"בצלאל והרב פרץ: בואו נחתום היום"

יום ראשון בערב, דקות ספורות לאחר צאת צום י"ז בתמוז. איילת שקד עולה על הבמה הקטנה בכפר המכביה, רגעים ספורים לאחר שנפתלי בנט מסיים את דבריו הקצרים ומפנה לה את מקומו. הוא עומד מהצד כשחיוך על פניו, ומביט בה נואמת מול פעילי המפלגה המריעים לה בקצב: "הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא". זהו צעד ראשון לקראת חזרתו של הצמד למערכת הבחירות, כאשר הפעם שקד בראש. הבחירה הזו הולמת את רחשי הציבור כפי שהם משתקפים בסקרים, והיא מגיעה לאחר מערכת בחירות שבה המפלגה הטרייה לא עברה את אחוז החסימה. ועדיין, בעבור פוליטיקאי מיומן מדובר בצעד לא טבעי, כמעט חסר תקדים.

איך הרגשת באותו ערב, כששקד עולה לבמה ושרים לה "ראש הממשלה הבא"? זו הרי הייתה השאיפה שלך.
"השאיפה עודנה קיימת", משיב בנט בכנות. "זה לא רגע קל ברמה האישית, אבל אני שלם מאוד עם המהלך ועושה את זה באמת בשמחה גדולה. השבת האחרונה הייתה שבת של תחושת שלמות עבורי, כי ידעתי שלשם אני הולך. אני מאוד מעריך את היכולות שלה ואת הערכיות שלה. ואני אפיג מיתוס – בנושא שהיא תעמוד בראש, זה היה לי הכי קל. לא הייתה דילמה. מהתחלה אמרתי לה שהיא תעמוד בראש כי היא תביא יותר מנדטים. הדילמה לא הייתה על מי יעמוד בראש, אלא רק על אופן הריצה".

בחודשיים האחרונים, מאז הוכרזה מערכת הבחירות הנוספת, השקיע בנט את מרצו בהפקת לקחים ובנייה מחודשת של מפלגת הימין החדש, כאשר שקד לא נמצאת שם לצידו. השבוע, בריאיון נרחב שקיימנו בביתו ברעננה, הוא סיפר על הקשיים לצד האמונה בצדקת הדרך, ומסביר כי ההחלטה לפנות את מקומו הבשילה אצלו מיד לאחר מערכת הבחירות האחרונה, שבה 1,400 קולות בלבד הותירו את השניים מחוץ לכנסת.

"אלה היו חודשיים מאוד קשים", הוא מתאר. "מצאתי את עצמי לבד עם מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה, מתמודד עם הרבה ציניות וזלזול. ועקב בצד אגודל אנחנו מקימים שבעים סניפים בכל רחבי הארץ, ועכשיו העסק מאוד פעיל. רואים את זה גם ברשתות החברתיות. אני מאמין בצורה עמוקה שיש צורך בתנועה יהודית ישראלית".

זה המיתוג המחודש של המפלגה? מה זה בעצם אומר?
"יהודי־ישראלי זה תפיסה. בגדול זה מישהו שמחובר למסורת, זה יכול להיות גם חרדי או חילוני, לנו לא משנה מה רמת ההקפדה של אותו אדם על מצוות; אבל מדובר באדם שמבין שהמדינה היהודית היא יצור חדש מזה אלפיים שנה, ושיחד אנחנו צריכים להגיע ליצירה יהודית חסרת תקדים".

המפלגה הזו היא בעצם הסטארט־אפ הפוליטי שלך.
"נכון", מחייך בנט. "התחושה שלי בתקופה הזו דומה באמת לתקופת הקמת הסטארט־אפ שלי בהייטק. אתה מתחיל לבד, ואז מצטרפים כמה, ואתה צריך לשכנע אותם על החלום שלך. כאן צריך לשכנע פעילים, ולעבור חוג־בית חוג־בית. הייתי בגבעות־בר (יישוב חילוני בצפון הנגב; שא"כ), בתל־מונד, בשדרות, בכל רחבי הארץ, ואני לא רואה בזה פחיתות כבוד. כשאתה מאמין במשהו, אתה נלחם גם אם קצת מגחכים".

בשלב הזה גם שקד השאירה אותך לבד.
"איילת בצדק בחנה מה הדבר הנכון לעשות בשביל הגוש ובשביל תפיסותיה, ואני שמח שחזרנו להיות ביחד".

