יוצאים לדרך

משפחות רבות פנו אלינו בעקבות הפרסום ב'מקור ראשון', וביקשו להצטרף למיזם 'בוחרים בריא' ולשנות את אורח חייהם בליווי מומחי 'מכבי שירותי בריאות'. אחרי שעברנו על הפניות בתשומת לב, יצאנו לדרך עם חמש משפחות שמייצגות חלק מפסיפס קוראי העיתון. בחודשים הקרובים נצטרף לסדר היום שלהן, נערוך קניות יחד, נלמד כיצד לבשל נכון, ובעיקר נעבור שינוי שכל אחד מהקוראים יוכל ללמוד ממנו.

לפני שנצלול לעומק אל האתגרים שעוד נכונו להן, נערוך היכרות עם המשפחות שנבחרו ושבתקופה הקרובה נעקוב כאן אחרי המסע התזונתי, הספורטיבי והבריאותי שלהן. הן מתרגשות מהתהליך שהן צפויות לעבור, והאמת שגם אנחנו. נתחיל הפעם עם שתי משפחות, ובשבוע הבא נציג את האחרות.

הירושלמים

שיראל ושלומי אלבז

נעים להכיר: שיראל (25), שלומי (26) ולביא (שנתיים) אלבז מירושלים. הוא סטודנט לחשמל ואלקטרוניקה שנה ג', ועובד בעבודת אבטחה מזדמנת. היא בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים במכון טל, ורכזת השיווק של מכון טל. שיראל במקור מגן־יבנה, שלומי מרמלה.

עלינו: "נשואים שלוש שנים וקצת. בת דודה של שלומי היא חברה טובה שלי (שיראל), והיא זו שהכירה בינינו".

שיראל אלבז: "אנחנו בתקופה של שינוי בהרגלי הבריאות. החלפנו את הקמח הלבן, לא מכניסים חטיפים, ואפילו התחלנו לעשות כושר. אנחנו כמעט שם, והפרויקט יכול לקדם אותנו"

הבית: "אנחנו גרים בבית קטנטן ומקסים במעונות הסטודנטים של מכון לב בשכונת גבעת־מרדכי בירושלים. דירה של ארבעים מטר ושלושה חדרים, אבל מאוד חמימה ומשפחתית. אנחנו מארחים בה הרבה חברים סטודנטים, ואפילו עשינו כאן כמה פעמים סעודות שבע ברכות".

סדר היום שלנו: "תלוי בעיקר בשעון הטבעי של לביא הקטן. כשהוא מתעורר, אנחנו מתעוררים איתו. הזמנים אצלנו בבוקר גמישים יחסית, ואנחנו זורמים עם לביא. לוקחים אותו למעון, ומשם שלומי יוצא ללימודים במכון לב. כרכזת שיווק אני יוצאת המון למפגשים עם בנות שירות לאומי, שמתקיימים לרוב בשעות הערב. אני אוספת את לביא בין שתיים לארבע, ובערב יוצאת למפגשים ושלומי נשאר עם לביא. אנחנו משתדלים לסגור את היום בארוחת ערב משותפת, שהיא הזמן שלנו לעצמנו. יש ערבים שאני חוזרת מהמפגשים עם הסטודנטיות לעתיד רק ב־11 ואפילו בחצות, ורק אז אני ושלומי יושבים לאכול".

הכי אוהבים: "לטייל בירושלים, בעיקר בשוק מחנה יהודה. לתת לרגליים לצעוד. אין לנו הרבה זמן לתחביבים, אבל את החדר של לביא עיצבנו בעצמנו".

עוד משהו עלינו? "מאוד ספונטניים, אין ספק".

מה הביא אתכם לבוחרים בריא?
"הפרויקט היה נשמע לנו מעניין, וזרמנו. אנחנו בתקופה של שינוי בהרגלי הבריאות. החלפנו את הקמח הלבן למלא, אנחנו לא מכניסים חטיפים הביתה, ואפילו התחלנו לעשות קצת כושר. אני חושבת ש'אנחנו כמעט שם', והפרויקט יכול לקדם אותנו. יש לנו מודעות לנושא, ואנחנו מאמינים שהליווי יקדם וילמד אותנו עוד על הדרך שהתחלנו לצעוד בה".

 

המושבניקים

אדריאנו ויעל לשקוביץ

נעים להכיר: יעל (37), אדריאנו (47), שי־לי (11), ליה (9) ואייל (6). יעל היא מהנדסת תוכנה בשלוחת אמדוקס בשדרות, ואדריאנו מהנדס תוכנה בחברת אינטל בירושלים. מתגוררים במושב שרשרת בנגב, סמוך לנתיבות. שלושת הילדים לומדים בממ"ד היסודי במושב מעגלים הסמוך. אדריאנו עלה לארץ מברזיל לפני עשרים שנה, וההורים שלו עלו לפני כשנה.

