילה לרגשות חיוביים יותר, כמו הרגשה "מאושרת" ו"שלווה". מן הצד השני, פרידה מהמכשיר, ואיתה גם עם חלק מרכזי מחיי החברה שלהם, יכולה גם לגרום לחרדה, כך לפי 44 אחוז מבני הנוער.
הסקר מצא הבדלים מגדריים בין בני נוער ביחס לסמארטפונים שלהם. בנות נוטות יותר מבנים להשתמש במגוון אפליקציות מדיה חברתית. הם גם נוטות יותר מאשר בנים להודות שהם מבלות יותר מדי זמן בטלפונים שלהם, להתלונן על בדידות כשאין להם את המכשירים שלהם, ולומר שהם נקטו צעדים כדי לצמצם את השימוש בסמארטפונים ובמדיה החברתית.
למרות זאת, לא נראה כי בני נוער הולכים לוותר על הטלפונים שלהם בקרוב. לרוב, בני נוער עדיין חושבים על הסמארטפונים שלהם כדבר טוב – 70 אחוז מבני הנוער אומרים שהסמארטפונים מספקים יותר יתרונות מאשר נזקים. רובם אמרו כי עם הטלפונים קל יותר לעסוק בתחביבים (69 אחוז), ולהיות יצירתי (65 אחוז). כמות קטנה יותר חושבים כי טלפונים מסייעים לבני נוער להצליח יותר בבית הספר (45 אחוז), לפתח מערכות יחסים בריאות (37 אחוז) וללמוד מיומנויות חברתיות (30 אחוז).