למה?
"אנחנו שילוב מיוחד, היא המים ואני האש. כל אחד מאיתנו מביא סט תכונות משלים. פריצה קדימה זה אני, ויצירת חיבורים זאת היא. בגלל השותפות באידיאל אנחנו יודעים לפתור כל בעיה בשקט. ולא שלא היו לנו מתיחויות וקשיים", חושף בנט לראשונה את היחסים המורכבים בינו ובין שקד מאז הכישלון בבחירות האחרונות, וגם לפניו. "החודשים האחרונים היו קשים. הכול נעשה בהרבה סבלנות, אבל היו הרבה ויכוחים רועשים בינינו, אם כי תמיד בארבע עיניים. עברנו דברים שאני לא חושב שצמד פוליטי עבר בישראל אי־פעם בלי להתפרק לרסיסים. בן־גוריון ואשכול לא היו חברים, ושרון ונתניהו לא היו חברים. אנחנו שתי דמויות פוליטיות משמעותיות, וגם כשיש מחלוקות, כולל בשבועות האחרונים, אנחנו תמיד מצליחים לגשר".

"זה לא רגע קל ברמה האישית, אבל אני שלם מאוד עם המהלך ועושה את זה באמת בשמחה גדולה. מההתחלה אמרתי לה שהיא תעמוד בראש כי היא תביא יותר מנדטים"

לא מביט לאחור

המחלוקת האחרונה בין השניים הייתה על דרך ההתמודדות בבחירות הקרובות. בעוד בנט נטה לרוץ שוב בנפרד, אך לחבור הפעם למפלגת זהות של פייגלין ולכונן מפלגת ימין ליברלית, שקד, למודת ניסיון מההרפתקה הקודמת, דחפה לאופציה הבטוחה: איחוד מלא מימין לליכוד. השבוע הוויכוח הזה הוכרע; שקד חזרה לצידו של בנט, בתנאי שהוא יפעל יחד איתה לאיחוד עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. בנט נענה.

"היה לנו ויכוח מה נכון יותר לעשות, אם לרוץ בראש אחד או באופן דו־ראשי", אומר בנט. "אני שוכנעתי וקיבלתי את דעתה שנדרש איחוד גדול, ואני הולך על זה בכל הכוח. האמת היא שאף אחד לא יכול לדעת מה יותר נכון מבחינה אלקטורלית, לא נתניהו ולא שום סוקר, אבל מהרגע שנפל הפור פנינו בכל הכוח לאיחוד מלא בימין, למפלגה אחת בראשות איילת".

אנחנו משוחחים עשרה ימים בלבד לפני המועד האחרון להגשת הרשימות – יום חמישי הבא, 1 באוגוסט. בינתיים המשא ומתן לאיחוד בין הימין החדש לאיחוד הימין לא מצליח להתקדם, אבל בנט לא נראה מוטרד. ממקומו בראש שולחן האוכל בסלון ביתו הוא משיב לשאלותיי, ובמקביל הודף פרסומים מסוגים שונים שמציג לו דוברו. "רוצים לפרסם שדרשת תפקיד שר כתנאי", מצטט הדובר הודעה שקיבל. "פייק ניוז", הודף בנט וממשיך לשאלה הבאה.

אני רוצה להחזיר אותך ל־9 באפריל, לשעה עשר בלילה. אתה רואה את המדגמים, מה עובר לך בראש?
"חושכות עיניי. אנחנו נמצאים במטה בבני־ברק ורואים שבאחד המדגמים אנחנו בכלל לא עוברים את אחוז החסימה, אבל אני יודע שאני צריך לשדר ביטחון ויורד למטה לפעילים. בתוכי אני עדיין מאמין שעד הבוקר יתברר אחרת, אבל בימים שאחרי הולכת ומתחוורת התמונה, ואנחנו מבינים שחסרים לנו 1,400 קולות. החלטתי שנילחם על כל קלפי וכל קול, אבל היה צריך לעבור על אלפי קלפיות בעבודת נמלים. העליתי פוסט ברשת והתמלאו לנו שתי קומות במאות מתנדבים, כולל אנשים שלא הצביעו לנו. במשך חמישה ימים עברנו פרוטוקול פרוטוקול. הגיע מג"ד מילואים שלי, הגיעו אנשים מההייטק, כל מיני אנשים טובים שבאו ונורא רצו להכניס אותנו לכנסת. היה גם גל ענק של חרטה, של אנשים שלא הצביעו לנו כי האמינו לגעוואלד של נתניהו ולגעוואלדים אחרים. בסוף הגיע הרגע שהבנתי שמיצינו. הודעתי לפעילים שלא הצלחנו, הודיתי להם ואמרתי שאני יוצא לאזרחות".

