שמענו את התוכנית המשמעותית ואת ישיבת הממשלה שתהיה כאן בעוד שישה שבועות ובעצם הדברים מונחים לפתחיכם עם התוספת התקציבית שאמורה להגיע, ויש גם את המתחים שחווים התושבים בין הרצון לגדול והרצון להישאר בסביבה כפרית ושקטה יותר בגולן.
יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים:
"משרד הפנים הוא מעין האבא והאמא של כל הרשויות. חוץ מהעבודה בשוטף עם ראשי הרשויות, שצריכים להרגיש כבר את הדברים שחלים במשרד הפנים, אנחנו רוצים לדבר גם על הצמיחה הגדולה שיכולה להיות פה. ראש הממשלה כבר דיווח על שני היישובים שיקומו פה ואנחנו נהיה חלק מרכזי מכך".
"הרשויות הן במבט אזורי, שזו הדרך היחידה לקדם רשויות צומחות שכל הזמן מתקשרות לבקש תקציבים. אנחנו ביקשנו תקציבי פיתוח – להפוך שקל לשני שקלים ויותר. אנחנו מאמינים שצריכים ליצור פה מוקדי תעסוקה ואפשרות פרנסה לתושבים – להביא את הרוח הגדולה של אנשי הגולן שכולנו מכירים ולהביא אותה לתושבים נוספים שיוכלו להתפרנס פה, ולא ללכת עד המרכז.
"מעבר לתקציבים יש את חיזוק ההון האנושי. בימים קרובים נמנה יחד עם המועצה מנכ"ל חדש למועצה האזורית גולן, שבעצם זה מסוג הדברים שלוקחים את המאפיינים הגדולים והאתגרים המיוחדים של הגולן – גם ביישום תפקידים בכירים – ונותנים להם מענה נקודתי. נקים השנה בית ספר לניהול והדרכה של אנשי השלטון המקומי כדי לקחת את התקציבים הגדולים שמגיעים ולהכפיל אותם כך שיהיו אנשים מתאימים ברשויות שיוכלו להשתמש בהם לצמיחה".
"שיתוף הפעולה חשוב יותר מכול. אנחנו צריכים לבצע ואנחנו נעשה את זה כמו שצריך. זו הדרך היחידה להצליח".
אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון:
"צריכים לחיות בגולן הרבה יותר מ-50 אלף האנשים שגרים כאן".
"אנחנו הולכים בקצרין למכרז של יותר מ-1,500 יחידות, זה אחד הגדולים שהיו, וצריך אומץ גדול ללכת על מכרז כל כך משמעותי. יש עת רצון כרגע וצריך לנצל אותה ולא רק ללכת בהתקדמויות קטנות, אלא אם רוצים שהגולן יגיע למספרים הנכונים, ללכת בקפיצות גדולות.
"לא אפשרי להתקדם בלי שיתוף פעולה בין המשרדים השונים, אבל קודם כול אנשים צריכים לגור. אני מאמין שנצליח במכרז המדובר".
"המטרה היא שבתוך ארבע שנים להכפיל את התושבים במועצה האזורית גולן. ללכת יישוב-יישוב, נקודה-נקודה, ולהכפיל את מספר התושבים. התחלנו לשווק ברמת טראמפ ולמרות הפסימיות זה עף. צריכים לעבות את היישובים הקיימים ולרוץ קדימה בכל הכוח".
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה:
"לפני שמתפתים להקים עוד יישובים, תלמדו מניסיון במקומות אחרים בארץ מה המשמעות של אותם יישובים קטנים, שצריכים להחזיק את עצמם וכל הזמן צריכים את הסיוע של הממשלה. זה בהיבטים גם סביבתיים וגם אורבניים. אני בהחלט חושבת שנכון יותר לעבות את הקיימים, יש הרבה מקום. המגוון שנמצא כאן ברמת הגולן – יש גם יישובים כפריים שצריכים לשמור עליהם וגם יישובים עירוניים – הוא נכון. זה נכון שיהיה המגוון הזה".
"אבל יותר חשוב, תשמרו על האופי המקומי. כשאנשים מגיעים לגולן, זה לא עוד מקום. זה לא פתח תקווה. מי שבא לגור ומי שבא לבקר רוצה לבוא למשהו אחר, הוא בא לאיכות אחרת, לאיכות חינוך אחרת, ובאים למרחב אחר. מרחב שנותן אפשרות נגישות אל הטבע, ולכן הדברים האלה צריכים לקבל משמעות כשחושבים על הפיתוח הנכון למקום הזה. לא להעתיק דפוסים אחרים לכאן".
