הורים המחפשים אחר ישיבה תיכונית או אולפנה עבור בניהם או בנותיהם לרוב מכתתים רגליהם כדי למצוא את המוסד שמכוון גבוה בכל התחומים: לימוד התורה והגמרא ברצינות ישיבתית, לימודי תיכון מקצועיים ורציניים, מגמות איכותיות, הקפדה על חינוך לערכים חברתיים והכנה מיטבית להמשך החיים.
כחלק מהמאמץ להעניק כמה שיותר כלים לחיים שאחרי התיכון, בישיבות ובאולפנות בני עקיבא מעודדים תלמידים לפרוץ את גבולות המסגרת התיכונית ואף לגשת ללימודי תואר וללימודים אקדמיים, כך שיגיעו לצבא או לשירות הלאומי עם כלים משמעותיים ביד, שאותם ייקחו להמשך חייהם הבוגרים.
"המוטו שלנו הוא 'איכות ומצוינות באהבה ובאמונה'", אומר הרב אשר כורסיה, ראש אולפנת בני עקיבא "אורות מודיעין". "יש אצלנו כמה תוכניות של לימודי אקדמיה כבר בשלב התיכון. זהו חלק ממהלך שלם שאנחנו מובילים במסגרת החינוכית, שבה אנחנו שואפים גבוה גם בתחום הבגרויות וגם בחינוך הערכי. חשוב לציין שהבנות אצלנו, כולן, עוסקות בפעילות התנדבותית לצד העיסוק בלימודים. כל עמותות החסד והעשייה החברתית במודיעין מופעלות יחד עם הבנות – ארגוני חסד, עמותות רווחה, מוסדות קשישים, תנועות נוער, מועדונית, 'כנפיים של קרמבו'. הבנות אפילו הקימו חלק מהמסגרות הללו".
הלל וינברג: אני אוהבת בעיקר את העובדה שאני נחשפת לעולם חדש שלא קיים בתיכון, של לימודים באופן אחר וברמה שונה. בבית הספר אני לא צריכה להתאמץ כדי להצליח במבחנים, פה כן
הרב כורסיה בחר לא לעצור במצוינות בבגרות ובעשייה החברתית, אלא לתת גם אפשרות, למי שרוצה ויכולה, לבנות קומה נוספת במסגרת הכשרתה להמשך חייה. "הכנסנו את האפשרות ללמוד לימודי אקדמיה בתיכון", הוא אומר, "זו תוכנית שבמסגרתה כל תלמידה יכולה ללמוד לתואר או לצבור נקודות שהן חלק מהתואר, במהלך השנים שלה באולפנה. יש תארים באוניברסיטה הפתוחה, לימודי משפטים ומתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, הכנת עבודות חקר בתחום המדע באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן. זו פעילות מרשימה מאוד. העבודות המחקריות שהתלמידות עושות מעניינות ומרתקות, ממש ברמה של בי־איי".
הרב כורסיה רוצה להנחיל לבנות האולפנה את החשיבות של חיים משמעותיים עם יכולות לתרום לאומה, וגם שיהיו מוכנות לחיים עם כלים מקצועיים כבר מגיל צעיר.
"במקום הראשון מבחינתי בתחום האקדמיה בתיכון נמצא תואר ראשון במדעי המחשב, שהתלמידות יכולות לעשות בשיתוף עם המרכז האקדמי לב", הוא מפרט, "זהו תואר מבוקש שבבוא הזמן מנפק משכורת יפה. בת שמסיימת תואר ראשון יוצאת ברמה אחרת לחיים. זה משפיע עליה, על המשפחה שלה ועל היכולת שלה לתרום למדינה ולחברה".
העיר מודיעין, שבה שוכנת האולפנה, ידועה בשיעור גבוה של גיוס לצה"ל – 86 אחוזים מבני העיר מתגייסים לצבא. בעיני הרב כורסיה, הנתון של המוסד שהוא מוביל מרשים לא פחות: "אצלנו יש מאה אחוזי שירות. אני קורא לזה 'שירות לעמי', על משקל 'שירות לאומי'. מחצית מהתלמידות שלנו מתגייסות לצה"ל, ומחצית למסגרות השירות הלאומי. באופן אישי אני לא מעודד גיוס בנות לצבא, אבל מי שבוחרת בכך בהחלט מקבלת מאיתנו את הליווי, הכלים לגיוס, ובמקרים רבים הולכת לשנת מדרשה מקדימה. הבנות שלמדו את התואר במדעי המחשב משרתות שירות משמעותי – במסגרת השירות הלאומי, במערך הסייבר הלאומי של צה"ל או במשטרת ישראל. התלמידות מגיעות לרמות גבוהות מאוד, ולמרות גילן הצעיר חלקן אף מצטיינות, ובחלק מהמקרים הן אפילו גוברות על הסטודנטים המבוגרים שלומדים איתן את התואר".
