מורי ההייטק

בחודש האחרון, רגע לפני סיום השנה האזרחית, קיבלו המורים ברשת אמית שאלון הערכה ובו נשאלו על התהליכים שהם מובילים במסגרת בית הספר, ועל הדרכים, התשתיות, הליווי וההכשרה שהם עברו כדי להגיע לתוצאות. המטרה היא משוב עדכני, ממוקד ומצמיח. לצד זאת הם נשאלו שאלות הנוגעות לאקלים בית הספר שלהם. בין היתר נשאלו השאלות "האם אתה מרגיש שייך לבית הספר" ו"האם אתה מרגיש מחובר לבית הספר", ומטרתן להעניק להם כישורי מנהיגות טובה ומאפשרת, תמיכה והרגשת משמעות.

במאה ה-21 כבר ברור כי מנהל טוב צריך להעריך את עצמו אחת לתקופה. לעצור ולשאול אם התהליכים שהוא מוביל עובדים, ומה אפשר לעשות כדי לשפר. ברשת אמית אימצו את השיטה המוכרת בעולם העסקים כדי לתת למורים ולמנהלים כלים להצלחה בעולם החינוך. מיכל אפללו, דוקטור לחינוך ומנהלת תחום הערכה ברשת אמית, מסבירה: "בתי הספר שלנו נקראים 'קהילה חינוכית לומדת', וכדי להגיע לקהילה חינוכית לומדת מיטבית יצאנו לתהליך מחקר בין מורים, מנהלים, אנשי חינוך ומשרד החינוך".

תהליך המחקר הוביל להבחנה בין שלוש זירות בקהילת החינוך: זירת הפדגוגיה – לימוד, זירת ההשתייכות – המקום שאליו התלמיד מרגיש שייך ומחויב, וזירת המנהיגות הבית-ספרית. "ניסינו להבין מהו השינוי שמורים צריכים לעבור כדי שבית הספר יהפוך להיות קהילה חינוכית לומדת, ויכוון את תלמידיו להתמודד עם אתגרי המאה ה-21".

אנחנו מאמינים במודל הלוגי: מגדירים את התוצאות הרצויות, ואת התהליכים והתשתיות שצריך לעשות כדי להגיע אליהן. קל למורה לומר 'אני אפַתח סקרנות אצל התלמידים שלי', אבל אילו תהליכים אתה עושה לשם כך? לכן המנהלים והצוותים שלהם מגדירים את התשתיות והתהליכים שהם זקוקים להם לצורך התוצאה שהציבו לעצמם".

"ברמה העמוקה, אנחנו מאמינים בהערכה מפתחת, במשוב של תלמידים שמדייק למנהל ולמורים את העשייה ואת הדרך להצלחה"

תחום נוסף שהרשת מקדמת מתרחש באמצעות שאלון משוב עצמי למנהלים. "אחת המטרות שהרשת שמה לנגד עיניה היא שהמנהל יהיה 'מנהל מאפשר'. פעם בשנה המנהל מקבל 'מחוון' שפיתחנו במשך כמה שנים, הבודק את המנהיגות המאפשרת שלו. זה בעצם דיווח של המנהל על עצמו. שואלים אותו למשל – האם כשאתה מסיים ישיבות אתה נוהג לקבל בעצמך החלטות? האם כשמורה מציע לך עצה אתה מקבל אותה ומשתף בה את הצוות? דרך זה המנהל מקבל משוב על עצמו. במקביל, המורים ממלאים את אותו שאלון מזווית הראייה שלהם, ומשקפים עד כמה הם רואים את המנהל כמנהל מאפשר. בדרך זו אפשר להשוות ולראות את הפערים בין האופן שבו המנהל תופס את עצמו לאופן שהמורים תופסים אותו, ובהתאם לתוצאות יש תהליך שבו עובדים עם המנהל על המקומות שבהם הוא מעוניין לצמוח".

במשך כל השיחה אפללו נמנעת ממילים כמו ביקורת, סיכום, דו"ח – כי התהליך כולו מוגדר כהערכה מפתחת ומתפתחת. המטרה היא לא לבקר את המנהלים אלא לתת להם הערכה מצמיחה. "אנחנו בעצם אומרים למנהל – אנחנו איתך בתהליך. בוא נראה מה צריך לשפר, אילו כלים אתה צריך לכך. זו לא הערכה שנותנת סיכום ואומרת שלום".

