256,629 קולות, השקולים לכשבעה מנדטים. זהו מספר פתקי ההצבעה שניתנו לימין החדש ולזהות, ונותרו מחוץ לכנסת ה־21. רובם המכריע מקרב הציונות הדתית, שכוחה הפוליטי נחתך באופן דרמטי. אותו פיצול ואובדן קולות המוני הוא שאפשר ליו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להוות לשון מאזניים קריטית, למנוע מבנימין נתניהו להקים ממשלה, ולשלוח את עם ישראל לבחירות נוספות. כמו בבחירות 92' כך בבחירות 2019־א, מגמת הפילוג הותירה קולות רבים מאוד בחוץ והזיקה למחנה הימין ולציונות הדתית.
כעת, באופן שעדיין קשה לעכל, אותו תיקו פוליטי מאפשר לשחקנים לקיים תהליך מהיר מתמיד של הסקת מסקנות ותיקון, הפעם בכיוון של איחוד כוחות. אך מול ההיגיון הזה, שנראה כי אין מוצק והכרחי ממנו, עומדים עדיין הכוחות הישנים והמוכרים: אינטרסים, פוליטיקה וכבוד, וגם מחלוקות מהותיות ואישיות.
הציונות הדתית פותחת את המרוץ לבחירות לכנסת ה־22 עם רצון גדול באחדות המחנה ושאיפה לתקן את טעויות מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה, אך במהלך השבוע שבו הפוליטיקאים והציבו את תגי המחיר שלהם בכל ריאיון. יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, הביע התנגדות נחרצת להחזרת בנט או שקד לראשות הרשימה, והח"כים הנוכחיים של איחוד מפלגות הימין אינם מתכוונים לוותר בקלות ולהידחק לסוף הרשימה רק כדי להכניס פנימה מי שלא מזמן עזבו לטובת רעיון חדש, כלומר ימין חדש, וכשלו בגדול.
שקד, שעדיין מחשבת את דרכה ושוקלת גם את האפשרות להישאר בבית בבחירות הקרובות, תשוב לבית היהודי רק אם תקבל את המקום הראשון, אם כי לקראת סוף השבוע היה נראה שגם המקום השני עשוי לבוא בחשבון מבחינתה.
שותפה להקמת הימין החדש, נפתלי בנט, החליט לקחת צעד לאחור כדי לשקם את המסרים ואת המפלגה הטרייה שבראשה הוא עומד, ולהגיע למשא ומתן על איחוד מעמדת כוח. ביום רביעי הוא הודיע במפתיע כי הוא מקפיא את כל המגעים עד 14 ביולי, שבועיים לפני מועד הגשת הרשימות, כדי למנוע הדלפות וספינים על גבו. את החודש הקרוב מתכוון בנט להקדיש לשיקום המפלגה מההריסות ולכינון קמפיין כדי לגבש את כוחו. מבחינתו, חלום המפלגה המשותפת לחילונים ולדתיים ממש לא התרסק בבחירות. הפעם, עם קהלים חדשים כמו מאוכזבי כחלון, מאוכזבי נתניהו והחסינות, ומאוכזבי סמוטריץ' ומדינת ההלכה – הוא סבור כי יוכל להשיג את המנדטים הנדרשים בלי לוותר על חיבורים בהמשך. בנט גם ממתין בסבלנות להכרעת שקד, ומותיר לה את האפשרות להצטרף שוב למפלגה בהמשך.
בפגישה שקיימו השניים עם הרב חיים דרוקמן הוא קבע כי הם לא יוכלו להחליף כעת את הרב פרץ. דברים דומים אומר ראש מכינת עלי, הרב אלי סדן, שישב במועצה שמינתה את הרב פרץ לראש הבית היהודי. הוא מסכים כי יש לחזור ולנסות לאחד את השורות בבחירות, אך לא לחזור לאחור. לדבריו, "מה שהכי חשוב זה לאחד בחזרה את הציונות הדתית תחת קורת גג אחת, וכעת יש הזדמנות לעשות שילוב של כוחות שונים וליצור אחדות אמיתית".
בתשובה לשאלתי על האפשרות של שיבת בנט ושקד למפלגה, ענה הרב סדן: "הימין החדש פיצל את הציונות הדתית לשני חלקים. חלק נשארו במפלגה שחרטה על דגלה שהתורה היא נשמת אפה של האומה, וחלק הלכו תחת הרעיון שהמסורת תנחה אותנו. השיטה הזו נכשלה. אני לא יודע מה יעשו הפוליטיקאים ואיך הם יכופפו אחד לשני את היד, אבל לפני הכול צריכים לקום באומץ לב האנשים של הימין החדש ולומר 'נכשלנו וטעינו, ואנחנו רוצים לחזור לקונספציה שהוכיחה את עצמה במאה השנים האחרונות ולחזור למפלגה'.