עלינו: "נשואים כבר 12 שנים, הכרנו בעבודה. אני (יעל) עבדתי בחברת סלקום בהרצליה פיתוח, ואדריאנו עבד בחברת מוטורולה בבניין הסמוך. חיפשנו כנראה את הדומה לנו – שנינו קרייריסטים. זה לא הכי קל, אבל גם אימא של אדריאנו הייתה קרייריסטית, כך שזה לא היה לנו חריג.

יעל לשקוביץ: "הילדים נחשפים לנושא התזונה בבית הספר, אבל בגלל אורח החיים הלחוץ אנחנו לא מצליחים להגיע לזה. אנחנו מבינים את החשיבות, אבל הרבה יותר קל להזמין פיצה מאשר להכין סלט"

"זו איכות חיים מטורפת לגור בנגב. אחרת לגמרי מהחברים שגרים בסיוט של המרכז. אני חושבת שאצלנו יש הרבה יותר שקט, בעיקר שקט נפשי. יש אמנם לפעמים בלוני תבערה וכאלה, אבל אנחנו רגילים אליהם והם רגילים אלינו. הכול טוב".

הבית: "אנחנו גרים בבית פרטי שבנינו בהרחבה של המושב לפני כארבע שנים. בית מקסים עם מרתף וקומה עליונה, כ־230 מטר, שבעה חדרים. עד ללידה של שי־לי גרנו בראשון־לציון. חשבנו לקנות בית בעיר, אבל כשראינו את המחירים הבנו שבמחיר דירת שלושה חדרים אנחנו יכולים לבנות כאן את בית החלומות עם גינה וג'קוזי בחוץ, ועוד קרוב להורים שלי".

היום שלנו: "אדריאנו יוצא מהבית בכל בוקר באזור חמש. אני מתעוררת בסביבות שש וחצי ומתארגנת לקראת ההשכמות של הילדים בשבע בבוקר. הם שותים מהר שוקו, מכניסים את הסנדוויץ' לתיק ויאללה לבית ספר. בעלי מתעצבן שאין אצלנו בבית ארוחת בוקר כמו שהייתה לו קבוע בברזיל כשהיה מתעורר, אבל כאן זו מנטליות שונה לגמרי. בברזיל הייתה להם מטפלת צמודה שחיכתה עם ארוחת בוקר של שישה סוגי סלטים, חביתות ומיצים טריים כמו בבית מלון. אין ספק שזה פער מנטלי…

"הילדים חוזרים מבית הספר בסביבות שתיים וחצי, והולכים לאימא שלי שגרה בשכנות אלינו. אני חוזרת מהעבודה באזור ארבע. הילדים הולכים לחוגים ועושים שיעורי בית ומערכת לבית ספר למחרת. אדריאנו חוזר הביתה בסביבות שש. יום בשבוע הוא עובד מהבית, ואנחנו נהנים איתו כאן. אנחנו יושבים לאכול ארוחת ערב עם הילדים, ארוחה שהיא מאוד דינמית ופחות סביב שולחן מסודר. בשעות הערב אני מקיימת לפעמים פגישות עבודה עם לקוחות שלי, גם כאן בבית. הילדים הולכים לישון בסביבות שמונה וחצי, ובין עשר לחצות גם אנחנו הולכים לישון".

הכי אוהבים: "אנחנו משפחה שמאוד אוהבת לטייל בעולם. בכל קיץ אנחנו יוצאים לשבועיים־שלושה לחו"ל. מטיילים גם בארץ המון, מהצפון עד הדרום. איזה סוג חופשות? בעיקר מלונות. אנחנו מהמפונקים ופחות אוהבים קמפינג".

עוד משהו עלינו? "בעלי חוזר בתשובה, הוא מגיע מבית לא דתי. המשפחה שלו לא הייתה מחוברת לדת בכלל, ולאט לאט במשך השנים האחים והאחיות משכו אחד את השני והיום כולם דתיים. אחרי העלייה של ההורים שלו לישראל לפני כשנה, כל בני משפחתו הקרובים גרים סוף־סוף בארץ ומרגישים ישראלים לכל דבר".

מה הביא אתכם ל'בוחרים בריא'?
"אנחנו מאוד רוצים לאמץ אורח חיים בריא יותר, אבל פשוט לא מצליחים. אימא של בעלי סוכרתית, וזה פתאום מאוד מלחיץ אותנו כל הקטע של כולסטרול ושומנים. הילדים נחשפים לנושא של תזונה ואורח חיים בריא בבית הספר, אבל אנחנו מרגישים שבגלל אורח החיים הלחוץ מסביב לשעון אנחנו לא מצליחים להגיע לזה. אנחנו מבינים את החשיבות והכול, אבל בתכלס הרבה יותר קל לחמם חבילת בורקסים מהמקפיא או להזמין פיצה מאשר להכין סלט. אני מקווה שהפרויקט יעזור לנו להתמודד עם ההרגלים האלה".