במסגרת ועידת החינוך של מקור ראשון ומרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, התקיים היום (א') פאנל שעסק ביחסים שבין מערכת החינוך הממלכתית לשלטון המקומי. את הפאנל הנחתה עיתונאית חדשות 12 יעל אודם, והשתתפו בו ראש עיריית בת-ים צביקה ברוט, ראש מועצת בנימין ישראל גנת, ראש מנהלת חינוך ירושלים יואב זמרן, סגנית המנהל החינוכי במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא רעות גיאת, וריקי ממן, הפרשנית הכלכלית של מקור ראשון וחוקרת חינוך בפורום קהלת. ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס נשא דברי פתיחה.
"במשך שנים נאבקנו להכניס למידה מקוונת בבתי הספר וקיבלנו התנגדות ממשרד החינוך", אמר ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, המשמש גם כיו"ר מרכז השלטון המקומי, בדברי הפתיחה למושב. "צריך להתאים את מערכת החינוך למצב. הצבא עבר את התהליך הזה, מיחידות עורפיות ועד ליחידות מובחרות. אין שום סיבה שכל המערכת לא תהיה שם. ה-OECD מצביע על דבר, אחד, על הריכוזיות של משרד החינוך".
לדבריו, "הלקח המרכזי מהקורונה הוא שהעברת סמכויות תביא לכך שאנחנו נדע לדחוף לפתרונות טובים יותר. אנחנו אמרנו שאנחנו יודעים לשמור על הילדים הכי טוב וזה מה שקרה.
"סיכמנו על העברת סמכויות. צריכה להיות דיפרנציאליות, אבל אנחנו רוצים שעל החלק שאנחנו מביאים תהיה לנו אוטונומיה, לא יכול להיות שאיזה פקיד בירושלים ינהל את הכסף שאותו אנחנו מביאים", הוסיף ראש העיר מודיעין. המציאות סביבנו משתנה ואני חושב שצריך להוביל את מערכת החינוך למקומות האלו. שמשרד החינוך יפסיק לפחד מאותם גורמים שרוצים להשאיר את הסטגנציה".
רעות גיאת, סגנית המנהל החינוכי במרכז יב"ע התייחסה במסגרת המושב לסוגיית האוטונומיה וציינה, "האוטונומיה צריכה להינתן בצורה מושכלת. באחד המוסדות אמרו 'אנחנו מחנכים לאחריות', והזמנת המסיבה נשלחה שעתיים לפני המסיבה, כי התלמידים אחראים ומה שהם יעשו זה מה שיהיה. בצחוק אמרתי: הנה, החינוך לאחריות נכשל".
יואב זימרן, ראש מנהלת חינוך ירושלים, אמר כי האוטונומיה החשובה ביותר היא למחנכים בכיתות, "התפקיד שלנו היא לתת למורים את המנגנון שמאפשר למורים לעבוד בכיתות ולגבות אותם כך שהם יוכלו לעשות את השינויים. מה שחסר למנהלים, שהם השחקן המרכזי במערכת החינוך, זה היכולת לבחון מורים ולבחור מורים, והנושא של כוח אדם הוא מרכזי מאוד".
צביקה ברוט, ראש העיר בת-ים, דרש יותר אוטונומיה גם לרשויות, "לא יכול להיות שמבקשים מאיתנו לממן אבל לא נותנים לנו להשפיע על מה שקורה. בת-ים היא מקום שני בארץ בתקציב תוספתי, אבל הרבה פעמים אנחנו באיזו שהיא התנגשות עם משרד החינוך. יש רשויות יותר חלשות ויותר חזקות. בת-ים היא רשות בהבראה ועדיין בקביעת סדרי עדיפויות אנחנו נותנים תקציב תוספתי בחינוך הכי גדול אחרי תל-אביב. צריך להגיד שמורה שלא מצליח להביא תוצאות לתלמידים שנה אחרי שנה אולי הוא לא מתאים למערכת. חוסר הגמישות בשכר מונע ממנו לעשות מהלך מאוד מדמעותי לטובת התלמידים".
ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין, ציין כי הניסיון של השלטון המרכזי לשלוט בכל הפרטים הוא בעייתי, "אין שום מצב שבו השלטון המרכזי שולט בכל הפרטים יכול לעבוד. אחרת החינוך ישאר באותו מודל שהוא היה אלפיים שנה".
ריקי ממן, פרשנית כלכלית במקור ראשון וחוקרת חינוך בפורום קהלת, טענה כי אי אפשר להתנות את האוטונומיה בסוג הרשויות, "הבעיה היא לא הכסף התוספתי, אלא הכסף שמגיע ממשרד החינוך בצורה מאוד לא גמישה אלא בצורה של שעות הוראה שצבועות מראש לנושאים מסוימים. לרשויות חזקות יש כסף גמיש ולרשויות חלשות יותר אין כסף גמיש. דווקא המדינה שלנו מייצרת את הפערים הכי גדולים במערב, כי לרשויות החלשות לא משחררים כספים גמישים. מי שהכי ייתרם מהאוטונומיה אלו המוסדות הכי חלשים שלהם אין היום גמישות".
ראש מועצת בנימין ציין גם הוא כי הגמישות היא מילת המפתח, "אם תהיה יותר גמישות בניהול התקציבים גם רשויות חלשות יוכלו להתחרות. כל עוד אין גמישות החלשים סובלים".
ראש מנח"י ציין כי גם הרטוריקה של האוטונומיה במשרד החינוך לא מחלחלת לעבודה בשטח, "היום משרד החינוך עסוק כולו במטושים, הוא לא מסוגל להתעסק בכל הנושא הזה של אוטונומיה. את האוטונומיה הרשויות לוקחות. השאלה היא גם מה זה אוטונומיה. אוטונומיה אחת היא בתכנית הלימודים ואוטונומיה אחרת לגמרי היא בבחירת התלמידים. זו לא אותה אוטונומיה. כרגע כל הדיבורים על אוטונומיה מצד משרד החינוך זה הכל דקלרציה, מי שמוביל את הכל זה אנחנו. הכוח של רשות זה שהיא לוקחת אחריות, התפקיד של המדינה זה לא להפריע".
ראש עיריית בת-ים ציין כי היעדר האוטונומיה באה לידי ביטוי אפילו בדברים קטנים שנוגעים להיתרי בניה, "אין לי באמת את הסמכות, עשינו את זה בקורונה ואנחנו עושים את זה גם עכשיו. ברגע שאין לנו את הסמכות נוצרת אנומליה שגן ילדים אחד תוקע פינוי-בינוי של 500 יחידות דיור".
רעות גיאת ממרכז יב"ע ציינה כי "הבעיה של מערכת החינוך היא שיש אחריות ואין סמכות. המנהל לגמרי אחראי לכל דבר, אם יקרה משהו הכי קטן הוא ייתבע, לפעמים באופן אישי, אבל אין לו סמכות אפילו לבחור את המורים שאתם הוא עובד. הסמכות צריכה להינתן יחד עם האחריות. התקציבים צריכים לבוא יחד עם הערכים. זה השינוי שעליו אני מדברת. אני חושבת שאם נעביר את הסמכות לרשויות עדיין לא עשינו הכל, בסוף המנהל בשטח צריך את האוטונומיה".
בהמשך הסביר צביקה ברוט, את הצורך באוטונומיה בתכנית הלימודים על בסיס מקומי וציין, "יש לנו אחוזי בגרות מאוד גבוהים, סביב ה-90 אחוז, ועם זאת, בכיתה ו' יש אצלינו בעיר שליש מהתלמידים שלא יודעים לקרוא. הם פשוט לא יודעים לקרוא גם בגלל כמות גדולה של עולים חדשים וגם בעיות סוציו-אקונומיות. זה דבר מדהים. ההשקעה בהם כל כך גדולה היא כך שבכיתה ו' הם לא יודעים לקרוא ובכיתה י"ב הם כבר עם בגרות איכותית, אבל הדבר השני הוא שצריך תוכנית לימודים שונה בבת ים, כי זו בעיה למשל שאין במודיעין. אומרים שאין רע בלי טוב אז בקורונה השלטון המרכזי למד שהוא לא יכול להסתדר בלי השלטון המקומי".