אמרת שאתה לוקח פסק זמן כדי לחשוב. מה עשית בזמן הזה? על מה חשבת? איפה טעית?
"זו הייתה תקופה מאוד מיוחדת. פגשתי עשרים אנשים שאני מעריך מאוד, דעתנים, וביקשתי שייתנו לי פידבק. במקביל, בפסח פשוט למדתי תורה. קראתי את כל שמואל א' וב' פעמיים. הפקתי כמה לקחים גדולים. אחד, שרבנו יותר מדי. יש סיטואציות שבהן יש מריבות לשם שמיים ואתה חייב לעשות את זה, כמו בצוק איתן וכמו נגד שחרור מחבלים, אבל היו גם מריבות מיותרות ולא צריך את זה. לקח שני הוא שהעיסוק בתפקידים במקום בתוכניות ובמהות גבה מחיר. ושלישי, לקח החיבורים. חייבים לעשות חיבורים".

כשאתה מדבר על מריבות אתה מתכוון גם לכך שתקפת את נתניהו כדי לחדד הבדלים. למעשה היית בפלונטר; בכל פעם שיצאת נגדו, הפסדת בימין. איך זה קורה?
"כי הוא מאוד מוערך, ובמידה רבה בצדק. הוא ראש ממשלה שעשה המון טוב למדינת ישראל, והציבור מעריך אותו".

לצד הלקחים, לא עצרת כדי לתת תשובות לבוחרים שלך, אולי לבקש סליחה. הקולות של הימין החדש נותרו בחוץ ואיתם גם ממשלת הימין שקרסה.
"אני לקחתי אחרי הבחירות אחריות מלאה על המהלך ועשיתי תהליך של הפקת לקחים, אבל קמתי מחדש ויישמתי את הפקת הלקחים. עכשיו אני מושך אחורה, ונותן לאיילת להוביל. אני מצפה שכמו שלי היה מועד ב' ותיקנתי, גם הציבור צריך להבין שיש לו מועד ב' ויבוא להצביע לנו, כי זו הדרך הנכונה".

ניהלת את הקמפיין שלך לבד, אחרי שהקמפיינר שלך עזב. בדיעבד זו הייתה טעות?
"לא רק בדיעבד, גם בזמן אמת. רצינו להביא קמפיינרים מקצועיים, אבל לא הצלחנו למצוא. מועמד לא יכול להיות הקמפיינר, זה לא הדבר הנכון", הוא עונה אבל מיד חוזר להווה, מסרב לשקוע בעבר. "בחודשיים האחרונים אני מקפיד לבוא לציבור עם תוכניות מעשיות בגיוס, בדיור, בגיור, ביוקר המחיה, בכל התחומים. החלטתי לבוא עם מה שאני מציע. בלי גימיקים, רק להגיד לציבור את האמת, ואני רואה שהציבור מאוד מתחבר לזה. עוד לפני ההתחברות של איילת עלינו מאפס לחמישה־שישה מנדטים, כמו עוף החול. עם איילת נגיע לשמונה ויותר, וזה הימין החדש לבד"..

"נמליץ על מועמד הימין בעל הסיכויים הגדולים להקים את הממשלה, וזה כנראה בנימין נתניהו. אבל אם הוא לא יצליח להקים ממשלה מאיזושהי סיבה, אנחנו לא נתמוך בבחירות נוספות. זו הייתה שגיאה, למרות שאיתי היא היטיבה באופן אישי. אני אומר בצורה הכי ברורה: אני רוצה שלטון ימין בכל מחיר"

מבחן הכפתור

כמו במפגשים קודמים של המפלגה, גם באירוע החגיגי בתחילת השבוע היה קשה להחמיץ את זהותם המגזרית של מצביעי הימין החדש והפעילים. ניתוח דפוסי ההצבעה בבחירות האחרונות מראה כי הרוב המוחלט של קולות הימין החדש הגיעו מהציבור הדתי. המפלגה שהקים יו"ר הבית היהודי לשעבר לא הביאה קהלים חדשים כפי שהוא הצהיר ושאף, אלא פיצלה את הציונות הדתית לשניים, ללא רווח אלקטורלי משמעותי.

בפועל, היומרה של מפלגה דתית־חילונית קרסה בבחירות האחרונות. במערכת הבחירות הזכרת שאתה נשוי לאישה חילונית ושהשותפה שלך חילונית, אבל לא הצלחתם להביא מצביעים חילונים.

"לפי המידע שלנו, קרוב לארבעים אחוז, מנדט וחצי, הגיעו ממצביעים חילונים. בבחירות הקודמות היה פיזור גדול בהרבה בימין. היה כחלון עם ארבעה מנדטים, פייגלין עם שלושה, ואותנו שלא היטבנו להגדיר את הזהות שלנו. בחודשיים האלה אני מסביר באופן מאוד מהודק מה זה הימין החדש: יהדות ישראלית וכלכלה חופשית".

