חיים של תורה

יום חמישי שעבר, 8:30 בבוקר, קרוב ל-500 תלמידות מאולפנות ברשת אמית מתכנסות לשיעור פרשת שבוע משותף בזום. בתפקיד המורה: אשת התקשורת סיון רהב-מאיר המלהטטת במיומנות בין הפרשה לענייני השעה, תוך שהיא מתייחסת לשאלות העולות בצ'אט. הדיון נסוב בין השער האחרון של המגזין "טיים" לפרשת וישב, והקשר שלהם לחיי הבנות.

המגישה הפופולרית מעבירה זה שנים הרצאות בכל הארץ על פרשת השבוע והתקשורת הישראלית, אבל דווקא בימי הקורונה היא הפכה גם למורה באמית. רהב-מאיר מעבירה בכל שבוע שיעור במדרשה שהוקמה במסגרת "בית הספר ההיברידי" של הרשת, ובנות אולפנות אמית בגבעת-שמואל, בצפת, בקדומים, באור-עקיבא ובחיפה ובנות אמית מודיעין נהנות משיעור פרשת שבוע מתובל באקטואליה, המתחבר לענייני התבגרות אישית, נשית ולאומית.

השיעור הזה הוא חלק מ"תורת חיים" ברשת החינוך אמית. מדובר בנשמת אפה של הרשת ומוסדותיה: חינוך לעבודת ה' ותפילה, אהבה ויראה, אהבת התורה ולימודה בעומק, ברצינות ובמסירות, וקיום מצוות בדרך ישראל סבא.

ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית, מסביר שהרשת פועלת לפיתוח ולהעצמה של התחום, תוך דיון תמידי בין ההנהלה לצוות, ובשולחנות עגולים בשיתוף תלמידים והורים. "המטרה היא להפוך את 'תורת חיים' ללב הפועם של העשייה החינוכית בקרב התלמידים, המורים והמחנכים בקהילות החינוכיות. 'תורת חיים' היא הגורם המרכזי המעצב את זהותו של הלומד ומשפיע על אישיותו, תפיסותיו האמוניות, עולמו הערכי והמוסרי ושאיפתו למצוינות אישית".

ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית: "אנחנו מקדמים תפיסה רחבה של תורת חיים, שמקבלת את התלמיד מהמקום שממנו צמח ושבו הוא נמצא, ומבקשת לתת לו השראה ולקדם אותו. המטרה היא שכל אחד יבוא ויברר היכן הוא רוצה להצטיין"

אלדר מסביר כי הרשת פונה למגוון מגזרי רחב, מתוך אמונה ורצון להביא בשורת חינוך ייחודית ומחברת לכלל החברה בישראל. "לכן אנחנו מקדמים תפיסה רחבה של 'תורת חיים', שמקבלת את התלמיד מהמקום שממנו צמח ושבו הוא נמצא, ומבקשת לתת לו השראה ולקדם אותו בדרכי נועם וללא שיפוטיות. המטרה ב'תורת חיים' היא שכל אחד יבוא ויעשה את הבירור שלו, במה הוא רוצה להוסיף, במה הוא רוצה להצטיין. כל אחד ושאיפותיו והמקום שאליו הוא רוצה להגיע, ואנחנו עושים את זה – בחול וגם בקודש. הרב קוק מסביר שיש ארבעה דברים שצריך להתקרב על ידם אל מקור הקודש: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת, ואת המסע הזה אנחנו עורכים עם הצוות והתלמידים מתוך מטרה שכל אחד יכבד, יחבב, יכיר את הדת ומתוך כך גם יקיים את הכתוב".

לא רק ללמוד – לצמוח

איך זה עובד בפועל? תחרות היצירה התורנית, "האקוקתון" – כמו האקתון, רק בבית הרב קוק, סיירות גמרא לבנים ולבנות, מסע אל אוצרות יהדות המזרח, מדרשות אלול, בגרות ברמה גבוהה יותר במקצועות הקודש וכן מיזמים ממירי-בגרות בתחום הזה, כל אלה הם רק חלק קטן מהרעיונות שנכנסים תחת הכותרת "תורת חיים" באמית, וזוכים ליישום בבתי הספר השונים.

