קו הרקיע של רמת הגולן הולך ומשתנה. טורבינות הרוח החדשות צובעות את המרחב בגובה העננים, במראה שמזכיר נוף אירופי. מובילת המהפכה האנרגטית בחבל הארץ המשתרע על 1.2 מיליון דונם היא חברת "אנלייט", שמבקשת לקדם את מדינת ישראל – כמו גם עשרות מדינות אחרות שהיא פועלת בהן – לשימוש בחשמל שמיוצר באמצעות אנרגיה ירוקה ממקורות כמו שמש, רוח, מים ועוד. המיזמים שמובילה החברה בעמק הבכא ובמקומות נוספים בגולן יספקו תוך שנים ספורות חשמל למאות אלפי משקי בית בישראל.
"עד לאחרונה ייצור החשמל היה רק באמצעות דלקים מזהמים, ואנרגיה מתחדשת הייתה פתרון יקר שהשתמשו בו בהיקפים מוגבלים", מסביר גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט. "אנחנו מבקשים להוביל את העתיד ולייצר חשמל ממשאבי הטבע הכי טבעיים ונקיים שיש, וזה גם יהיה זול יותר".
אנחנו פוגשים אותו ואת פרח לרנר, סמנכ"לית הרגולציה וקשרי הקהילה במשרדי החברה שבאזור התעשייה בראש־ העין. יעבץ בן 50, נשוי ואב לשלושה, ומתגורר כיום ברמת השרון. הוא בעל קשר עמוק לרמת הגולן, גם משפחתי – כאחיינו של יהודה הראל, חתן פרס ישראל שזכה לכינוי "אבי ההתיישבות בגולן". בדצמבר 2019 נבחר יעבץ לאחד מחמשת המנהלים הטובים ביותר במשק הישראלי, על פי עיתון כלכליסט. כשהוא מספר על הפוטנציאל והחזון שהוא רואה לעתיד הגולן, הוא מתמלא בהתלהבות ובהתרגשות של נער. הוא משוכנע שהשימוש ביתרונותיה של הרמה – רוח חזקה, שמש מחממת ומרחבים גדולים – יפתחו למדינת ישראל כולה אפשרויות חדשות.
בשנת 2008, אחרי קריירה בתחום ההייטק הביטחוני, הקים יעבץ את אנלייט, חברה ציבורית ש־98% ממניותיה בבעלות הציבור, יחד עם שניים מחבריו – צפריר יואלי ועמית פז – והפכו אותה למובילה בישראל וברחבי העולם. מבין המיזמים האנרגטיים שלו, בעיניו, פרויקט האנרגיה המתחדשת "רוח בראשית" הוא המרגש ביותר. זהו המיזם הגדול מסוגו בישראל, והוא יכלול 39 טורבינות רוח אשר יוקמו באזור תל פארס, על שטחיהם החקלאיים של שמונה יישובים: רמת־מגשימים, יונתן, אלוני־הבשן, כנף, נטור, מבוא־חמה, אבני־איתן ומעלה־גמלא. המיקום נבחר בשל הפוטנציאל האדיר שטמון בחבל הארץ הזה, ובשל המשאבים הכלכליים שמתחמי ייצור החשמל הירוקים יספקו לתושביו.
גלעד יעבץ: "יחד עם יזמים נוספים שפועלים בגולן, המערכות שם יאפשרו לחצי מיליון משקי בית בישראל ליהנות מחשמל ירוק, זול ונקי. זו מהפכה מטורפת"
ההתחלה של שלושת המקימים לא הייתה פשוטה. לא היה להם הון, אך הם זכו לליווי של בנק הפועלים שהאמין ביעד שלהם והעניק להם הלוואה להקמת החברה. תוך זמן קצר יעבץ ושותפיו הצליחו להדביק בחזונם רבים, והפכו אותה לסיפור הצלחה מטאורי ולחברה גלובלית העוסקת בפיתוח ובהקמה של מתקנים ליצירת חשמל ממקורות שמש ורוח. אנלייט פועלת ברחבי ארה"ב וב־12 מדינות באירופה, ומביאה איתה את בשורת ייצור האנרגיה הירוקה. שווי החברה נאמד ביותר מ6.5 מיליארד שקלים.
"נוצרה לנו הזדמנות של פעם בחיים להיכנס לשוק ענק שמשנה את פניו מהקצה לקצה, ואני שמח שידענו לזהות את זה", אומר יעבץ, ומציין כי הוא גאה על ההזדמנות "לקחת חלק במאבק החשוב ביותר של האנושות במאה ה־21 ולתרום את חלקנו במלחמה נגד שינוי האקלים.
"יש היום תמימות דעים שכל עולם ייצור החשמל ישתנה, וכל הדלקים הפוסיליים (דלק מאובנים) ירדו וייעלמו מהעולם", מתאר יעבץ את הרקע מאחורי הפתרונות שאנלייט מבקשת להציע לעולם. "הסיבה לכך היא קודם כול משבר האקלים. מצד אחד, העולם לא יכול להרשות לעצמו לפלוט את גזי החממה שנפלטים משריפת דלקים פוסיליים מפחם וגז. מצד שני, המחיר של האנרגיות המתחדשות נעשה זול יותר. היום יש כבר קונצנזוס שמשבר האקלים והשלכותיו הם הרסניים לעולם גם מבחינה כלכלית וגם דמוגרפית. התוצאות שאנחנו רואים הם הבצורות התכופות, שינויי האקלים הקיצוניים, תופעות מדְבור, תנועת בעלי חיים ועוד. כבר עכשיו ברור איך פותרים את הבעיה הזאת – העולם חייב להפחית לאפס את פליטת גזי החממה".
נכון, ממשיך יעבץ, לא רק תחנות הכוח לייצור חשמל אשמות בזיהום האוויר, גם למפעלים מזהמים ולתחבורה המזהמת יש אחריות רבה – אך תחנות הכוח תורמות תרומה מכובדת ומפוקפקת של עשרות אחוזים מהיקף גזי החממה הנפלטים מהן לאוויר העולם. על פי נתוני משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, כ־2,500 בני אדם מתים בישראל בכל שנה בגלל זיהום האוויר, ותחנות הכוח הפחמיות נושאות באחריות לא מועטה לכך.
"אם אנחנו רוצים להביא לשינוי, מרמת הגולן תצא הבשורה", מאמין יעבץ. בעיניו, כמו גם בעיני בכירי המדינה, רמת הגולן היא חבל האנרגיה המתחדשת של מדינת ישראל, ותוך שנים מועטות היא תוכל לספק את כל צורכי החשמל לכל משקי הבית בצפון. זאת באמצעות שילוב של שימוש בכמה מקורות אנרגיה, כמו רוח ושמש.
"רק שני מתחמי טורבינות הרוח והמערכות הסולאריות שאנחנו מקימים ברמת הגולן יספקו חשמל ל־150 אלף משקי בית, שהם כחצי מיליון נפש. יחד עם היזמים הנוספים שפועלים במרחבי הגולן, המערכות שם יאפשרו לחצי מיליון משקי בית בישראל ליהנות מחשמל ירוק, זול יותר ונקי לחלוטין. זו מהפכה מטורפת. זאת הדרך לייצר במדינת ישראל חשמל ירוק וזול", משוכנע יעבץ. לדבריו, מלבד התרומה למשק החשמל במדינת ישראל, המהפכה האנרגטית הירוקה תביא לזינוק כלכלי בגולן בעקבות מקומות העבודה שייפתחו לצורך הקמת ותפעול המערכות, והיא גם תספק גם הכנסה כספית לא מבוטלת לחקלאים וליישובים שהקרקעות שלהם משמשות כבסיס ליצירת החשמל. "בסופו של דבר הפרויקט הזה יאפשר להכפיל את האוכלוסייה ברמת הגולן".
מפיקים חשמל מהרפת
חברת אנלייט פועלת בגולן בהסכמי שיתופי פעולה בלעדיים עם 20 מתוך 27 יישובים חקלאיים בגולן. פרח לרנר, 44, נשואה ואם לחמישה המתגוררת בירושלים, אמונה בין היתר על הקשר עם הקהילות השותפות בפרויקטים ועל תחום העשייה החברתית בחברה. במסגרת תפקידה היא מפתחת שיתופי פעולה קהילתיים עם התושבים, השותפים לפרויקטים השונים. עובדי החברה מתנדבים באופן אישי בכמה מיזמים בדרום וברמת הגולן כשהאסטרטגיה המובילה אותם היא שיפור המוביליות החברתית בקרב בני נוער בישראל באמצעות תחושת מסוגלות וביטחון עצמי, סיוע למימוש יעדים אישיים וגיוס משמעותי לצה"ל. "אנו פועלים בעיקר בקהילות סמוכות לפרויקטים במטרה לחזק את השותפות עם הקהילה: אימצנו את חוות 'נירים בהרים' לנערים ונערות בסיכון בדרום רמת הגולן. הם עושים עבודה מדהימה ואנחנו בחברה מלווים את החווה, ובימים אלו עובדים על חיבור מערכת סולארית על גג החווה", מספרת לרנר. באנלייט מובילים גם שני פרויקטים להעצמת בני נוער באזורים אחרים בישראל: פרויקט "עיר במעוף" בקריית מלאכי בשיתוף עמותת מגלן ופרויקט "להעז" עם עמותת דורשי טוב של בוגרי סיירת מטכ"ל באופקים וחצור. "אימצנו גם את קבוצת הכדורסל 'ספיישל אולימפקס' לבעלי צרכים מיוחדים מגלבוע מעיינות", היא אומרת.