כמו פייגלין?
"הפוך, פייגלין הוא כמונו. אני חי כלכלה חופשית מגיל 24 כשיצאתי לאזרחות עם הסטארט־אפ. בגיל 26 קראתי את כל כתבי מילטון פרידמן ופרידריך האייק (מההוגים המפורסמים של הקפיטליזם; שא"כ). פייגלין הוציא את הנושא מהארון, ועל זה מגיע לזהות הרבה קרדיט, אבל אנחנו עשינו כלכלה חופשית בפועל. פירקתי את קרטל האוניברסיטאות, את קרטל המלט, את קרטל הגבינות".

מה זה אומר יהדות ישראלית?
"יהדות מחברת. יש ספקטרום של אנשים בקיום מצוות, ואנחנו מקבלים כל יהודי באשר הוא. מנסים לצייר אותי כאויב הציבור התורני; אין רחוק מזה. אני מעריץ תלמידי ישיבות, ולימוד תורה הוא ערך לאומי קריטי בעיניי. אני מסתכל בהערצה על רבנים ענקיים כמו הרב ויצמן, הרב מדן, הרב בלומנצווייג, הרב דרוקמן והרב מלמד. אני חושב שצריך לקיים תרי"ג מצוות. אני אישית לא עומד בהכול, אבל אני לא משנה את ההלכה. יש לי בעיה רק עם תת־קבוצה אחת שחושבת שכל הצדק בכיס שלה. אני אוהב אהבה ענקית את הציבור התורני, אבל יש קבוצה אחת שיושבת על הר ומכתיבה לשאר כאילו כל האמת אצלה וכולם טועים. זו יהדות מרחיקה. אני לא מאמין בדרך הזו של מלחמות חורמה בתוך עם ישראל.

"לכן אני מזמין לימין החדש את כל הציונות הדתית. גם את הציבור התורני־חרד"לי, וגם את הציבור ממודיעין ומגבעת־שמואל. בנאום פרס ישראל לפני שנתיים הצגתי את מבחן הכפתור: אם היה כפתור שהייתי יכול ללחוץ עליו ולגרום לכל עם ישראל לחשוב כמוני, האם הייתי לוחץ? התשובה הברורה היא לא, כי אני מאמין שבמתח בין הקו הדתי והלאומי והאוניברסלי, אנחנו מגיעים לאיזונים הנכונים. אני שואל את השאלה הזו את כולם, ורק קבוצה קטנה עונה שכן. זו מעולם לא הייתה הדרך של היהדות. היא התפתחה בפולמוס לשם שמיים".

אני שומעת אותך, ועדיין שומעת מפלגה מגזרית. אלה ניואנסים שמתאימים לציבור הדתי. אז אני שואלת, במה הימין החדש שונה מהבית היהודי?
"עוד לא קיבלנו את הסקרים פוסט־איילת. הסיבה שהצלחנו להגיע לשישה מנדטים עד עכשיו זה כי עם ישראל רוצה מסורת והוא גאה במסורת היהודית. הוא לא רוצה אנטי, הוא רוצה יהדות שהיא פרו ולא נגד. יהדות מכילה ולא קודרת".

ובבית היהודי הקשו עליך לייצא את תפיסת העולם הזו שלך?
"אני מאמין שצריך רב ראשי ציוני ושהרבנות צריכה להיות ציונית, אבל לצערי מתוך המפלגה פעלו לרבנות חרדית. אני מאמין שהמדינה צריכה להיות רק הרגולטור בעניין הכשרות ושיהיו גופי כשרות פרטיים, ובעד שרבני עיר יוכלו לגייר ושנוכל לטפל בפצצת זמן דמוגרפית בתוך מדינת ישראל. אני בעד רוח ארגון צהר שמקדש שם שמיים. אין לי בעיה שיש אחרים עם דעות אחרות, אבל יש לי בעיה שהמונופול על הדת נמצא רק באגף אחד".

לא סוד שבשנים האחרונות תקפו אותך על היותך "לייט". מן הסתם גם זה גרם לך לצאת החוצה.
"לאורך כל השנים אני לא משיב אש בתוך המחנה, וזה לא קל כשאתה ראש תנועה ומסבירים לך שאתה מנהיג רעיונות סמי־רפורמיים (בפוסט שפרסם סמוטריץ' בעבר הוא כינה אמירה של בנט "תיאור סמי־רפורמי"; שא"כ), אבל חלק מהתפקיד של מנהיג הוא להכיל ולא לפלג. פעם אחת ורק פעם אחת, לפני חודש, כתבתי פוסט אחד וזהו". בנט מתייחס לפוסט התגובה הנוקב שפרסם בעקבות התקפה אישית שספג מח"כ מוטי יוגב. "הפוסט הזה תפס תהודה גדולה מאוד, ואני שמח שמאז ח"כ יוגב התנצל, וההתנצלות מתקבלת לחלוטין. אנחנו יכולים להמשיך לעבוד".

