אין ספק כי את סיפור הרצח המזעזע שהתרחש בשנת 2006 בבית הספר בקצרין, כל ישראלי מכיר וכך גם את ההתפתחויות בפרשה והאחרונה, שביניהן היא פיענוח ה- DNA של שערה אותה מצאו בזירה ושאינה שייכת לנאשם זדורוב שמרצה עונש מאסר עולם זה למעלה מ- 12 שנים.
המדינה חלוקה בדעות
אם אפשר לקטלג את הדעות של הישראלים, ניתן לומר כי אוכלוסיית מדינת ישראל נחלקת לשניים, אלו שחושבים כי רומן זדורוב אינו צריך לשבת מאחורי סורג ובריח וכי כתב אישום הוגש נגד חף מפשע (רק בשל לחץ לא סביר אותה הפעילה משטרת ישראל כנגדו) אל מול מי, שספק בליבו ואמונה כי הפושע הנכון הוא שיושב מאחורי סורג ובריח ומרצה את עונש מאסר עולם.
הספק באשר לאשם והשאלה האם הרוצח האמיתי מסתובב חופשי, עדיין מרחפת גם לאחר 12 שנים.
הספק הראשון החל מטביעת הנעל שהוטבעה על מכנסיה של ראדה זכרה לברכה ולא נמצאה מתאימה לנעליו של רומן זדורוב, ספק שהותיר חותם וגרם לשאלות רבות להישאל עם הזמן והעיקרית שבראשם היא האם בן אדם חף מפשע מרצה מאסר עולם?
מערכת המשפט במדינת ישראל פועלת בעצלתיים ואם לומר את האמת, לא קיימת וודאות גמורה כי המערכת מבצעת עבודתה נאמנה ובקצרה, לא תמיד ניתן לסמוך על שיקול דעת השופטים ולהיוותר סמוכים ובטוחים כי ההחלטה שהתקבלה היא ההחלטה הנכונה.
מי שהצליח לצפות בחקירות, אותן ניהלה משטרת ישראל בחדרי החקירות עם רומן זדורוב, לבטח יודע לומר כי האגרסיביות והלחץ הלא מתון בעליל אותו הפעילו על זדורוב, בהחלט יכולים היו להתפרש כהכוונת זדורוב לומר את מה, שהמשטרה מחפשת והיא הודאה באשמה.
זדורוב, שדובר שפת אם רוסית, הצליח להתבלבל לא פעם במילים וניתן היה לזהות בבירור כי הוא חוזר על דבריו של השוטר, שבתוקף ביקש מזדורוב להודות שהחזיק סכין משוננת, שאגב לא נמצאה מעולם, וחתך את גרונה של תאיר ראדה ז”ל, אך את כיוון החתך זדורוב “שכח” או שמא לא ידע מעולם.
האם יתכן, שכיוון החזקת הסכין נשכחה ממוחו משום שכלל לא היה בזירה?
אם הלחץ אותו הפעיל השוטר בחקירה גרם לזדורוב להודות בחקירה, לא נדע כנראה לעולם בוודאות גמורה, אך אין ספק כי לחץ אגרסיבי זה לא יאה ולא נכון במהלך חקירה וזאת יעיד כל עורך דין פלילי.
מהרגע בו, ישנו חשד של עבירות רצח, נכון לבצע חקירה נקייה שלא תשאיר ספק בחשוד.
הראיות החדשות שמשנות את התמונה כולה
לא מכבר, ביקש עורך הדין של רומן זדורוב לקיים משפט חוזר בשל ראיות חדשות שהתגלו בזירה. שיערות שנמצאו בזירה ולא נבדקו מעולם, אלא בהקשר של זדורוב בלבד, נמצאו מתאימות לא.ק ומכאן סיפור הרצח של תאיר ראדה מקבל תפנית נוספת.
אם עד היום התגלע ספק באשר לאשמתו של זדורוב, הרי שמהיום הספק מקבל חיזוק משמעותי. הכיצד קורה הדבר, בו בזירה נמצאות שערות שלא תואמות את ה – DNA של זדורוב והן לא נבדקות באפיקים וחשודים נוספים? שנתיים קודם לתגלית זו, פנה אל המשטרה והתקשורת אדם שטען כי הוא מכיר את הרוצחת, שהודאתה בפניו על הרצח ומסר גרסה מלאה אודות המידע שיש בידיו.
המשטרה שחקרה את המודיע ואת “החשודה” פסקה כי אין ראיות להמשך חקירה אך כעבור שנתיים לאחר בקשת עורך הדין של זדורוב, נבדקו בשנית השערות ונמצאה התאמה מלאה לא.ק, שכאמור המשך חקירתה לא נמצאה רלוונטית על ידי משטרת ישראל וזה המקום לדרוש משפט חוזר לזדורוב – שככל הנראה נחקר ולא בצדק באופן לא ראוי ותחת לחץ כבד של חוקרי משטרת ישראל.
עורך דין פלילי, הוא שיכול למנוע חקירות אגרסיביות, שגורמות לחפים מפשע להודות לעיתים בפשעים חמורים אותם לא בצעו, כמו במקרה הנ”ל בנושא עבירות רצח וכל זאת כדי לצאת מהחקירה הלא נוחה ולא נעימה בה הם שרויים.
נפש האדם מורכבת ולא נבין הכיצד אדם מודה בפשע רק כדי לסיים עם חקירה קשה, ככל שתהיה אך העובדות מדברות בפני עצמן ולא בכדי חפים מפשע רבים מרצים מאסרים ארוכים על פשעים, שהם לא בצעו בעוד הפושעים האמיתיים מסתובבים חופשיים.