"אם יש להם אומץ לב לעשות זאת, הם מוזמנים פנימה. אך אם יאמרו שהם ממשיכים בדרך שלהם ויפעלו לחתוך את הציונות הדתית לשניים וזו תהיה מגמתם – אני נגד איחוד איתם. אולי בלוק טכני, וזו כבר שאלה אחרת. הימין החדש הוכיח שהאידיאולוגיה שלו נכשלה משום ש־95 אחוז מהמצביעים שלו היו דתיים. התברר שהציבור החילוני לא רץ להצביע למפלגה שבראשה מנהיג דתי, ולכן חוזרים בסוף למה שבנט קרא בלעג מפלגה סקטוריאלית. אז קודם כול, מי שטעה והטעה ופילג את הציונות הדתית, שיגיד טעיתי".
על רצונם של חלקים בבית היהודי להמיר את הרב פרץ בשקד, אמר הרב סדן: "ברור שהוא צריך להוביל את המפלגה. אין דבר כזה 'הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת'. נשמח להחזיר הביתה את האנשים שיצאו מאיתנו ולתת להם מקום ברשימה, ובתנאי שהם חוזרים לבית היהודי. יש מקום לאיילת שקד ולמתן כהנא שמייצגים את האוכלוסייה שבחרה בימין החדש, ואני מקווה שהרב פרץ וסמוטריץ' ידעו לשלב אותם".
הסקר בוצע ע"יDirect Polls LTD באמצעות מערכת דיגיטלית אינטרנטית לצורך איסוף נתונים. הסקר נערך בתאריך 3.6.19 בין השעות 19.00-22.30, בקרב 1,370 משיבים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+) מתוך 39,730 נדגמים המהווים מדגם מייצג של אוכלוסייה המגדירה עצמה בני הציונות הדתית, ואשר הצביעו למפלגות המזוהות עם הציונות הדתית בעבר ובהווה. טעות הדגימה: 2.9% + בהסתברות של – 95%.
אחדות כבקשתך
על פי ניתוח הצבעה בבחירות שערך שלמה פילבר, מנהל מכון הסקרים 'דיירקט פולס' ומתמחה במחקרים פוליטיים (גילוי נאות: בבחירות האחרונות שימש איש המחקר והסקרים של הימין החדש), 95% מקולות הימין החדש היו בעצם מצביעי עבר של הבית היהודי. לפי אותו ניתוח, הבית היהודי 2015 התפצל למעשה לשתי מפלגות, ששמרו על כוחן יחד. במילים אחרות, וכפי שאפשר היה להבחין כבר במערכת הבחירות, הרעיון המכונן של הימין החדש לא השיג את יעדו, ובוחרים חילונים כמעט לא הצטרפו לדגל.
באשר לפייגלין, על פי ממצאיו של פילבר, בין 50 ל־70 אלף מתוך כ־120 אלף קולותיה של זהות הגיעו מהציונות הדתית, כולל מצביעי עוצמה יהודית לשעבר. אם לפרט יותר, מתוך 125 אלף הקולות שניתנו ב־2015 לאלי ישי ולעוצמה יהודית במסגרת מפלגת יחד, הרוב מצאו את דרכם לזהות. לדברי פילבר, "בהשוואה של תוצאות הקלפיות ב־500 היישובים שבהם הצביעו 95% מתומכי זהות, רואים את התופעה הבאה: כאשר עושים השוואה בין קולות יחד ב־2015 לקולות זהות ב־2018 רואים חפיפה, למעט בריכוזים החרדיים שבהם חלה ירידה של כ־43 אלף קולות – ככל הנראה תומכי אלי ישי והרב מאזוז שחזרו למפלגות החרדיות.
"במקום אותם קולות", ממשיך פילבר, "הצביעו לפייגלין בערים הגדולות בישראל כ־35 אלף איש, ועוד 15 אלף חיילים. נזכיר שב־2013 עוצמה לישראל רצה בנפרד וזכתה ב־65 אלף קולות. המסקנה היא שאותם קולות שהצביעו לעוצמה ב־2013 וליחד ב־2015, נדדו הפעם לזהות. רובם לא עברו עם בן־גביר לאיחוד מפלגות הימין, אלא לזהות".