הרב כורסיה ער גם לביקורת שצעד כזה מעורר לעיתים. חלק מההורים חוששים כי התוכנית מעמיסה על נערים ונערות צעירים לימודים המיועדים למבוגרים יותר על חשבון שעות פעילות בתנועת נוער, בילויים עם חברים וזמן התאווררות מלחץ הבגרויות.
"אנחנו מודעים מאוד לנושא הזה", אומר הרב כורסיה, "תלמידה שמחליטה להיכנס ללימודי תואר בתיכון מקבלת ליווי. אנחנו מלמדים את הבנות ניהול זמן. לדוגמה, בת שלומדת תואר שיש בו לימודי מתמטיקה לא צריכה להיכנס לשיעורי מתמטיקה לבגרות, כי זהו חומר שהיא כבר לומדת במסגרת אחרת. היא יכולה לגשת לבגרות בלי להיות נוכחת בשיעורים אלה. התוכנית דורשת המון זמן, ולכן היא מחייבת את בני הנוער לניהול זמן נכון. למרות העומס הזה, אף בת שנכנסת ללימודי אקדמיה באולפנת בני עקיבא מודיעין לא מוותרת על הדרכה בתנועת נוער, על שעות פעילות התנדבותית ובילויים חברתיים. כל מחקר שעסק בתחום מגלה שבני נוער מבלים המון שעות מול המסך, בטלפון ובמחשב. אז אנחנו מנתבים את השעות האלה לניצול זמן מיטבי ולימוד תואר במקום עיסוקים סתמיים".
למרות המאמצים להפוך את העומס לאפשרי, מודה גם הרב כורסיה כי המסלול לא מיועד לכל תלמידה: "הביקוש לתוכנית הזאת הוא לא בשמיים", הוא אומר, "לא כולן נדלקות על לימודי אקדמיה בתיכון. הבנות המובילות בתחום הלימודי הן אלה שניגשות לאתגר".
התוכנית פועלת בשנתיים האחרונות מחדש, אחרי שבעבר החלה והופסקה. "התחלנו בהכנסת לימודי תואר במהלך התיכון לפני כעשר שנים, ואחרי חמש שנים שבהן היא פעלה ברציפות הפסקנו אותה. הביקוש ירד ולא היו מספיק תלמידות לקיום המסלול. כדי לקבל את המימון עבורו דרושה השתתפות של רבע מהבנות. בהתחלה היו לנו באמת מספיק מהתלמידות בפנים, אבל כשהביקוש פחת נאלצנו לעצור את המשך פעילות המסלול. לפני שנתיים פתחנו אותו מחדש. היום, גם במצב שבו יש פחות מרבע מכ־170 התלמידות בשכבה, אנחנו יכולים להמשיך את המסלול בעזרת רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שנותנת את הגב ואת הסיוע ומשלימה את החוסר בתקציב במקרה שבו יש פחות תלמידות מהנדרש".
מעבר להתחשבות במצב הלימודי של הבנות, היכולת שלהן לנהל זמן והשמירה על עשייה חברתית לצד התואר והבגרות – לרב כורסיה חשוב שיישמר שוויון הזדמנויות בכניסה למסלול היוקרתי, גם לבנות שנבצר ממשפחתן לשלם על התענוג. "מעבר למימון, בת שנכנסת למסלול משלמת 4,500 שקל בשנה, שליש מעלות הלימודים. אם מאתרים בת שיש לה היכולת והמוטיבציה להיכנס לנושא הזה אבל בגלל קושי כלכלי לא יכולה לממן אותו, אנחנו עושים מה שאפשר כדי לעזור לה. בכל מחזור יש תלמידה שאנחנו עושים מאמץ גדול כדי לעזור לה לממן חלק גדול מהסכום, כדי שכסף לא יהיה מה שמונע ממנה להצטיין ולהצליח".
"הייתי רוצה להתרחב", אומר הרב כורסיה, "יש לי רצון להוסיף גם לימודי רפואה, אבל זה כבר יכול לקעקע את התקציב שניתן לנו ללימודי מדעי המחשב. מבחינה כלכלית אי אפשר להחזיק יותר ממקצוע מדעי יוקרתי אחד. אלא אם נשיג תורם שישלים לנו את הסכום".
לשמור על שגרת חיים
גם בישיבת בני עקיבא "קריית־הרצוג" בבני־ברק, כרבע מהתלמידים לומדים במסלול אקדמי במהלך שנות הישיבה התיכונית. הרב משה צבי וקסלר, ראש הישיבה, מסביר כי מדובר במסלול עם אמירה ערכית: "המסלול הזה הוא חיבור בין העשייה והלימוד בישיבה למרכז האקדמי לב בירושלים. תלמידינו מקבלים אפשרות ללמוד תואר במסלול שמוביל פרופ' דני בוכניק, ראש המחלקה למדעי המחשב במרכז האקדמי לב, ולפגוש את עולם האקדמיה. מתוך 400 תלמידים שלומדים היום בישיבה, כ־100 משתתפים בלימודי האקדמיה, כאשר בכיתה ט' ו־י' הלימודים מתקיימים בישיבה, ובכיתות י"א ו־י"ב לימודי התואר מתקיימים פעם בשבוע בישיבה ופעם בשבוע בירושלים".
אפרים דקל: "זו השקעה רצינית שגוזלת הרבה זמן", הוא אומר, "אבל אני אוהב את מה שאני לומד. האהבה וההנאה מהתחומים הללו מקילות על ההתמודדות עם העומס הרב"
לימודי התואר החלו בקריית־הרצוג לפני 12 שנה, ובעיני הרב וקסלר מדובר בהצלחה: "השילוב בין תורה למדע הוא נשמת אפה של הציונות הדתית. היסודות שלנו הם תורה ועבודה, והעבודה בעידן המודרני היא עולם המדע. מסלול אקדמי בתוך לימודי החול בישיבה תיכונית הוא דבר שמאפשר לתלמידים להתפתח ברמה שלהם. יש בחורים מוכשרים שלא מספיק באים לידי ביטוי בלימודי תעודת הבגרות".
לרב וקסלר חשוב להדגיש כי גם הלימוד לתואר, שדורש השקעה רבה, אינו בא על חשבון העיסוק בתורה: "אנחנו משלבים לימוד תורה ברמה גבוהה. תוכנית 'אשכולות' שמתקיימת גם היא בישיבה מאפשרת לתלמידים ללמוד גמרא וסוגיות שונות בצורה עמוקה יותר מלימודי הבסיס המקובלים בישיבה תיכונית, כך שגם בלימוד התורה וגם בעולם המדע – למי שלא מסתפק בלימוד הרגיל של הישיבה, יש יכולת להתפתח. בחרנו דווקא במרכז האקדמי לב כגוף האחראי על לימודי התואר, כי זהו מוסד שמשלב לימוד תורה רציני עם בית מדרש, לצד הלימוד האקדמי. לימודי הגמרא נחשבים לנקודות זכות בתואר. זה דבר חשוב מתוך אמירה שלימודי הקודש והמדע משולבים זה בזה. לימוד התורה במרכז האקדמי לב מובל על ידי רבנים בכירים ובהם ראש בית המדרש, הרב יוסף צבי רימון, שהוא תלמיד חכם ופוסק גדול. הלימודים מתקיימים בהפרדה בין בנים לבנות, וגם הנעימות של המרצים – כל המרכיבים האלה הם חלק ממה שאנחנו מאמינים בו בשילוב של תורה ומדע".
התלמידים ממשיכים בסוף ארבע שנות התיכון לשנה נוספת שבה יסיימו את התואר, ומקבלים את האפשרות לשנת לימודים נוספת לאחר סיום התואר לצורך הכשרה כמהנדס תוכנה. כחלק ההכרה בחשיבות לימוד התורה, בישיבה גיבשו הסכם עם צה"ל ולפיו מי שילך בסיום התואר ללמוד בישיבה גבוהה שנה או שנתיים – השנים הללו ייחשבו כדחייה לצורך אקדמיזציה.