מי שהוביל את התוכניות לפיתוח האזור כחבל ירוק ומייצר אנרגיה מתחדשת הוא אלי מלכה, ראש המועצה האזורית הקודם והוותיק של הגולן. הוא הגה את התוכניות יחד עם גופי שמירת הסביבה וראשי ההתיישבות. תוכנית האב לפיתוח אנרגיות מתחדשות אושרה וזכתה לתמיכה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון, והיא חלק מהתוכנית הלאומית להגדלת מקורות האנרגיה הנקייה במדינה.
פרח לרנר: "הממשלה חייבת למנות פרויקטור לנושא אנרגיות מתחדשות, שיש לו אינטרס אחד: שמדינת ישראל תצליח לעמוד ביעדים של אנרגיה מתחדשת"
"בכל העולם מקדמים אנרגיות מתחדשות, והיישום העיקרי של משאבים טבעיים בישראל הם השמש החזקה כאן, וכמובן הרוח באזורים פתוחים כמו ברמת הגולן", אומר יעבץ. "השימוש בכמה סוגים של מקורות אנרגיה ירוקים יוצר תמהיל שמאפשר לייצר חשמל רציף. למשל, 70% מהאנרגיה הסולארית מיוצרת בשלוש שעות ביממה, בין השעות 11 ל־14 בצהריים, כי אלו שעות השמש החזקות ביותר. לא ניתן כמובן להתבסס על המשאב הזה בלבד, ולכן באמצעות מערכות לייצור חשמל מרוח מקבלים כוח ביום ובלילה. חשמל נוסף אפשר לייצר כאן מביו־גז שמיוצר מפירוק אשפה ועוד"
באנלייט רואים בטכנולוגיית ייצור החשמל מרוח את האפשרות המשתלמת והטובה ביותר: "אנרגיית רוח לא תופסת שטח חקלאי ולא פוגעת בשטחים פתוחים", אומר יעבץ. לפי התחשיב שמציגים בחברה, אנרגיית רוח צורכת פי 20 פחות משטח הקרקע לכל מגה־ואט מאשר אנרגיה סולארית. לשם השוואה, על השדה הסולארי הגדול ביותר בישראל, שהוקם על ידי החברה על פני 1,000 דונם באזור עוטף עזה, פרוסים 180 אלף פאנלים סולאריים. את אותה כמות חשמל שהוא מייצר ניתן להפיק באנרגיית רוח על טורבינות, בשטח של 50 דונם בלבד. "מערכת סולארית זקוקה גם לכמויות גדולות של מים לצורך ניקוי ושטיפה, אנרגיית רוח חוסכת שניים וחצי מיליון ליטר למגה־ואט".
בשבועות האחרונים מתקיים בישראל דיון ער סביב רפורמת החקלאות שהממשלה מבקשת להוביל, במטרה להוריד את מחירי הפירות והירקות. הרווח שיפיקו אגודות החקלאים בגולן ששטחי החקלאות שלהם הם דו־שימושיים – גם לגידול וגם לייצור חשמל – יאפשר להם מקור כלכלי נוסף ויציב. חברות האנרגיה הירוקות פועלות היום לפריסת מערכות לייצור חשמל מאנרגיית שמש, רוח וכדומה, באמצעות מערכות צפות על מאגרי מים, כאלה שמותקנות על גגות, רפתות ועוד.
מה קורה כשאין רוח או שמש, איך אפשר להבטיח משק חשמל יציב?