לא ביקורת אלא מנוע צמיחה

גם לתלמידים ברשת אמית יש חלק נכבד באיסוף הנתונים ותרגומם להערכה מצמיחה. בכל בית חינוך מועברים לתלמידים פעם בשבוע או שבועיים חמש שאלות העוסקות בפדגוגיה, בסוגי מתודות ובחוויות שהם  חוו; שלוש שאלות נשלחות לכלל תלמידי הרשת, ושתיים מותאמות לכל בית חינוך.

ד"ר אפללו מסבירה: "מדובר במערכת ייחודית. כמה ימים אחרי שהתלמידים עונים על השאלון,  המחנך מקבל ניתוח של התשובות, וגם מתודה המסייעת לו להעביר את המסר לתלמידים. חשוב לנו שהתלמידים יראו שהדעה שלהם חשובה, שחשוב לנו להקשיב, ללמוד ולשנות דברים".

ד"ר מיכל אפללו, מנהלת תחום הערכה: "אנחנו עובדים בשיטות של מכון מחקר – מקיימים ראיונות וקבוצות מיקוד ומוציאים דו"ח של הערכה מפתחת שבאמצעותו יוכלו לצמוח ולהתקדם. התפיסה אצלנו היא שהנתונים הם שלך ולך"

בתקופת הקורונה השאלונים הללו קריטיים עוד יותר, שכן אם בימי שגרה המורה פוגש את תלמידיו בכיתה ובשיחות מסדרון ומתרשם מהאקלים הכיתתי, הרי שכעת כל תלמיד נמצא בביתו.

המשובים מסייעים פעמים רבות בתיווך הנושאים בין התלמידים למחנכים. "יצא לנו לשאול תלמידים אם הם התנסו בעמידה מול קהל. פעמים רבות התלמידים יענו לא, למרות שבפועל זה כן קרה. אנחנו עלולים לחשוב שלתלמיד לא יצא להתנסות בתחום החשוב הזה, אבל האמת היא שהוא פשוט לא הבין שהמעשה שהוא עושה עכשיו הוא תרגול עמידה מול קהל. אז אנחנו מלמדים את המחנך לחדד את הדברים. פשוט לבוא ולומר: היום נעמוד מול הכיתה ונפתח את המיומנות החשובה, זה הניסוח והתיווך שעושה את ההבדל. שאלנו את התלמידים אם הייתה להם שיחה אישית עם המורה, ולפעמים יש פערים במענה לשאלה שנובעים מבעיית המשגה. המורה אומר ברור שכן, התלמיד אומר 'הוא לא דיבר איתי, סתם חפר'… זה עניין של הסבר והבנה והנגשה, לומר לתלמיד: עכשיו אנחנו בשיחה אישית. הבנו שמעבר לחשיבות המידע שמגיע אל המנהל, יש חשיבות קריטית למידע שמגיע אל המחנך. בסופו של דבר הוא הדמות שנפגשת עם התלמיד יום יום".

הממצאים מגיעים גם לרכז השכבה ולמנהל בית הספר – לא מתוך תפיסה של ביקורת, אלא מתוך מטרה של עיבוד נתונים יחד ומנהיגות מאפשרת, כדי לסייע למחנך לשפר את איכות ההוראה שלו".

"למעשה, בכל רגע נתון, באמצעות מערכת אינטרנטית שנגישה למנהלים ולצוותים אפשר לנתח ולראות איך כל בית ספר מתקדם ביחס לתוכנית העבודה שלו. איך כל המערך הזה עובד".

ההערכה – שלכם ובשבילכם

התהליך הזה החל באמית ב-15 השנים האחרונות, מאז נכנס ד"ר אמנון אלדר לתפקיד מנכ"ל הרשת. "אני מאמין בעבודה על פי הערכה ולא בעבודה על סמך תחושות", מסביר אלדר. "כדי להצליח להניע תהליכים, כל מנהל חייב לעבוד כשלפניו כל המידע על תחושות התלמידים והמורים, על יחסם ללמידה ועל מצבם בתוך הקהילה החינוכית". הוא מחדד כי "ההשקעה של הרשת בתחום החדשנות הפדגוגית והטמעת מיומנויות המאה ה-21 אצל התלמידים חייבו עליית קומה בהערכה, ועל כן לפני חמש שנים הוקם ברשת תחום הערכה שהפך את כל העשייה של כל עובדי הרשת, מהמורה ועד אחרון העובדים, להערכה המאפשרת לתקן, להתנסות ולהתקדם.

