חבל הטבור הוא צינור הנשימה, אספקת הדם וההזנה של כל עובר. האיבר הפלאי הזה מאפשר לעובר המתפתח לקבל את כל צרכיו דרך אמו במהלך ההריון. אבל גם חבל הטבור, שכל כך חיוני להישרדותו של העובר, עלול לפעמים דווקא ליצור סיבוכים שיאיימו על חייו. מתי מדובר במצב טבעי ובאילו מקרים צריך להתחיל לדאוג? ד”ר הלל וקסלר עם התשובות.
“בעיקרון, התופעה היא תופעה שכיחה של כ- 20-25 אחוז מהלידות”, מסביר ד”ר הלל וקסלר, גניקולוג ומיילד נשים. ” חבל הטבור הוא איבר גמיש וארוך, שאורכו בין 80 ס”מ לבין מטר עשרים או מטר שלושים. היכולת שלו להתלפף בין העובר היא דבר מובנה מעצם תהליך הצמיחה והגדילה של העובר בבטן אמו. הדבר נחשב תמיד לסיבוך כי ישנן תופעות מסוימות במהלך הלידה שיכולות להביע את עצם היות חבל הטבור נלחץ – הוא יכול להיות נלחץ בין הראש לרחם ויכול להיות נלחץ ע”י כריכתו סביב הצוואר, סביב הצוואר והגוף או סביב חלק מהגוף”.
ד”ר הלל וקסלר החל את לימודי הרפואה שלו בשנת 1968. הוא למד בבולוניה שבאיטליה במשך שבע שנים. בתום הסטאז’ שלו, ד”ר וקסלר גילה שהוא נמשך אל רפואת נשים ואל הסביבה האופטימית והשמחה שמאפיינת אותה. כיום, הוא מנתח בחדר הלידה של בית החולים לניאדו ורופא בעל ניסיון רב מאוד ברפואת נשים. לאחר תום תקופת ההתמחות שלו, פתח מרפאה פרטית בה הוא מבצע מעקבי הריון למטופלות. בנוסף, עבר השתלמות ברפואת צוואר הרחם.
באיזה שלב במהלך ההריון זה יכול לקרות?
“כריכת חבל הטבור מתרחשת במהלך ההריון”, עונה ד”ר הלל וקסלר. “בכל שלב זה יכול לקרות, עד כדי מצב שהוא יוצר טרונות, כלומר יוצר ‘קשר אמיתי’. קשר אמיתי הוא סיבוך מוכר שמעלה את שיעור הלידות השקטות. הקשר האמיתי גורם להיעדר אספקה מוחלטת של דם אל כיוון העובר והעובר בעצם מפסיק להיות”.
לידות שקטות הן כינוי ללידות בהן התינוק נולד מת. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2014 נרשמו 1,026 לידות מסוג זה. יש לציין כי אמנם ישנן סיבות רבות לכך שלידה עלולה להיות שקטה, אבל ליפוף של חבל הטבור סביב העובר היא בהחלט אחת מהן.
אבל מתברר כי לטבע יש דרכים משלו למצוא פתרונות לבעיות, ויש סיבה מדוע לא כל ליפוף של חבל הטבור סביב העובר מהווה איום על חייו.
“המזל, אפשר להגיד, של כל הסיפור של חבל הטבור הוא שבחבל הטבור יש לחץ דם שקיים מהעובר לחבל הטבור והלחץ הזה מאפשר לחבל הטבור להיות כרוך ועדיין להמשיך לקיים את הזרימה ממנו ואליו”, אומר ד”ר הלל וקסלר. “התופעה הזו היא התופעה שבעצם מורידה את הסיבוכים הממשיים של חבל הטבור בזמן לידה.
ד”ר וקסלר מוסיף כי רוב מוחלט של הלידות עם חבל טבור מסתיימות בלידות רגילות, והיילוד מתאושש מיד אחרי. יש לציין כי בחדר הלידה כולם מכירים את התופעה, וכאשר אומרים שהבעיה היא חבל טבור המתח של ירידת הדופק מתגמד ויותר סובלניים לקראת החלק האחרון של הלידה ויציאת העובר.
“הסיפור הוא סיפור של מוניטורים. כאשר יש לחץ על חבל טבור יש ירידה ברמת החמצון של העובר ולכן הוא מאט את קצב הלב, מה שנקרא ‘האטות’. האטות הן אופייניות לתקלה של חבל טבור ולא מעט משתמשים במכשירים כדי לחלץ אותו כי המוניטור מראה סימני מצוקה, ובד”כ מדובר במצוקה נקודתית שבעצם חולפת כי חבל הטבור ממשיך הלאה ועדיין עושה את התפקיד שלו”.
מתי אפשר לאבחן את התופעה?
בעיקרון, הסיפור של חבל הטבור יכול להיות מאובחן במהלך ההריון, יכול להיות מאובחן לקראת הלידה ויכול להיות מאובחן גם בלידה עצמה באמצעות אולטרה סאונד ודופלר, שמראים את זרימות הדם בטבור ואפשר לראות בקלות כשהוא כרוך סביב הצוואר או מקום אחר.
“מה שאי אפשר הוא לעקוב אחרי כל מהלך חבל הטבור”, מדגיש ד”ר הלל וקסלר. “הסיבה לכך היא כי הוא גמיש, פתלתל ומסתובב ואי אפשר באולטרה סאונד לראות את כל מהלכיו. לכן, מאוד קשה לאבחן קשר אמיתי באולטרה סאונד”.
באילו מקרים הסיבוך נחשב סיכון לעובר?
אבל לפעמים גם הפתרונות של הטבע אינם מצליחים לפתור את כל הבעיות שיוצר חבל הטבור, ואז יש צורך בהתערבות רפואית כירורגית כדי להציל את חיי היילוד.
“במקרים מיוחדים של ליפוף רב מאוד של חמש או שש פעמים סביב העובר”, מציין ד”ר הלל וקסלר, “חבל הטבור מתקצר עד כדי כך שיש קושי ביציאת העובר בלידה כי חבל הטבור כאילו מחזיק אותו בתוך הרחם. מדובר בתופעות נדירות מאוד ובלתי שגרתיות, שבסופו של דבר בגלל מצוקה עוברית שמתפתחת ברוב המקרים מסתיים בניתוח קיסרי”.
לסיום, חשוב להזכיר שבסופו של דבר שכולנו היינו מחוברים אל חבל טבור, ממנו כולנו קיבלנו חמצן ומזון מאמנו והוא שימש את כולנו ללא שום תקלות. בשורה התחתונה, מדובר באיבר נחוץ, מצליח ובעל זכות קיום. גם כשיש איזשהו סיבוך של כריכתו סביב איבר זה או אחר בגוף זה אינו מבשר אסון או צרה, אלא זה מבשר שיש צורך בתשומת לב גבוהה יותר לחיות העובר עד ליציאתו לאוויר העולם.
