כבר שבע שנים רשת אמית מובילה תהליך של שינוי מערכתי כולל – מעבר לבית הספר של המאה ה־21: בית ספר שהוא קהילה חינוכית לומדת. השינוי מתמקד ביצירת תהליכי צמיחה, התפתחות ולמידה של התלמידים, ובשינוי תרבותי ומקצועי של המורים ההופכים ממעבירי ידע למנחים המפתחים כישורי לימוד עצמי, מיומנויות, זהות אישית וערכים.
דני רהט, סמנכ"ל הרשת, מספר כי תפיסת החינוך החדשה של הרשת עוסקת בתהליך למידה, שלצד רכישת ידע ומיומנויות יש בו גם חוויה של צמיחה והתפתחות הזהות האישית של התלמיד. "המטרה היא לאפשר לתלמיד בחירה באופן משמעותי. לעורר בו סקרנות תוך חידוד מיומנויות. אנחנו רוצים שאת הזהות הערכית שלו הוא יקבל תוך כדי עשייה, וזאת באמצעות חיבור בין תהליכי הלמידה בכיתה ללמידה מחוץ לכיתה, ליזמות, לעשייה חברתית ותרומה לחברה. ביולוגיה, למשל, הוא ילמד תוך כדי השתתפות בפרויקט מדעי בבית חולים. כל תלמיד יזכה לליווי של מורה חונך – 'מנטור' שיסייע לו לקבל אחריות לתהליך הלמידה, לבנות לעצמו תוכנית צמיחה אישית ולבחור את מסלול הלמידה המתאים לו. אנחנו חיים במאה ה־21, ובאמצעות מגוון היכולות והכלים אפשר להפוך את שנות הלימוד בבית הספר לחוויה מצמיחה".
תהליך השינוי ברשת החל במסע למידה של מנהלים ואנשי מטה והמנכ"ל ד"ר אמנון אלדר, בליווי אנשי מקצוע מהארץ ומהעולם, ובו גובש ונבנה "מצפן" רשתי, שבבסיסו ערכי הרשת: תורת חיים, כלל ישראל ומיצוי מצוינות. על פי המצפן מתנהל תהליך ההתחדשות החינוכית והפדגוגית, הכולל גם שינוי ביחידות הלימוד. "מטרת השינוי המערכתי", מפרט רהט, "היא להתאים את התהליך החינוכי, הפדגוגי והארגוני לעתיד, לפתח זהות אישית ערכית אצל הלומדים, להכין אותם לשליטה במיומנויות הנדרשות מבוגר במאה ה־21, להתאים את צורת הלמידה, הסביבה והצמיחה של התלמיד בתוך בית הספר ומחוצה לו, ולקדם תחושת משמעות ושייכות אצל כלל באי הקהילה".
כדי ליישם את החזון נבנתה ברשת מפת דרכים, ובה סדר הפעולות לכל קהילה בדרך למימוש הסיפור הייחודי שלה לאור חזון הרשת. המימוש יתבטא באמצעות שיפור מתמיד במדדים שנקבעו.
רעות (תותי) נאור, מנהלת מרכז "גוגיה" והפיתוח הפדגוגי באמית, מסבירה כי אחד המנופים המרכזיים לשינוי הוא פיתוח מורים מומחים בכל קהילה בית ספרית: "בשיתוף המורים והמנהלים בקהילות, החלטנו על שמונה תחומי מומחיוּת פדגוגיים וארגוניים שיש לקדם לקראת השינוי. הכשרנו שמונה מורים מובילים בכל קהילה בית ספרית, ויחד הם משמשים צוות אסטרטגי שבראשו עומדים המנהלים. כל אחד ואחד מהמורים והמורות המומחים מוביל צוות פיתוח של מורים נוספים בתחום המומחיות, ולעיתים גם תלמידים שותפים בקבוצות אלה. כל זאת לצד צוותי פיתוח מקצועיים־לימודיים שאותם מובילים רכזי פיתוח מקצועיים בתחומי הדעת השונים".
נאור מוסיפה כי "רק כאשר יש שיתופיות אותנטית בין המובילים בכל ההיבטים החינוכיים, הערכיים, הרגשיים והלימודיים, אפשר ליישם את השינוי הכולל ולהפוך לקהילה חינוכית לומדת, המאפשרת חוויה של צמיחה, התפתחות ולמידה – לתלמידים ולצוות".
