סטרס – "דְּחָק" או "עָקָה" בעברית – הוא רגש מעניין במיוחד בהשוואה לרגשות האחרים שאנו חווים. מצד אחד, במינונים נמוכים הוא יכול לסייע לנו להתגבר על מכשולים ולהתקדם קדימה. בלי רמות נמוכות של סטרס אנשים עלולים לחוש לא חשובים, לא מועילים ואפילו להיכנס לדיכאון. מצד שני – מחקרים מצאו שרמות גבוהות מדי של סטרס, לא רק שעלולות לשתק חלק מאיתנו לחלוטין – אלא מורידות את רמת היצירתיות והפרודוקטיביות, וכמובן פוגעות בנו מבחינה נפשית ובריאותית.
זה קורה גם אצל אנשים שמשגשגים במצבי לחץ; או יותר נכון באנשים בעלי תודעת סטרס. מה ההבדל בין מצבי סטרס ובין תודעת סטרס? אמיר ודפנה רטר, מייסדי מכללת רטר ל-NLP ודמיון מודרך, אומרים שלכאורה הראשון מביניהם הוא מצב אובייקטיבי, אבל בעצם הכול הוא שאלה של המשמעות שאנו מעניקים לסיטואציות.
גם במצבי מתח קשים, עדיין המוח הוא זה שנותן את הפרשנות – ואם הוא רגיל להיות בתודעת סטרס, זו גם הפרשנות שניתן לסיטואציה. לא סתם אומרים שהחיים הם 10% מה שקורה לנו ו-90% המשמעות שאנו נותנים למה שקורה.
אם נחשוב על זה קצת יותר לעומק, נגלה שסטרס הוא פשוט נגזרת של פחד. בכל פעם שאנו נכנסים למצב של לחץ / סטרס, אנחנו בדרך כלל פוחדים שמשהו רע יקרה. אם לא היינו מודאגים ופוחדים, לא היינו נמצאים במצב של דחק מלכתחילה.
אם אתם אנשים הישגיים, ככל הנראה לא תסכימו עם הקביעה הזו – שאתם בעצם מפחדים. חלקכם אף יטען שמעולם לא פחד משום דבר בחייו; אבל אם תקדישו לזה כמה דקות של מחשבה עמוקה, ייתכן שתתחילו לגלות את האמת שמתחבאת מתחת לפני השטח – שאולי משהו בבסיס מפחיד אתכם ומביא אתכם לכדי סטרס.
אולי אתם מפחדים שלא תבצעו את העבודה בצורה טובה; אולי התוצאות לא יהיו משביעות רצון; אולי מישהו ישפוט אתכם לחומרה ויעביר ביקורת עליכם או על העבודה שביצעתם. לעומת זאת, בואו נחשוב לרגע על הצד השני של המשוואה – אם אין בכם כל חשש או פחד לבצע את העבודה או המשימה שלפניכם, לא תהיו בסטרס. ההבדל הפשוט הזה מבהיר מדוע סטרס הוא בעצם סוג של פחד.
רוב הדברים שמלחיצים אותנו וגורמים לנו לסטרס, הם למעשה לא כאלה מפחידים במציאות. גם האנשים שעובדים במשרות הכי מלחיצות בעולם, כגון נשיאים וראשי ממשלה, יגלו עם קצת מחשבה שרוב שהדברים שגורמים להם לסטרס הם מינוריים או לא כאלה חשובים בטווח הארוך. במקרה הספציפי הזה, אפשר גם להאציל סמכויות ולבקש ממישהו אחר שיבצע את הדברים הללו עבורכם.
אז מה הסוד להורדת רמת הלחץ והסטרס בחיינו? למרבה הפלא התשובה די פשוטה. יש כמה פעולות פשוטות שאפשר לבצע באופן מיידי, כדי לצמצם את רמת הלחץ ב-70% או 80% בכל פעם. התוצאה המבוקשת, בסופו של דבר, היא שנלמד לשלוט בסטרס שלנו – במקום שהוא ישלוט בנו.
אפשרות ראשונה – כדי להוריד את רמת הסטרס פשוט שאלו את עצמכם שאלה הגיונית: "האם זה באמת חשוב כרגע?" או "כמה זה באמת חשוב ברגע זה?" אחרי שתשאלו את עצמכם ותנסו לברר עם עצמכם את התשובה, לרוב תגלו שככל הנראה מה שמעיק עליכם אינו בעל משמעות כה גדולה כפי שחשבתם.
בהחלט ייתכנו מצבים בהם תגלו שהסטרס שלכם נובע ממצב בעייתי אמיתי, שדורש מענה דחוף בהקדם… אבל ברוב הפעמים אנשים מגלים שהם נלחצים מדברים מינוריים – שלמעשה לא אמורים להביא אותם לידי סטרס. לא מובטח שזה יעבוד בכל פעם, וכפי שציינו זה יכול לצמצם את הסטרס רק ב-80% ולא במאת האחוזים… אבל זה בהחלט שיפור משמעותי.
אפשרות שנייה להורדת רמת הסטרס – שאלו את עצמכם "כיצד אביט על הדבר הזה בעוד שנה, 5 שנים או 10 שנים מהיום?" נקודת המבט הזו נותנת לנו פרספקטיבה אחרת, ומאפשרת לנו לצאת קצת מחוץ לקופסה הרגילה שלנו ולראות דברים בצורה מעט אחרת. לקבל פרופורציות, כמו שאוהבים להגיד אצלנו. ברוב המקרים שאלה שכזו תגמד את הסיטואציה בה אנו נמצאים, ותלמד אותנו שככל הנראה אין באמת שום סיבה להיות בסטרס.
אלו הן שתי השאלות העיקריות שיכולות לסייע לנו להוריד את רמות הלחץ בעשרות אחוזים. מעבר לכך, שאלה נוספת שאפשר לשאול היא האם נוכל לתת למישהו אחר לעשות זאת במקומנו. למעשה, השאלה הזו טומנת בחובה שאלה עמוקה יותר, והיא האם אנו מרשים לשחרר את עצמנו ולהאציל סמכויות על מישהו אחר.
רובנו נוטים לקחת הכול על עצמנו, ואחר כך מתפלאים למה הגענו למצבי עקה ולחץ. איש אינו יכול לעשות הכול לבד – לא בחיים האישיים ובטח שלא בחיים המקצועיים. ברגע שנלמד לשחרר ולתת רשות למישהו אחר לעזור לנו, רמות הסטרס שלנו יתאזנו ונוכל להתנהל בצורה הרבה יותר נינוחה.
האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי, ומערכת מקור ראשון אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מצד מערכת מקור ראשון לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה.