"מי שרוצה להתגייס אחרי סיום התואר יכול ללמוד שנתיים בישיבה, ומי שרוצה מסלול רגיל של הסדר יכול להקפיא את הלימוד האקדמי, לסיים חמש שנים של ישיבה עם הסדר, ואחר כך להמשיך בשנה שנשארה לו", אומר ראש הישיבה.
גם לרב וקסלר חשוב לשמור על שגרת חיים של בני נוער לצד הלימוד המעמיק: "זה לא פוגע להם בהדרכה בבני עקיבא, בטיולים, ביציאה למסע לפולין או בשאר הפעילות החברתית. היה חשוב לנו שכך זה יהיה ויישמר".
לא קל, אבל שווה
אפרים דקל, תלמיד כיתה י' בישיבת בני עקיבא בחדרה, לומד במסלול "נוער מוכשר מתמטיקה" שמקיימת אוניברסיטת בר־אילן, יחד עם לימודי תואר בפיזיקה באוניברסיטה הפתוחה. וכל זה, אחרי שהוא כלל לא התקבל למגמה מדעית לפני שנתיים בגלל ציוניו הנמוכים דאז.
"הייתי בחינוך ביתי עד כיתה ד', ואחר כך למדתי בבית ספר אנתרופוסופי, מסגרת שונה מבית ספר רגיל שלא היו בה לימודים מדעיים", מספר דקל, "הגעתי לכיתה ז' עם חוסר משמעותי בתחומי המדעים והמתמטיקה. הייתי בהקבצות הכי נמוכות. במבחן חלוקה להקבצות קיבלתי במדעים ציון 8 מתוך 100. זה תמיד עניין אותי ומשך אותי לכן לא ויתרתי, התחלתי לעבוד קשה ולהשקיע והציונים השתפרו די מהר. באמצע השנה העבירו אותי להקבצות הגבוהות. בסוף כיתה ז' היה לי מאוד קל במדעים ובמתמטיקה, וכששמעתי על התוכנית שמציעים בבר־אילן עשיתי מבחן כניסה והתקבלתי. בסוף כיתה ח' התקבלתי גם ללימודי תואר ראשון בפיזיקה".
דקל, שכבר חש שהולך לו בקלות מדי בלימודי התיכון הרגילים, שמח לגלות עולם שלם שהוא אתגר עבורו: "מבחני הכניסה למסלולים האקדמיים לא היו לי קלים, זו צורת לימוד וחשיבה שונה ממה שנהוג בתיכון, אבל התרשמו ממני לטובה והתקבלתי".
הרב אשר כורסיה: כל תלמידה יכולה ללמוד לתואר או לצבור נקודות שהן חלק מהתואר, במהלך השנים שלה באולפנה. יש תארים באוניברסיטה הפתוחה, לימודי משפטים ומתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, הכנת עבודות חקר בתחום המדע באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן.
הוא ביצע שינוי משמעותי מאוד בלימודיו, ויודע שהמסלולים שבחר להיכנס אליהם דורשים ממנו לא מעט. "זו השקעה רצינית שגוזלת הרבה זמן", הוא אומר, "אבל אני אוהב את מה שאני לומד. האהבה וההנאה מהתחומים הללו מקילות על ההתמודדות עם העומס הרב שהם יוצרים. רציתי כל החיים שלי לעסוק במדעים ובמתמטיקה ברמה גבוהה, אז שמחתי מאוד להיכנס אליו ברצינות".
דקל יסיים את התואר שנה אחרי סיום לימודי התיכון, והוא כבר חושב אם להמשיך ללימודי תואר שני בפיזיקה לפני הגיוס לצה"ל. "נסיים את התואר ואז נראה לאן זה הולך", הוא אומר. הוא גם חושב שהסיפור שלו יכול להיות השראה לרבים שמתעניינים בעולם המדע: "בלי המורים שלי והליווי והתמיכה שקיבלתי מהוריי, אני לא יודע אם הייתי יכול לעשות את השינוי הזה מהקצה אל הקצה. אני מודה להם מכל הלב. אני מאמין שכל ילד שמספיק רוצה ומספיק ישקיע, יכול לעשות דבר דומה".