"מאז החלטנו לפעול לשינוי עמוק במערכת החינוך, נולד הצורך לשנות לחלוטין את תפיסת ההערכה", מוסיף אלדר. "כשרוצים לפתח אצל התלמידים את מיומנויות המאה ה-21 בתחומים כמו יצירתיות, יזמות, עמידה מול קהל, כריית מידע ופיתוח התחום הרגשי – חייבים ברמה הבסיסית למדוד ולהעריך גם את הנושאים האלה. ברמה העמוקה, אנחנו מאמינים בהערכה מפתחת, במשוב של תלמידים שמדייק למנהל ולמורים את העשייה ואת הדרך להצלחה".

ד"ר אפללו מסבירה כי כדי לעבוד בצורה מיטבית, מונו ברשת 46 מנתחי מערכות פדגוגיות (ממ"פ) והם מחולקים לאזורים. הם לומדים לכתוב שאלות מתאימות, לנתח את התוצאות ולהנגיש אותן למורים. "הרבה פעמים בית הספר מבקש לבדוק דברים פרטניים. למשל, הפעלנו תוכנית חדשה בבית הספר ואנחנו מעוניינים לדעת איך היא משפיעה; יש צוות בבית ספר שבא ואומר: אני מרגיש שאפשר לשפר את חוויית הלמידה במקצוע מסוים, בואו נעבוד יחד ונמצא את הדרך. אנחנו עושים למעשה מחקרי עומק בבית הספר, יושבים עם המורים ובודקים מה התוצאה שהם רוצים לקבל, אילו תהליכים ותשתיות קיימים ואיך אפשר לשפר אותם".

אנחנו עובדים בשיטות של מכון מחקר – מקיימים ראיונות וקבוצות מיקוד ומוציאים דו"ח של הערכה מפתחת שבאמצעותו יוכלו לצמוח ולהתקדם. התפיסה אצלנו היא שהנתונים הם שלך ולך. המטרה היא שאתם תעבדו עם הנתונים. המנכ"ל למשל לא רואה אותם – זה אמור לעניין את מנהל בית הספר ואת הצוות, הכול שלכם. אנחנו רואים עלייה בביקוש לתהליך הזה מצד מנהלים כי הם מבינים שלא מדובר במשוב מסכם, אלא בכלי ניהולי שמסייע לשדרג את היכולות. הם רואים שהעבודה החינוכית משתדרגת".

בהירות בערפל הקורונה

"יש אנשים שהעוצמה שלהם בדיבורים. הם בעלי חזון, אבל בסופו של דבר צריך חזון חינוכי שאחוז בקרקע המציאות. הערכה היא העקב, הנעיצה בקרקע", אומר הרב ניצן ברגר, ראש ישיבת אמית כפר-גנים בפתח תקווה. "הערכה היא לא דבר שאני סוגד לו, והיא גם לא מעוררת אצלי חששות כאילו בודקים אותי. הערכה לא הולכת לפניי אלא מאחוריי ונותנת לי גב לתהליכים שאנחנו מבצעים בישיבה".

לדברי הרב ברגר, ההערכה משמשת אותו לקבל תמונת מצב מהימנה, ולכן הוא שמח על התהליך הזה. "אני מרגיש שמישהו מעריך אותי – לא חיצונית, אלא 'בתוך המשפחה'. זו הערכה שמאפשרת לי להתנהל מתוך נתונים ולא מתוך דמיונות שווא. אנחנו בצוות ההוראה והניהול עובדים לא מפני ש'זה מה שאנחנו חושבים', אלא מתוך ידע ונתונים. אתה הופך להיות אמפירי במה שאתה עושה, וגם במה שאתה צריך לדייק".