אלעד בר-שלום, מרכז קהילת "תורת חיים" ברשת, מסביר: "אחד המאפיינים של קהילה חינוכית לומדת הוא שיש לתלמידים יותר בחירה גדולה יותר מה ללמוד. זה קורה בכל מקצועות הלימוד, ואנחנו שמים דגש שכך יהיה גם במקצועות הקודש. בכל מקצוע שנלמד, ברגע שזה קורה במרחב – כבר לא בכיתה עם שורות – ההתנהלות הזאת מאפשרת בחירה, אם כי לרוב בתוך אותו המקצוע. למשל, בתוך שיעור הגמרא נלמד בקצב מסוים, או בשיטה אחרת".

אלעד בר-שלום, מרכז קהילת "תורת חיים": אם אנחנו מציעים את התורה בצורה מעניינת ומאתגרת מספיק ונותנים דוגמה אישית מספקת, אפשר להיות בטוחים שהבחירה תוביל למקומות טובים"

הבחירה היא לא רק בשיעורי גמרא, אלא גם בשיעורי תושב"ע, תנ"ך ושיעורי קודש נוספים, והרעיון הוא לתת את ההחלטה על היקף הלימוד ועומקו בידי התלמידים עצמם.

בר-שלום: "יש מוסדות שמציעים קורסים ייעודיים להעשרה ובחירה גדולות עוד יותר. חופש הבחירה הוא אחד מאבני היסוד שבהם מנהיג הקב"ה את עולמו, ואם אנחנו רוצים לייצר חיבור בר-קיימא של התלמידים לתוכן ולזהות שלהם חייבים לשים את הבחירה במרכז. אם אנחנו מציעים את התורה בצורה מעניינת ומאתגרת מספיק ונותנים דוגמה אישית מספקת, אפשר להיות בטוחים שהבחירה תוביל למקומות שאנחנו רוצים שהיא תוביל אליהם, למקומות טובים".

הוא מוסיף כי ישנה מחשבה תמידית על לימודי תורת חיים, תוך מיקוד בהגדרה מדויקת של המטרות והדגשת הלמידה כמגבשת זהות. "בתהליך הפיתוח של תוכניות הלימוד אנחנו נותנים דגש על חדשנות במרכיבי התוכן, השיטות ודרכי ההערכה גם יחד. ישנה התייחסות גם לקהילה שמסביב – בתי מדרש, כוללים, מדרשות ועוד. דוגמה אחת: אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם מדרשות לבנות, מתוך מטרה שלבנות יהיה מודל השראה ומקום לשאוף להגיע אליו".

דני רהט, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת אמית, אומר כי החזון של הרשת הוא בית ספר ש"מותאם למה שהדור הזה צריך". "התלמיד עובר תהליך משמעותי של צמיחה אישית, חינוכית, רוחנית ולימודית. הוא לא בא ללמוד, הוא בא לצמוח. כמו שמי שהולך לישיבה או למכינה או למדרשה לא רק לומד שם, אלא מפתח זהות אישית ודתית, זה החלום והחזון שלנו. השהות של ילד בתוך קהילה חינוכית מעצים אותו ומפתח אותו אישיותית ולימודית".

דני רהט, סמנכ"ל רשת אמית: "כל תלמיד יכול לבחור את מה שליבו חפץ. זה יכול להיות מדרש, אמונה, תנ"ך או גמרא. גם שיטות הלימוד מגוונות – יש הרצאות ויש לימוד בחברותא או בחבורה, וכמובן בימים הללו שיעורים בזום, הרעיון הוא שכל אחד ימצא את עצמו"

רהט מתחבר לדברים של בר-שלום על חופש הבחירה לתלמידים עצמם. "כאשר הלימודים נעשים במערכת שעות קשוחה ועמוסה, וכשאנחנו אומרים לתלמיד 'אתה חייב', זה יוצר אנטי. הגישה שלנו היא לתת בסיס איתן לתלמידים, שהוא לא עמוס מאוד, ועליו אנחנו מוסיפים הרבה מאוד מקצועות שביניהם כל תלמיד יכול לבחור את מה שליבו חפץ. זה יכול להיות מדרש, אמונה, תנ"ך או גמרא. גם שיטות הלימוד מגוונות – יש הרצאות ויש לימוד בחברותות, יש לימוד בחבורות, ובימים הללו שיעורים בזום; הרעיון הוא שכל אחד ימצא את עצמו. זה חוסך את ההתמודדות עם תחושת הכפייה של תלמידים לפעמים, והופך את הלימוד על דרך החיוב. בסופו של דבר כולנו שואפים לעלות בקודש. הרעיון הוא 'חנוך לנער על פי דרכו'. זו ממש תוכנית אישית לכל ילד. יש אצלנו תלמידים שבאים מבתים מסורתיים ותלמידים שבאים מבתים מאוד תורניים והמטרה היא שכל אחד יתקדם מהמקום שהוא נמצא בו, וכולנו, כולל הצוות, עולים בקודש ולא מסתפקים בעולם של פשרנות".