יריב אידיאולוגי אחר שלך הוא מי שהוביל לבחירות האחרונות, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. אתה יכול להבין את ההתנהלות שלו במשא ומתן הקואליציוני? אתה חושב שאפשר היה לעשות דברים אחרת, כך שהוא היה נותן את ידו להקמת הממשלה?
"יש המון ציניות בהתנהלות של ליברמן לאורך השנים. הוא הבטיח עונש מוות למחבלים ולא קיים, הבטיח אזרחות בתמורה לנאמנות ולא קיים, ועכשיו הדגל החדש שלו הוא להיכנס בחרדים. הכול תמרונים פוליטיים. אני לא יכול להצביע על דבר מהותי אחד שהוא ביצע לאורך הקריירה שלו. אנחנו הובלנו בצוק איתן, הובלנו חמש יחידות מתמטיקה והקטנת כיתות, הובלנו רפורמות בתחום המשפט. אני לא יודע לנקוב בפעולה משמעותית אחת שליברמן עשה לטובת מדינת ישראל".

רץ לטווח ארוך

על המתיחות בגזרת בנט־שקד־נתניהו שמענו רבות, וגם בשבוע האחרון נראה שבבלפור מכוונים תותחים כדי למנוע את הצבתה של שקד בראש איחוד הימין. באופן לא מפתיע, בנט מספר שבחודשים האחרונים הוא לא שוחח עם נתניהו, ומכחיש כי קיבל הצעה מטעם ראש הממשלה לכהן כשגריר באו"ם. כשאני שואלת מה היה שם בלשכת נתניהו שהעיב כל כך על יחסי הצדדים בהמשך, התשובה קצרה: "זו הייתה תקופה טובה מאוד. אני כרמ"ט ואיילת כראש הלשכה שירתנו את נתניהו בנאמנות, ואין לי כוונה להתעסק לא בנתניהו ולא בענייניו הפרטיים".

נמנעת לאחרונה מלומר שתמליצו על נתניהו להרכבת הממשלה. על מי כן תמליצו?
"נמליץ על מועמד הימין בעל הסיכויים הגדולים להקים את הממשלה, וזה ככל הנראה בנימין נתניהו. אבל אם הוא לא יצליח להקים ממשלה מאיזושהי סיבה, אנחנו לא נתמוך בבחירות נוספות. זו הייתה שגיאה, למרות שאיתי היא היטיבה באופן אישי. אני אומר בצורה הכי ברורה: אני רוצה שלטון ימין בכל מחיר".

 "מנסים לצייר אותי כאויב הציבור התורני; אין רחוק מזה. אני מעריץ תלמידי ישיבות, ולימוד תורה הוא ערך לאומי קריטי בעיניי. יש לי בעיה רק עם תת־קבוצה אחת שחושבת שכל האמת אצלה וכולם טועים. זו יהדות מרחיקה"

הבחירות הנוספות וההזדמנות השנייה נפלו עליך בהפתעה גמורה. אילו תוכניות התחלת לרקום וביטלת לטובת חזרה למערכת הפוליטית?
"התכוונתי לפצל את הזמן בין לעשות לעמי ללעשות לביתי. בפן של עמי – התכוונתי לצאת למערכה גדולה על עתיד יהדות התפוצות. כבר בניתי מערך לעניין הזה וגייסתי כספים, כי רציתי להמשיך את מה שעשיתי כשר התפוצות. אני רואה את זה כמשימה דחופה, לשמור על אחינו בגולה. בפן העסקי, הייתי בשלבים מתקדמים להקמת קרן הון־סיכון עם דגש מיוחד ומפתיע, ובהיקף שיבטא את היתרון הישראלי", הוא רומז ומסרב להרחיב. "תכננתי הרבה טיולים עם המשפחה בארץ ובחו"ל. את כל התוכניות האלה אפסנתי".

איך המשפחה קיבלה את ההחלטה שלך לשוב ולהתמודד בבחירות האלה?
"הילדים מאוד מאוכזבים. למשפחה לא קל עם ההחלטה שלי לחזור, אבל אני תמיד אומר להם שהם שותפים לזה שילדים באופקים עושים חמש יחידות במתמטיקה, ולזה שהצלנו תושבים בעוטף עזה מפיגועים של מנהרות טרור. אני רוצה שהם יבינו שהם חלק מהמאמץ ושאנחנו ביחד בזה. בדרך כלל זה לא הולך לי", הוא צוחק, "אז נכנעתי והבאנו כלבה. שלוש שנים הם בקמפיין אגרסיבי נגד אבא בעניין הזה ועמדתי מולו בגבורה, עכשיו נכנעתי והנה, זאת ליצ'י", הוא מציג כלבה קטנה בצבעי חום־שחור־לבן שמסתובבת בבית, וגם מפרגן לה נשיקה לנגד עיניי המופתעות.