אביחי למפרט, תלמיד ישיבת בני עקיבא "בית יהודה", לומד גם הוא תואר אקדמי במדעי המחשב לצד לימודיו התיכוניים. "אחד המורים בישיבה המליץ לי על המסלול הזה", הוא מספר, "לא הייתי בטוח בהתחלה שזה מה שאני רוצה. הוא שכנע אותי וניגשתי בהתחלה לקורס אחד לראות אם אני נהנה מהלמידה באקדמיה ואם זה לא מעמיס עליי יותר מדי.אחריו המשכתי כבר לכל מסלול התואר הראשון, זה גם מהנה וגם דורש ממני חשיבה אחרת מאשר בלימודים לבגרות".
לעשות חושבים, ולהמשיך
הלל וינברג, תלמידת כיתה י"ב באולפנת בני עקיבא "סגולה" בקריית־מוצקין, נוסעת שלוש פעמים בשבוע לאוניברסיטת חיפה, ושם היא לומדת לתואר ראשון במדעי המחשב.
"זה מורכב", היא מודה, "זה דורש ממני להציב סדר עדיפויות, להחליט בין המטלות השונות מה חשוב יותר. מדי שבוע אני מתכננת את הזמן שלי כך שאספיק גם את לימודי התיכון באולפנה, גם ללמוד באוניברסיטה ולא להפסיד דברים שנערות בגילי עושות".
בשנה הבאה תסיים וינברג את לימודי התואר הראשון, שנה אחרי סיום הלימודים באולפנה. היא כבר מנוסה בשילוב מסלולי לימודים תובעניים שדורשים השקעה וזמן למידה רב. "לפני שהתחלתי את התואר למדתי בתוכנית של אוניברסיטת בר־אילן לנוער מוכשר מתמטיקה", היא מספרת, "הכרתי את העומס שיש בשילוב של שני הדברים יחד, וכשסיימתי את התוכנית בבר־אילן הבנתי שאני מסוגלת להתמודד עם האינטנסיביות הזאת ומוכנה לעלות שלב".
הרב משה צבי וקסלר: "השילוב בין תורה למדע הוא נשמת אפה של הציונות הדתית. היסודות שלנו הם תורה ועבודה, והעבודה בעידן המודרני היא עולם המדע"
היום, כשהיא בשלבים המתקדמים של לימודי התואר, וינברג לא מצטערת שקפצה למים: "היה לי חשוב לפני שהתחלתי, לראות שאני נהנית מהעניין. אמרתי לעצמי שאתחיל את הלימודים באוניברסיטה – אם איהנה אמשיך, ואם אראה שזה לא מסב לי הנאה אעצור את המסלול. מדי פעם אני בוחנת את הדברים, רואה שזה באמת כיף לי, שווה את ההשקעה והמאמץ. ויש הנאה בלימודים, בהחלט. אני אוהבת בעיקר את העובדה שאני נחשפת לעולם חדש שלא קיים בתיכון, של לימודים באופן אחר וברמה שונה. בבית הספר אני לא צריכה להתאמץ כדי להצליח במבחנים, פה כן. האתגר הזה דורש ממני להוציא מעצמי עוד, וזה חשוב לי".
וכפי שאמרה בעצמה, וינברג לא מפסידה גם עולם חברתי כפי שיש לכל נערה. במשך שנתיים היא הדריכה בתנועת נוער והיא לא מוותרת על בילוי עם חברות. "נכון שלא תמיד זה אפשרי, אבל אני כן מקפידה על קשרים חברתיים לצד העומס הרב שיש לי", היא אומרת.
לימודי התואר לבני נוער באוניברסיטת חיפה נעשים בנפרד מהתלמידים המבוגרים יותר, אבל בחלק מהשיעורים המסלולים נפגשים. "הסטודנטים הבוגרים מופתעים ומתפעלים מבני הנוער שלומדים איתם", אומרת וינברג.
בניגוד לבני נוער אחרים שרוצים לקחת את תחום הלימודים גם לשירות הצבאי, וינברג רוצה להתאוורר מעט: "לא אלך לשירות לאומי שקשור למחשבים", היא אומרת, "השירות ישמש עבורי הזדמנות למשהו שלא בטוח יהיה לי בהמשך החיים. אבל אחרי השירות, בחיים המקצועיים, אני בהחלט רוצה לעבוד בעולם המחשבים".
