“התקן תוך רחמי כבר מזמן הפך לאחד הכלים הנפוצים ביותר למניעת היריון”, אומר ד”ר הלל וקסלר, מיילד נשים וגינקולוג. “ישנם סוגים שונים של התקנים כמו התקנים מנחושת, התקנים הורמונליים ועוד. כולם כבר מכירים אותם. אבל לכולם יש מכנה אחד משותף – חוט שקשור בקצה ההתקן, בולט אל מחוץ לצוואר הרחם ותפקידו לאפשר את שליפתו על ידי רופא בעת הצורך. ופה עלול להתפתח סיבוך מסוים”.
באיזה סיבוך מדובר?
ד”ר וקסלר: “מדובר בסיבוך שאיננו נדיר כלל, בו החוט שנכנס אל צוואר הרחם נחתך קצר מדי, ממוקם קרוב מדי אל צוואר הרחם או כשהחוט ניתק מההתקן עצמו. במקרים כאלה, ההתקן נמצא בתוך חלל הרחם והרופא שמסתכל אינו יכול לאתר נקודת אחיזה כדי להוציא אותו.
את לימודי הרפואה שלו החל ד”ר הלל וקסלר ב-1968. במשך שבע שנים הוא למד בבולוניה, איטליה. אחרי שסיים את תקופת הסטאז’ שלו, בחר ד”ר וקסלר להתמקד ברפואת נשים מאחר ובעיניו היא מאופיינת בסביבה שמחה ואופטימית. וקסלר עבר השתלמות ממוקדת ברפואת צוואר הרחם וכיום הוא מנתח בחדר הלידה של בית חולים לניאדו. לאורך השנים הוא צבר ניסיון רב ברפואת נשים והחליט להיעזר בידע שלו כדי לקיים מעקבי הריון למטופלות במרפאה הפרטית שלו.
איך פותרים את הסיבוך?
“במקרים בהם יש סיבוך עם החוט שמיועד לשליפת ההתקן, ישנן כמה טכניקות כיצד להתמודד עם הבעיה”, מסביר ד”ר הלל וקסלר.
הטכניקה שניתן לבצע באופן מיידי לפתירת הבעיה היא שימוש בהוק (Hook). במסגרת הפרוצדורה עושים הרדמה מקומית לרחם, מאלחשים את צוואר הרחם ואת העצבים המוליכים אליו. לאחר מכן, באמצעות ההוק ותחת צילום של אולטרה-סאונד נכנסים פנימה, תופסים את ההתקן ומוציאים אותו. מדובר בפעולה פשוטה ולא מסובכת, אך שדורשת ידיים מיומנות ובעלות ניסיון בכניסה לרחם עם מכשיר קהה. כמובן שגם נדרשים אמצעי זהירות כמו חיטוי יסודי טרם הכניסה לרחם ושליפת ההתקן ממנו.
אך לדברי ד”ר וקסלר, לפעמים גם השימוש בהוק אינו פותר את הבעיה וההתקן התוך רחמי נשאר במקומו.
“אני מכיר מקרים בהם בוצעו אפילו 3 גרידות וההתקן עדיין נשאר בתוך הרחם”, מספר וקסלר. “במקרים שלא ניתן להוציא את ההתקן עם הוק, אז נדרשים לעשות היסטרוסקופיה”. היסטרוסקופיה היא פעולה שנעשית על ידי מכשיר אופטי שנכנס אל תוך הרחם. מכשיר זה מצויד במעין “סייענים”, שיכולים לשלוף את ההתקן וכך בא לציון גואל.
אין סיבה לדאגה רצינית
לפי ד”ר וקסלר, ישנן נשים שמפחדות מהפרוצדורות הללו שמא יקרה איזשהו אסון. לכן, חשוב לציין כי היעדר החוט של התקן תוך רחמי איננו מהווה בהכרח סיבוך או סיפור קשה.
“בחלק מהמקרים, למשל התקנים של אישה בשלב סוף בלותי שכבר עברה את חיי הפריון שלה”, אומר וקסלר, “הרופאים אומרים לה שאין צורך להוציא את ההתקן, ואפשר להישאר עמו לכל החיים כמו שן בינה שאיננה עושה נזק ויכולה להישאר במקומה עד יומה האחרון”.
לסיכום, התקן תוך רחמי ללא חוט אמנם מהווה סיבוך מסוים במקרה ומעוניינים לשלוף אותו מגוף האישה, אך אין זו באמת איזו טרגדיה או משהו שאמור להדאיג. הסיבה לכך שנשים יכולות לנשום לרווחה היא שישנן טכניקות ברורות להוצאת התקן תוך רחמי, וכאשר מתעורר צורך כזה הוא אכן מוצא. התקן תוך רחמי הוא עדיין אמצעי יעיל ובטוח לנשים בטווח רחב של גילאים, החל מבנות עשרה ועד לנשים מבוגרות, אשר צריכות הגנה ארוכת טווח אבל גם הפיכה בעת הצורך.