אכן, ילדי משפחת בנט לא נראים מאוכזבים במיוחד. מיכלי, הילדה שהופיעה בעבר בשיעורי התנ"ך השבועיים שאבא העלה לפייסבוק, ושבקרוב תעלה לכיתה ז', משחקת עם ליצ'י. דוד הקטן מתמסר לחיבוקים של אבא תוך כדי הריאיון.

במהלך שיחתנו מציץ בנט מדי פעם במסך המחשב שמולו, בודק את הטבלה המתעדכנת. כשאני שואלת לפשר הנתונים הוא מפתיע: "מאז תחילת הריאיון התפקדו 120 איש למפלגה".

למה הם מתפקדים? יש פריימריז?
"יהיו. בגלל שאנחנו רואים את עצמנו כמפלגה ארוכת טווח, אנחנו נבנה מנגנוני בחירה דמוקרטיים, אבל נעשה את זה בצורה שונה כדי לנטרל את הכוח של קבוצות מאורגנות. על הפורמט המדויק נעבוד אחרי הבחירות, אבל כשאתה פוקד אנשים עם דמי חבר של 60 שקלים בשנה, אתה יוצר התחייבות ארוכת טווח".

ממתמטיקה ועד תנ"ך

כשר החינוך לשעבר, בנט גאה בנתוני הבגרויות שפורסמו לפני כשבועיים. לראשונה הגיע שיעור הזכאים לבגרות ל־70 אחוזים ממסיימי כיתות י"ב. תוכניתו 'לתת חמש' נחלה הצלחה, וחלה עלייה גם במספר התלמידים שסיימו בהצלחה את מבחני הבגרות בחמש יחידות מתמטיקה. "התוצאות שפורסמו היו לא פחות ממדהימות, ואלה תוצאות של אגף מדידות שהוא חיצוני למנכ"ל", הוא מדגיש. "רואים זינוקים בפריפריה ובמרכז במתמטיקה, במדעים ובאנגלית, רואים פחות נשירה של תלמידים חלשים מהמערכת ורואים יותר התנדבות מאשר בעבר. ארבע השנים האחרונות היו תור הזהב של החינוך, וזה כבר קונצנזוס.

"כדי להביא את הפריפריה אתה צריך נוכחות קבועה ארוכה, אז אני לא יודע כמה קולות נביא משם בעוד שמונה שבועות, אבל לא היה מישהו בעשור האחרון שעשה כל־כך הרבה למען הפריפריה. מה שכולם מבטיחים זה מתנות, ואני הבטחתי להם זיעה עם חמש יחידות. זו הגישה שאני מאמין בה. הפריפריה לא זקוקה רק ליותר כסף, אלא לציפיות יותר גדולות. כשנכנסתי לתפקידי, לא היה בשלומי שום תלמיד שלמד לחמש יחידות, והיום יש 20 אחוז שסיימו. זו מהפכה גדולה יותר מכל הטבות המס. זה להתייחס בכבוד לתושבי הפריפריה".

אבל לא רק מתמטיקה. בנט מבקש להתעכב גם על מהפכת לימודי התנ"ך, כהגדרתו, שהוביל. "לפני שלוש שנים באתי לביקור פתע בתיכון ירושלמי חילוני בזמן שיעור תנ"ך, וראיתי תלמידים משועממים. התחלתי לדבר איתם, והבנתי עד כמה מלמדים בצורה לא רלוונטית חומרים לא רלוונטיים. במקום לתאר את המורשת שלנו ואת סיפורי התנ"ך, אנחנו משעממים אותם בניתוחים מעין־אינטלקטואליים. לפני שנה וחצי יצאנו בתוכנית לימודים חדשה שעיקרה לימוד סיפורי התנ"ך המרכזיים ולימוד דמויות התנ"ך, ופחות עיסוק בהיסטוריוגרפיה או בדיני בניית המשכן. פשוט ללמוד את הסיפור הליבתי של עם ישראל. לפני שנתיים עשינו הכשרות בקיץ למורים, ועכשיו יש הרבה יותר טיולים בארץ שמשלבים את התנ"ך. הולכים לגלבוע ולומדים על קרבות שאול ודוד, הולכים לעמק האלה ורואים את ההיסטוריה דרך הרגליים. החזרנו את האור ללימודי התנ"ך".

