על פי נהלי משרד הפנים, אזרחית זרה שנישאה לישראלי, לאחר שאושרה בקשתה מקבלת אישור עבודה ושהייה למשך חצי שנה, ובהמשך ת.ז זמנית המוארכת מידי שנה. מקץ 4 שנים לאחר בקשה מסודרת ובדיקת כנות קשר, זכאי הזר לקבל אזרחות ישראלית.
כעת מתברר, כי אם האישה נפרדה מבעלה, אפילו ימים ספורים לפני שמלאו לקשר ארבע שנים, עקב התנהגותו, היא נקלעת למערבולת ללא חוקים ברורים המכונה “פניה לוועדה ההומניטארית”, כזו שעלולה להביא לגירושה מהארץ גם אם היא מגדלת כאן ילד משותף. כאשר הבעיה הקשה מכל שלאחר שהוועדה מכירה בהם, אלו נכנסים להליך של אשרה זמנית לחצי שנה, זמנית ללא סוף, לעולמי עד. אבסורד!!!
בימים האחרונים הגיש עו”ד דוד אנג’ל, ערר לבית המשפט המחוזי, בניסיון לעשות סדר בבלגאן. אנג’ל כועס על מקרה קשה של אישה מרוסיה שנכנסה לישראל ב-99′, התחתנה ב-2001 עם ישראלי. ב2003- נולד להם ילד וב-2004 הם התחילו תהליך כדי שהיא תחזיק בת.ז זמנית. לקראת סוף שנת 2010 בני הזוג נפרדו. המדינה קבעה שיש לגרשה בתחילה, למרות שלשניים ילד משותף.
עו”ד אנג’ל מספר: “בהתחלה לקחו מאישה את ת.ז הזמנית שלה, מה שפגע ביכולתה לעבוד בישראל ולקבל ביטוח רפואי, ובמיוחד לפרנס קטין. הרי מדובר באמא המטפלת בילד לבדה, בעקבות הגירושין. אחרי הליך משפטי, החזירו לאישה את ת.ז הזמנית, זו עברה בחינה ב”וועדה הומניטארית מיוחדת” שבודת מקרים אלו וזו אישרה את שהייה בישראל, ואף הובטח כי תוך שנה – תחזיק האישה בתושבות קבע.
“כרגע, כל חצי שנה היא באשרה זמנית, נאלצת לשלם על הויזה כל תקופה קצרה, להמציא מסמכים מרובים ולעבור שימועים. והדבר הנורא מכל – המדינה טוענת כי זכותה לקבוע שההליך הזה יישאר ללא תאריך יעד, עינוי בהליך ללא סוף, כל הנהלים במשרד הפנים מובלים למטרה ואילו דווקא כלפי הנשים המסכנות הללו, החד הוריות, המוחלשות, דווקא במקרים הרגישים ביותר, רומסים את זכויות האדם שלהם ואלו נשארות באוויר”.
אנגל פנה שוב לבית הדין לעררים ונדחה. “גוררים אותה 15 שנה בתירוצים שונים וכנגד הנוהל שנקבע. הערר שהוגש לבימה”ש לעניינים מינהליים ינסה לעזור לנשים מוחלשות אלו נגד הרשות האטומה ולקבוע נהלים חדשים ובכך לסדר ולו במעט את הסבל שהנשים הללו עוברות ולהליך ללא תוכלת במשך שנים ארוכות, באשרה זמנית ללא תושבות קבע או אזרחות ישראלית.
עו”ד אנג’ל: “אני מדבר על הגיון בסיסי ובטח חוקתי או מנהלי, אין קיום לחוק או נוהל ללא בלי תכלית ומטרה, אני קורא להתעורר לבחון את הנוהל המפלה וחסר ההיגיון מחדש ולמנוע ייסורים מאנשים אלו. הגשתי ערר למחוזי כי הוא לא נחשב לחותמת גומי של המדינה כמו בית הדין לעררים, עכשיו מחכים לתגובת משרד הפנים. יש מאות ואלפים של תיקים דומים, לכן ביקשתי מביהמ”ש שייתן צו כנגד הרשות שתציין מספרים, כמה יש תיקים דומים תקועים בת.ז זמנית ונגררים מעל לחמש שנים בהיעדר תוחלת וסוף.
המדינה מתעמרת בבני זוג נשואים של אזרחים ישראלים שנפרדו. למרות שיש לאלו ילדים משותפים, אזרחי ישראל. בנות הזוג נשארות תקועות עם תעודת זהות זמנית, לעיתים מעל ל-10 שנים ובמקרה הזה 15 שנה ברציפות. המדינה מסרבת לקבוע מתי בשעה טובה יהיה להליך סוף וזכאות למעמד קבע ומחזיקה בהן כבנות ערובה ללא כל תכלית”.
“מדובר בהתעללות בנשים חלשות, שלעיתים מגדלות את ילדיהן המשותפים לבד עם קשיי שפה, תרבות ופרנסה. מעבירים אותן הליך ללא סוף. זה בניגוד לכל עקרון לוגי, משפטי, חוקתי ע”פ חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בחור שמשפחתו פלסטינית. חי בישראל מגיל שנתיים. מעולם לא חי בשטחים. כל חייו חי כישראלי לכל דבר. כל משפחתו בישראל.
למד בכל מוסדות החינוך שלנו, יהודים, יש לו תעודות מכל בתי הספר, התחתן עם אזרחית ישראל ויש להם 4 ילדים. הגיש בקשה לוועדה הומניטארית בישראל וציין 2 טיעונים מרכזיים:
א. אין לראות בו אזרח “איזור” פלסטיני מאחר ומעולם לא חי שם, כל חייו גדל בישראל, וכן חוק הכניסה לישראל נועד למנוע במקור מפלסטינים הנמצאים והחיים באיזור להתחתן עם אזרחית ישראל ולא נועד לאנשים כמוהו שגדלו והתחנכו בישראל.
ב. אחרי שנים כה רבות ברור כי אין כל סכנה לשלום הציבור ממנו
ג. הוא בעל עסק מסודר, נשוי לפלסטינית ויש להם 4 ילדים קטינים שהוא המפרנס הראשי.
התיק היה בבצ”ג, עלה בהמלצת הפרקליטות לשר הפנים אריה דרעי
שדחה אותו. בבקשת הדחייה השר אריה דרעי התעלם לחלוטין מהטענות ונתן הודעת לקונית שהוא לא עומד בהוראות החוק.
רשות משרד הפנים מזלזלת בפניות של אזרחי ישראל להסדרת מעמד עם זרים מהעולם, כמו מארה”ב, קנדה, אירופה ורוסיה וקובעת תורים להגשת הבקשה לעתיד 4-5 חודשים קדימה, ושוב כאשר מגישים בקשה קובעים לחקירה באותו סדר זמן כך שיוצא שאדם נתקע בהליך שאמור להמשך מקסימום חודשיים במשך 10 חודשים, שנה ויותר.
זאת בניגוד להורות הנוהל של משרד הפנים המתעלל ממש בישראלים רק בגלל שיש להם בן זוג זר ולא יהודי.
אזרחי ישראל שנשאו לפלסטינים והמדינה נתנה להם תעודת זהות זמנית, הם מחזיקים בעשרת ב/1 או בת.ז זמנית שנים רבות (מעל 10 ואף מעל 15 שנה) והם תקועים בהליך ולא יכולים להתקדם רק כי חוק הכניסה לישראל הוראת שעה לא מאפשר להם כך על פי פרשנות המדינה בחותמת בג”צ.
למרות שלאנשים הללו יש 4 ומעלה ילדים בישראל. נמצאים וחיים מעל 10 שנים ואפילו מעל 15 שנה בישראל באישור, אך המדינה תוקעת אותם בהליך ללא סוף כביכול על חוק שנועד במקור להבטיח את ביטחון המדינה.