יוצאים למסע

והשינוי, כמו בכל דבר, מתחיל מלמעלה. באמית פועלים צוותי מורים העוסקים בפיתוח תורת חיים בקהילה החינוכית. הצצה אל תוך ההשתלמויות ואוצרות הידע שהמורים ברשת אמית זוכים לצלול אליהם בכל שבוע מעוררת השראה, שלא לומר קנאה.

"מתוך התפיסה החינוכית שהמורים הם מחוללי השינוי, אנחנו משקיעים ברשת מאמצים רבים בכל מה שקשור לתורת חיים", אומר בר-שלום. "הגדרנו יעד שכל התהליכים יתקיימו בתוך התהליכים החינוכיים. זה לא משהו בנוסף, אלא דבר שנמצא בתשתית העבודה. כששאלנו את עצמנו איך באמת עושים את זה, הבנו שדרושה קבוצה של אנשים שתורת חיים פועמת בקרבם, ואיתם אנחנו עושים תהליך כדי להנכיח ערכים דתיים ותורניים בבתי הספר". בהמשך לתפיסה הזאת מונה בכל בית ספר ברשת "מוביל תורת חיים" במקום "רב בית ספר" – מדובר באיש צוות צומח ולומד שמדבר בשפת הרשת ומעביר אותה לשאר הצוות החינוכי ומשם לתלמידים.

במקצוע התנ"ך, למשל, ברשת קיימת קהילת מורים מקצועית לתחום, שמאגדת יותר מ-90 מורים. הם משתפים זה את זה בחזית הידע בתחום התנ"ך. הם עצמם נהנים משיעורים שבועיים של הרב אמנון בזק, הרב יהושע שפירא, הרב איתמר אלדר, הרב בני פרל ואחרים. "הרעיון הוא לתת מנעד רחב של קולות וכלים מקצועיים ללימוד תנ"ך", אומר בר-שלום.

תהליך דומה נעשה במקצוע הגמרא, שבני נוער רבים מתקשים להתמודד איתו. "יש קהילת מורים שמפתחת מודלים להתמקצעות בהוראת גמרא", מסביר בר-שלום. "המורים מפתחים 'מסעות למידה' שהם למידה חווייתית ורלוונטית יותר להוראת גמרא. אנחנו משתפים פעולה עם מרכז שטיינזלץ כדי להנגיש כמה שיותר את הגמרא לתלמידים. זה לא שיעור, אלא 'ציר למידה' על המסכת ששם דגש לא רק על הסוגיה הקרובה אלא על כל המסכת, והלימוד משלב בין למידה עצמית, בחברותות או בקבוצה. הכלים המקוונים מאפשרים לנו לתת לתלמידים למידה עצמאית משמעותית בסביבה דיגיטלית. לא עוד חוברות עבודה שהמורה מדפיס, אלא סביבה דיגיטלית חדשנית, עם סרטים, הסברים, תמונות, מה שמאפשר חווית למידה מקצועית ומעמיקה לבגרות".

המורים עצמם עוברים הכשרות מרתקות. בימים אלה מוצע ברשת למורים "קורס אימון יהודי", בהנחיית בני גל. "אנחנו מכוונים להיבט הרגשי, שהקודש לא יישאר בשיעור גמרא או תנ"ך, אלא יבוא עם עולם תוכן יהודי". השתלמות אחרת מאפשרת מסע למידה בעקבות יהדות המזרח, מתוך מטרה לקרב בין המורים לעולמם התרבותי של התלמידים, שרבים מהם מגיעים מהפריפריה ומהתרבות המזרחית. את השיעורים בתחום מעבירים שרה ב"ק וד"ר חזי כהן מישיבת מעלה-גלבוע.

תחום אחר הוא נושא החינוך לרוחניות, ובו לומדים המורים אצל טובי המומחים בתחום כמו הרב דב זינגר, ד"ר מיכאל אבולעפיה ואחרים. הרעיון הוא לתת למורים כלים להעשיר את הידע שלהם בנושא החינוך לרוחניות ותפילה, והדרכה ליישום במציאות של 2020.