הרב ניצן ברגר, ראש ישיבת אמית כפר-גנים, פתח תקווה: "אני מרגיש שמישהו מעריך אותי – לא חיצונית, אלא 'בתוך המשפחה'. זו הערכה שמאפשרת לי להתנהל מתוך נתונים ולא מתוך דמיונות שווא"

במה למשל סייע לך כלי ההערכה?
"בתקופת הקורונה. אנחנו מתנהלים במציאות שהיא חדשה מבחינתנו. נכנסנו אל הלא נודע, לא הוכשרנו לתקופה כזו לא בלימודי ההוראה שלנו ולא בקורסי המנהלים. יש מוסדות שמתנהלים מתוך ניסוי וטעייה, אבל ברשת אמית מאפשרים לך להעריך את הדברים. אחד הנושאים שעלו מהשאלונים ששלחנו לתלמידים ולהוריהם בתחילת ימי הקורונה היה צורך בחיזוק הקשר האישי בין הר"מים והתלמידים. בשגרה, הישיבה מצטיינת בקשר הזה, אבל בקורונה ראינו ירידה. בעקבות המשובים הובלנו עם היועצות מהלך לשיפור הקשר. השבוע למשל יצאה שכבה אחת והר"מ שלה עם פק"ל קפה לדשא, וגם שכבות אחרות זכו לחיזוק בתחום הזה".

ובימי שגרה?
הובלנו תוכנית הוראה במרחבי הלמידה. תוכנית חדשנית המאפשרת לתלמידים לבחור את סגנון הלימוד המועדף עליהם. זה תהליך שלּווה בהערכה, וההערכה שהתקבלה שימשה אותנו להפיג את החששות של הפיקוח ושל ההורים. אמרו לנו שאנחנו עושים ניסויים בבני אדם ושאולי כדאי לבצע את התוכנית הזאת בחטיבה ולא בכיתה י"א, שנחשבת שנת בגרות קשה; והנה, היה לנו כלי להראות שלא רק שהציונים לא נפגעו, אלא להפך – היו משובים של התלמידים על חיבור ללמידה, היו קבלות. ההורים והפיקוח הבינו שיש כאן מערכת רצינית שעובדת כראוי. הערכה היא כלי שמאפשר עוצמה, מכיוון שאתה הולך עם המטרות שאתה מציב לעצמך, כשיש לך עקב בקרקע, ואתה אחוז במציאות ולא פועל מתוך אמביציות".

אל הדברים מצטרפת חנית פרשטנד, ראש אולפנת אמית גבעת-שמואל. "הערכה היא כלי שעוזר לנו לשקף לעצמנו תמונת מצב, היא מעוררת מחשבה, מסייעת להציב יעדים ולבנות תוכנית פעולה. לא צריך לפחד מביקורת. אני אומרת את זה לעצמי וגם לצוות שלי. לפעמים בשאלונים עולות שאלות שחלקן חודרות עמוק, וקודם כול צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. אלה לא נתונים שמתקבלים ונשארים במחשב, אנחנו עושים תהליך בצוות הניהול. לומדים וחווים את התוצאה. אני מעודדת את המורים לדבר על התוצאות גם בינינו לבין עצמנו וגם עם התלמידים. אם העלינו שאלות על למידה מרחוק, אז המורה מנתחת את תוצאות השאלונים עם הכיתה. כששומעים את הדברים בשיח פתוח לומדים יחד לזהות את הקשיים ואת ההזדמנויות".

חנית פרשטנד, ראש אולפנת אמית גבעת-שמואל: "המורה מנתחת את תוצאות השאלונים עם הכיתה – כששומעים את הדברים בשיח פתוח לומדים ביחד לזהות את הקשיים ואת ההזדמנויות"

פרשטנד מעידה כי את השיח שהיא מבקשת מהמורים לעשות עם התלמידות, היא דורשת גם מעצמה. "אני בודקת איתם בהתאם להערכות שאנחנו מקבלים מה התוצאה שאנחנו רוצים להגיע אליה. אילו כלים חסרים להם, איפה אני יכולה להיות לעזר, מה קשה להם, אני משתדלת לקיים שיח אישי עם כל מורה; אם אני דורשת מהמחנכות לקיים מפגשים בקבוצות קטנות, אני דורשת את זה גם מעצמי. "

ההערכות מלמדות אותנו הרבה. בתקופה הזאת למשל אנחנו מצליחים לדייק בתהליך הלמידה למרות הקשיים, וגם בנושא הערכים. אנחנו ממשיכים לתת דגש על 'תורת חסד על לשונה', שזה המוטו של האולפנה – גם תורה וגם חסד. הערכה היא עוד כלי שמאפשר לי כמנהלת לצמוח ולהצמיח".