אז בן־גביר ועוצמה יהודית אולי לא הביאו איתם נדוניה של עשרות אלפי תומכים כפי שציפו מהם, אך הם כן הביאו את הקולות שנדרשו כדי להציל את איחוד מפלגות הימין מהתרסקות בצד הלא נכון של אחוז החסימה, ולמנוע מצב חסר תקדים של היעדר ייצוג מוחלט לציונות הדתית ולמפלגות שמימין לליכוד. לכן באיחוד הלאומי מבקשים כבר עכשיו לאשרר את הרשימה הקיימת, כולל עוצמה יהודית, ולהתקדם ממנה לחיבורים הבאים. יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהתרוצץ השבוע בין פגישות עם אנשי מפלגתו לפגישות עם הרב פרץ, סבור כי "איחוד מפלגות הימין צריך היה כבר בשבוע שעבר לאשרר את ההסכם הקיים שלו, על שלוש המפלגות המרכיבות אותו, בדיוק כפי שהוא.
"זה לא זמן למקצה שיפורים וניסיונות של כל אחד לשפר עמדות", אומר סמוטריץ'. "הציבור מאס במריבות הפנימיות שלנו, ואין לו קשב, בצדק, לוויכוחים על מיקומים ותפקידים. על ההסכם הזה חתמנו רק לפני ארבעה חודשים, ושום דבר לא השתנה מאז שמצדיק את פתיחתו לסבב נוסף של מריטת נוצות הדדית שתמאיס אותנו על הציבור ותביא אותנו לליל הגשת הרשימות עם הלשון בחוץ. חיבור מיידי כזה יהיה בשורה טובה לציבור, וישדר בגרות ואחריות. על גבי זה צריך להשתדל לצרף כמה שיותר חיבורים נוספים, כאשר טובת העניין חייבת להיות קודמת לאינטרסים וחשבונות אישיים".
גם הרב פרץ אמר דברים דומים בישיבת סיעת הבית היהודי השבוע. "גם בבחירות הקודמות הייתי בעד איחוד והלכתי רחוק בתחום הזה", אמר הרב פרץ בהתייחסו לאיחוד המאולץ־משהו עם עוצמה יהודית. "אני בהחלט מתכוון להמשיך בדרך הזו, ולנסות לעשות הכול כדי לחבר את כל הציונות הדתית תחת מפלגת הציונות הדתית".
בשלב הזה קל יותר לרב פרץ להתקדם בבחינת החיבור עם נפתלי בנט, שאיננו תובע את ראשות הרשימה, ולא עם איילת שקד שדורשת להזיז אותו מקום אחד לאחור. בבית היהודי אמרו השבוע כי הרב פרץ חש מאוים על ידי שקד. ביום רביעי נפגשו השניים לראשונה בניסיון להפיג מתחים, ולנסות להתכנס למבנה משותף. הרב פרץ גם לא שולל את פתיחת ההסכמים עם עוצמה יהודית: "הכול יעמוד לבדיקה".
בפועל מנסים בבית היהודי לבחון את החלוקה בין המפלגות על בסיס ערכן האלקטורלי כפי שהשתקף בהכרעת הבוחר. בימים האחרונים סיימו שם לפלח את תוצאות הקלפיות מבחירות אפריל 2019. המטרה: להעריך באופן מדויק ככל האפשר את כוחה היחסי של כל מפלגה בחיבור שיצר את איחוד מפלגות הימין, ולקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה בספטמבר – לכוונן מחדש את החיבורים על בסיס אותה חלוקת כוחות. כך למשל, אם עוצמה יהודית הביאה, על פי אותם נתונים, כ־15 אלף קולות למפלגה, אולי היא תצטרך להסתפק בשריון אחד בעשירייה; ואם האיחוד הלאומי הביאו לעריסה המשותפת פחות מהבית היהודי – אולי אפשר לומר שלום לריצ'רץ' הסימטרי בין שתי המפלגות.
מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך אישר את הדברים והוסיף: "הכול פתוח. עשינו ניתוחי קלפיות, וכל חיבור יהיה מותאם לשיקול האלקטורלי. ברור לנו שמעבר לרשימה המקורית, שאני רוצה לשמור עליה, אנחנו צריכים לגוון כדי לתת מענה לציבור הליברלי שלא מצא את מקומו בבחירות האחרונות".
המענה לציבור הליברלי שעליו מדבר אורבך הוא המהלך לשילוב הימין החדש, שעליו הוא עמל בשבוע האחרון. את החיבור הזה הוא יידרש להביא לאישור מרכז המפלגה, שאותו הוא מתכוון לכנס לקראת סוף יוני. "אנחנו חוזרים להתחלה", אמר אורבך. "כל מפלגה בונה לעצמה את הרשימה מחדש, ואני בונה את הבית היהודי כדי שבאיחוד עצמו נקבל את המקום המרכזי".