מנכל אמית ד"ר אמנון אלדר מסביר כי "ההייטק והמיומנויות חשובות אך חלק מרכזי בתהליך הוא ההתיחסות הערכית לגיבוש זהות יהודית עמוקה בכל קהילה על פי תפיסותיה". "המטרה", מסכם אלדר,"היא להפוך את בית הספר למקום ערכי של יצירה, יזמות ועניין לתלמידים ולמורים. תלמידים בכיתה ח' יכולים היום לתת מענה לסוגיות ולבעיות בעולם המבוגרים. דוגמה קטנה לכך היא 'פרויקט הכרישים' של אמית, שבו ילדים בחטיבות הביניים הצליחו להעלות רעיונות מעשיים לסוגיות שכולנו נתקלים בהן ביום־יום, וזכו להערכה של אנשי מקצוע. אני מאמין שבסיום התהליך השלם של השינוי נוכל לבנות בכל הקהילות ברשת קומה חדשנית, מסקרנת ומזמינה של קהילה חינוכית לומדת, קהילה פעילה של תלמידים, מורים והורים".
"כמו יזמים מנוסים"
כל הורה שלוקח את הילד שלו לפעוטון בבוקר מכיר את החששות האלה: מה קורה כשהדלת נסגרת? האם הילד שלי מקבל טיפול טוב? הוא רגוע או שחלילה הוא חובה פגיעה כלשהי?
בעקבות פרסומים על פגיעה בתינוקות במעונות ובעקבות מקרי שכחה של ילדים במכוניות, החליטו בנות כיתה ח' במדרשת אמית מודיעין לפתח צמיד חכם לתינוק המתריע ביישומון בטלפון של ההורים על מצוקה אפשרית. היזמיות הצעירות, נויה ויסטוך, דריה הנדלר, עדי רוזביץ ונטע ניב, ביקשו לאפשר להורים להיות רגועים גם כשהתינוק אינו עימם, ותכננו צמיד ייחודי שמנטר מדדים חיוניים המעידים על מצוקה פיזית או נפשית כגון דופק, לחץ דם, רמת חמצן ועוד, וכשקיימת חריגה מהותית נשלחת התראה לנייד של ההורים בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת להורים לצפות בדו"חות ולראות אם התופעה חוזרת על עצמה, מתי ובאיזו תדירות. האמצעי מאפשר התראה בזמן אמת, איסוף, שמירה וניתוח הנתונים, והוא בטיחותי לתינוק. את הרעיון שפיתחו, ToddlerProtector, הן הציגו בתחרות היזמות "כרישי אמית" שבו התמודדו מול 92 קבוצות יזמים מכלל תלמידי רשת אמית, עלו לגמר וזכו במקום הראשון, ובפרס מכובד: השקעה של 10,000 ש"ח בפיתוח המוצר שלהן.
המיזם נולד בהשראת תוכנית הטלוויזיה "הכרישים", שבה משתתפים יזמים המחפשים משקיעים פוטנציאליים. אחד מיוזמי הרעיון הוא עו"ד יעקב מיכלין – בעצמו בוגר אמית ואב לתלמידים באמית. מיכלין הוא מנכ"ל חברת ביולייט, יו"ר משותף IATI בעבר מנכ"ל יישום – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית. הוא ליווה את התהליך לכל אורכו, ואף שימש שופט בתחרות. "הופתעתי לטובה מהרמה שכל הפרויקט התקיים בה ומהרצינות שהצוות של אמית הפגין ־ ממש כמו סטארט־אפ אמיתי. התלמידים למדו איך מגישים פרויקט, איך מציגים אותו בפני קהל, איך בונים מצגת אטרקטיבית. אלה כישורים שישמשו אותם בעתיד. ראיתי במסגרת עבודתי המקצועית המון סטרטאפים, ופגשתי הרבה יזמים, ובתחרות היו כמה קבוצות שנתנו הצגה מרשימה מאוד".