ואולי בלהט החינוך למצוינות שכחתם את החינוך לערכים? ראה למשל פרשת קפריסין.
"מצוינות לא באה על חשבון ערכים, אני כופר בזה. מי שאומר שאתה לא יכול להיות גם ערכי וגם מצוין, חותר לבינוניות. אפשר לעשות חמש יחידות וגם להיות מדריך בתנועת נוער. אני גם כופר בזה שאנחנו בהידרדרות מוסרית. יש פריחה חסרת תקדים בהתנדבות בארגונים כמו השומר החדש, 'אחריי' ו'כנפיים של קרמבו'. אני טוען שהנוער היום יותר מעורב, יותר מתנדב ויותר טוב משנות השמונים שבהן אני גדלתי. מה שקרה בקפריסין מחריד, אבל לא כל בני הנוער שם, גם לא רוב".

אני מחזירה את בנט לסערה שהתעוררה בעקבות דבריו של מחליפו במשרד החינוך הרב רפי פרץ בעניין טיפולי ההמרה, ושואלת מדוע לא התייצב לצידו מול הביקורת נגדו אלא בחר להצטרף למתקיפים. גם אתה, אני מזכירה לו, נקלעת למלכודות מסוג זה וספגת אש. "בכמה ראיונות אמרתי שאני מתנגד לטיפולי המרה, אבל גם מתנגד לעליהום המופרז שעשו לו", עונה בנט. "אפילו פרגנתי לו בשני ראיונות, אמרתי עליו מילים טובות. אני מעריך אותו. אבל כשר חינוך עד לפני כמה שבועות מצפים ממני לשמוע את עמדתי, ואני אומר אותה תמיד".

במסגרת ההתארגנות המתחדשת עדכן בנט לא רק את ההגדרות של המפלגה, אלא גם את התכנים. אחרי שמפלגת כולנו נעלמה, ובאין מפלגה חברתית־כלכלית על המפה, החל בנט לדבר בשבועות האחרונים גם על יוקר המחיה, על דיור בר־השגה ועל צמצום כוחם של ועדי העובדים. אני שואלת אותו איך זה מתיישר עם עבודתו בארבע השנים האחרונות יחד עם ועדי העובדים החזקים והכוחניים במדינה – ארגוני המורים.

בנט לא משיב ישירות לשאלתי, ומתייחס בהרחבה לסוגיית כוחם המופרז של הוועדים: "היום אפשר להשבית שירותים חיוניים בלי שום בעיה רק כי בא לך, גם אם רוצים לעשות רפורמה שלא קשורה לתנאי ההעסקה של העובדים. צעירים יוצאים לעבוד, והדברים לא מתכנסים. יוקר המחיה לא מאפשר לך לסגור את החודש, ואי אפשר לקנות דירה. למה המיסוי גבוה כל כך ולמה כל כך יקר פה? זה בגלל מונופולים וקרטלים בתחום העסקי, והוועדים החזקים שדואגים לקבוצה קטנה. אני מציע לצעירים עסקה הוגנת: מי שיעבוד קשה במדינה, יצליח להתקיים פה בכבוד. כדי שזה יקרה צריך שמישהו יעז לטפל במונופולים ובהסתדרות ובוועדי העובדים, ואנחנו לא פוחדים לעשות את זה. אני לא תלוי בהסתדרות, ואין לי אבי ניסנקורן במפלגה או את ועד עובדי התעשייה האווירית. כל המפלגות הגדולות הן שבויות של הקבוצות האלו".

"בכמה ראיונות אמרתי שאני מתנגד לטיפולי המרה, אבל גם מתנגד לעליהום המופרז שעשו לו. אפילו פרגנתי לו בשני ראיונות, אמרתי עליו מילים טובות. אני מעריך אותו. אבל כשר חינוך עד לפני כמה שבועות מצפים ממני לשמוע את עמדתי, ואני אומר אותה תמיד"

בלי פוליטיקת זהויות

בבחירות האלה, משרד הביטחון הוא עדיין היעד שלך?
"אנחנו לא מגדירים הפעם תיקים. לא סוד שזה נושא שמאוד מעסיק אותי, אבל גם מעסיק אותי מאוד לייצר עתיד נורמלי לזוגות צעירים שיוכלו להתקיים פה במדינה. מצב המיסוי ויוקר המחיה ויוקר הדירות – זה לא ציוני. אני לא חושב שהמדינה צריכה לדאוג לצרכים של כל אזרח, אני איש כלכלה חופשית, אבל החיים הכלכליים קשים מדי דווקא מפני שאין כלכלה חופשית".

המשא ומתן עם פייגלין, שהשמיע רעיונות דומים, נגדע עוד לפני השיחות עם איחוד הימין.
"פגשתי את פייגלין פעמיים. הוא איש טוב והוא רוצה את טובת מדינת ישראל. הוא תרם הרבה בקידום רעיונות הכלכלה החופשית. אבל היה שלב שהתעוררתי לאולטימטום בתקשורת, ובאותו שלב ניתקתי מגע. אנחנו נראה מה יקרה בימים הקרובים".