מזכ"ל האיחוד הלאומי יהודה ולד מונה לתפקיד לא מזמן, ומצא עצמו היישר במערכת הבחירות החדשה. גם ממנו צלילי האחדות נשמעים באופן אחר מכפי שמנגנים בבית היהודי. "ההבנה צריכה להיות שיש מפלגה קיימת שהתמודדה בבחירות האחרונות. כבר עברנו את השיח הציבורי בנושא הזה, ואנחנו לא רוצים ליצור עוד טלטולים ובעיות. על גבי זה מגיע הימין החדש, עם שתי אפשרויות לאיחוד: בלוק טכני כחלק מהרשימה (כמו עם עוצמה), או שחלקים מהמפלגה ייכנסו בתוך הרשימה כיחידים בשריון. כל הצדדים צריכים פה ענווה, אבל בסוף אסור לשכוח שהם (בנט ושקד) אחראים למצב שהגענו אליו. הם עזבו את הבית היהודי בטריקת דלת, והרצון שלהם להנהיג כעת את המפלגה ביום שאחרי הוא קצת מוזר".
קו השבר
כבר עכשיו אפשר אפוא לזהות את קו השבר המתהווה בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, עוד לפני שפונים שם לחיבורים נוספים. הראשונים רוצים לחזור לעמדת ההובלה ולוותר על השותפות השוויונית שנוצרה בבחירות האחרונות, ואילו באיחוד הלאומי נאבקים לשמר את הקיים מחשש לפגיעה בכוחם היחסי. האיחוד הגדול בימין, שאליו מכוונים רבנים ומנהיגים בציונות הדתית, יצטרך להמתין להתייצבות מבנה הבסיס של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. רק אז אפשר יהיה לדבר על הכנסת דיירים נוספים.
ח"כ אופיר סופר, לשעבר מזכ"ל האיחוד הלאומי, מאשש את המשבר שבדרך. "לצערי אני לא רואה שאנחנו מתאחדים עם מפלגות נוספות בן־רגע, אבל השלד צריך להיות מה שיש כרגע, כולל עוצמה. ההתנהלות הפוליטית צריכה להיות ערכית. אני לא חושב שנכון אלקטורלית, וזה בטח לא ערכי, להזיז את עוצמה עכשיו. אם אפשר לעשות תיקונים עדינים אולי יש מקום לעשות אותם, אבל כל תזוזה יכולה להכניס אותנו לסחרור".
וכשזה המצב בין השותפות הוותיקות – הבית היהודי, האיחוד הלאומי וראשי הימין החדש – קשה לחשוב על שותפים נוספים משתבצים במבנה השברירי. יו"ר זהות משה פייגלין, שעם פרוץ הבחירות הללו למד מטעותו והכריז על עצמו כמפלגת ימין, קיים כבר פגישות עם בנט ושקד, אך בבית היהודי לא פורסים בעבורו שטיח אדום. למעשה זהו העניין היחיד שסביבו נשמעה שם השבוע הסכמה מקיר לקיר: "פייגלין מוביל קו של הפרדת דת ממדינה, והוא לא יוכל להשתלב במפלגה".
ולסיום, אלי ישי, מי שכמעט השתבץ ברשימת הבית היהודי בכנסת היוצאת, מתחיל לבחון גם הוא את האפשרויות העומדות לפניו. פניו ככל הנראה לחיבור עם יהדות התורה, אך אנשיו לא שוללים גם חיבור עם הבית היהודי, אם הפעם לא יחסמו בפניהם את האפשרות לבלוק טכני. עו"ד אברהם יוסטמן, חבר ועדת הבחירות מטעם יהדות התורה, אומר כי "אנשיו של הרב מאזוז הוסיפו לנו אלפי קולות ולא ניתן לוותר עליהם. בוודאי אחרי תקדים פינדרוס־עמית הלוי (המאבק על המנדט השמיני שנמדד בהפרש של קולות בודדים; שא"כ), אנחנו צריכים לאחוז בכל בנק אפשרי גם אם הוא מכיל מאות קולות בלבד".
עד 1 באוגוסט, מועד הגשת הרשימות, הכול פתוח, אם כי ייעשה ניסיון לגבש את הרשימות ולקבוע עובדות עד סוף יוני, כדי להיערך טוב יותר למערכת הבחירות שבפתח. חיבורים כנראה עוד יהיו, אבל לא בכל מחיר. לפנינו עוד שבועות ארוכים של מלחמות על מקומות, רשימות ושיבוצים, בדיוק כמו שקרה לפני רגע ממש.
