במסגרת ועידת הגולן הראשונה של העיתון "מקור ראשון" נערך הפאנל "לא רק בגלל הרוח" בהנחיית כתב הסביבה והצפון של העיתון, יאיר קראוס, אשר עסק ביזמי האנרגיות הירוקות וברצונם להתחיל את המהפכה בנושא בגולן
קראוס פתח את המושב באמירה לפיה "האנרגיה הירוקה היא צו השעה. אולי לא רק בגולן אלא בכל ישראל, אתגר גדול שהשיח סביבו מלווה בהרבה רגשות. ננסה לפרק אותם כאן ולדון בדברים לגופם".
אריאל יוצר, מנהל פעילות ישראל בחברת אנרג'יקס, הסביר כי "אחד התנאים המרכזיים ליצירת שוק אנרגיה משוכלל הוא שמקורות האנרגיה יהיו יציבים ומגוונים ככל הניתן. יש לשוק הזה יתרונות וחסרונות סביבתיים, ומה שמדינת ישראל צריכה להתרכז בו הוא להשקיע בהעלאת האנרגיה המתחדשת, משתי סיבות מרכזיות: הראשונה, הסביבתית. הצורך וההכרח להילחם במשבר האקלים. הסיבה השנייה: שוק בריא הוא שוק שמתבסס על כמה מקורות של אנרגיה – שמש, רוח, ומקורות אחרים. ונכון להיום מדינת ישראל עוד לא מצליחה להתקרב ליעד ייצור של עשרה אחוז אנרגיה מתחדשת. היא מוכרחה להגדיל את השוק הזה".
"גיוון מקורות האנרגיה הוא בדיוק הפתרון להתמודד עם סיכונים. מה שקרה באירופה זה שבגלל סיטואציה כזו או אחרת הם נקלעו למשבר, כי הם הסתמכו על מקור אנרגטי מסוים. אם ישראל תשכיל להסתמך על מקורות אנרגיה שונים, היא תוכל לספק חשמל בצורה יותר רציפה, לטווח ארוך יותר, נקי, ובמחירים הרבה יותר נמוכים. הייתי ממליץ לממשלת ישראל לפתח את תחום האנרגיה המתחדשת", חתם.
ליאור מנצר, מנהל מערך מימון פרויקטים ותשתיות בבנק הפועלים, התייחס גם הוא לחששות ואמר כי "ב-1998 מספר גורמים ירוקים שפכו צבע אדום בסניף המרכזי שלנו בטענה שכביש שש יהרוס את הטבע והסביבה, שאנחנו סייענו לפתח. שילמנו מחיר סביבתי, אבל לכל דבר יש מחיר – אנחנו לא אוטופיה. אנחנו רוצים חינוך ורוצים ביטחון והשכלה והכול, אבל צריך לתעדף, זו תאוריית הכלכלה".
לדבריו, "בנק הפועלים מוביל את תחום ההשקעות באנרגיה אלטרנטיבית ברמת הגולן. השקענו שני מיליארד שקלים באזור, ומעל 13 מיליארד שקל מהפורטפוליו שלנו מושקעים באופן כללי באנרגיות מתחדשות. ולממן ברמת הגולן זה אתגר – בתחילת הדרך אף בנק לא רצה לעשות את זה, ומסיבות שונות כולל משא ומתן על ירידה מחלק מהגולן, אבל בשנים האחרונות המצב השתנה, כמו למשל ב-2014 כשראינו את הפיצויים שהמדינה נתנה על נזקים במעבר ארז. אז ניתחנו את כל הסיכונים והחלטנו ששווה להשקיע ברמת הגולן".
"ישנם עדיין סיכונים, כולל בהקמה עצמה של טורבינות שהיא אופרציה לא פשוטה. אבל ככל שהיזם מנוסה יותר ומכיר יותר ולוקח את הסיכונים בחשבון, בסופו של דבר בעלות-תועלת אתה הופך את הפרויקט לכלכלי וכדאי לביצוע", הסביר מנצר.
