בוועידת החינוך של מקור ראשון ומרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא התקיים היום (א') פאנל שכותרתו "התלמידים הלא חיוניים", ועסק בילדים של חורף 2020 והשפעת הקורונה על דור שלם של תלמידים. הפאנל בהנחיית עיתונאית ערוץ 20 שרה ב"ק התקיים בהשתתפות דסי בארי, ראש אגף החינוך העל יסודי במשרד החינוך, מלכי רוטנר, מנהלת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, ד"ר טל שניר, מנהלת מרפאת מתבגרים בבית החולים איכילוב וחני גולדמן, ראש אולפנית בני עקיבא תל אביב.
צפו בפאנל המלא:
"אי אפשר לשים על אותו משקל ולהתבונן באותן עיניים על תלמידה שההורים שלה אינם דוברי עברית לתלמידה שהורה אחד או שניים למשל עובדים בהייטק", אמרה חני גולדמן, בהתייחס להשפעת המגפה על חינוך. "ולנו יש את שני סוגי הבנות. הדבר הראשוני שבולט לעין זה הפערים הלימודיים שתפסנו שעומדים להיווצר. אבל יש גם משהו שווה, וזו תחושת המשמעות והקשר שמיד אחרי הפערים הלימודיים הבנו שזה האתגר הגדול. לא ידענו לאיזו תקופה אנחנו הולכים, אבל אם נצעד לתקופה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, ההחמצה הכי גדולה היא הקשר שלנו והקשר לבית הספר וההזדהות איתו. איבדנו בקורונה זמן יקר של קשר, להסתכל לתלמידה בעיניים, כי הלמידה מגיעה משם".
"דוגמת קצה היא אי כניסה למרחב הווירטואלי החדש. באופן מובהק, תלמידה שההורים שלה אינם בהכרח משכילים, המפגש שלה דרך הזום פשוט לא קיים. או שלקח המון זמן לייצר אותו לעומת בנות אחרות".
דסי בארי ביקשה לדייק: "למרות שאני מזדהה עם התחושה שהנתק הפיזי חוסר המפגש בין התלמידים לבין המחנכים שלהם הוא בבחינת פיקוח נפש, עדיין יש הבדל שחייבים לציין אותו בשבח גדול – וזה שלרגע תלמידים לא נותרו בלי קשר עם המורים שלהם. הם היו שם כל הזמן וחתרו למצוא דרכים לייצר קשר. פגשנו את הקורונה לפתע למרות שנערכנו אליה הרבה זמן, וגם בדרמה שהיא יצרה, ובתודעה החדשה ישנה שנוצרה לנו.
"כמה נתונים לא פשוטים שראינו בתקופת הסגרים: עליה גדולה מאד במצבי דחק גם לימודיים, בסקר שעשו היועצות שלנו מצאנו עליה של 44 אחוזים בהתראות על סיכון אובדני בקרב בני נוער בתקופת הסגר. עלייה של 25 אחוזים בדיווח על תקיפות מיניות, עלייה של שישה אחוזים בהתנהגות סיכונית ודיווחים רבים מאד על בדידות ותחושת חרדה ולחץ כתוצאה מחוסר קשר חברתי".
“לאחר החזרה לבית הספר עשינו את הסקר מחדש. ומצאנו שעצם החזרה לבית הספר גרמה להפתחה של 36 אחוז בדיווחים על בדידות, ירידה של 14 אחוז בקשיים במשפחה, ירידה של 13 אחוז בחרדות ועוד".
ד"ר טל שניר: "לא מובן מאליו שמביאים רופאה למתבגרים בכנס חינוך. המקום שלי פה הוא בהחלט נדרש. אני חושבת שעברנו רעידת אדמה בשנה וחצי האחרונות, ולמערכת החינוך יש תפקיד חשוב בלשקם את הנזקים. דברים השתנו בצורה משמעותית: בכל העולם רואים דיווח על תחלואה קשה במתבגרים, בעיקר כזו שבנפש אבל גם בגוף. אנחנו בהחלט רואים את קצה הקצה של הקשיים שהמתבגרים מתמודדים איתם. ראינו ממש מגיפה של הפרעות אכילה שהתלוותה למגפת הקורונה. לפחות עלייה של מאה אחוז. רואים גם עליה משמעותית מאד של הפרעות חרדה, בוודאי חרדה חברתית".
מלכי רוטנר נשאלה על השפעת הקורונה על החינוך במגזר החרדי: "אנחנו מדברות על שני אירועים נפרדים", אמרה רוטנר. "הדברים המשמעותיים ביותר שקרו לחברה החרדית זה תופעה של כניסה מאד משמעותית של אינטרנט לבתים. מדברים על משתמשים חדשים שלא נתקלו קודם באינטרנט. עלייה של קרוב לארבעים אחוז בשנה האחרונה. 91 אחוז מהם השאירו את האינטרנט בבית. ויחד עם זה האינטרנט עדיין לא הפך להיות משהו לגיטימי. זה לא לשימוש אלא לצורך עבודה וסיבה חיונית. מדובר על סקר ולא על נתוני צריכה.
"התופעה השנייה היא שאם החברה הכללית ראתה את המגפה כמשבר רפואי ונפשי החברה החרדית יראתה אותו מלכתחילה כמשבר דתי. הילדים נחשפו לכל הקשר עם המדינה, אי הבנה עם הצרכים, הקשב הציבורי לא ניתן על מנת להבין מצוקות של אחרים. זה עבר לילדים בצורה של התעמתות, מדינה כגורם שאוכף איפה ואיפה. כרגע זהה זמן לחשוב על איך מתקנים את זה".