"זה באמת האתגר הגדול ביותר שמתמודדים איתו בעולם. הפתרון לכך הוא אגירת אנרגיה, וזה אחד התחומים הצומחים והמתפתחים ביותר בעולם. כיום יש כבר פתרונות לאגירת אנרגיה שמאפשרים למדינות לבסס 40־50 אחוזים מצריכת החשמל שלהם על אנרגיות מתחדשות בעלויות נמוכות יותר. המערכות פועלות כך שכאשר יש עודף בחשמל אוגרים אותו בסוללות, וכשיש מחסור משתמשים בהן כדי להבטיח אספקת חשמל רציפה. אין לי שום ספק שלקראת שנת 2040־2050 יפותחו הטכנולוגיות שיאפשרו אגירת חשמל ארוכת טווח במחירים נמוכים. היעד של מדינות העולם הוא 100 אחוז שימוש באנרגיה מתחדשת, ואין לנו ספק שעד אז יהיה כבר אפשר לבסס את משק החשמל של כל מדינות העולם, לרבות ישראל, על מערכות אגירת אנרגיה".
בישראל רווחת תפיסה תדמיתית מוטעית שלפיה "הגז הטבעי" שעליו מבוססת האנרגיה במדינה הוא גז ירוק ובריא לסביבה. למעשה הוא מבוסס על דלק מאובנים, והאנרגיה המופקת ממנו פולטת גזי חממה מזהמים במידה רבה, גם אם פחותה מזו שמופקת בשימוש בדלקים כמו נפט ופחם. כחלק מהמאבק הגלובלי נגד שינויי האקלים ולנוכח המשבר הגדול העומד לפתחנו, מבקשים בעולם להפחית את השימוש בגז הזה, שמסייע רק בצמצום של זיהום האוויר באזור שבו הוא מיוצר, אך פוגע פגיעה ניכרת בכדור הארץ. היום כבר ברור שהעתיד טמון באנרגיה מתחדשת שהופכת משאבים טבעיים כמו רוח, שמש ומים למקורות לייצור אנרגיה.
שומרים על הציפורים
למרות הטכנולוגיות החדשניות ותרומתן האפשרית לאיכות הסביבה, יש גם מי שחוששים. תושבים וארגוני מחאה בגולן טוענים שהטורבינות עלולות ליצור מפגע בריאותי, ומציגים מחקרים המצביעים על אפשרות לנזקים בשל הרעש שמייצרות השבשבות, וריצוד השמש. החשש שלהם הוא שהטורבינות תורמות לתופעות בריאותיות כמו כאבי ראש ועוד.
"כמו בכל תהליך של שינוי, התנגדויות היא דבר טבעי", אומר יעבץ. "בחרנו להתמודד איתן דרך שיתוף פעולה, שיתוף מידע ושקיפות, ואנחנו מבקשים לרתום את הקהילה להיות שותפה ליישום החזון. יחד עם היישובים, שהם היזמים השותפים שלנו, אנחנו מנסים לבנות מודלים שמשתפים ככל האפשר את הקהילה בפירות המיזם, ומהצד השני מנסים למצוא פתרונות לחששות בקהילה".
יעבץ נחרץ בנוגע לסיכוני הבריאות שמהוות טורבינות הרוח. "אלו טענות כזב של נימב"י (Not In My Back Yard – לא בחצר האחורית שלי, י"ק) שנבדקו. מדינות מערב אירופה, ומדינות מתקדמות רבות שמגנות על התושבים שלהן, בדקו את זה והתברר שאין כל בסיס לטענה. אכן נקבעו קריטריונים כדי שהן לא יהיו מטרד בקרבה לבתי תושבים, ובמדינת ישראל אנחנו מרחיקים את הטורבינות פי שניים ושלושה מהתקן. בכל העולם מקימים טורבינות רוח במרחב הכפרי, ותושבי רמת הגולן לא צריכים לחשוש לשקט המאפיין את אזור המגורים שלהם. אלו טענות כזב מוכחות".
בסקר שערך מכון מדגם בראשות פרופ' מנו גבע, ביקשו בחברת אנלייט לבחון את עמדות הציבור ברחבי הארץ ובגולן בנוגע לפיתוח אנרגיות מתחדשות בכלל וייצור אנרגיה מרוח בפרט. מקרב תושבי הגולן, 71% מהנשאלים הביעו תמיכה במיזמי אנרגיית רוח המוקמים בימים אלו באזור מגוריהם.