את העמדה ההפוכה הציג בפאנל שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שפתח ואמר, "אני כנראה הבודד כאן שיגיד דעה קצת הפוכה. קודם כל בוא נדבר על הגולן: הוא צריך להחליט מהו. לא מכרו אנרגיה מתחדשת למי שבאו לגור כאן, הם באו בגלל רמת החיים, הטבע, הנוף והמורשת. הדבר האחרון שאני ממליץ להם זה לחזור על אותן הטעויות שאנחנו חוזרים עליהן דור אחר דור: אם זה הייבוש של החולה, אם זה הקמת עיירת כורים במכתש רמון – 'בואו נמכור את הטבע של המכתש'. או באשלים באנרגיה הסולארית, שאני מכנה את המגדל שם 'השמש החדשה', שכל ציפור שמתקרבת אליו מתאדה. האם זה הכיוון שאנחנו רוצים ללכת אליו במדינה? שלמת בטון ומלט? בסופו של דבר, הגולן יפסיד מזה".
"האם עתיד הגולן הוא פאנלים סולאריים וטורבינות רוח? אני מציע לנו לחשוב טוב טוב מה אנחנו רוצים", חתם גולדשטיין בתהייה נוקבת.
ד"ר עוזי זרחיה, סמנכ"ל תכנון בחברת ניהול מערכת החשמל, התייחס אף הוא לאתגרים שבהסתמכות על אנרגיות מתחדשות ואמר, "חברת מנהל המערכת, שהחלה את פעולתה לפני כשנה, אחראית בין השאר על רמת הגולן ורואה בה חשיבות רבה. אתחיל ואומר שאנחנו מתכננים את המערכת, ואמורים לתכנן את כלל מערכת החשמל – מערכת ההולכה ומערכת הייצור – לטובת סיפוק חשמל בר קיימא לכלל תושבי מדינת ישראל. אנחנו שוקדים כעת על תוכניות פיתוח עד 2030. מה אנחנו רוצים לראות למעשה? עד אז אנחנו רוצים 30 אחוז אנרגיות מתחדשות, אבל – והנושא כל הזמן עלה ברקע – הוא תוך כדי, שמירה גם על שרידות המערכת".
"אנחנו מודעים למה שקורה בעולם ובאירופה, ולכן זה הנושא הבסיסי. המצב הנכון הוא תמיד לשמור על איזונים. הנקודה היא תמיד תמהיל מאוזן של דלקים. כל טכנולוגיה שתדברו עליה – רוח, שמש, תחנות גז וכן הלאה – לכל יחידה יש יתרונות וחסרונות, הן בנושא הסביבתי, הן בנושא העלות, הן בנושא הזמינות, לכל יחידה יש יתרונות וחסרונות. המטרה היא לקחת את כל זה ולייצר מערכת שהיא מאוזנת, זאת המטרה".
"אם למשל נסתכל על רמת הגולן, יש לאזור הזה יתרונות בהיבט של איזון, כי כמו שנאמר באזור רמת הגולן יש פוטנציאל לרוח, לשמש, לשמש על מאגרים, כלומר יש שלושה מקורות שמשלימים אחד את השני בהיבט של תכנון מערכתי נכון ומאפשרים לנו לספק אנרגיה יותר זמינה למשך יותר שעות, ואנחנו מסתכלים על זה לצורך רווחת התושבים", הוסיף זרחיה.
מה תגיד לתושבים שחוששים מהפיתוח הזה?
זרחיה: "כמנהל מערכת, אנחנו בסוף צריכים להסתכל על הדברים מלמעלה. האנרגיה משפיעה על הסביבה, אין מה לעשות. החכמה היא לפזר את זה על כל הארץ, ולא שאזור אחד יישא בכל המחיר. בכל מקום יש התנגדות ומצד שני יש רצון לפתח. בסוף אנחנו צריכים להשתמש בכל האמצעים האפשריים בצורה מאוזנת בכל הארץ".