למורים מוצע גם "מסע למידה" בתחום הכלכלה היהודית: דרך המקורות היהודיים הם לומדים להעביר לתלמידים מהי משכנתא ומהי ריבית. "מסע למידה" אחר משלב את נושא החינוך לזוגיות ומיניות בהוראת התנ"ך בהדרכת ד"ר שלומית בן-שעיה, בשאיפה להטמיע את לימוד ההכנה לחיי משפחה בתוך שיעורי התנ"ך, ולא כתחום חיצוני. גם כאן הדברים נעשים בכלים חדשניים – מכתיבה יוצרת ועד הפקת סרטונים שיעבירו לתלמידים את חשיבות הנושא.

"בזכות" חובת המרחק

"אי אפשר ללמד היסטוריה וספרות כמו בתיכון הכללי לידנו, ובטח שאי אפשר ללמד תושב"ע ותנ"ך כמו פעם", אומרת יפה שמש-פרג'ון, מנהלת אולפנת אמית צפת. "תורת חיים הוא חלק מנשימת החיים של בית הספר, אנחנו במסע גילוי ארוך כדי להביא את הכלים הטובים ביותר לבנות כדי ללמוד ולהתפתח".

בשנה האחרון הגשימו באולפנה חלום כאשר הוקמה במקום מדרשה, בראשה עומדת הרבנית נחמה יעקובוביץ'. "הקמת המדרשה היא מתוך המחשבה להביא תנועה של כוח נשי לעולם, דיבור אחר, שפה אחרת. הכנסנו מושגים כמו תלמידת חכמים, קהילה לומדת, חברותא לשיח, והשאיפה היא להקים בית מדרש נשי קהילתי לתלמידות האולפנית. להקדיש שעות שבועיות של לימודי קודש. חלק מהתוכניות מתקיימות בשיתוף הקהילה מסביב. גם הצוות עצמו הוא צוות לומד ומשתלם במדרשה", אומרת שמש-פרג'ון.

יפה שמש-פרג'ון, מנהלת אולפנת אמית צפת: "בכל יום רביעי ישנו שיעור קבוע של לימוד נשי, יום חמישי נפתח בשיעור של סיון רהב-מאיר ונמשך בלימוד משותף לקראת שבת. כל תחום לימודי הקודש פתוח, וכל בת יכולה לבחור מה היא לומדת ובאיזה סגנון"

היא מוסיפה כי תורת חיים הוא לא מושג שנשאר בדיונים החינוכיים ובקבלת ההחלטות, אלא דבר חי ופועם. "בליל הושענא רבא ערכנו ערב לימוד מיוחד, בכל יום רביעי ישנו שיעור קבוע של לימוד נשי, יום חמישי נפתח בשיעור של סיון רהב-מאיר ונמשך בלימוד משותף לקראת שבת. כל תחום לימודי הקודש פתוח לפני הבנות וכל בת יכולה לבחור מה היא לומדת – מחשבת או תנ"ך או גמרא, וכן את סגנון ההוראה – חברותא או פרונטלי. החלום שלנו הוא לאפשר לימוד משותף מתוך תחומי עניין משותפים, בלי אילוץ של גיל או שכבה, שתלמידה מכיתה ז' ותלמידה מכיתה י' ילמדו את אותו שיעור כי זה מה שמעניין אותן. המטרה היא שלבנות יהיה מקום בטוח להעמיק בלימודי קודש, מקום שכל אחת יכולה לבוא אליו ולהרגיש שהיא צומחת בו".

חובת שמירת המרחק לא פגעה בעשייה בתחום תורת חיים, ואף אפשרה להגיע למגוון רחב יותר של שותפים. כך למשל נערכה השבוע התוועדות חנוכה עם הרב איתמר אלדר ואביתר בנאי. גם הזמרות ריקה רזאל ורוחמה בן-יוסף הופיעו בזום לפני התלמידות ברשת, ומרצים רבים נוספים דאגו שתחום תורת חיים יישאר פועם גם בעידן הקורונה.

ד"ר אמנון אלדר אומר כי תקופת הקורונה והלמידה מרחוק מאפשרות דברים שביום-יום אי אפשר היה לעשות. "מיטב המרצים 'מגיעים' לבית הספר בזום. בשגרה קשה לצרף את סיון רהב-מאיר לחדר המורים בבית הספר, אבל כיום, כשהלמידה מרחוק ובתי הספר חוברים זה לזה במסגרת 'בית הספר ההיברידי' הדבר מתאפשר, ומי שמרוויחים הם התלמידים. בסופו של דבר המטרה היא שתורת חיים תהיה חלק אינטגרלי מכל מה שקורה בבתי החינוך, בימי שגרה ובימים מאתגרים יותר".