מיכלין גם גייס כמה מהשופטים בתחרות – כולם יזמים ואנשים מעוררי השראה: יעל ארד, אשת עסקים וזוכת המדליה האולימפית הראשונה לישראל; אשת העסקים חנה רדו, פרופ' עודד שוסיוב "הם באו כי ביקשתי מהם, ובסוף כולם ציינו עד כמה התחרות הרשימה אותם וכי לא ניכר היה שמדובר בתלמידים. אני מקווה שהתלמידים, שפיתחו יוזמות מדהימות, ימשיכו להתקדם איתן הלאה, ושרשת אמית תמשיך לקדם יוזמות מחוץ לקופסה".
עו"ד יעקב מיכלין, מיוזמי תחרות "כרישי אמית": "הופתעתי לטובה מהרמה של הפרויקט ומהרצינות שהצוות של אמית הפגין. הכישורים שהתלמידים הציגו ישמשו אותם בעתיד"
במסגרת "כרישי אמית" למדו התלמידים והתלמידות על חדשנות, פיתוח מוצר, בניית מצגת משקיעים, אומנות ה"סטורי־טלינג" ופיתחו רעיונות שעשויים לשנות את החברה הישראלית. לכל המוצרים שהוצגו יש ערך מוסף התורם לחברה, מתוך הרעיון שסטארט־אפ לא נועד רק כדי להרוויח כסף, אלא גם למען הובלה של שינוי משמעותי בעולם. התחרות מתקיימת במסגרת "האקדמיה ליזמות" שהיא חלק מאסטרטגיה רשתית כוללת של רשת אמית להתאמת הלמידה למיומנויות הנדרשות למאה ה־21, תוך חיבור בין הערכים החינוכיים והתורניים לחדשנות בלימוד.
"האקדמיה ליזמות היא חלק מהחשיבה על החינוך של המחר", אומר ד"ר אלדר, "וגם חלק מאסטרטגיה רשתית כוללת להתאמת הלמידה למיומנויות הנדרשות לעולם המחר. מחקר של הבנק העולמי קבע שרוב התלמידים היום לא יעסקו בעתיד ברבים מהמקצועות המוכרים לנו. מקצועות רבים יעברו מן העולם או יוחלפו ברובוטים, והתלמידים יצטרכו במהלך חייהם להמציא את עצמם ואת המקצוע שלהם מחדש. האתגר שלנו הוא להכין את התלמידים ולפתח אצלם מסוגלות להתמודד".
ראש תחום יזמות באמית, גליה קדמי־פרגמן, מזכירה כי ישראל מובילה בעולם ביזמות, והיא חייבת לשמר זאת כדי להבטיח את קיומה. "זו משימה לאומית – לחשוף ולקרב את הדור הבא לעולמות הללו מגיל צעיר. תלמידי אמית זוכים לקבל כלים ומתנסים ביזמוּת כחלק מתוכנית הלימודים. הנוער בימינו חייב לחלום הכי גבוה שיש ולהיות מוכן לעולם החדש, והיכולת להתמודד עם השינויים התכופים ועם אי הוודאות קריטית כדי להצליח בעתיד. תוכניות היזמות והחדשנות שלנו כוללות מפגש עם האקוסיסטם הישראלי והעולמי ופותחות עולם שלם שיהיו בסיס לעתידם ולעתידנו.
"כרישי אמית היא תוכנית שמקדמת בדיוק את החזון הזה. 400 תלמידים מכל הארץ השתתפו בתוכנית ונהנו מעבודה מאומצת עם עשרות מנטורים מהתעשייה ועם 'כרישים' מובילים בתחומם. הכרישים שלנו הגיעו מעולמות שונים: תעשיית ההון־סיכון, העשייה החברתית, האלופה האולימפית הראשונה של ישראל, האקדמיה והיזמות העסקית. ריד הופמן, מייסד LinkedIn, אמר שכל בני האדם הם יזמים, לא מפני שכולנו נקים חברות, אלא משום שהרצון ליצור הוא בדי־אן־איי של כולנו. אחרי קריירה של יותר מעשרים שנה בהייטק העולמי ויותר מכך, בשבע שנות עבודה עם תלמידים יזמים, בכל יום ובכל שיעור אני רואה כמה הוא צודק".