באנלייט מודעים גם לחשש מפגיעה בבעלי הכנף שחולפים מעל הגולן בעונות הנדידה, ובפרט באוכלוסיית הנשרים המקננת בגולן. "נושא ההגנה על בעלי כנף חשוב לנו מאוד, ואנחנו משקיעים מאמצים גדולים ומשאבים במציאת פתרונות מקיפים לנושא", אומרת לרנר. לדבריה, "לאחר דיונים ממושכים עם רשות הטבע והגנים, הגענו להסכם פורץ דרך בפרויקט 'רוח בראשית'. ההסכמות כוללות הפעלת מערך מתקדם ומקיף להגנה על בעלי כנף. הוא מורכב משתי מערכות מכ"ם לגילוי ציפורים לאיתור מוקדם, מעקב בטווח גילוי של 6־8 ק"מ, ארבע עמדות תצפית מאוישות 365 ימים בשנה, חדר בקרה מאויש בשטח האתר, תוכנת זמן אמת לשליטה בטורבינות ומערכות בקרה להגנה על עטלפים. המרכיב המרכזי הוא השבתה של טורבינות במקרה הצורך, תוך הסתייעות במערכת המשולבת של מכ"ם וצפרים".
יעבץ מציין גם הוא שמחויבותו לשמירה על הטבע גדולה. "ההתנגדויות לפיתוח מערכות לייצור חשמל מאנרגיה ירוקה, הביאו לכך שיש בישראל רק 5.5% שימוש באנרגיה מתחדשת, בעוד שבארה"ב, שנחשבת לאיטית ולמפותחת פחות בנושאים סביבתיים, משתמשים ב־20% אנרגיות מתחדשות. אנחנו חייבים להתרכז בשאלה העיקרית, שהיא מדוע המדינה ממשיכה להשתמש ולפתח אנרגיות מזהמות שפוגעות בחיי אדם ובעתיד העולם? העולם מכיר בכך שמשבר האקלים הוא האיום הגדול ביותר על האנושות".
התהליך לפיתוח מקורות אנרגיה ירוקים בישראל עמוס בקשיים רגולטוריים ובבירוקרטיה מייגעת. לדברי לרנר, האחראית על הרגולציה באנלייט, הכשל נעוץ בכך שהנושא מפוזר בין משרדי ממשלה ורגולטורים. "מהניסיון שלי, הגעה להבנות והסכמות בין הרשויות והמשרדים השונים היא קריטית להצלחה ולקידום תהליכים", אומרת לרנר, שבשנים 2009־2015 שימשה כיועצת בכירה לרה"מ בנימין נתניהו לענייני חקיקה וכנסת. "אקביל את זה לתהליך של העברת תקציב בממשלה ובכנסת. כל משרד ממשלתי מושך לכיוון מסוים ודואג לנושאים שעליהם הוא מופקד. הכול חשוב, אך כדי שתקציב יעבור בסופו של דבר, מתקיים מו"מ והידברות בלתי פוסקת, ובסוף מי שמחליט הם שר האוצר ורה"מ. אני זוכרת דיונים אינסופיים לתוך הלילה, כשכל משרד מנסה לשפר את מעמדו ולקדם את הנושאים שעליהם הוא אמון. אם לא יהיה גורם מתכלל שיחתוך ויחליט, לא יעבור תקציב.
"כך גם בנושא אנרגיה מתחדשת. ממה שאני רואה, כדי שהממשלה תצליח לעמוד ביעדים שהיא הציבה לעצמה לשנת 2030, היא חייבת למנות פרויקטור לנושא אנרגיות מתחדשות, גורם מתכלל שיראה את התמונה הרחבה מול המשרדים והגופים הרבים שנוגעים בדבר ובהם משרד האנרגיה, משרד הביטחון, רשות החשמל, חברת החשמל, משרד הגנת הסביבה, משרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים וגופי תכנון. צריך פרויקטור עם סמכות ויכולת לייצר אינטגרציה בין משרדי הממשלה, שבסופו של דבר יש לו אינטרס אחד: שמדינת ישראל תצליח לעמוד ביעדים של אנרגיה מתחדשת".
לרנר סבורה גם כי על המדינה להציב לוחות זמנים מוגדרים לכל התהליכים הרגולטוריים, שעלולים להימתח על פני שנים ארוכות. "רק כך ניתן יהיה לייצר ודאות וביטחון ליזמים במגזר הפרטי, שתפקידם לקדם בשטח את מיזמי האנרגיה המתחדשת".