"אנחנו בעד האנרגיות המתחדשות אבל צריכים בכך איזון. יש מחיר סביבתי באנרגיה מתחדשת – לאט לאט. גם בעניין טורבינות הרוח – לאט-לאט. בחיים הכול זה איזון, וגם בעולם של הטבע וייצור אנרגיה מתחדשת זה איזונים. אפשר לייצר פה אי שהוא אפס צריכה מגריד החשמל, אבל צריך לחשוב טוב טוב על המחיר הסביבתי הגדול".
אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות:
"שמנו את הגליל והגולן כמותג מרכזי שנמכור, בקרוב נציג את העבודות. השאלה היא מה רוצים להציע: קולטי שמש וטורבינות או להמשיך להשקיע בתיירות, כמו המלון החדש, כמו הפיתוח בעין זיוון, שהצליחו גם בקורונה להביא תיירות ישראלית, ולהשקיע בשבילי אופניים בנוף הפראי – אז יהיה אפשר להמשיך ולפתח את המותג הזה. השקענו עשרות מיליונים בפרויקטים של מורשת. יש לגולן חוזקות גדולות מאוד. יש בו יתרון גדול אבל אם יהיה פה עיבוי – ואני מבין את הצרכים – אם זה יתחיל להיות רצף התיישבותי והגולן ייאבד ייחודיות, הוא ייאבד ייחוד תיירותי".
"אני מסכים שיש אווירה חדשה של שיתוף פעולה, של עבודה, יהיה תקציב מדינה בע"ה, אני חושב שיש לנו הכול כדי להצליח, אבל השאלה הגדולה: לאן פניכם? אם זה קידום תיירות זה צריך לעמוד ראש סדר העדיפויות לפעמים גם על חשבון דברים אחרים".
רון מלכה, מנכ"ל משרד הכלכלה:
"משרד הכלכלה והתעשייה אמון על יצירת התנאים שיאפשרו את מיצוי פוטנציאל הצמיחה האזורי. אנחנו מסתכלים על הפוטנציאל והיתרון היחסי של כל אזור ואיזו סביבה עסקית אפשר ליצור כדי למשוך השקעות ויזמים נכונים ותעשייה".
"ממה שאני רואה, משרד הכלכלה מצטיין בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, וכל העבודה תיעשה פה עם השלטון המקומי. יש לנו את הסוכנות לעסקים הקטנים והבינוניים שהם מנועי הצמיחה הגדולים. אנחנו נלווה ונתמרץ אותם וזה ייצר את מנוע הצמיחה העיקרי. גם ההכשרות שנבצע תהיינה מותאמות לצורכי המקום".
"אם נוריד את רמת המחירים ונעלה את ההכנסה באמצעות תעסוקה איכותית ,יוקר המחיה יירד וכך המצב ישתפר מאוד. כדי לאפשר תעסוקה מגוונת, פונים יותר ויותר לעבודה מרחוק. ניצור את התשתיות הנכונות וההאבים שיאפשרו עבודה כזו".
נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
"בפיתוח כלכלי ואזורי צריכים לחשוב עשרים, שלושים שנה קדימה. צריכים להבין שהרפורמה המדוברת – שפותחת לתחרות מצד אחד ומצד שני נותנת משאבים שלא ניתנו עשרות שנים לחקלאים – תעניק כלים שלא ניתנו כבר שנים".
"הרפורמה בחקלאות לוקחת את החקלאים ונותנת להם הכול במעגל היקפי, שזה נוגע גם לתשתיות, נביא משאבים אדירים של 2.7 מיליארד שקלים לפיתוח הכול – מיקום, טכנולוגיה מתקדמת, רובוטיקה ברמות שעוד לא חשבו עליהן, גידול הידרופוני, ניצול חקלאות לגובה – כל זאת תוך כדי שנקדם פתרונות גם כן ביוקר המחיה".
"בכל העולם מחזרים אחרינו בגלל החדשנות, בגלל הפתרונות. למה מחפשים אותנו בדובאי? החדשנות. המטרה שלנו היא גם לקדם את החקלאות המקומית וגם להוציא פתרונות לכל העולם שמתמודד עם שינוי אקלים וגם מחפש פתרונות מתקדמים יותר".