ראש תחום יזמות באמית, גליה קדמי־פרגמן: "הנוער בימינו חייב לחלום הכי גבוה שיש ולהיות מוכן לעולם החדש, והיכולת להתמודד עם שינויים ועם אי ודאות קריטית כדי להצליח בעתיד"
פרויקט נוסף שהוצג בתחרות הכרישים של אמית הוא "התרמוסטט החכם". ליל חורף קר, חלק מבני הבית כבר הספיקו להתקלח, אחרים מתעכבים בעיסוקיהם, ונשאלות השאלות החשובות: האם המים שבדוד יספיקו לשאר בני המשפחה? האם הטמפרטורה שלהם גבוהה מספיק? אולי אפשר לכבות את הדוד ולחסוך בחשמל? על השאלות הללו מנסים תלמידי כיתה ט' באמית בר אילן בנתניה לענות באמצעות פיתוח שהגו: "התרמוסטט החכם" ־ שבב אלקטרוני הממוקם על מערכת דוד השמש ומחובר ללוח הבקרה ולתרמוסטט. השבב משדר בזמן אמת לאפליקציה של הלקוח את כל הנתונים: כמה מים יש בדוד, מהי הטמפרטורה שלהם, כמה חשמל הדוד צורך וכו'. אם התרמוסטט מתקלקל השבב שולח התראה בזמן אמת ללקוח והלקוח מפסיק מרחוק את פעולת הדוד.
התלמידים שעומדים מאחורי הרעיון הם יאיר דמס, אוריאן חסן, עידו ורדי וליעד דנציג, וגם כאן הרעיון הוא מוצר שיתרום לחברה ואפילו יציל חיים. עידו ורדי, תלמיד כיתה ט', משתף: "החלטנו לנסות לפתור את בעיית פיצוצי דודי השמש אחת ולתמיד. לפני כמה חודשים הלכתי ברחוב ופתאום ראיתי עשן עולה מבניין. אבי הסביר לי שזו שריפה שפרצה בעקבות פיצוץ דוד שמש. חקרתי את העניין וגיליתי שזו בעיה שכיחה מאוד שיכולה לגרום למקרים של מוות. ב'כרישים' ניתנה לנו ההזדמנות להתחיל להוציא את הרעיון שלנו מהכוח אל הפועל".
שירן מולארי, המורה המלווה, מתארת את העבודה: "זכינו שהתלמידים שלנו קיבלו את ההזדמנות להיחשף, לחוות ולטעום מעולם הסטארט־אפ. המפגשים היו מתומצתים, ממוקדים, מדויקים ומעשירים מאוד. מדהים לראות איך התלמידים נהנו מהחוויה. לאורך כל התהליך הם הפגינו יצירתיות, חריצות ועבודה במרץ. אני בטוחה שהחשיפה לעולם הסטארט־אפ תיצרב להם כחוויה מכוננת שתשפיע על חייהם בעתיד".
אחד הנושאים שהרשת אמית חרתה על דגלה הוא קידום נשים בתחומי מדעים ויזמות, ובתחרות היה ייצוג מרשים לקבוצות של תלמידות. אחת מהן, מאמית הלל רחובות, פיתחה מוצר מיוחד ונצרך לכל אחד: Super Switch ־ כבל שמונע התלקחות מַטענים חשמליים. הכבל המתחבר לסוללה של המטען ולשקע, בתקע שלו נמצא מפסק המודד את טמפרטורת המכשיר וכאשר היא מגיעה לגובה המוגדר מראש נקטע המעגל החשמלי עד שהמכשיר יתקרר ופעולת הטעינה תתחדש. צוות היזמות הורכב מהתלמידות נועה כהן, נועה ניזרית, מוריה שיפמן ושירה דה־רוס. הפיתוח הגיע למקום השלישי והתלמידות יזכו לעבוד עם מנטורים מהתחום כדי לקדם את יוזמתן.
נועה ניזרית ושירה דה־רוס משתפות: "במהלך הפרויקט למדנו על אחריות, התמדה, הצגה מול קהל, עמידה בזמנים ועבודת צוות. אחרי כמה מקרים כואבים הגענו למסקנה ששריפות מהתחממות יתר של מכשירים חשמליים היא נושא חשוב המצריך טיפול מיידי".
מירי גיל, מנהלת אמית הלל: "האקוססיטם, שבמסגרתה פיתחו התלמידות את Super Switch, היא פריצת דרך חינוכית חדשנית המלמדת שהשמיים הם הגבול. בתהליך חווייתי ובמסע למידה מאפשר התלמידות הצעירות פרצו את תקרת הזכוכית. אני גאה בהן".
