מרעננים מדי שנתיים
החוק בישראל מחייב שכל בוגרי קורס עזרה ראשונה שגם מחזיקים בתעודת מגישי עזרה ראשונה, יעברו קורס ריענון מדי שנתיים. יש לחוק הזה הסבר מאוד הגיוני. אם השלמתם את הקורס אתם בוודאי יודעים כמה ידע מועבר אליכם, ואם אתם לא עוסקים בטיפול רפואי בשוטף (ואתם לא, אלא אם סיימתם את ההתמחות שלכם כרופאים) אתם פשוט עשויים לשכוח כמה צעדים חשובים בדרך. אלא שהחייאת תינוקות דורשת עבודה נכונה ומסודרת, על פי סדר פעולות מוגדר היטב. חבישה או טיפול בפצועים הם מהלכים שכדאי להכיר היטב. אם כן, גם מי שהשלים קורס חובשים וגם מי שמעניק סיוע ראשוני כמתנדב במגן דוד אדום, למשל – חשוב שיבצע ריענון עזרה ראשונה מדי 24 חודשים.
מגלים כמה חידושים
עוד סיבה ממש טובה לעבור קורס ריענון עזרה ראשונה, היא שיש תמיד חידושים ושינויים שכדאי להכיר. יכול להיות שפריטים שונים בתיק העזרה הראשונה השתנו, או שיש חוק חדש שאתם אמורים לשלוט בו כדוגמת החוק שמחייב הצבת דפיברילטור בכל מקום ציבורי באשר הוא. אם לא תדעו מה השתנה ומה אתם אמורים לעשות ברגע האמת, תגלו שאתם מגיעים לטיפול בפצוע כשאתם מבולבלים, לא לגמרי בטוחים בעצמכם ובעיקר לא ממש יודעים מה הצעד הנכון שיסייע לפצוע שלכם. קורס הריענון יאפשר לכם לשלוט טוב יותר בפרטים הקטנים.
איך מבצעים את הריענון?
באופן עקרוני תוכלו להירשם לקורס ריענון עזרה דרך המסגרת באמצעותה קיבלתם את הידע שלכם מלכתחילה. עם זאת יש היום כמה גופים נוספים שמאפשרים לכם לעבור קורס עזרה ראשונה בהיקפים שונים ובהתאם לצורך שלכם, וגם להשלים קורס חובשים או קורסי ריענון במידת הצורך. עם מדריכים מקצועיים ומנוסים, עם תכנית לימודים מדויקת, עם תהליך למידה ברור וגם עם הזדמנות לתרגל ולהתאמן על סדר הפעולות הנדרש, אין ספק שתגיעו לשטח מוכנים הרבה יותר. אנחנו כמובן מקווים שלא תצטרכו להתנסות בפועל בטיפול פצועים, אבל גם אנחנו מבינים בדיוק איפה אנחנו נמצאים, והמצבים הללו עשויים להפתיע אותנו בכל רגע נתון. עדיף להגיע אליהם מוכנים, לא?
