אנחנו בבית כבר יותר משבוע, לא יוצאים, לא מטיילים, לא פוגשים חברים. השעמום והלחץ עולים ואיתם גם מספר הפעמים שפתחנו היום את המקרר. מה עושים? איך לא מדרדרים? ואיך עוצרים ומחשבים מסלול מחדש?
הנה כמה עקרונות מרכזיים שיסייעו לכולנו להפסיק להתנחם עם שוקולד פרה או קרואסון. לעצור רגע, להשיב לעצמנו את השליטה במצב. וליצור עבורנו סדר ושגרה בריאה בתוך מציאות של אי סדר ושגרה שמשתנה בקיצוניות מדי יום.
1. מה שלא רואים לא קיים:
אנחנו נוהגים להגיד, ש"לא מכניסים אויבים הביתה". זה כלל חשוב, שאנחנו שומרים עליו ברצינות, תמיד, ובלי לחפף! אם נתייחס כך, אבל ממש כך, לחטיפים, למתוקים וליתר הנשנושים שמדרדרים אותנו לזלילה; אם לא נתפתה לקנות ולשים בארון, הרי שבשעות של לחץ, אכזבה או משבר לא יהיה לנו מה לחטוף, להכניס לפה ולאכול בלי להפסיק.
2. נשארים בבית אבל לא מתנתקים מהעולם:
עכשיו כשנשארים כל יום בבית, תחושות הבידוד והניתוק מחברה, חזקות מאוד. חשוב שנבין, שתחושת הבדידות היא שגורמת לנו בסופו של דבר לפרץ של אכילה, לזלילה בלי חשבון. לא הבידוד עצמו!
במצב כזה חשוב מאוד לפעול כדי לצאת מתחושות אלה וליצור לנו שוב תחושה של שיתוף. איך? מאוד פשוט! יוצרים קשרים חדשים עם אנשים שלא מזמן הכרנו. מחדשים קשרים ישנים עם חברים שלא היינו איתם בקשר הרבה זמן ומהדקים קשרים עם החברים הקרובים שלנו!
3. עוזרים לאנשים שנמצאים במצוקה דומה לשלכם:
כשאנחנו מצויים במצוקה של בדידות, במצב של שעמום, במאבק נגד העליה במשקל – מומלץ להשקיע מאמץ ולעזור לאנשים שמתמודדים עם קשיים דומים. חשוב להבין שהמאבק שלנו במאכלים המתוקים, בזלילה, בהשמנה, מתקיים בשדה הקרב שנמצא בתוכנו. העזרה לאחרים מוציאה אותנו מתוך שדה הקרב הפנימי שלנו. ומעבירה אותנו מתחושה של אי יכולת וחולשה לתחושה של עוצמה, מסוגלות ושליטה במצב.
4. יוצרים שליטה בתוך מצב של חוסר שליטה:
האכילה הבלתי מבוקרת והזלילה נובעות פעמים רבות מתחושה של אובדן שליטה. ואכן אנחנו מצויים כרגע במצב מובהק של חוסר שליטה. כדי להשיב לנו את תחושת השליטה בחיינו, מומלץ להתמקד בעשיית אותם דברים שכן יש לנו שליטה עליהם.
למשל, יצירת סדר יום מאורגן שאנחנו בעצמנו ניסחנו וקבענו. להחליט שאנחנו רוצים עכשיו לקחת לנו משימות מסוימות ולעמוד בהן! למשל, סידור ארונות, קריאת ספר שמזמן רצינו לקרוא, שעות איכות קבועות עם הילדים, להתחיל או להתחיל לעסוק בכתיבה – כמו שתמיד כל כך רצינו. ככל שננתב את חיינו לכיוון של שגרה שאנחנו עצמנו קבענו ולכיוון של משימות שהצבנו ועמדנו בהן – כך נשיב לעצמנו את תחושת הביטחון והסדר. ונקטין את ההסיכון לאכילה בלתי מבוקרת ולהשמנה
5. לא מענישים את עצמנו:
אם מעדתם וחטאתם בזלילה בלתי מבוקרת של מתוקים, הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות עכשיו הוא לכעוס על עצמכם ולהעניש את עצמכם. חשוב שנבין, ככל שתרגישו רע יותר אחרי הבולמוס, כך אתם מגדילים את הסיכוי שתחזרו על זה שוב. ולכן, קחו דברים בפרופורציות. מדובר במעידה אחת שאיראה עכשיו. לא מדובר בכישלון מוחלט או בהרמת
ידיים. תהיו סובלניים כלפיי עצמכם. מה שחשוב זה להכיר בטעות, להגדיר אותה כנפילה חד פעמית שקורת לכולם, ולהחליט שחוזרים לאותו מסלול בדיוק של שמירה על אכילה רגילה. לא מענישים את עצמנו בגזרות חדשות על עצמנו או באיסורים חדשים שרק יקשו עלינו את ההתמודדות עם המצב והפיתויים.
6. לוקחים דברים בפרופורציות:
הנה דרך טובה שמסייעת לנו לקחת דברים בפרופורציות. קחו כל יום בפני עצמו. עשו צעדים קטנים. בכל פעם רק צעד קטן. "זה רק להיום" אימרו לעצמכם ברגעי הלחץ. "רק להיום נימנע מאכילה מיותרת", "רק להיום נשלוט בעצמנו". קל הרבה יותר לעשות מאמץ כשאנחנו יודעים שזה רק לזמן קצר. אנחנו לא מחייבים את עצמנו להימנע מלאכול מתוק כל הזמן או כל השבוע. אלא מגבילים את המאמץ לזמן הרבה יותר קצר. רק להיום. מבחינה פסיכולוגית זה מרגיע אותנו, הרי אנחנו לא צריכים לעשות מאמץ מאוד ממושך. לא צריכים לעמוד במשימה לאורך זמן. זה רק צעד קטן. לא מסלול ארוך. "רק להיום"!
7. עוצרים כדי לנשום:
אנחנו ממליצים לעצור מספר פעמים ביום, עדיף בשעות קבועות, ולעשות לכם הפסקות של נשימה עמוקה. בזמני לחץ וחרדה אנחנו נושמים נשימות מהירות וקצרות יחסית, כך שהאוויר מגיע רק עד לחזה. מומלץ לנשום עמוק ולאפשר לאוויר להגיע עד לתחתית הבטן. אוויר שמגיע לתחתית הבטן מייצר רגיעה – תהליך שלוקח 3 דקות.
8. עיקרון אחד לסיום:
זיכרו שאתם לא "נלחמים בהשמנה", אלא נמנעים מאותם הגורמים שגורמים להשמנה!
אביב גיל הוא מאמן לאורח חיים בריא. יגאל רווה הוא מומחה לשינוי התנהגותי. ביחד, הם הבעלים של חברת ״גיל-רווה״, מפתחי השיטה ״ממאבק לשחרור״ לשחרור מהמאבק המתיש במשקל עודף ובדיאטות.