אתה לא פוסל חבירה שכוללת גם אותו.
"בגוש טכני גדול צריך את כל הכוחות, כולל זהות. בבחירות האלה צריך לא לבזבז שום קול ימני. אמרתי בתחילת הדרך שלא אתן לבזבז קולות ימניים".

עד עכשיו, במהלך בניית המפלגה, החבירה המחודשת לשקד והמו"מ עם הבית היהודי, לא דיברת ולו במילה על הרכב רשימת הימין החדש. מי שם?
"אנחנו נקבע את הרכב הימין החדש סמוך להגשת הרשימות באופן סופי ובהתאם למו"מ. אם בצלאל והרב פרץ יסכימו לגוש טכני על בסיס שוויוני נרוץ איתם, ואם לא, נביא אנשים על בסיס ריצה נפרדת".

מי מהרשימה הקודמת יודע שמקומו מובטח? מתן כהנא? שולי מועלם?
"אף אחד. דאגתי לא להתחייב לאף אחד בגלל הצורך בגמישות".

אתה יודע להסביר למה הרשימה המגוונת שהצגתם אז לא עבדה?
"אני לא יודע לנמק למה. לא צריך ללהק רשימה לפי זהויות, אלא לפי מי שמדבר את האידיאולוגיה של התנועה. אז הפעם לא נחפש את הקיבוצניק החילוני, אלא את מי שאיתנו בדבר".

בבחירות הקודמות דיברת נגד החיבור של הבית היהודי עם עוצמה יהודית, אבל תכף תשב כתף אל כתף עם איתמר בן־גביר באותה רשימה.
"אנחנו צריכים להביא גוש ימין אחד גדול, שהוא גוש טכני. זו לא חתונה. זה כמו קבוצות שונות שעולות לאוטובוס, עוברות את המחסום ואז נפרדות בטוב, כל אחת לדרכה העצמאית. אני רואה עתיד ארוך טווח לימין החדש, ואני רוצה לבנות אותה כמפלגה מבוססת. פוליטיקה זה המון פשרות, ובן־גביר הוא בהחלט חבר כנסת לגיטימי. אני לא יודע שמישהו פסל אותו. כמו שאמרתי, אנחנו גוש טכני ואני מבין ששלטון הימין תלוי באחדות. לכן אני קורא לשותפים שלנו: בואו לאחדות. התנאים ידועים: שוויון מלא, חצי חצי, בינינו ובין איחוד מפלגות הימין, ובראש לשים את מי שתביא הכי הרבה מנדטים וזו שקד. זה השכל הישר. אין סיבה למרוח עכשיו עוד ימים של ויכוחים וירי בין־מחנאי. אני קורא לבצלאל ולרב פרץ – בואו נחתום היום, התנאים ידועים לכולם".

עברתם מלדרוש ארבעה מקומות בעשירייה לחמישים־חמישים. באיחוד הימין טוענים שאתה מקשיח בכוונה עמדות כדי להכשיל את המשא ומתן ולרוץ לבד בסופו של דבר.
"אנחנו נחושים ללכת לאיחוד. הדבר ההגיוני ביותר כעת הוא לעשות שלושה סקרים ענקיים ולראות מה הם יגידו. לפי הסקרים האחרונים, הם סביב ארבעה מנדטים ואנחנו סביב שמונה. בבחירות הבאנו כמעט חמישים־חמישים, לכן אנחנו אומרים להם בואו נלך על ריצ'רץ' כדי ששום צד לא יימעך, לא החרד"לי ולא הליברלי. אם צד אחד ירגיש שהוא נמעך, אין טעם לחיבור. זו הצעה הוגנת ונכונה, למרות ההתחזקות שלנו בסקרים. הימין לא יסלח למנהיג מפלגה שלא יצטרף לגוש הימין הגדול".

אתה מדבר במשך כל הריאיון על הסקרים שאומרים כך ומנבאים אחרת. אתה עדיין מסתמך עליהם ככלי עבודה לגיטימי אחרי הבחירות האחרונות?
"הסקר האמיתי הוא סקר יום הבחירות, וכפי שאמרתי ביום הבחירות הם הביאו 160 אלף קולות ואנחנו 140. זו הפרופורציה. צריך לרוץ קדימה ביחד, ולעשות מה שטוב לימין. צריך למקד אנרגיות מול ליברמן שמעביר קולות מימין לשמאל. הסיכוי היחיד להחזיר קולות מליברמן וקצת מכחול־לבן, זה רק אם יבינו שהימין החדש לא מאבד את זהותו. אם ייראה שהמפלגה הדתית־חרד"לית בולעת את הגוון השני, כולנו נפסיד".