בניינים רבים ברחבי המדינה אשר נבנות בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, נרשמו בבעלות חברות הקרויות חברות גוש חלקה או חברות בית. שיטה זו היוותה תחליף לרישום המקובל כיום של צו בית משותף בלשכת רישום מקרקעין (טאבו). החברות הוקמו במטרה לקבל פטור מתשלום מס או בגלל שלא הייתה אפשרות אחרת להסדיר את רישום הבית המשותף.

חברות גוש חלקה הוקמו משתי סיבות עיקריות: האחת, לא ניתן היה לרשום דירות על שם בעליהן בבית שהוא מה שקרוי היום בית משותף וזאת עד לחקיקתו של חוק בתים משותפים, התשי"ג-1952, ולאחר מכן חקיקתו של חוק המקרקעין. במסגרת המצב המשפטי שהיה בעבר, נאסר לבצע רישומים נפרדים של המבנים ושל הדירות מהקרקע שעליה נבנו, וכתוצאה מכך הפך רישום ישיר של בעלות על דירות בנפרד מהקרקע לבלתי אפשרי. על כן הוקמו חברות המקרקעין בכדי להתגבר על מגבלה זו, באמצעות רישום זכות הבעלות בקרקע על שם חברה בע"מ, אשר לכל אחד מבעלי מניותיה הוקצו מניות בהתאם לסכום ההשקעה, ויוחסו דירה או דירות כגובה ההשקעה היחסי. לעיתים, נרשמה על שם כל בעל מניות זכות חכירה לדורות בדירה או דירות מסוימות בבניין.

הסיבה השנייה להקמת חברות גוש חלקה הינה פטור מתשלום מס שבח שניתן היה להשיג בהעברת בעלות בקרקע באמצעות העברת מניות לבעלי הדירות. פטור זה בוטל בחקיקה מאוחרת יותר.
כיום רוב חברות גוש חלקה אינן פעילות מזה שנים רבות או מחוקות והדבר יוצר קושי משפטי לצורך קידום פרויקטים של התחדשות עירונית כגון תמ"א 38 – על מנת שבעלי הדירות יוכלו לממש את זכותם לרשום את צו בית המשותף בלשכת רישום מקרקעין (טאבו) ולהתקשר בהסכם התמ"א לביצוע העבודות הנדרשות, עליהם לפעול גם בשם החברה ולחתום בשמה על הסכם התמ"א ועל שאר המסמכים הנדרשים להוצאתו לפועל ולביצוע הפרויקט, כמו כן, להגיש בשמה של החברה את הבקשה לרישום בית משותף כדין.
"לצורך קידום פרויקט של תמ"א בבניין בבעלות של חברת גוש חלקה, יש ברוב המקרים להגיש בקשה להחייאת החברה לבית המשפט המחוזי, כאשר המשיבה הינה מדינת ישראל באמצעות רשם החברות ", מסביר עו"ד בוריס שובייב, שותף במשרד עורכי דין אביב, שובייב ושות'. "בהליך זה יש להגיש דו"ח שנתי ולשלם את כל החובות לרשם החברות בגין האגרה השנתית, דבר העשוי להוביל להוצאות נוספות ולעיכוב בביצוע הפרויקט".
צרו קשר:
טלפון: 09-8914684
דוא”ל: office@ashlaw.co.il
לאתר האינטרנט, לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק, לחצו כאן
האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי, ומערכת מקור ראשון אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מצד מערכת מקור ראשון לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה.